פריטים מאת: יעל דיין
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • לינק

    מאמר זה מתמקד בקשר בין המצאת גן הילדים הפרבלי בגרמניה לבין הקמת גן הילדים העברי בפלשתינה בראשית המאה העשרים. הוא יסקור את הרעיונות הפדגוגיים של פרידריך פרבל, ממציא גן הילדים ומקצוע "הגננת", וישרטט שני מסלולים שהובילו מרעיון גן הילדים בגרמניה לגן הילדים העברי: המסלול מברלין לפלשתינה והמסלול ממזרח אירופה לפלשתינה. מטרת המאמר להציג את השפעת גן הילדים הפרבלי על גן הילדים העברי שהיווה תשתית לגן הילדים הישראלי כיום, כמו גם את השפעתו של פרבל על התכניות להכשרת גננות במכללות לחינוך (יעל דיין).

  • לינק

    זרימת הפעילות – זו תיאוריה המעוגנת באידיאולוגיה ברורה וגוזרת ממנה תיאוריה פרקטית המספקת עקרונות חינוכיים וכלים מעשיים לעבודה בגן. תיאוריה זו מציעה עשייה הנותנת ביטוי לייחודיות של כל ילד וילדה בגן, כפי שכותב גדעון לוין : "שיטת זרימת הפעילות היא התשובה החינוכית לשוני בין הילדים, לשוני בין היכולות שלהם, ליוזמה הטמונה בכל ילד, בהתעניינות הייחודית של כל אחד ובקצב ההתפתחות האישי. הפעילות נתפסת כמעשה דינאמי בו משתלבים מרכיבי המשחק, העבודה, הלמידה והיצירה באינטראקציה בלתי פוסקת הנותנת לכל פעילות את האופי הייחודי שלה". לעומת גישת ההתאמה ההתפתחותית, המעוגנת בתרבות הלבנה האמריקנית (Lubeck, 1994), זרימת הפעילות היא תיאוריה שהתפתחה בתוך המציאות הישראלית ומתוך חקר התרבויות השונות שבה ( יעל דיין).

  • לינק

    תקציר הרצאתה של ד"ר יעל דיין בכנס הגיל הרך במכון מופ"ת לזכרו של גדעון לוין ב15 במרץ 2009 . התיאוריות ההתפתחותיות מבוססות על מחקרים במערב המציגים ילד או ילדה כאובייקטים חסרי תרבות, מגדר, גזע ואשר התפתחותם לינארית ותלושת קונטקסט חברתי, כלכלי ופוליטי. החינוך לגיל הרך, מבסס את הקוריקולום על "ידע התפתחותי אוניברסלי". כך נוצרה גישת ההתאמה ההתפתחותית של NAEYC (Bredekamp, 1987) ואומצה, ברמת ההצהרה, בהתלהבות רבה גם בארץ. כך פותחה תוכנית ליבה עם יעדים התפתחותיים, כך המציאו כלים למדוד את ההתפתחות, כך קבעו כי התצפית העוקבת ובוחנת ילדים/ות בגן היא מתודה הכרחית לעבודה בגן, כך יצרו השוואות בין ילדים/ות, כך יצרו מילון מושגים לעומדים בקריטריונים או נכשלים: בשלות-חוסר בשלות, מוכנות, חשיבה קונקרטית – חשיבה אבסטרקטית, ילדותיות-בגרות, עצמאות-תלות.ההגמוניה של תיאוריות ההתפתחות, מתעלמת מקולות אחרים, מָשתיקה ילדים וילדות, מדירה קבוצות מתרבויות לא מערביות, נותנת כוח למבוגרים על ילדים/ות, מפרנסת קבוצות מקצועיות המטפלות ב"קשיים התפתחותיים" ומשאירה את האחריות על ההתפתחות על הפרט ולא על החברה.

  • סיכום

    במאמר נעשה ניסיון להציג אבני נגף הניצבות בדרך למימוש הכוונות והמטרות של מחקר פעולה. הוצג הקושי הטמון ביצירת שינויים חברתיים, בשינוי ביחסי כוח בין קבוצות שונות, בשינוי לקראת יתר דמוקרטיזציה ביחסים בין הקבוצות השונות בתוך מערכת היררכית וסמכותית. מערכת זו מתפקדת לאור הגישה הביהוויוריסטית, שמטרתה "להעביר" ידע ולא לבחון ידע או לייצר ידע חדש. מכיוון שמחקר פעולה מתרחש בתוך הקונטקסט הקיים של יחסי הכוח, הוא עלול להיות מכשיר בידי בעלי הכוח. מחקר פעולה נועד להשמיע את קולה של המורה או התלמידה לא כ"משתפת פעולה " נבונה וכנועה של הממסד החינוכי אלא כקול מחאה, כדי לבחון את הנתפס כמובן מאליו ולפעול נגד חוסר הצדק. כמו, כן, מתייחסת מחברת המאמר לסוגיית הזמן, שהיא, לדעתה, אבן נגף עיקרית בביצוע מחקר פעולה (יעל דיין)

  • סיכום

    המאמר מציג את האופי הא-סימטרי של יחסי הגומלין בין מחנך למתחנך יחסים אלה ואת הסיבות להיווצרות יחסי הכוח, ובתוכם השאלה מוצגת כסמן של יחסי הכוח האלה. המחברת מציעה דרכים להפוך את יחסי הגומלין לסימטריים ושיתופיים יותר. אחת הדרכים היא לשבור את מבנה השיח של שאלה-תשובה ולצמצם את מספר השאלות של המחנך לשאלות שמטרתן קבלת מידע, הבהרה או פתרון בעיה. השאלות החשובות הן שאלות שהמחנך שואל גם את עצמו ולא רק את המתחנך; שאלות המעוררות חשיבה יצירתית, מקורית ומערערות על המובן מאליו; שאלות המעמיקות התייחסות לתופעות. (יעל דיין)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין