פריטים מאת: יורם אורעד
מיון:
נמצאו 52 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    יורם אורעד מצביע על דרכים אפשריות לצמצום שחיקתם של מורים: "בתחילת שנת הלימודים הנוכחית קראתי כתבה מטרידה מאד בשם השנה כבר לא אהיה מורה. הכתבה, שנכתבה על ידי מורה בשם דני סטמרי, דנה למעשה בשחיקתם של מורים. היא מתארת את בעיותיו של מורה במערכת החינוך ומספרת על החלטתו לנטוש את החינוך לאחר ארבע שנים ועל סיבותיה. להלן חלק מן הדברים והתייחסותי אליהם".

  • לינק

    מערכת החינוך נוטה כיום, למרבה השמחה, לשים דגש סוף כל סוף על הלמידה המשמעותית, שהיא אכן המטרה המרכזית, המהותית והחשובה ביותר של מערכת החינוך (ואולי בעצם האחת והיחידה). יחד עם זאת, ברבות מן הסיטואציות הלימודיות וברבים מבתי הספר, אחד מן הגורמים המגבילים את קידומה של למידה משמעותית הינו גורם שלעתים קרובות מתביישים ונבוכים מלעסוק בו – משמעת לקויה של תלמידים. במקרים ה"רגילים" או ה"רכים", חוסר המשמעת בא לביטוי בחוסר שקט רב בכיתות הלימוד (העמוסות בתלמידים בדרך כלל) המפריע ללמידה. במקרים הקשים יותר הוא מתבטא בהתנסחויות גסות של תלמידים (וגם הורים) כלפי מורים, ובמקרים הקשים ביותר גם בהפעלת אלימות פיזית. וכך, למרות שלמידה משמעותית היא ליבתו, מהותו ומטרתו של החינוך הרי שהרגלי משמעת לקויים מקשים מאד לקיימה. זאת, מעבר לכך שהם משפיעים גם על נטישתם של מורים רבים את מקצוע ההוראה (יורם אורעד).

  • לינק

    נראה שההתייחסות כלפי ההשכלה המקצועית שנזנחה בישראל מזה שנים רבות, זקוקה לשיפור משמעותי הן מבחינה תדמיתית והן מבחינת האופי שבו יש לנהלה. ראשית, כדאי להתמקד קודם כל בשינוי במישור המסרים. מסרים אלה, שהם שליליים בחלק ניכר מן המקרים, הופכים אותה מזה שנים רבות לבלתי אטרקטיבית. השינוי הרצוי במסרים יכול להתבטא במגוון פעולות שבהן שינוי היחס אל ההשכלה המקצועית במישור המורה בפרט ובאופן רחב יותר – של המסר מצד מערכת החינוך בכללה. במסגרת הפעילויות במישור זה אפשר, למשל, לארגן אירועים מקדמים כדוגמת פרסום באמצעי התקשורת – טלוויזיה, אינטרנט ואחרים, וארגון תחרויות בין תלמידים (כפי שנעשה למשל בתחום המדעים). שנית, במישור הניהול צריך לחשוב ולתכנן את השיפור כך שניתן יהיה להעניק לתלמידים הלומדים במסגרת השכלה מקצועית, רוחב יריעה גדול יותר ומעמיק יותר (יורם אורעד).

  • לינק

    כתבה שפורסמה בתחילת חודש זה ב"הארץ" מדווחת על תכנית המתגבשת במשרד החינוך לצירופם של סטודנטים להוראה אל מורים מנוסים. הכוונה היא להקטין את היחס בין מספר התלמידים לבין מספר המורים. הסטודנטים שיצורפו יהיו סטודנטים בשנת לימודיהם השלישית שלהם. היא נועדה לאפשר התמודדות עם הצפיפות בכיתות הלימוד בישראל, צפיפות שהיא גבוהה באופן משמעותי מזו המקובלת במדינות ה-OECD (יורם אורעד).

  • לינק

    סוגיית עיצוב הכיתה צריכה להעסיק את המערכת ברמת העל, ברמת החשיבה המערכתית. זאת משום שהיא מהווה גורם חשוב בקידום הפעילות ההוראתית-לימודית, במוטיבציה של תלמידים ומורים להיות מעורבים בתהליך זה, ובתרומה לתחושתם הטובה במהלכו. מעבר לכך – לעיצוב ראוי של כיתה יש השפעה על קידום החוש האסטתי של התלמידים ועל קידום המוטיבציה שלהם לשמור על מראה הסביבה (במקרה זה הכיתה שלהם), שני ערכים חינוכיים חשובים ביותר. חשיבה על עיצוב הכיתות לשיפור ההוראה והלמידה וכן לעצם תחושתם הטובה של התלמידים והמורים חשובה מכדי לחכות שהיא תתפתח מאליה ללא כל סיוע וללא כל הכוונה, כשהיא תלויה ברצונו או באי רצונו של גורם זה או אחר. כדאי לקיים חשיבה על עיצוב הכיתה ובכלל על עיצוב סביבת הלמידה-הוראה, גם מעבר לכיתה. צריך שחשיבה כזאת תניב פירות בדמות סיוע רלוונטי ראוי לבתי הספר שיכלול גם, ואי אפשר להמנע מכך, סיוע חומרי (כגון כסף, תשתיות וחומרים), וכל זאת תוך שיתוף פעולה עם המשתמשים בכיתות הלימוד והקשבה לצרכיהם (יורם אורעד).

  • לינק

    אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהתלמיד יעשה את שיעורי הבית משום שכך צריך, כנראה שאנחנו פשוט טועים. התלמיד יעשה אותם (אם יעשה) רק משום שהוא חייב ורק משום שאם לא יעשה אותם ייתכן ויופעלו עליו סנקציות ולחצים (נזיפות, מכתבים להורים ועוד). הסנקציות והלחצים האלה, גם אם יועילו, ישאירו אותו אדיש לתכנים במקרה הטוב. במקרה הגרוע הם יהפכו אותו לשונאו של התחום שהוא לומד (זה, לצערי, מה שקורה לחלק מחבריי ששונאים פיזיקה למרות שחלפו שנים רבות מאז למדו פיזיקה בבית הספר, והתלהבותי מהתחום אינה מצליחה לשכנעם שזה מקצוע מרתק ויפה). התעקשות על עשיית שיעורי בית מובילה גם לכך שהמורה יקיים משטר מתמיד של רישומים, הערות, נזיפות, קשר עם הורים, מנהלים ועוד, רק כדי להבטיח ששיעורי הבית אכן ייעשו. דבר זה מוריד מיעילות שיעורי הבית ולו רק משום שהמורה (והמערכת שמסביבו) משקיע משאבים כדי לגרום לעשייתם על ידי תלמידים, על חשבון הפניית משאבים מקצועיים-אישיים שלו לחשיבה על מהותם של שיעורי הבית, לתכנונם, להפקת תובנות מהם ועוד ( יורם אורעד) .

  • לינק

    המפתח להתמודדות עם עזיבת מורים מסיבית כפי שאנו חווים אותה בישראל וגם בעולם מצוי בעצם הבעיות שהועלו בסקירה המעניינת שכתב יורם אורעד וגם בהתייחסויות , התגובות והתובנות של אנשי חינוך מנוסים שהגיבו למאמרון ברשת "שלובים" ." בין היתר, צריך לדאוג להכשרת מורים נאותה שבה ילוו המורים בעבודתם החינוכית על ידי מדריכיהם באופן הולם, תוך עדכון שוטף של המדריכים עצמם במתרחש בבתי הספר ובצרכים של המורים לעתיד ( יורם אורעד).

  • לינק

    התפקיד החשוב ביותר של מכשירי המורים הוא להוות מנחים, ולקיים בינם לבין תלמידיהם, המורים לעתיד, יחסים של אומן ושוליה או במלים אחרות – ללוות את תלמידיהם צעד אחר צעד לאורך כל הדרך עד להיותם מורים בפועל וגם מעט מעבר לכך, בתחילת דרכם בהוראה. ואולם, קשה לקיים זאת, בין היתר עקב הזמינות המועטה של מכשירי המורים לתלמידיהם והמיידיות הנדרשת לשיח ולתגובה ביניהם. הפלטפורמה המפתה ביותר, הנוחה ביותר וגם היעילה ביותר להתמודד בהצלחה עם בעיה זו היא האינטרנט, או ליתר דיוק אוסף הכלים באינטרנט שהם בעלי פוטנציאל להתמודד עם הבעיה. האינטרנט מאפשר את הזמינות ואת המיידיות הנדרשות במסגרת הכשרת מורים ( יורם אורעד) .

  • לינק

    יורם אורעד מסכם בקצרה את רשמיו מביקור ב2013 בגן ילדים באוסטרליה. "בגן הילדים באוסטרליה קיימות ארבע שכבות גיל (תינוקות, פעוטות, קדם חובה וחובה). במעבר בין שכבה לשכבה מוגשת להורים הערכה מרתקת ומושקעת של מאפיינים התנהגותיים של ילדיהם, מטרות שניצבו בפני הגננות בנוגע לכל ילד וילד בתקופה שבה שהו בשכבת גיל זו והמידה בה הושגו המטרות. ההערכה מוצגת באמצעות מעין חוברת שמשולבים בה תמונות של הילדים בסיטואציות שונות שלהם, סיטואציות הממחישות יכולות שהושגו על ידי הילדים, מטרות להמשך פיתוח הילדים ועוד. אחד המאפיינים המודגשים ביותר בחיי הגן הוא הרצון לטפח בקרב הילדים איכויות של אכפתיות, עזרה לאחר, יחס נאות כלפי הזולת ושיתופיות ( יורם אורעד) .

  • לינק

    יורם אורעד, העורך והמנהל הפדגוגי של הרשת החברתית מקצועית "שלובים" תוהה במאמר חשוב שכתב בעניין חוסר הנחת (הקיים עדיין, למרות היישומים הרבים וההטמעה המסיבית למדי) מן הטכנולוגיה הדיגיטלית בהקשרה החינוכי? "אני בהחלט מודע לכך שקיימים מקרים רבים בהם היא מוטמעת בהצלחה, אולם מקרים אלה אינם מייצגים כנראה את הכלל. ועם זאת במה שנוגע לשימוש בהם בתחום החינוך לא זו בלבד שאנחנו מצויים בקושי בתחילת תהליך הטמעת הכלים המתוקשבים הללו אלא שהדעות עדיין חלוקות לגבי מידת תרומתם לחינוך וקיים חוסר נחת מצד חלק מאנשי החינוך כלפיהם. שאלות רבות מתעוררות סביב מידת השימושיות שלהם בבניית פדגוגיה חדשנית באמת ולא כזו הקשורה רק ללמידה טכנית של השימוש בכלים".

  • לינק

    למרות שתהליך הלמידה המרכזי מתבצע על ידי התלמיד, קיימים מרכיבים בחינוך ובלמידה שהמענה להם עדיין ניתן בצורה הטובה ביותר על ידי הופעתו האישי של המורה לפני תלמידיו או במלים אחרות – ההצגה שהמורה עושה לפני תלמידיו. אחד מהם הוא הגירוי ללמידה. הופעה מרשימה של מורה בתחילת לימודו של נושא כלשהו יכולה להשפיע כאן רבות, ואולי אף להכריע, לגבי המוטיבציה ולגבי הרצינות והיסודיות בהם יתייחסו התלמידים אל הלמידה בהמשך ( יורם אורעד) .

  • לינק

    כשמעוניינים להציג דוגמת מופת לחינוך איכותי מרבים להשתמש כיום בדוגמת החינוך של פינלנד. בחינוך הפיני באה לביטוי מצד אחד התחשבות מעמיקה בצרכי התלמידים כלומדים וכבני אדם בכלל. מצד שני באים בה לביטוי ההישגים הלימודיים הגבוהים, למרות שאינם בראש מעייניה של מערכת החינוך הפינית ומהווים, למעשה, רק תוצר לוואי של החינוך האיכותי המתקיים בה. הגיליון האחרון של קו לחינוך מדווח על הרצאתו של ד"ר פאסי סלברג מפינלנד שהסביר בצורה בהירה וממוקדת את סוד ההצלחה של החינוך בפינלנד. המוטו שהציג סלברג הוא שמערכת חינוך ניתנת לשינוי על ידי הוצאת גורם מתוכה, המפריע באופן משמעותי להצלחתה. סלברג מציג חמישה עקרונות שהביאו להצלחת החינוך בפינלנד ( יורם אורעד) .

  • לינק

    הספרים הדיגיטליים וספרי הלימוד הדיגיטליים בפרט כבר נמצאים אתנו ולא על מנת להיעלם. החלפת הספרים המודפסים בספרים הדיגיטליים היא רק עניין של זמן (לא רב להערכתי). האם נעשה בהם שימוש מושכל בתחום החינוך או נתייחס אליהם וננהג בהם רק כעוד אמצעי לנשיאת ספרים ולהפצתם. במקרה האחרון, יתרונם על הספרים המודפסים יהיה מועט מאד, אם בכלל ( יורם אורעד) .

  • לינק

    מאמר עתיר תובנות של יורם אורעד . הכיתה ההפוכה היא מודל ההופך את היוצרות מבחינת ההתנהלות בכיתה. במקום להאזין להרצאות או לשיעורים של המרצה או המורה, התלמידים צופים בביתם בקטעי וידיאו קצרים בנושא הנלמד לפני בואם לכיתה. מודל הכיתה ההפוכה אינו חף מחסרונות. אחת מהן היא היעדרו של קשר פנים מול פנים של המורה עם התלמידים בעת הצפייה בסרטונים. כך נמנעת מן המורה האפשרות להתייחס באופן מידי לבעיות הבנה הנוצרות באותו הרגע, דבר שעלול להקשות על הבנת תכנים שיופיעו בהמשך הסרטון. אמנם אחד מתפקידי הכיתה ההפוכה הוא לטפל בבעיות וקשיים שהתגלו אצל התלמידים במהלך הצפייה בסרטון הוידיאו אבל לא ניתן להתמודד עם בעיות המקשות על תלמידים את ההבנה בהמשך ההרצאה המוקלטת ( יורם אורעד) .

  • מאמר מלא

    נראה שקיימת הסכמה רחבה בעולם על כך שהמורים במאה העשרים ואחת חווים אתגרים ובעיות המצריכים שינוי ושיפור בהכשרתם. במאמר בהיר וממוקד, מציג אנדריאס שלייכר, יועץ מיוחד למדיניות חינוכית ומנהל המחלקה להערכת תלמידים ב-OECD, את עמדתו בעניין. שלייכר אומר, ובצדק רב, שהאתגרים הרבים והדרישות הרבות ממורים כיום, הם רבים מאד ואין זה משנה עד כמה טובה הכשרת המורים בטרם כניסתם לעבודתם – אי אפשר לצפות שהיא תכין אותם לכל האתגרים שיעמדו בפניהם במהלך הקריירה שלהם ( יורם אורעד )

  • לינק

    יורם אורעד , העורך הפדגוגי של רשת "שלובים" כתב מאמר מעניין על חשיבותן של מיומנויות הלמידה ובית הספר הראוי לכך. במאמרון בלוג שכתב דיוויד וורליק (David Warlick) בעקבות כנס שבו השתתף, הוא מעלה הערות שרשם לעצמו ובהן הוא מהרהר באופן בו צריך להיראות בית ספר המתרגל מיומנויות למידה. אחת מהן התייחסה לצורך בטשטוש האבחנה בין המורה לבין התלמיד.

  • לינק

    במרדף הבלתי-פוסק אחרי ההישגים ובמאמץ החיובי כשלעצמו לפיתוח מיומנויות כאלה ואחרות אצל תלמידינו אובד, או לפחות נחלש, מרכיב הפליאה – עמוד תווך מרכזי ביותר בחינוך הרצוי. לפליאה יש כוח מניע גדול ליצירתן של יצירות, להגברת היעילות בעבודה, להמצאתהמצאות, לגילוי תגליות וכן לרצון או אף לתשוקה לפתח יוזמות מסוגים שונים. ובתחום החינוך, הפליאה יכולה לשמש כגורם מניע רב-חשיבות להנעה ללמידה. נראה שדווקא בעידן שלנו, המשופע כל כך בטכנולוגיות חדשניות המספקות לכאורה סיבה לפליאה, הפליאה דווקא פוחתת) . שפירא ( 2012 מצביע על מוזרות זו שהוא מכנה אותה בשם פרדוקס, באמרו שככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר כך הפליאה שלנו פחותה ( יורם אורעד).

  • לינק

    יורם אורעד , העורך הפדגוגי של הרשת החינוכית-מקצועית "שלובים" כותב וממליץ על המאמר המרתק חדש של פרופ' יזהר אופלטקה . במאמר בשם דמות הבוגר הרצוי כדמות החברה שבה הוא חי: הרהורים ותובנות, בכתב העת עיונים בחברה , בטכנולוגיה ובמדע ( אורט ישראל) , גיליון 14 , אוקטובר 2012, מתייחס פרופ' יזהר אופלטקה לאי הבהירות של דמות הבוגר הרצוי במערכת החינוך, אי בהירות הנגרמת עקב גודלה העצום של מערכת החינוך המודרנית ועקב היותה מורכבת מקהלים שונים ומגוונים. בהקשר לכך, מציג אופלטקה ארבע השקפות חינוכיות על דמות הבוגר הרצוי כפי שהן מופיעות בספרו של פרופ' צבי אדר משנות החמישים.

  • לינק

    יורם אורעד , העורך הפדגוגי של רשת שלובים הפנה את תשומת לבנו לויכוח המתנהל כיום בארה"ב לגבי ספרים מנייר. במאמרון בלוג קצר שפרסם השבוע דייוויד וורליק (David Warlick) , בשם Are We Declaring the Wrong War הוא מתייחס אל תגובתו של פרופסור אמריקני להודעת שר החינוך של ארצות הברית על כוונתו (של שר החינוך) להילחם בספרי לימוד מנייר.

  • סיכום

    העיתון "קו לחינוך" מדווח בכתבה הרפורמות בעל יסודי; לא לילד הזה התפללנו על התפלגות בין מידת שביעות הרצון של המורים לבין אלו של המנהלים, המשתתפים ברפורמות עוז לתמורה ואופק חדש. מסתבר שרוב המנהלים מביעים שביעות רצון מן הרפורמות ואילו ההיפך קורה אצל המורים, שרובם אינם שבעי רצון מן הרפורמות הללו. אחד היתרונות המוצגים על ידי המנהלים ברפורמות היא שבניגוד למצב הקודם, בו מורים "ברחו" הביתה מיד לאחר תום שעות העבודה, הרי שעכשיו הם נאלצים להישאר. המנהלים מציינים גם שהם שמחים על כך שיש להם עם מי לחלוק בעיות שונות במהלך יום הלימודים ולהסתייע בדעות נוספות לצורך ניהולו של בית הספר. אחת הבעיות המציקות למורים היא שעון הנוכחות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין