פריטים מאת: אברום רותם
מיון:
נמצאו 50 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    במאמר זה מציגים המחברים את הערך של היישומונים ביישום פדגוגיה עדכנית בסביבה דיגיטלית, ואת הפוטנציאל שלהם לקידום ושינוי מהותי בהתאמה אותנטית של ערכת החינוך למאה ה-21. הם מציעים מאפיינים של יישומונים הטובים לחינוך, כעוגנים לבחירה מושכלת של יישומם בשדה החינוכי, ומתייחסים לאופני הטמעה מיטבית שלהם. המחברים צופים כי היישומונים המקוונים "הקטנים", יעצבו שינוי גדול בהטמעת הטכנולוגיה בחינוך, בדומה למהפכה השקטה שהם מחוללים בחיי כל אזרח בעולם הדיגיטלי (עידית אבני, אברום רותם).

  • לינק

    מיזם "מתקוונים לאתיקה" מוקדש לסוגיות העוסקות באתיקה בהקשר של שימוש בטכנולוגית ICST – טכנולוגיות מידע, תקשורת וחברות. מיתוסים ותפיסות מוטעות הן מרכיב חשוב בעיצוב זהות, תפיסות, אמונות ועמדות של קבוצות של אנשים. המיתוסים עשויים להשפיע על התרחשות של סדר חברתי תלוש מהמציאות, ולכן חשוב להעלות אותם למודעות מערערת. קל להבחין במיתוסים של חברות עתיקות וזרות לנו, קשה יותר להבחין בקיומם של מיתוסים בחברה בה אנו חיים, וקשה עוד יותר לערער על נכונותם בתהליך שינוי כה מורכב כמו בחינוך. בעידן בו שילוב הטכנולוגיה בחינוך מהווה מרכיב חשוב בעיצוב תפיסה חינוכית עדכנית ובשינוי תפיסת התפקיד של המורה במאה ה-21, יש חשיבות רבה להתעמת עם מיתוסים ותפיסות שגויות העולות באשר ללמידה בסביבה דיגיטלית (אברום רותם ועידית אבני).

  • לינק

    תפיסות שגויות ביישום למידה שיתופית הלכה למעשה, נובעות בין השאר, מהשיח הציבורי השגוי סביב המושג "רשת חברתית", שעסוק יותר במגמה תאורטית וספקולטיבית שאיננה נסמכת על טבע החברה האנושית. השיח מתיימר לגבש מתווה ארגוני אידיאלי של התנהלות חברה אנושית כ"רשת"שוויונית לכאורה, נטולת היררכיה וניהול מלמעלה. נראה כאן שתפיסה זו שגויה, אינה מציאותית, ובעיקר פוגמת ביישום ההולם והמתאים בחינוך, בעצם המושג למידה בכלל, ובלמידה חברתית/ שיתופית בפרט.לאחר ניכוש התאוריות והספקולציות שאינן תורמות, נמצא, שמורה טוב, שמבין את המשמעות האמתית של חברתיות, יכול וחייב לרתום את השפעת החיברות, קודם כל לצרכי חינוך, ולאו דווקא להיגרר או להימנע בגלל ההשפעות השליליות. ביכולתו להשפיע, לשנות עמדות ונורמות שליליות, ולהעצים אישית וחברתית את תלמידיו, באמצעות למידה חברתית מודעת והולמת ( אברום רותם).

  • תקציר

    בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך תכנית תקשוב לאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- " שמטרתה ליישם למידה דיגיטלית מתקדמת בבתי הספר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים הן ביחס לשימושים הטכנולוגיים שלהם והן ביחס לתפיסותיהם כלפי השינוי. מתודולוגיית המחקר הייתה משולבת איכותנית. וכמותית. במחקר השתתפו 1035 מורים מבתי ספר יסודיים שהצטרפו לתכנית בשנים 2010-2011 . המורים ענו על שאלון חצי סגור שנבנה לצרכי המחקר. עיקרי הממצאים מעלים כי מבין הכלים והשירותים הטכנולוגים השונים עליהם דיווחו המורים בלט במיוחד השימוש בכלי המחשות ויזואליות ויישומי תוכן דיגיטלי. הממצאים מלמדים שמרבית המורים משתמשים בטכנולוגיה כתוספת להוראה -למידה קיימת, ולא מיישמים שינוי עמוק המוביל מעבר מהוראה מסורתית אל הוראה-למידה דיגיטלית מתקדמת (נגה מגן-נגר, אברום רותם, תמר ענבל-שמיר, רוני דיין ).

  • לינק

    במאמר זה נפרש רנסנס פני החינוך לקראת 2020 באמצעות המושג "למידה משמעותית". ההתייחסות המיוחלת לשינוי החינוכי בעצם השיח, בגיבוש המדיניות ובתרגום היישומי של הלמידה המשמעותית, חייבת לנבוע מנקודת ראות חדשה, לא וודאית ולא מוכרת, בה אין מקום לתפיסות פדגוגיות מקדמת דנה שעומדות בפני עצמן ואינן רואות בטכנולוגיה שחקן מרכזי. המאמר מציג "למידה משמעותית 2020" בשני רבדים מרכזיים: הלומד והלמידה, כשהמעטפת החינוכית מכוונת לבניית חווית למידה מעצימה ומניעה, כשהטכנולוגיה והקשריה לאדם ולחברה, מובנים בה כחלק בלתי נפרד ממנה. הלומדים בלמידה 2020 מתנהלים בשלושה מעגלים: אישי, חברתי וגלובלי. משמעויות הלמידה בכל מעגל נגזרים ממאפייני המציאות והמאפשרים הטכנולוגיים, כמו הנוכחות המקוונת, פריצת הגבולות, מגוון אמצעי הלמידה, כולל האוריינות הדיגיטלית הנדרשת, המזמנים מימוש חוויה לימודית מצמיחה ומעצימה של לומד עצמאי, חברתי ואזרח עולם. מהויות ( עידית אבני, אברום רותם) .

  • לינק

    הגדרות ומִנוּחִים, חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית, היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית, מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים, תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה (אברום רותם) .

  • לינק

    במאמר מוצג האתגר הפדגוגי-ארגוני על מורכבותו של שילוב טאבלט אישי בהוראה-למידה. לצד פרוט הכרחי של הייחודיות הטכנית, מתוארת הייחודיות הפדגוגית שהיא חווית הלמידה האחרת שהשימוש בטאבלט מזמן, ששונה בממדים רבים מלמידה מוכרת, גם זו החדשנית, באמצעות מחשבים בכלל וניידים בפרט, ומכילה למעשה מרכיבים של פדגוגיה מיטבית רצויה שעד כה השימוש בהם היה קטן. בהמשך ניתן למצוא מרכיבי האוריינות הדיגיט לית הייחודית לשימוש בטאבלט אישי, והצעה ל-4 רמות יישום מודולרי, בהתאם ליכולת ההכלה הארגונית-פדגוגית-אישית בכל בית ספר. עם התחלת יישום שילוב טאבלטים בחינוך בקנה מידע גדול יחסית, כמצופה בראשית תשע"ג ואילך, יתווסף גם נסיון ותובנות הבאים רק תוך כדי עשייה בפועל, וניתן יהיה להשלים עם הזמן ולמלא את מרכיבי היישום באתגר חינוכי ראשון במעלה, שיביא את מערכת החינוך למקומות חדשים שחלקם עדיין בלתי צפויים ( אברום רותם, עידית אבני) .

  • לינק

    במסגרת יישום תוכנית התקשוב "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- שהחלה ב 2010 נמדדה מידת היישום של תפוקות התוכנית, להן נדרשים בתי הספר. במאמר זה מוצגת מידת היישום של תפוקת שילוב ICT בהוראה-למידה-הערכה (הל"ה) , ונבחנו השינויים במידה זו בין שני מחזורי הפעלה של 200 בתי הספר שהחלו ב 2010 (פעימה ראשונה) ו 564- בתי ספר ( פעימה שניה) בשנת 2011- בהתאמה. ממצאי הבדיקה מעלים כי בשנה השנייה לתוכנית אחוז בתי הספר בהם המורים מלמדים שיעור חינוך לשוני, מתמטיקה או מדעים בסביבה מתוקשבת, לפחותפעם בשבוע, גבוה יותר באופן מובהק מאשר בשנה הראשונה לתוכנית ( אברום רותם, נגה מגן נגר , רוני דיין ) .

  • סיכום

    במאמר זה נטען כי בלמידה הדיגיטאלית אין יותר דרקונים, כלומר, אין יותר אינפלציה של סימני שאלה, חוסר ידע, אי- וודאות, מקום לחששות וחוסר נסיון בתחום, אלא קיים צורך חיוני ביישום נחוש ומקצועי, השם דגש על אפיון וגיבוש מיומנויות הוראה של מורה מקצועי, כשהדגש הוא על המקצועי חינוכי, ללא תלות בהתמצאות טכנולוגית קיימת, ובעיקר- עושה באמצעים הטכנולוגים מהלכים הולמים פדגוגית וערכית, ביישום הלמידה הדיגיטאלית. לשם כך סוגיה זו מוצפת כאן, תוך הסבר מה היא למידה דיגיטלית, כשאנו יודעים עליה מספיק בתאוריה ובניסיון כדי לממשה בפועל, ולא לתרץ גרירת רגליים, אי-עשייה ואי-מימוש באי-הוודאות הקיימת, ועיסוק בתהיות מיותרות מתוך הידבקות במוכר הפדגוגי כמו גם הטכנולוגי שזמנם שאול. ויפה שעה אחת קודם! ( אברום רותם) .

  • לינק

    הוראה ולמידה ברשת חברתית מזמנת פן חדש להתנהלות החינוכית המוכרת. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה אמצעי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט בהתבסס על היבטים חברתיים. מוצע בזאת מודל ליישום הוראה למידה ברשת חברתית חינוכית, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים שמזמנים את ניצול הערך המוסף של הרשת ללמידה ומונעים "ביות" תהליכי הוראה-למידה מסורתיים. המודל מלווה במדריך למורה וכולל טופס תכנון פעילות חינוכית ברשת חברתית מאל"ף והלאה ( אברום רותם ועידית אבני) .

  • לינק

    במאמר נסקרות התנגדויות לאמצעים ששינו את פני החברה האנושית ללא הכר, שכיום מתבטא בציד המכשפות המודרני: המחשב כמקור כל רע. נראַה שבעצם הצגת המחשב כאמצעי פוגעני ומזיק, שיש להתנער ממנו ולבלום את השימוש בו, ישנה אי הבנה מהותית, או התעלמות "מהתמונה הגדולה", וניתן אף לראות במסרים אלה, חוסר יושרה מוסרית, חברתית, מקצועית ואקדמית, לנוכח המאמץ הלא ראוי לאשש טיעונים לא הולמים לוגית ועובדתית לסוגיה, תוך הנפת אצבע מאשימה דוקא בשימוש במחשב לצרכי הוראה ולמידה ( אברום רותם) .

  • תקציר

    המאמר דן בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21. עד לפני זמן לא רב, הטכנופוביה (פוביה= פחד/רתיעה לא רציונאליים), הייתה מחסה לגיטימי ומקובל ציבורית מפני מעורבות אקטיבית בשינוי ההכרחי המיוחל. תפיסת הטכנופוביה גורסת, שמורה לוקה בנכות תפיסתית-טכנולוגית פרמננטית, ואינו מסוגל לשלב לבדו בעצמו את הטכנולוגיה בפעילות חינוכית. כיום, לאחר שהמורים כבר משתמשים בטכנולוגיה זו לצרכיהם, קיימת נטיה הפוכה – המכונה טכנומניה ( מניה = פעילות יתר לא מידתית), שימוש בטכנולוגיה כ"חזות הכל", המביאה לשילוב מופרז ולא מידתי בפעילויות לימודיות. כך או כך, השינוי הפדגוגי המיוחל איננו מושג ( אברום רותם , עידית אבני) .

  • לינק

    בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, קיים נוהל איסור חשיפה לפרסומות מסחריות לתלמידים בגבולות בית הספר. אך העידן בו ניתן להתוות חוצץ ברור ומובחן בין העולם "האמתי", בו ישנן פרסומות מסחריות, לבין בועה חינוכית שוויונית, שניתן באמצעות בקרה הולמת לשלוט בכך – היה ואיננו עוד. למעשה, בעידן הדיגיטאלי בכלל ובמרחב המקוון בפרט, אין כל אפשרות מעשית לשים גבולות ברורים כפי שנהוג אולי לחשוב, בין שירותים נטולי פרסומות לבין שירותים עם פרסומות מסחריות שאינן מאושרות, והאפשרות המעשית היחידה היא, להתמקד בחינוך התלמידים לצריכה ביקורתית של מידע בכלל, ופרסומות מסחריות בפרט, כחלק ממיומנויות המאה ה-21 של האזרח הדיגיטאלי ( אברום רותם ועידית אבני ).

  • לינק

    יותר ויותר נתקל המורה המקוון באתגרים ארגוניים ופדגוגיים בכתות המקוונת 1:1 ( לכל תלמיד התקן קצה אישי ) כמו גם בכתות מקוונות חלקית, במצבים בהם עליו להתמודד עם מלכודות וסבך חוקי, תקנוני ובירוקרטי, בו המורה נזקק למוגנות מהמערכת. המוגנות הקיימת אינה עונה כיום על הצרכים שמעמידה הסביבה הלימודית העדכנית, המפורטת לצורך כך במאמר זה בקצרה, שכוללת שלושה מרכיבי יסוד: התנהלות בסביבה טכנולוגית, תוכן, ושימוש במדיה מתווכת שהיא המדיה החברתית ( אברום רותם ועידית אבני).

  • לינק

    לאור עדכון כלי הפייסבוק בשנה החולפת (2011), ולאור התנסויות ופיתוח תובנות בעקבות ניהול קהילת למידה בפייסבוק, כמודל לשימוש במדיה חברתית דיגיטלית בחינוך, מציעים ד"ר אברום רותם ועידית אבני במאמר התייחסות מעודכנת ל- 2012 למכלול סוגיית שילוב הפייסבוק בחינוך בכלל ובהוראה ולמידה בפרט, הנחיות ליישום הוראה ולמידה באמצעות הפייסבוק, והתייחסות מתווכת להסדרת השימוש בפייסבוק 2012 בחינוך( א. רותם ועידית אבני) .

  • לינק

    מאמר זה הנו חלק מסדרת מאמרים "פייסבוק 2012 בחינוך", שמפרט את השימושים, הכלים והאפליקציות שמספקים כיום שירותיי הפייסבוק לשם הוראה ולמידה. במקביל פורסם מאמר ם של ד"ר אברום רותם ועידית אבני "פייסבוק 2102 בחינוך לחשב מסלול מחדש", הדן באפשור שירותי הפייסבוק ליישום הוראה למידה באמצעות –הפייסבוק, תוך שמירת הגבולות במסגרות חינוכיות ( ד"ר א. רותם ועידית אבני) .

  • רפרנס

    הטמעת מדיה חברתית במערכת החינוך לעומת הטמעתה בתרבות של ארגון עסקי-ציבורי כלשהו מציבה אתגר ייחודי – התאמת מתודות ההוראה-למידה לשינויים התרבותיים-חברתיים באופן שיאפשר למידה יעילה ואיכותית. לצד ההזדמנויות הפדגוגיות והרווחים המקצועיים והאישיים שניתן להפיק מלמידה המלווה במדיה החברתית, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זו ולעתים תכופות נאלצים להתמודד עמן לאחר שכבר קרו. התנסויות שכאלה עשויות להביא את מערכת החינוך לפעול ברוח אחת משתי התפיסות האלה:א. רתיעה וחשש עד כדי "פאניקת המדיה החברתית": תפיסה הרואה במדיה החברתית איום על שלמות החברה בכלל ועל החינוך בפרט (רותם ואבני, 2011). המדיה החברתית כמייצרת הזדמנות לעיצוב מחודש ועדכני של החינוך: על פי תפיסה זו, המדיה החברתית מזמנת התחדשות חינוכית והתמודדות עם מהויות ועם ערכים המשנים את פניהם בעידן הדיגיטלי. התמודדות מאתגרת זו צריכה להיעשות בדרך מושכלת, מתוך היכרות עם מאפייני המדיה החברתית והפוטנציאל הגלום בה ללמידה ולחינוך, לצד מודעות למלכודות הטמונות בה ואימוץ עקרונות המתווים דרכי פעולה מושכלות להתמודדות עמן ( (רותם ואבני, 2011).

  • לינק

    המאמר דן באוריינות אתית דיגיטאלית, שהיא חלק בלתי נפרד מאזרחות דיגיטאלית עדכנית, תוך הפניית הזרקור אל האוריינות האתית כחלק מכישורי המאה ה-21, על רקע התהליכים בעידן זה, בו מתעצבים ומשנים פניהם ערכים וזכויות בסיסיות של אדם, חברה ותרבות. לצורך כך מתואר מיפוי ופרוט המושגים המרכזיים והקשרים ביניהם של כישורי אוריינות העידן הדיגיטאלי הנדרשים מאזרח ולומד כחלק ממיומנויות "המאה ה-21". הדיון ופרוט המושגים המאמר, מהווים עוגן ותשתית לפריסת ארגז הכלים הנדרש ללמידה וליישום אוריינות האתיקה הדיגיטאלית על ידי כל לומד ואזרח דיגיטאלי, כתנאי הכרחי לקיום חברה בעידן הדיגיטאלי, חברה הוגנת המכבדת את כל אזרחיה ( עידית אבני ואברום רותם ).

  • לינק

    לשם היכרות ולמידה, מובאת בזאת סקירה של חוקים ותקנות העוסקים בגלישה בטוחה ובפגיעה מקוונת במערכות החינוך במדינות בארה"ב. לכל מדינה, מובאים עיקרי הדברים בעברית + הפניה למקור החוק (שהוא באנגלית כמובן . במאמר מובאות תובנות מהמידע הרב הטמון בחוקי המדינות (ארה"ב), אסופת תקצירי החוקים, על פי מדינות, כולל הפניה לחוק עצמו כפי שמופיע ברשת. לשם השלמת התמונה, אנו מפנים את תשומת לבהקוראים לחוזרי מנכ"ל בנושא בישראל נכון למרץ 2011 ( אברום רותם, עידית אבני) .

  • לינק

    לא ירחק היום בו יגיע כל תלמיד עם מחשב-לוח ("iPad") לכיתה, והלמידה שלו תתרחש ב"כיתה הדיגיטאלית" בממשק מחשב-הלוח. אמצעי זה יזמן לתלמיד ולמורה לא רק מימוש פרדיגמת הוראה-למידה השונה מהכיתה המסורתית על כל גווניה, אלא חוויית למידה שמעוגנת במציאות תרבותית דיגיטאלית אותנטית, תוך יישום אמצעים, כלים, שפה ונורמות שהם חלק מחיי התלמידים. הכיתה הדיגיטאלית מצויה במחשב-הלוח האישי,נמצאת עם התלמיד בכל מקום וזמן ומנוהלת על ידי מורה המנהיג ומנווט את הלמידה. במאמר זה מראים עידית אבני וד"ר אברום רותם את מאפייני הלמידה במחשב-לוח ומראים בהמשך שאת הזדמנויות ואיכויות ההוראה- למידה בליווי מחשב-לוח בידי כל לומד ומלמד, לא ניתן יהיה לממש משמעותית בכתה דיגיטאלית, ללא ביסוס אמון ואתיקה כתנאי להתנהלות למידה שכזו ( עידית אבני, דר' אברום רותם).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין