מדורתחומי לימוד
מיון:
נמצאו 869 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    אוריינות מידע היא מערכת מיומנויות הנדרשת לזיהוי, איתור, הערכה, הפצה ושימוש במידע. מטרתה של עבודת דוקטור זו הייתה לבחון את מצב ההוראה והלמידה של אוריינות מידע בבתי ספר יסודיים בישראל. כרקע לאיסוף הנתונים בוצע תהליך של ניתוח מסמכי המדיניות של תכנית התקשוב. ניתוח המסמכים סייע להבין מה היו הציפיות והדרישות של משרד החינוך מבתי הספר בהקשר למיומנויות מחשב ולאוריינות מידע. בחינת ההוראה הלמידה של אוריינות המידע בשני בתי הספר, החל ברמת תכנית הלימודים של משרד החינוך, דרך הוראת המורים ועד ללמידת התלמידים, הצביעה על פער בין תפיסת התפקיד של המורים אודות חשיבות הקניית אוריינות מידע ובין העיסוק בנושא זה בפועל עם תלמידיהם. כמו כן נמצא פער בין התפיסה העצמית של התלמידים אודות רמת שליטתם באוריינות מידע ובין היכולות שהתגלו במטלת הביצוע.

  • סיכום

    במאמר זה משורטטת בקצרה ההיסטוריה של הוראת הדיבור בציבור. הנושא רחב מאד ועל מנת לצמצמו במעט הוחלט לתאר רק את ההיסטוריה של הדיבור בציבור בעולם המערבי, תוך התמקדות בכמה תחנות רלוואנטיות להיום. המחברת פורשת את תולדות הנושא מהעולם העתיק, וון ורומא, עבור דרך ימי הביניים והרנסנס באנגליה, ארצות הברית במיוחד תקופת מלחמת האזרחים, ועד לימינו אנו, תוך שהיא משתהה במיוחד על סוגיות הרלוואנטיות לאימון, הוראה והנחיה, כגון האיזון המשתנה בין תכני הנאום לבין צורתו.

  • תקציר

    העולם המודרני מציב בפני התלמידים דרישות חדשות. אחת מהן היא הצורך לפתח ידע וכישורים על מנת שיוכלו להיות צרכנים ביקורתיים של מאגר הטקסטים העצום הזמין להם, הן בדפוס והן באופן מקוון. ובכל זאת, מחקרים מוכיחים כי לעתים קרובות מאד תלמידים מתקשים בהבנה של טקסטים מורכבים, ובמקביל נראה שדפוסי השיחה של המורים אינם תואמים את מאפייני השיח הפרודוקטיבי. במילים אחרות, פרקטיקות הדיבור של המורים בכיתות אינן כאלה העשויות להוביל לקידום התלמידים לקראת הבנה משופרת של הטקסטים ולהניעם לחשיבה אנליטית וביקורתית.

  • תקציר

    מחקר זה בחן קבוצה של 68 צעירים מצפון אמריקה שהתנדבו ללמד אנגלית בבתי ספר ממלכתיים בישראל במשך שנה, במסגרת תכנית שנוסדה ב-2013 ביוזמה משותפת של הסוכנות היהודית ומשרד החינוך הישראלי. התכנית מכונה "עמיתי מסע להוראה בישראל" Masa Israel Teacing Fellows או ITF ופועלת לשיפור הוראת האנגלית בבתי הספר. הצעירים המגיעים לשליחות זו הם יהודים בעלי תואר המגויסים ממדינות דוברות אנגלית ומשובצים לבתי הספר כעמיתי הוראה, לצד פעילותם ההתנדבותית בקהילה.

  • לינק

    כיצד בוחרות מורות לספרות את השירים שילמדו בכיתה?זו השאלה שבחן מחקר המתפרסם בגיליון 58 של כתב העת דפים, בהוצאת מכון מופ"ת.החוקרות ביקשו משלושים מורות לספרות בחטיבת הביניים לבחור שניים מתוך שישה שירים ולנמק בכתב את בחירתן, במטרה לבחון אם בחירת המורות התבססה על ידע תוכן פדגוגי.ממצאי המחקר מצביעים על כך ש-70% מתגובות המורות התבססו על ידע פדגוגי, כ-20% מהבחירות התבססו על שיקולים ספרותיים וכ-10% התבססו על חוויות של המורות כקוראות.שיקוליהן של המורות התמקדו בעיקר בהיבט אחד בכל שיר, ועלו מהם תבניות שגורות של "טיפול" ביצירת ספרות. תבניות אלו מבטאות ידע תוכן פדגוגי, ולכן הן מהוות תשתית חיונית להוראה. עם זאת, הן עלולות לצמצם את הפוטנציאל הגלום בהוראת ספרות. בסוף המאמר נידונות ההשלכות של ממצאי המחקר על הכשרת מורים. בהקשר זה נבחנים היתרונות בלימוד המתבסס על הידע של מורים מנוסים, כמו גם הבעייתיות בלימוד כזה.

  • לינק

    מטעמים אקדמיים מובנים, שתי מחברות לא השתמשו במילה זו – אבל מאמרן מציג פעילות מתמטית "מגניבה" שנבנתה במיוחד לכיתות מחוננים ומתאימה גם לכיתות ה'-ו' רגילות. הפעילות נבנתה במתכונת של חדרי בריחה, שבמסגרתה על המשתתפים לפתור חידות על מנת להיחלץ בתוך זמן קצוב מחדר שנלכדו זו. בפעילות שפיתחו המחברות מדובר בקופסאות בריחה ולא בחדרי בריחה, כדי לתת מענה למגבלות שיש בבתי הספר במציאת חדר כיתה לצורך הפעילות. הקופסאות נגישות בכל חלל ואינן תלויות במיקום או בזמן. זוהי חוויה יצירתית, מהנה וחדשנית שיוצרת קהילה לומדת וחוקרת המקיימת שיח מתמטי פורה, לצורך פתרון משימות המקדמות את המשתתפים במשחק. שיחה זו מפעילה את התלמידים גם במרחב החיצוני, המשותף, ההקשרי, שבו הם שומעים ומשמיעים רעיונם, בוחנים ומתקפים אותם; וגם במרחב הפנימי האישי שבו כל לומד מתאים ומטמיע את הידע החדש במבני ההכרה שלו.

  • סיכום

    מחקר זה בוחן אם דוברים לא ילידיים, דו-לשוניים עושים שימוש במידע מורפולוגי ומורפו-סינטקטי במהלך חשיפה וירטואלית של מילים באותו האופן כפי שעושים דוברים ילידים/

  • סיכום

    המאמר הנוכחי דן ביתרונות השימוש במשחקים בכלל, משחקי-תפקידים וסימולציות בשיעורי היסטוריה. בתוך כך הוא מעמיד לרשות המורים המלמדים מספר דוגמאות לחוויות למידה המעמידות את התלמיד במרכז, המבוססות על 16 שנות הוראה של כותבת המאמר. המאמר מציג מחקרים מרכזיים קודמים שעסקו ביתרונות הלמידה באמצעות משחקים, ובמיוחד בפיתוח החשיבה הביקורתית, מיומנויות פתרון הבעיות ויכולת שיתוף הפעולה של התלמידים.

  • לינק

    חינוך אזרחי הוא הדרך שבה מנסה המדינה לכוון את תלמידיה כיצד לפעול כאזרחים (אבנון, 2013). מערכת חינוכית במדינה דמוקרטית כישראל מתמודדת עם מטרות סותרות של חינוך אזרחי כמו הרצון לפתח פטריוטיות לצד השאיפה לפתח חשיבה עצמאית וביקורתית, רגישות לזכויות אדם וכן מעורבות חברתית ואקטיביזם (Veugalers, 2007, 2017; Westheimer & Kahne, 2004).מאמר זה נשען על ההבחנה שפיתח צבי לם בין חינוך פוליטי לחינוך אידיאולוגי. לטענת מחברו, לשעבר המפקח על לימודי האזרחות במשרד החינוך, קיים מתח בין חינוך למעורבות פוליטית ובין החשש מחדירת העולם הפוליטי לבית הספר. בעוד ההוראה של פוליטיקה בבית הספר אמורה להיות א-מפלגתית, הרי מטרתה היא להכין את התלמידים לפעול במציאות שהיא מפלגתית באופן מובהק. זוהי דילמה המונחת לפתחם של מחנכים (Hess & McAvoy, 2015).

  • תקציר

    המסעות לפולין נחשבים לאחת הדרכים המרכזיות והאפקטיביות ביותר להנחיל לתלמידים את זכר השואה. לצד ההכרה בחשיבותם, כותבת הפסיכולוגית החברתית והמרצה לחינוך יהודי, ד"ר גליה גלזנר חלד, כי מאחר שהציונות אינה אך ורק נחלת העבר, משימתה של מערכת החינוך כיום היא עיצוב פני החברה הישראלית והתמודדות עם האתגרים הקשים שלפתחה.

  • תקציר

    שלב טרום הכתיבה הנו משמעותי משום שבשלב זה התלמידים יכולים לדבר ולהתייעץ עם המורה או עם עמיתיהם לכיתה בנושא עליו הם כותבים וכך לשפר את איכות הכתיבה שלהם. אחת השיטות בשלב טרום הכתיבה המשפרת את ביצועי הכתיבה היא שיטת התיאור. בשיטה זו מעלים התלמידים רעיונות תוך העזרות באמצעים ויזואליים כגון תמונות ושרטוטים לצד שימוש בעזרים מילוליים. שיטה נוספת שמועילה לכתיבה בשלב הראשוני היא חלוקת לנושאים. כך מארגנים התלמידים את רעיונותיהם ומכינים את עצמם למלאכת הכתיבה. מאמר זה בוחן את השפעות יישום שתי השיטות הללו. נמצא ששיטת התיאור עזרה למשתתפים להעלות מספר רב יותר של רעיונות מאשר שיטת החלוקה לנושאים. לעומת זאת, חלוקה לנושאים משפרת את תוכן הכתיבה וארגון הרעיונות יותר מאשר שימוש בשיטת התיאור.

  • סיכום

    ב-2012 חלה מהפכה בחינוך המדעי בארה"ב, במסגרתה בוצע מעבר לפדגוגיה אקטיבית ומרוכזת בתלמיד. במקום לימוד תיאורטי ומופשט, נעשה מאמץ להקנות מובן לתופעות יומיומיות המוכרות לתלמידים מחייהם. מהפכה חינוכית זו הגדילה את הרלוונטיות של השיעורים, ולכן גם את המוטיבציה של התלמידים. ד"ר תום ביאליק, מאוניברסיטת מישיגן סטייט, הציג בכנס שנערך במכון ויצמן כלי חינמי המאפשר למורי מדעים ליצור ביחד עם תלמידים מודלים מדעיים המעניקים מובן לתופעות.

  • סיכום

    מטרת מחקר זה הייתה לספק תובנות באשר לאופן הוראה הכתיבה הנהוג בחינוך היסודי ההולנדי, כנקודת מוצא לתכנון וליישום חידושים בני קיימא, שישרתו הן את המורים, אנשי השטח, והן את קובעי המדיניות. המחקר בדק את מידת יישומן של שלוש גישות תחום ספציפי (domain specific approach) – כתיבה תקשורתית, כתיבת תהליכית והוראה של אסטרטגיית כתיבה – כמו גם מאפיינים של הוראה איכותית באופן כללי, בשיעורי כתיבה בכיתות הגבוהות (ד'-ו') בבתי הספר היסודיים. בנוסף נבחנו גם זמן לימוד הכתיבה, השקפות המורים על כתיבה ועל הוראתה, תחושתם לגבי מידת מסוגלותם בהוראת כתיבה ומיומנותם בתחום זה.

  • סיכום

    מאמר זה דן בתפקיד הטכנולוגיות החדישות של כתיבה אקדמית וביחסיהן המורכבים ביצירת שינויים רחבים בדפוסי הכתיבה של חוקרים ומרצים. המחקר, המתואר במאמר מבוסס על ראיונות עם חוקרים בשלוש דיסציפלינות שונות (מתמטיקה, היסטוריה ושיווק) בשלוש אוניברסיטאות באנגליה. ראיונות אלה בחנו כיצד מקורות הכתיבה השונים משפיעים על האופן שבו חוקרים משתמשים בטכנולוגיות המידע וכיצד הדברים שאותם חוקרים אוהבים ולא אוהבים בכתיבה ובטכנולוגיות משקפים את הסוכנות (agency) שלהם ואת יצירת הידע. המאמר מספק תובנות חשובות על הקשר שבין טכנולוגיות מידע לכתיבה באקדמיה.

  • לינק

    מוסף הארץ פרסם בתחילת פברואר 2018 כתבה על כיתת מופת ללימודים ריאליים מוגברים בתיכון מקיף ט' באשדוד. בכתבה נטען כי שמונה שנים אחרי סיום התיכון רוב הבוגרים לא המשיכו במסלול הטכנולוגי שהועידו להם, חלקם כלל לא למדו באוניברסיטה וכמעט כולם זוכרים את הלימודים כתקופה קשה.

  • תקציר

    סקירה זו מתארת את השינויים בהוצאות הספרים האקדמיות בעקבות תמורות רבות שחלו בתחום בשנים האחרונות. עיקרן של תמורות אלה הן הפרסום הדיגיטלי, הנגישות הפתוחה למקורות מידע, יכולת הוצאה עצמית של ספרים, ירידה במכירות הספרים המודפסים והשינויים הכלליים יותר שהתרחשו בחברה הנוגעים לאופני הלמידה, לתקשורת בין-אישית ולכתיבה. בייחוד הסקירה מבקשת לבחון אם השתנו גם ההיבטים האלה: הקפדה על סגנון הכתיבה האקדמית ועל כללי השימוש בהפניות.

  • תקציר

    סטודנטים רבים רגילים להגיע לשיעורים מבלי שקראו את חומרי הקריאה הנדרשים, אף לא באופן חלקי ושטחי. כתוצאה, הם נוקטים בעמדה פסיבית בשיעור, הדיון הופך לשטחי והלמידה נפגמת. מאמר זה מתאר תכנית פעולה חינוכית לעידוד מעורבות הסטודנטים כתלמידים פעילים הן בהכנה לשיעור והן בדיון עצמו.

  • סיכום

    מטרת המחקר: חקר תפיסות של מתכשרים להוראה ושל ספרנים מתכשרים ביחס לשימוש בספרים שיש בהם נושאים מעוררי מחלוקת ע"י תלמידים מגיל הגן עד כיתה ו'. כיצד מתכשרים להוראה חושבים על מה שתלמידים צריכים לקרוא? מי מחליט מה על ילדים לקרוא? ובמיוחד, כיצד מתקבלות החלטות על ספרות במחלוקת ומה משתמע מכך לגבי הזכות של תלמידים לקרוא?

  • סיכום

    מטרת המחקר: חקר תפיסות של מתכשרים להוראה ושל ספרנים מתכשרים ביחס לשימוש בספרים שיש בהם נושאים מעוררי מחלוקת ע"י תלמידים מגיל הגן עד כיתה ו'. כיצד מתכשרים להוראה חושבים על מה שתלמידים צריכים לקרוא? מי מחליט מה על ילדים לקרוא? ובמיוחד, כיצד מתקבלות החלטות על ספרות במחלוקת ומה משתמע מכך לגבי הזכות של תלמידים לקרוא?

  • לינק

    מחקרים מראים כי תלמידים אינם מיטיבים לתפקד בשיעורי ביולוגיה בבית הספר העל-יסודי. המושגים שנחשבים לקשים נמנים עם הגורמים לביצועים הירודים של התלמידים. נושאים הקשורים למושגים אלה נחשבים לקשים גם על ידי המורים שמלמדים אותם. תופעה בלתי רצויה זו נתפשת במחקר כגורם לפדגוגיה בלתי יעילה בקרב מורי ביולוגיה. בעיה זו הובילה לעלייה במחקר של גישות חדשניות שיכולות להביא לשיפור המצב. אחת מגישות אלה הנתמכת כאן היא השימוש בגישה הקונסטרוקטיביסטית של '5Es. גישה זו מציעה להנהיג בכיתה אווירת לימודים שמתמקדת בפתרון בעיות כאשר התלמידים מונחים לקחת אחריות על לימודיהם. יישום אפקטיבי של גישה זו יכול להעצים את ההוראה ואת הלימוד של מקצוע הביולוגיה. מחקר זה מתמקד בשאלה כיצד ניתן ליישם גישה זו בהוראה של אחד המושגים שזוהה כקשה בביולוגיה: נשימה. נסקרו כמה מחקרים אמפיריים על יעילותן של שיטות קונסטרוקטיביסטיות בהשוואה לגישות אחרות. בין השאר, מומלץ כי הממשל וגופים מקצועיים יארגנו הכשרות למורי ביולוגיה העוסקות בשימוש בגישת '5Es משום שהיא נמצאה יעילה בהוראת ביולוגיה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין