פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
שבת 04 פברואר 2012
עדכון אחרון: 02.02.2012
מכון מופ"ת
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

לקט מאמרים תקופתי

לעדכון חודשי הקלידו כתובת דואל
הרשם ארכיון לקטים

מפתחות

הצג

תגובות אחרונות

3.2.2012 גדי על
תכנית "חותם"
אני טוען כנגד תוכנית חות"ם שהיא תוכנית לא מוסרית ולא מקצועית. אני עצמי יש לי תואר ראשון ושני בחינוך ובחינוך מיוחד בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית וכן תעודת הוראה. למרות ההישגים הללו אין לי עבודה בהוראה כבר שנים. הייתי בפיקוח עצמו ושם נאמר לי בפירוש שאין עבודה. כיום אני כבר בין 41 ואפילו עבודה כסייע הוראה אני לא מוצא, פשוט אין עבודה בארץ. מסתבר שאני לא היחיד ויש רבים במצב שלי. תואר ואפילו בהצטיינות, ובודאי במדעי הרוח לא מקנה עדיפות כיום. לפיכך, התוכנית שמציעה הטבות מפליגות לפונים להכשרה מקוצרת בהוראה במסגרתה היא בגדר פשע והטעיה נוראה, משום שהיא מתעלמת מאקדמאים רבים וטובים שעמלו שנים וביזע כדי להכשיר את עצמם, שאין להם עבודה ושמשוועים לעבוד' בהוראה. יתרה מכך, גם המורים שכבר נמצאים במערכת, מועסקים בתנאים של רעב. זאת ועוד, מחקרים שנערכו בעולם מוכיחים שהכשרה קצרה כמו שמציעה חות"ם לא יכולה לבוא במקום ההכשרה הארוכה והמסודרת הרגיל בהכשרה של מורים איכותיים. לפיכך התוכנית היא עוולה. היא נועדה לדעתי לכסות על ערוות איכות החינוך הנמוכה ועל ההישגים הירודים של התלמידים במערכת החינוך בארץ. לשאלתך, אינני יודע מה קורה ספציפית בחות"ם. מכל מקום ברור לי שלא בהכרח תתקבל בברכה בבתי הספר.מניסיון שלי ושל רבים אחרים שאני מכיר, המורים בבתי הספר יראו בך איום על מעמדם ויתנכלו לך. התחרות בארץ על משרות הוראה היא קשה מאוד (לפחות 6 מורים על כל תקן!!) וכל מורה ישתמש במרפקים כדי להיפטר ממך. לגבי תעודת הוראה שלא במסגרת חות"ם, הרי שאתה נכנס שוב למצב של שוק רווי שמאפס כל הצטיינות יתרה.המערכת לא תציע לך כלום ותתנער ממך ואתה תהיה ברחוב, ללא פרנסה, כמו שקרה לי. תדע לך, כמי שכבר כמעט 8 שנים מחפש עבודה בהוראה ולא מוצא, שההצהרות של משרד החינוך על הצורך במורים הן לא מדויקות, ואף מטעות במכוון, כי הן מבטאות רק מצב אידילי, כלומר שאיפה עלומה שיהיו יותר מורים כשבפועל אין מספיק תקני הוראה והרבה לא נעשה כדי לתקן את המצב. תוכניות כמו הרפורמה ועוז לתמורה, מתייחסות רק למיעוט המורים עתירי הזכויות שבמערכת ומתעלמת מרבים אחרים שרק יכולים לחלום להיכנס למערכת. יש להבין שיש במערכת החינוך קבוצה קטנה של מורים עם קביעות ועתירי זכויות כשבפועל מורים רבים אחרים מתקיימים בתנאי עבדות ממש במקרה הטוב, או מוצאים עצמם מחוסרי עבודה, במקרה הרע. אני כיום עם כל התארים שלי מתפרנס בארץ מאבטחה וממלצרות. כמו בהרבה תחומים אחרים בארץ, גם בתחום ההוראה, יש קבוצה קטנה ועתירת זכויות שמספסרת בגורל של רבים אחרים והורסת להם את החיים. מדובר בקבוצה קטנה שלוקחת לנו את המדינה, את העתיד ואת החיים. כמעט בכל תחום גדל כאן דור אבוד ללא עתיד.וזאת עוד במדינה "ציונית" שאמורה להוקיר יותר מכל את החינוך וההוראה ולשמש "אור לגויים". עצתי לך, היא, שכל עוד אתה יכול, היא לבדוק אפשרות לחיים בחו"ל. המציאות בארץ לא תשתנה. רע להיות כאן. אנשים לא מכבדים זה את זה, כל אחד אוכל את השני, יש סכסוך לאומי שלא יסתיים ומעבר לכך, משטר יש כאן לאומני ימני דתי קפיטליסטי חזירי ונצלני שלא אכפת לו ממה שקורה לאדם הפשוט. אם אין לך קשרים נכונים, אתה פשוט אבוד. אינני מכיר אותך. אולם הייתי מציע לך ללמוד שפה זרה ולנסות את גורלך בארץ אחרת, בה כן מעריכים ודואגים לאקדמאים ולאנשי רוח. נסה לחיות בארץ אחרת ותרוויח לך חיים. כאן, לאסוננו, אתה לא תקבל אותם. תלמד אנגלית, גרמנית, לא משנה מה. הידעת שבגרמניה יש קהילה גדולה של אמנים ישראלים, כך שבגרמניה יש יותר אמנים ישראלים מישראל? וזאת רק דוגמה אחת מיני רבות. הידעת שבאוסטרליה יש קהילה ישראלית גדולה?. טוב, מקווה שהבהרתי יותר את ביקורתי באתר. אם יש שאלות נוספות, אשמח לענות יום טוב, גדי zamunda@netvision.net.il
גדי על תכנית "חותם"
3.2.2012
1.2.2012 בת-שבע מיליס על
כיצד הפכה פינלנד למעצמה עולמית בתחום החינוך?
השיטה שהוכנסה לשימוש בפינלנד בשנים האחרונות, ותוצאותיה לא נבחנו מעבר למבחני המיצב הבינלאומיים היא השיטה הישראלית של למידה משותפת. כאשת חינות ישראלית-פינית ומוחית לתקשורת בינתרבותית, אני לא בטוחה שהשיטה היהודית כל כך מתאימה לתרבות הפינית. אני מתגוררת ועובדת פה קרוב ל 30 שנה. אם מאזינים לתכנית המאד רדודה שהוצגה על החינוך בפינלנד, מבחינים במה שאמר המנהל (זה שדבר אנגלית ראויה, לא זה שהציג עלגות לאומית) - התלמידים הפינים המליחו משום שנבחנו במה שלמדו. אילו היו לומדים בשיטה אחרת, לא היו מצליחים. המצב לאשורו, בשטח שונה ממה שהישראלים שמאד אוהבים להלקות את עצמם מנסים לספר לעצמם. אנחנו מאד אוהבים פתרונות מקסמיים. אז אולי, אם השיטות שלנו כל כך טובות, נתחיל לישמן? הרי את שיטת ההערכה שדובר בה פיתח פרופסור פויירשטיין (שזכיתי להיות תלמידתו) ואת שיטת הלמידה השיתופית לא המציאו במקום אחר... נכון, מורה פיני משכיל יותר מישראלי, במובחן, והוא גם משתכר היטב ומעמדו החברתי יציב משל עמיתו. ועוד, הכיתות בדרך כלל באמת יותר קטנות, הרבה יותר קטנות מאשר בישראל ולמרות שמבכים כאן את הצורך לקצץ במספר הסייעות, יש גם מהן בכיתה. שיתוף פעולה הוא זר לתרבות הפינית, הרבה יותר מאשר לתרבות היהודית, למרות שבישראל של היום יש ממנו פחות במובחן ממה שהיה לפני 30 שנים ויותר. אני בכלל לא בטוחה שההצלחה תשפיע על תחומים שמעבר לבחינות המיצב. למשל התחום הערכי חברתי. מצד שני, יש למערכת החינוך הפינית בעיות קשות להתמודד אתן, האחת היא העובדה שתלמידים אינם מאושרים בבית הספר, ובמדד זה הם בין הנמוכים ביותר, והשניה היא הבריחה מהתיכון העיוני למקצועי, ושלא יספרו לכם שזה נעשה מעודף חריצות או שמעמדו של התלמיד המקצועי טוב כשל בוגר התיכון העיוני. לא, החברה לא ממוקדת בהישגים. תלמידים מעדיפים לרכוש מקצוע כמה שיותר מהר ולהתחיל להרוויח כסף. ילדים פינים עוזבים את הבית בדרך כלל בגיל צעיר מאד ומתנתקים. יש בעיה קשה מאד של אלכוהוליזם ושימוש בסמים בקרב הנוער. עד כדי כך שבחטיבת הביניים מי שלא שותה לשכרה הוא יוצא מהכלל. אני חושבת שהגיע הזמן להירגע, להתרכז בעושר הפנימי שלנו ולהשתמש בשיטותינו לפני שאנחנו ששים כל כך לצאת ולרעות בשדות זרים, ולגלות אז שמה שאנחנו בעצם כל כך מעריצים בהם כי הם זרים זה מה שהם רכשו מאתנו, רק שאנחנו היינו עוורים.
בת-שבע מיליס על כיצד הפכה פינלנד למעצמה עולמית בתחום החינוך?
1.2.2012
1.2.2012 ויקטוריה קומרנקו על
בתי ספר פרטיים בישראל – היקף התופעה ומגמות
שלום רב ברצוני לעדת שמות וכתובתות בתי ספר בפתח תקווה (כיטה א) תודה מראש
ויקטוריה קומרנקו על בתי ספר פרטיים בישראל – היקף התופעה ומגמות
1.2.2012
15.01.12 תקציר    דרכי הוראה
האם יש חשיבות לקליקרים בחינוך ?
ג'יי הורוויץ העלה לדיון בבלוג המרתק שלו סוגיה מעניינת הנוגעת לשימוש הטכנולוגי של קליקרים בהרצאות בכיתות ובהרצאות . הוא מתייחס למאמרון של לארי קובן אשר כתב על תחושת הדז'ה וו שהתעוררה אצלו כאשר הוא צפה לאחרונה בשיעור מתמטיקה שבו המורה נעזרה בקליקרים. קובן הסביר שהמורה חילקה קליקרים לתלמידים וביקשה מהם להשיב על שאלת רב-ברירה שהופיעה על הלוח הלבן האינטראקטיבי בקדמת הכיתה. כותבת ג'יי הורוויץ בסיכום המאמרון שלו: "כדי שמספר רב של מורים ימצאו דרכים לשלב את השימוש בקליקרים לתוך פדגוגיה מוצלחת, אנחנו זקוקים להרבה מאד מורים שמשתמשים בהם בצורה סתמית. ואולי נצטרך גם להפרד מהציפייה שכלים טכנולוגיים – קליקרים, טבלטים, או מה שעוד עתיד להופיע, ישנו את החינוך. בסך הכול הם יהוו את הבסיס שעליו חלק מהמורים יצליחו להביא ללמידה משמעותית.
24.12.11 לינק    סביבות למידה
דיאלוג יצירתי ברמות חפר- מבט מבפנים על חדשנות פדגוגית
המודל דיאלוג יצירתי בבית חינוך רמות חפר עושה שימוש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו בבתי ספר אחרים, אלא שלדרך הלמידה המקובלת , המסורתית, נוספו דרכי למידה המקנות מיומנויות נוספות. הדרך הזו כוללת כמה שלבים : עבודת חקר בקבוצות , הגשת תוצרים והצגת המסקנה והתוצר בפני קהלים שונים במסגרת בימת שיתוף. התלמידים , מכיתה ז' עד י"ב , נבחנים במהלך שנות לימודיהם בדרך זו ואף ניגשים לבגרויות על פי מודל הדיאלוג היצירתי ב14 מקצועות מגמה וכן באזרחות, ספרות ואנגלית. המודל שנועד לפתח את האינטלגנציות הרגשיות והבינאישיות של התלמידים , מציע דרך הערכה חלופית ללמידה ( רווית שרף) .
בניית שאלון/סקר באמצעות גוגל דוקס
במדריך הנוכחי מסבירות ד"ר גילה קורץ ונעמי פורת מהמרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה ( שהפך לאחד מפורצי הדרך בתחום התקשוב החינוכי בישראל ) כיצד ניתן לכתוב שאלון/סקר מקוון הכולל שאלות פתוחות וסגורות, לאסוף את הנתונים בצורה קלה ומרוכזת לניתוח באמצעות גוגל דוקס. גוגל דוקס הנו שירות כתיבה וניהול מסמכים מקוון. הוא מאפשר צפייה במסמכים מכל מחשב. כמו כן, ניתן לכתוב מסמך משותף . מדריך העזר יכול להביא תועלת רבה למרצים ולמורים המשלבים ומטמיעים בצורה פעילה את התקשוב החינוכי בכיתה או בקורס. ( גילה קורץ , נעמי פורת).
26.12.11 לינק    על הפרק
טלפון נייד בשיעור - אצלי בכיתה מותר !!
המורה והמחנכת אורנית פרידמן מציינת במאמרון מעניין שלה כי שילוב טלפון נייד בשיעור יכול רק לתרום לחוויית הלמידה בשיעורים הנלמדים בכלל בכיתה ובשיעורי תנ"ך בפרט. "השימוש בטלפון נייד בזמן שיעור אסור אצל מרבית המורים ומרבית בתי הספר אוכפים זאת באמצעות תקנון בית ספרי. אבל במציאות מכשיר הטלפון הנייד הוא חלק בלתי נפרד מילדינו. מכשיר הטלפון הנייד מהווה אמצעי תקשורת, יומן, כלי משחק, מצלמה, מסרטה ובאמצעות אפליקציות שונות נתן לעשות בו עד המון שימושים רבים" ( אורנית פרידמן) .
14.09.11 לינק    ממכבש הדפוס
Coaching במערכת החינוך מייעוץ לאימון , מהות, רלוונטיות ונחיצות
מהות יחסי הגומלין המתקיימים במסגרת בית הספר בין מורים, הורים ותלמידים, והשאלות הרלוונטיות לעתידו של התלמיד: כיצד מתמודד בית הספר בעידן הפוסט-מודרני עם האינטרסים, הצרכים וזוויות הראיה השונות של הצדדים השונים. הספר מציג את הגישה והמתודולוגיה האימונית-COACHING כפרדיגמה חדשה במערכת החינוך בעידן הפוסטמודרני. הוא מראה כיצד פרדיגמה זאת נותנת את המענה האפקטיבי ביותר להצלחת הצדדים במהלך המפגשים המתקיימים ביניהם, ומשווה אותה לגישה המסורתית, הרואה את המערכת הבית ספרית כארגון ייעוציי שבו מתקיימים יחסים בין יועץ לנועץ ( אסתר אשכנזי).
10.11.11 לינק    ניהול בחינוך
צא ולמד
מנהיגות ממוקדת למידה חיונית לשיפור ההוראה והלמידה, ויש לה תפקיד משמעותי בשיפור הישגי תלמידים . על מנת שזה יקרה חשוב שבתי ספר יצרו מבנים ותהליכים שבהם ידע אודות תהליכי הוראה ולמידה נאסף, מעובד ומשמש בסיס לקבלת החלטות פדגוגיות. מטרת ערכה זו היא לאפשר התבוננות בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר בהשראת פרקטיקת ניהול שמקורה בחברת היולט פאקרד Hewlett-Packard) HP ).
החינוך כמעשה חקיקה: הפוליטיקה החינוכית של הנאורות והשלכותיה
המאמר טוען כי ההגות החינוכית של עידן הנאורות העמידה במרכזה שתי דמויות, הפוכות לכאורה. הדמות האחת היא של המחוקק כמחנך, כלומר מחוקק המופקד על מערכת חינוך שתכליתה לעצב את הרגליו ונימוסיו של הילד ולהתאימו לחברה אשר הוא חי בה. הדמות האחרת היא של המחנך כמחוקק, ולפיה תכלית החינוך היא למצות את מלוא יכולותיו "הטבעיות" של הילד כדי לכונן חברה אוטופית עתידית – חברה שתידרש בה הזדהות מוחלטת בין הפרט לבין הכלל. שתי התפישות הללו הפוכות לכאורה, אך מסקנתן היא זהה. בין אם המחוקק הוא המחנך, בין אם המחנך הוא המחוקק, תהליך החינוך נתפש כפעולה כוחנית של הפעלת סמכות ומרות.
01.01.12 לינק    מדיניות בחינוך
עולמן המורכב של רפורמות חינוכיות
המחבר כותב ביקורת על הספר "שינוי ושיפור במערכות חינוך: אסופת מאמרים" בעריכת גל פישר וניר מיכאלי. הכותבים בספר זה נחלקים לשתי קבוצות: בקבוצה אחת מיטב חוקרי החינוך של ארצות הברית, ובקבוצה האחרת אנשי מעשה וחינוך ישראלים. שתי הקבוצות מנסות לתאר ולהציג לקוראים את השפעתן של רפורמות בחינוך. המחבר טוען כי חשיבותו של הספר הנדון בכך שהוא מביא בפני הקוראים הישראלים את המורכבות הגדולה הכרוכה בביצוע רפורמות, ובד בבד מציג תובנות מחקריות שעניינן התנאים הנדרשים להצלחת הרפורמות האלו.
20.11.11 לינק    קריאה, כתיבה וטקסטים
אוריינות ושפה: יחסי גומלין, דו לשוניות וקשיים
הספר, עוסק בהבנת ההתפתחות והאוריינית של הלומד, בתהליך רכישת הקריאה והכתיבה, ובתכניות התערבות בתחום זה. מוצגות בו עבודות של טובי החוקרים בישראל על אוכלוסיות חד-לשוניות ודו-לשוניות, תלמידים שהתפתחותם תקינה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לקויות למידה, קריאה, שפה ושמיעה. בספר מקיף ומרתק מבקשות עפרה קורת ודורית ארם לבחון חלק מהגורמים המונעים ממערכת החינוך ליישם את איכויותיה. הספר כולל 29 מאמרים, של טובי העוסקים בתחום החינוך בישראל, העוסקים בחינוך ילדים על היבטיו השונים. הספר מחולק ל-7 שערים: בשער הראשון עוסקים המאמרים בתמונת המצב של הקריאה בישראל. התמונה אינה מעודדת, אם בוחנים אותה למול מדינות המערב, ויחד עם זאת מציעים המאמרים (בעיקר זה של רות זוזובסקי) את המפתח למציאות קשה זו ( עפרה קורת ודורית ארם ).
27.11.11 לינק    הערכת הוראה
חשיבה בקול רם – הערכת ICT
המחבר , רכז מחשב בבית ספר בריטי, חושב שתהליך ההערכה בתקשוב חינוכי בביה"ס צריך להיות כזה: שלצוות יהיה קל להשתמש בו; לא ידרוש עבודה רבה מדי!; התהליך יהיה פרוש באופן כזה שהילדים ייכללו בתהליך ההערכה ויידעו מה הצעדים הבאים שלהם; והתהליך יהיה גמיש, כך שאנחנו יכולים לאמץ אותו לתחומים שונים של ICT כאשר אנחנו משבצים אותו בתוך תכנית הלימודים. המחבר מציע שימוש בתגים כאמצעי להערכת הישגי הילדים בלימוד מיומנויות הנדרשות לפי תכנית הלימודים הלאומית.
14.08.11 לינק    הכשרת מורים, כללי
להביט מסביב: חיפוש אחר אמון (trust ) בהכשרת מורים
המאמר סוקר את הגיליון המיוחד של כתב העת, ובו אוסף מאמרים ודוחות העוסקים ברפורמות במדינות שונות תוך התמקדות בהכשרת מורים. הכשרת מספר מספיק של מורים לבין היווצרות מצב שלעודף מורים, והבטחה שהמורים בוגרי תוכניות ההכשרה השונות, יהיו בעלי כישורים, עמדות והלכי רוח המובילים לרמות גבוהות של הישגי תלמידים בבתי הספר, ההופכים אף הם למגוונים ולמאתגרים . בתקופה זו הכשרת המורים סובלת מהתקפות רבות. העדר האמון במורים ובמורי מורים מהדהדת בחלק מהחומר שנסקר כאן. מתקבלת תמונה לפיה נאמר למורי מורים מה לעשות, ומועברות תקנות (acts ) מפקחות על ההכשרה ( Townsend, T).
דגמים של יחידות לימוד בית-ספריות הכוללות עיבוד מידע : יחידת לימוד בנושא הסיפור העממי
דגם מומלץ ליחידת לימוד באינטרנט שפיתח ביה"ס מעונה בצפון הארץ. יחידת הלימוד עוסקת בנושא הסיפור העממי והמאפיינים שלהם תוך הפעלת התלמידים במטלות של עיבוד המידע ומיזוג מידע (חיבור בין רעיונות מרכזיים ופרטי מידע חשובים ממקור מידע אחד או יותר כדי לצור ידע חדש) . היחידה הלימודית מתבצעת בכמה שלבי למידה : שלב ראשון- סיפורי משפחות, שלב שני- שיתוף ועיבוד המידע, שלב שלישי - לימוד סיפור עם ומאפייניו, שלב רביעי- תפקיד המספר, שלב חמישי- שלב היישום, הפעילות הלימודית כוללת הבניית מידע באמצעות שלבי הלמידה הבאים : פעילות אישית מרחוק, פעילות בכתה, רפלקציה אישית.
14.11.09 לינק    שיטות מחקר
Science 2.0 – שימוש ברשתות חברתיות במחקר האקדמי
הרצאתה המקיפה והמרתקת של שלומית פרי ( מנהלת הספרייה לניהול , מדעי החברה וחינוך באוניברסיטת תל אביב ) בכנס Minerva 2011 . בין הנושאים הנסקרים בהרצאה : מאפייני שימוש ברשתות חברתיות במחקר האקדמי, סוגי רשתות חברתיות מדעיות, שיתוף מחקרי ורשתות חברתיות שיתופיות בתחומי המדע , מאפייני שיתוף בממצאי מחקר ופעילות רשתות חברתיות. בהרצאה נסקרת גם Medhodspace -רשת חברתית בנושא שיטות מחקר שמטרתה לאפשר במה לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר ( שלומית פרי).
15.01.12 תקציר    דרכי הוראה
האם יש חשיבות לקליקרים בחינוך ?
ג'יי הורוויץ העלה לדיון בבלוג המרתק שלו סוגיה מעניינת הנוגעת לשימוש הטכנולוגי של קליקרים בהרצאות בכיתות ובהרצאות . הוא מתייחס למאמרון של לארי קובן אשר כתב על תחושת הדז'ה וו שהתעוררה אצלו כאשר הוא צפה לאחרונה בשיעור מתמטיקה שבו המורה נעזרה בקליקרים. קובן הסביר שהמורה חילקה קליקרים לתלמידים וביקשה מהם להשיב על שאלת רב-ברירה שהופיעה על הלוח הלבן האינטראקטיבי בקדמת הכיתה. כותבת ג'יי הורוויץ בסיכום המאמרון שלו: "כדי שמספר רב של מורים ימצאו דרכים לשלב את השימוש בקליקרים לתוך פדגוגיה מוצלחת, אנחנו זקוקים להרבה מאד מורים שמשתמשים בהם בצורה סתמית. ואולי נצטרך גם להפרד מהציפייה שכלים טכנולוגיים – קליקרים, טבלטים, או מה שעוד עתיד להופיע, ישנו את החינוך. בסך הכול הם יהוו את הבסיס שעליו חלק מהמורים יצליחו להביא ללמידה משמעותית.
01.01.12 לינק    הוראת תחומי הדעת
היסטוריה ללא משמעות : על העדרו של הקשר דיסציפלינרי , חינוכי ופוליטי בחינוך ההיסטורי הממלכתי בישראל
המחברים טוענים כי במערכת החינוך הממלכתית בישראל מקצוע ההיסטוריה סובל מהיותו בעיקר כלי להעברת עובדות ותכנים אשר מנותקים מעולמם של התלמידים ואינם מאתגרים את האחרונים לחשיבה עצמאית. בשיעורים לא נידונים דילמות ונושאים "בעייתיים", ומאפייני ההוראה נגזרים מהנדרש בבחינות הבגרות בהיסטוריה – מתן תשובות טכניות, מדידות ו"נכונות" המתבססות על שינון עובדות. כשל זה מתבטא מניתוקה מכל הקשר דיסציפלינרי, חינוכי או פוליטי רלוונטי, הקשר שבמסגרתו נבנית תודעה היסטורית אצל הלומדים ומתגבשת משמעות ללמידת המקצוע. המחברים מסכמים כי על מנת להעניק משמעות ללימודי ההיסטוריה יש לבנות פרדיגמה חדשה לחינוך היסטורי. על הפרדיגמה הזו להשתחרר מן ההגמוניה של ההקשר הטכני, ובבד בבד לבסס את ההקשרים אשר חינוך היסטורי משמעותי מתחולל בתוכם.
12.12.11 סיכום    ניהול ידע ומידענות
ניהול תוכן דיגיטאלי בעברית בחינוך באמצעות מערכת וורדפרס
מערכת הוורדפרס שימשה בתחילת הדרך בוני בלוגים, אך כיום מביני עניין בחינוך ובארגון מודעים לכך שזוהי מערכת מצוינת לבניית אתרים למטרות חינוכיות. השימוש בוורדפרס מאפשר לעובדי מינהל ולעובדי חינוך , ללא רקע טכני, להיעזר בקהילה גדולה שמפתחת את המערכת ובנוסף המערכת מעניקה פתרון מצוין לקידום אתרים, נוחות השימוש, אפשרויות העלאת תמונות שילוב של וידאו ועוד. וורדפרס היא מערכת נוחה, יעילה, נפוצה, תקנית, ובעיקר – פתוחה, לניהול של בלוגים ואתרי אינטרנט. וורדפרס בעברית היא הגרסה המקומית הרשמית של WordPress, מערכת ניהול תוכן פתוחה. נוכח החשיבות של תוכנת וורדפרס לאנשי חינוך יזם לאחרונה מכון מופ"ת השתלמות מקצועית לשימוש לניהול תוכן דיגיטאלי ולשימוש בתוכנת וורדפרס ( עמי סלנט)
14.06.11 לינק    מורים מתחילים
ללמוד לתכנן, לתכננן למידה: התפתחות המומחיות של מורים מתחילים
זהו מחקר תלת-שנתי שנערך באנגליה ועקב אחר מהלך הלמידה של מתכשרים להוראה בתוכנית הכשרה חד-שנתית לבעלי תואר אקדמי ובמהלך שתי שנות העבודה הראשונות שלהם כמורים מתחילים. תכנון הוא חלק חיוני בבסיס הידע הדרוש למורים מתחילים(Calderhead, 1996 ). מתכשרים להוראה חסרים את הידע ההקשרי שיש למורים מנוסים. ללא ידע זה, וללא הבנה של תכנון כתחזית של אירועים/תגובות/ תשובות מראש, קשה לצפות את הדרכים בהן מה שתוכנן יתפתח בשיעור. הדבר מסביר את הדומיננטיות של מערכים כתובים ככלי בידי מורים מתחילים. הם לא מבינים כי התכנון הכללי, הקצר של מורים מנוסים מבטא את הידע הרב שיש כבר ברשותם(Leinhardt, 1988). הציפייה שסטודנט או מורה מתחיל מגיע לבית הספר כשהוא בעל יכולות תכנון גבוהות שגוייה, כפי שמראה מחקר זה ומחקרים אחרים. ככל שההתנסות הקונקרטית רבה כך יכול המורה ליצור טיפולוגיות, החוזרות ומשתנות כל הזמן, לצורך תכנון ההוראה (Mutton, T., Hagger, H., & Burn, K).
08.01.12 לינק    ידע וחשיבת מורים
מחקר חדש בארה"ב הראה כי לאיכות המורים יש השפעה ממושכת על סיכויי ההצלחה בחיים
המחקר, שנערך על ידי הכלכלנים ראג' צ'טי וג'ון נ.פרידמן מאוניברסיטת הארוורד וג'ונה א.רוקוף מאוניברסיטת קולומביה בחן מספר גדול של תלמידים לאורך תקופה ארוכה ואיפשר בחינה מעמיקה על השפעת איכות המורה על התלמידים לאורך זמן. במסגרת המחקר, פנו החוקרים לבדוק את השאלה אם הערך המוסף הוא באמת אינדיקטור טוב לבדיקת איכ ות המורה. מורה אחד עלול להעלות ציוני תלמידים באופן מכוון, בהשפעת הרקע הסיוצו-אקונומי שלהם, או בהשפעת הרגלי הלימוד הקודמים שלהם - פרמטרים שקשה להבחין ביניהם.
04.04.11 סיכום    מורים - התפתחות מקצועית
ההשפעה של תכנית להתפתחות מקצועית לאומית בהוראת המדעים
הערכה של תכניות להתפתחות מקצועית בקנה מידה גדול, בדרך משתלמת (עלות-תועלת), אבל מפורטת , מציבה אתגרים. הרבה מהראיות על יעילות של תכניות התפתחות מקצועית בהוראת המדעים, הן תוצאה של מחקרים בקנה מידה קטן, המשתמשים בצברים או שיטות דגימה התחלתיות ומוקדמות. מחקר זה עושה שימוש בראיות שנאספו מהרשת הארצית בעשרה מרכזים להוראת המדעים בבריטניה והוא בוחן את השפעת האופי והמידה של השינוי במספרים גדולים, של מעורבות מורים בקורסים להתפתחות מקצועית. הרשת מספקת מערכת אחידה של , הערכה מוטמעת - 'embedded evaluation', אשר משלבת שאלוני השלמה והערכה, בתכנית ההכשרה ואז ניתן לביצוע מחקר על השפעת התכנית באמצעות מחקר צולב של המערכת הנלמדת ( Kudenko, Irina. Ratcliffe, Mary Redmore, Alison Aldridge, Catherine).
14.06.11 תקציר    חינוך קדם יסודי
תכנית הלימודים The All-Day Kindergarten and Pre-K Curriculum: גישת הנושאים הדינמיים
הספר " The All-Day Kindergarten and Pre-K Curriculum", המעוגן בתיאוריה ובמחקר, מתאר תכנית לימודים שהוכחה בכיתה ומבוססת על פעילות עבור מחנכות הגן כדי שישקלו אותה כאשר הן מתכננותויוצרות אינטראקציה עם ילדים בגיל הרך. תוך מתן הזדמנויות לילדים קטנים להפוך לעצמאיים, אכפתיים, בעלי חשיבה ביקורתית החשים בנוח לשאול שאלות ולחקור פתרונות אפשריים, ה- Dynamic Themes Curriculumמציע לילדים את המיומנויות שהם זקוקים להן לאזרחות אחראית והתקדמות אקדמית. ספר זה מתאר תכנית לימודים לגיל הרך הרגישה באופן תרבותי בהקשר של אוריינות, טכנולוגיה, מתמטיקה, מדעי החברה, מדעים, אמנויות, ומשחק (Fromberg, Doris Pronin).
22.11.11 סיכום    מדיניות בהכשרת מורים
הכשרת מורים בארה"ב ב-2011
הכשרת מורים בארה"ב עומדת בפני עתיד לא בטוח, רוחות חדשות קוראות תגר על ההכשרה מבוססת-האוניברסיטה בגלל עלותה, מוקדיה, יעילותה, מבניה וצורותיה והאוריינטציה האידיאולוגית שלה. טווח הדגמים והמבנים החלופיים וכל המיצגים אותם הולך ורב. המחקר אינו החלטי באשר לכיוונים שיש לחקור, וקובעי המדיניות מתעלמים מהקריאות למומחיות ולמקצוענות. קואליציות מסורתיות של תומכים התפרקו ומורגשת היעדרותה של תמיכה פוליטית ומקצועית בהכשרה המסורתית. המאמר מזהה אתגרים העומדים בפני מערכת ההכשרה וקורא למורי המורים להוביל מאמצים לטיפול בצרכים אלה ( Imig, D., Weisman, D. & Imig, S).
סיכום תמונה על הפרעת קשב (ADHD)
קֶשֶב או תשומת לב הינו תהליך הכרתי, במסגרתו מידע המגיע לתודעת האדם דרך חושיו השונים ממוין לצורך עיבוד שכלי ממוקד. הקשב יכול להיות מופנה בשליטה וולונטרית אך קיימים גם גורמים המושכים קשב באופן אוטומטי (תנועה פתאומית, קול חזק). משאב הקשב המוחי מוגבל ואינו בלתי סופי. האדם אינו יכול להשתמש באותם משאבי קשב למספר מטרות בה בעת, השקעת קשב במטרה אחת גוררת התעלמות קשבית ממטרה שנייה (לא ניתן גם לקרוא וגם לכתוב בו זמנית). מערכת הקשב רגישה מאד לגירויים חיצוניים (רעש, צבע, תנועה, גודל וכו' ) ולצרכים אישיים (רעב, עייפות, ציפייה, מוטיבציה וכו') ולכן כאמור מוטית לעתים לפעולה שלא בכוונה מודעת, קיים מאבק מתמיד על הזכות לקשב!. ( מאיר בוכנר).
12.11.11 לינק    סטודנטים להוראה
ההתנסות של הסטודנט במתכונת של למידה מקוונת שיתופית
מטרתו של מאמר זה היא להציג תמונה של התנסות הסטודנט ביחידת לימוד מתוקשבת של למידה מקוונת שיתופית בסביבת למידה מקוונת א-סינכרונית. המחקר העריך יחידה מתוקשבת של למידה מרחוק בחינוך למוסיקה במכללה בארה"ב השווה לחמש נקודות קרדיט בתואר ראשון מקוון עבור מורים המלמדים בבית הספר היסודי. הערכת המודול נעשתה תוך שימוש בשאלון להערכה עצמית שבחן את שביעות הרצון של הסטודנט מהפעילות של למידה מקוונת שיתופית. התוצאות של ניתוח הנתונים הראו חמישה נושאים שעלו מהפרספקטיבות של המשתתפים, שפורשו על ידי החוקר כהיבטים חיוביים: עבודת צוות, היבטים קוגניטיביים, היבטים של תפעול, היבטים ארגוניים והיבטים אתיים/רגשיים ( Biasutti, Michele).
12.06.11 תקציר    למידת מבוגרים
המיומנויות החשובות שיש להקנות לסטודנטים כיום
הסוגיה של הקניית המיומנויות הנכונות ללומדים במאה ה21 ממשיכה לעורר עניין במערכות חינוך בעולם ( וגם בישראל). לאחרונה פורסם סקר מומחים יותר שיטתי בארה"ב בו התראיינו מעל 100 מומחי חינוך וניהול לגבי המיומנויות שיש להקנות כיום ללומדים במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות. הסקר נערך ביוזמת .University of Phoenix . הרוב הגדול של מומחי חינוך ומומחי ניהול סבורים שהמיומנות החשובה ביותר שיש להקנות לסטודנטים כיום היא חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות מורכבות ושאילת שאלות ( 67%). במקום שני ניתנה עדיפות למיומנויות של נגישות מידע וידע , לניתוח והסקת מסקנות ולמיזוג ידע ומקורות מידע , כלומר סינתזה של מקורות מידע ( 37% ).
14.09.11 לינק    מורי מורים
קישור/יישור קו בין זהות מקצועית וזהות אישית: החלת רפלקציית ליבה בהכשרת מורים
להיות מורה מורים משמעות לא רק להכשיר סטודנטים להוראה אלא גם להתכשר להיות מורה במסגרות ההכשרה (Palmer, 1998). רק לעתים רחוקות מושם, בהתפתחות מקצועית, דגש על החשיבות לכך שמורים יכירו את עצמם, יהיו מעורבים וירחיבו את מודעותם ורגישותם לעולם וילמדו "מתוך הלב והנשמה" כדי שיוכלו גם לגעת ולהבין את נשמות תלמידיהם. התייחסות לחיים הפנימיים של מורים מזמנת להם ריענון של המחויבות והתשוקה להוראה תוך מפגש עם איכויות הליבה שלהם (Korthagen,2004), עם תחושת המשמעות שבהוראה (Intrator & Kunzman, 2006), ועם האותנטיות שלהם כאינדיבידואלים (Palmer, 1998). מטרת המחקר, שהוא מחקר עצמי, הייתה לבחון את ההשפעה של רפלקציית ליבה על החיים המקצועיים ועל דרכי העבודה של החוקרים כמורי מורים. שאלות המחקר היו: (1) אילו תובנות ואתגרים עולים באמצעות הניסיונות ליישם עקרונות של רפלקציית ליבה בעבודת ההכשרה? (2) אילו שינויים מתרחשים בדרכי ההוראה וביחסים עם עמיתים, סטודנטים ובין החוקרים לבין עצמם? המחקר נעשה באמצעות תיעוד וניתוח של פגישות, יומנים, תקשורת מקוונת ורפלקציות של סטודנטים ( Younghee, M.K., & Greene, W.K ).
08.12.11 לינק    הוראת המדעים
האפשרות של חשיבה מערכתית בלימודי הביולוגיה
מחקרים בחינוך ובהוראת הביולוגיה טוענים שניתן להכניס את החשיבה המערכתית כנושא נלמד, כבר בכתות הנמוכות של בית הספר היסודי, בעוד שאחרים טוענים, שגם בכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון, הכנסת חשיבה מערכתית לתכנית הלימודים, דורשת גישה מתוכננת באופן זהיר, כדי שלא למתוח את היכולת החשיבה של התלמידים,יותר מדי. המחקרים, שממליצים על הכנסת החשיבה המערכתית בכתות בית הספר היסודי או הכתות הנמוכות של בית הספר התיכון, לא בדקו את יכולת התלמידים לחשוב אחורה וקדימה בין מוצגים מוחשיים ותהליכים מוגדרים היטב לבין מודלים מערכתיים ( Boersma, Kerst Waarlo, Arend Jan Klaassen, Kees ).