הנני עורכת מחקר איכותני במסגרת השתלמויות לתואר שני. זקוקה למאמר

אני טוען כנגד תוכנית חות"ם שהיא תוכנית לא מוסרית ולא מקצועית. אני עצמי יש לי תואר ראשון ושני בחינוך ובחינוך מיוחד בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית וכן תעודת הוראה. למרות ההישגים הללו אין לי עבודה בהוראה כבר שנים. הייתי בפיקוח עצמו ושם נאמר לי בפירוש שאין עבודה. כיום אני כבר בין 41 ואפילו עבודה כסייע הוראה אני לא מוצא, פשוט אין עבודה בארץ. מסתבר שאני לא היחיד ויש רבים במצב שלי. תואר ואפילו בהצטיינות, ובודאי במדעי הרוח לא מקנה עדיפות כיום. לפיכך, התוכנית שמציעה הטבות מפליגות לפונים להכשרה מקוצרת בהוראה במסגרתה היא בגדר פשע והטעיה נוראה, משום שהיא מתעלמת מאקדמאים רבים וטובים שעמלו שנים וביזע כדי להכשיר את עצמם, שאין להם עבודה ושמשוועים לעבוד' בהוראה. יתרה מכך, גם המורים שכבר נמצאים במערכת, מועסקים בתנאים של רעב. זאת ועוד, מחקרים שנערכו בעולם מוכיחים שהכשרה קצרה כמו שמציעה חות"ם לא יכולה לבוא במקום ההכשרה הארוכה והמסודרת הרגיל בהכשרה של מורים איכותיים. לפיכך התוכנית היא עוולה. היא נועדה לדעתי לכסות על ערוות איכות החינוך הנמוכה ועל ההישגים הירודים של התלמידים במערכת החינוך בארץ. לשאלתך, אינני יודע מה קורה ספציפית בחות"ם. מכל מקום ברור לי שלא בהכרח תתקבל בברכה בבתי הספר.מניסיון שלי ושל רבים אחרים שאני מכיר, המורים בבתי הספר יראו בך איום על מעמדם ויתנכלו לך. התחרות בארץ על משרות הוראה היא קשה מאוד (לפחות 6 מורים על כל תקן!!) וכל מורה ישתמש במרפקים כדי להיפטר ממך. לגבי תעודת הוראה שלא במסגרת חות"ם, הרי שאתה נכנס שוב למצב של שוק רווי שמאפס כל הצטיינות יתרה.המערכת לא תציע לך כלום ותתנער ממך ואתה תהיה ברחוב, ללא פרנסה, כמו שקרה לי. תדע לך, כמי שכבר כמעט 8 שנים מחפש עבודה בהוראה ולא מוצא, שההצהרות של משרד החינוך על הצורך במורים הן לא מדויקות, ואף מטעות במכוון, כי הן מבטאות רק מצב אידילי, כלומר שאיפה עלומה שיהיו יותר מורים כשבפועל אין מספיק תקני הוראה והרבה לא נעשה כדי לתקן את המצב. תוכניות כמו הרפורמה ועוז לתמורה, מתייחסות רק למיעוט המורים עתירי הזכויות שבמערכת ומתעלמת מרבים אחרים שרק יכולים לחלום להיכנס למערכת. יש להבין שיש במערכת החינוך קבוצה קטנה של מורים עם קביעות ועתירי זכויות כשבפועל מורים רבים אחרים מתקיימים בתנאי עבדות ממש במקרה הטוב, או מוצאים עצמם מחוסרי עבודה, במקרה הרע. אני כיום עם כל התארים שלי מתפרנס בארץ מאבטחה וממלצרות. כמו בהרבה תחומים אחרים בארץ, גם בתחום ההוראה, יש קבוצה קטנה ועתירת זכויות שמספסרת בגורל של רבים אחרים והורסת להם את החיים. מדובר בקבוצה קטנה שלוקחת לנו את המדינה, את העתיד ואת החיים. כמעט בכל תחום גדל כאן דור אבוד ללא עתיד.וזאת עוד במדינה "ציונית" שאמורה להוקיר יותר מכל את החינוך וההוראה ולשמש "אור לגויים". עצתי לך, היא, שכל עוד אתה יכול, היא לבדוק אפשרות לחיים בחו"ל. המציאות בארץ לא תשתנה. רע להיות כאן. אנשים לא מכבדים זה את זה, כל אחד אוכל את השני, יש סכסוך לאומי שלא יסתיים ומעבר לכך, משטר יש כאן לאומני ימני דתי קפיטליסטי חזירי ונצלני שלא אכפת לו ממה שקורה לאדם הפשוט. אם אין לך קשרים נכונים, אתה פשוט אבוד. אינני מכיר אותך. אולם הייתי מציע לך ללמוד שפה זרה ולנסות את גורלך בארץ אחרת, בה כן מעריכים ודואגים לאקדמאים ולאנשי רוח. נסה לחיות בארץ אחרת ותרוויח לך חיים. כאן, לאסוננו, אתה לא תקבל אותם. תלמד אנגלית, גרמנית, לא משנה מה. הידעת שבגרמניה יש קהילה גדולה של אמנים ישראלים, כך שבגרמניה יש יותר אמנים ישראלים מישראל? וזאת רק דוגמה אחת מיני רבות. הידעת שבאוסטרליה יש קהילה ישראלית גדולה?. טוב, מקווה שהבהרתי יותר את ביקורתי באתר. אם יש שאלות נוספות, אשמח לענות יום טוב, גדי zamunda@netvision.net.il

השיטה שהוכנסה לשימוש בפינלנד בשנים האחרונות, ותוצאותיה לא נבחנו מעבר למבחני המיצב הבינלאומיים היא השיטה הישראלית של למידה משותפת. כאשת חינות ישראלית-פינית ומוחית לתקשורת בינתרבותית, אני לא בטוחה שהשיטה היהודית כל כך מתאימה לתרבות הפינית. אני מתגוררת ועובדת פה קרוב ל 30 שנה. אם מאזינים לתכנית המאד רדודה שהוצגה על החינוך בפינלנד, מבחינים במה שאמר המנהל (זה שדבר אנגלית ראויה, לא זה שהציג עלגות לאומית) - התלמידים הפינים המליחו משום שנבחנו במה שלמדו. אילו היו לומדים בשיטה אחרת, לא היו מצליחים. המצב לאשורו, בשטח שונה ממה שהישראלים שמאד אוהבים להלקות את עצמם מנסים לספר לעצמם. אנחנו מאד אוהבים פתרונות מקסמיים. אז אולי, אם השיטות שלנו כל כך טובות, נתחיל לישמן? הרי את שיטת ההערכה שדובר בה פיתח פרופסור פויירשטיין (שזכיתי להיות תלמידתו) ואת שיטת הלמידה השיתופית לא המציאו במקום אחר... נכון, מורה פיני משכיל יותר מישראלי, במובחן, והוא גם משתכר היטב ומעמדו החברתי יציב משל עמיתו. ועוד, הכיתות בדרך כלל באמת יותר קטנות, הרבה יותר קטנות מאשר בישראל ולמרות שמבכים כאן את הצורך לקצץ במספר הסייעות, יש גם מהן בכיתה. שיתוף פעולה הוא זר לתרבות הפינית, הרבה יותר מאשר לתרבות היהודית, למרות שבישראל של היום יש ממנו פחות במובחן ממה שהיה לפני 30 שנים ויותר. אני בכלל לא בטוחה שההצלחה תשפיע על תחומים שמעבר לבחינות המיצב. למשל התחום הערכי חברתי. מצד שני, יש למערכת החינוך הפינית בעיות קשות להתמודד אתן, האחת היא העובדה שתלמידים אינם מאושרים בבית הספר, ובמדד זה הם בין הנמוכים ביותר, והשניה היא הבריחה מהתיכון העיוני למקצועי, ושלא יספרו לכם שזה נעשה מעודף חריצות או שמעמדו של התלמיד המקצועי טוב כשל בוגר התיכון העיוני. לא, החברה לא ממוקדת בהישגים. תלמידים מעדיפים לרכוש מקצוע כמה שיותר מהר ולהתחיל להרוויח כסף. ילדים פינים עוזבים את הבית בדרך כלל בגיל צעיר מאד ומתנתקים. יש בעיה קשה מאד של אלכוהוליזם ושימוש בסמים בקרב הנוער. עד כדי כך שבחטיבת הביניים מי שלא שותה לשכרה הוא יוצא מהכלל. אני חושבת שהגיע הזמן להירגע, להתרכז בעושר הפנימי שלנו ולהשתמש בשיטותינו לפני שאנחנו ששים כל כך לצאת ולרעות בשדות זרים, ולגלות אז שמה שאנחנו בעצם כל כך מעריצים בהם כי הם זרים זה מה שהם רכשו מאתנו, רק שאנחנו היינו עוורים.

שלום רב ברצוני לעדת שמות וכתובתות בתי ספר בפתח תקווה (כיטה א) תודה מראש