פריטים מאת: דרורה פריצקר
מיון:
נמצאו 4 פריטים
פריטים מ- 1 ל-4
  • תקציר

    תאוריות למידה שונות מנסות לענות על השאלה: כיצד לומדים יכולים לתפקד כמורים של עצמם? כשמודבר בפרחי הוראה, העתידים להכין את דור המחר ולנווט בעולם שטוף טכנולוגיות ומאגרי מידע, למידה עצמית נהיית יעד רלוונטי מתמיד. עם זאת, יש לזכור שהצבת יעד של למידה עצמית במוסד אקדמי אל מול לומדים שמאחוריהם למידה מסורתית רבת-שנים ואל מול מרצים המורגלים בהוראה מעל הקתדרה אינה פשוטה כלל ועיקר.

  • לינק

    מודל "שרשרות נרטיבים" הוא מתודולוגי בעיקרו ו"משאיל את עצמו" למחקר מרובה נרטיבים. המודל ניתן ליישום בשני מסלולים: מסלול שבו המורה ו/ או פרח הוראה חוקר את עצמו ומסלול שבו המורה חוקר את זולתו. בשני המסלולים חשף המודל צרכים משתנים של לומדים שעלו מתוך עולמם המעשי-אישי, ושימש כר נוח לחשיפת רגשות אינטימיים הנלווים להתנסויות ומשפיעים עליהן. מן הממצאים עולה תובנה, כי הכשרה שתעצים את הניסיון המעשי של הלומדים ותאפשר להם להפיק ולחקור מתוכו נושאים שמטרידים אותם, עשויה להצמיח טקסטים נרטיביים אמינים שישקפו צרכים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית. הכשרה זו תתאפיין ביצירת מרחב מכיל ותהא בעלת אפקט תירפוייטי מעצם מהותה ועיסוקה בסיפורי התנסות שאותם יכתבו ויחקרו הלומדים. היא תפרוץ דלת במודע לכיווני חקירה שיאפשרו הבעה של התנסויות וחוויות טעונות ותאפשר ללומדיה את ה"מרחב מוגן" לחקור בביטחון רגשות וזיכרונות כואבים (דרורה פריצקר).

  • לינק

    המחקר נועד לבחון את גורמי השחיקה בהוראה אצל מורים בשנות עבודתם הראשונות כדי להיטיב להבין את תהליך קליטתם בראשית דרכם במערכת. אוכלוסיית המחקר כללה 12 מורות מבית ספר יסודי ומחטיבת הביניים, שכתבו נרטיבים בנושא השחיקה כפי שחוותה על ידה. מניתוח הממצאים עולה כי כבר בשנות עבודתן הראשונות של המורות המספרות הן חוו שחיקה שגרמו לרוב לפרוש מעבודת ההוראה. ניתוח שרשרות הנרטיבים העלה שלושה גורמי שחיקה: עומס ואינטנסיביות בעבודת ההוראה – גורם שמקורו בתחום העיסוק עצמו על כל המשתמע ממנו, יחס נעדר אמפתיה של ההנהלה והעמיתים אל המורות המתחילות בייחוד על רקע סיטואציות בעלות היבט אישי אינטימי- גורם שמקורו ביחסי מורה-מערכת והלם המציאות שחוות המורות בראשית דרכן. הממצאים מלמדים על מצוקה רגשית שחוו המורות המספרות בראשית דרכן בעבודת ההוראה, ומצביעים על הצורך בהכרת צרכים התפתחותיים משתנים של מורים מתחילים ובמתן מענה בתוכניות הכשרה וקליטה. המענה צריך להינתן להיבטים אפקטיביים רגשיים, תוך דגש על דרכי התמודדות ועיבוד רגשות. מסקנות המחקר מחדדות את הצורך לבחון את סוגיית השחיקה בהוראה אצל מורים בשנות עבודתם הראשונות כדי להטיב להבין את תהליך קליטתם בראשית דרכם (דרורה פריצקר , דורית חן ).

  • רפרנס

    מטרת העבודה הייתה לבחון את תרומתן של מתכונות כתיבה לתהליכי חשיבה של פרחי הוראה ביחס להתנסותם המעשית. במושג "מתכונות כתיבה" הכוונה לצורות כתיבה נרטיביות. בעבודה זו נעשה שימוש בשתי מתכונות כתיבה עיקריות: מתכונת של סיפורים ומתכונת של מכתבים. מטרת המחקר עולה בקנה אחד עם הגישה הנרטיבית ועם הכיוון של "מן הניסיון המעשי אל התיאוריה" המיוצג בה. שאלת המחקר המרכזית הייתה: כיצד באה לידי ביטוי תרומתן של מתכונות כתיבה שונות לתהליכי חשיבה של פרחי הוראה ביחס להתנסותם המעשית. (דרורה פריצקר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין