מדורניהול וסביבות למידה
מיון:
נמצאו 3069 פריטים
פריטים מ- 121 ל-140
  • תקציר

    מאמר זה מציג טיעון תיאורטי ביחס לכוחו של בית הספר לעצב מעורבות הורית בדרכים מיודעות תרבותית (culturally informed). המאמר עולה מתוך עבודת שדה מקדימה בקרב הורים יהודים ממעמד הביניים בעיר בצפון ישראל, שבמהלכה תשומת לב החוקרים נמשכה אל הפעילות האינטנסיבית הנוגעת למעבר של ילדיהם לבית הספר היסודי. פעילות זו הפכה למוקד עבור החקירה והניסוח של טענה תיאורטית, על פיה מעורבות הורית אינה רק עניין של התאמה או היעדר התאמה בין ההון התרבותי המיובא מהבית לבית הספר, כפי שמוצג בחלק גדול מהספרות המחקרית הרלוונטית (Lauren Erdreich & Deborah Golden).

  • תקציר

    שכיחותם של סוגים שונים של מכשירים אלקטרוניים ונפח התוכן ברשת העלה את כמות הגניבה הספרותית, שנחשבת לפעולה לא מוסרית. אם אנו רוצים להיות יעילים בזיהוי ובמניעה של פעולות אלה, עלינו לשפר את השיטות הקיימות כיום לגילוי גניבה ספרותית. המאמר מציג מחקר המציע מסגרת לזיהוי משופר של גניבה ספרותית. המסגרת מתמקדת בשילוב מידע מרשתות חברתיות, מידע מהאינטרנט וויזואליזציה מתקדמת של מידע המועשרת מבחינה סמנטית לגבי מחברים ומסמכים, ומאפשרת לחקור את הנתונים שהושגו באמצעות חיפוש של דפוסים מתקדמים של גניבה ספרותית (Zrnec, Aljaz; Lavbic, Dejan, 2017).

  • תקציר

    בהשכלה הגבוהה נעשה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות הוראה מבוססות-רשת. שיטה אחת אשר נעשה בה שימוש נרחב היא הקלטה של הרצאות שמועברות במהלך הוראה פנים אל פנים של קורסים בקמפוס. ההקלטות הופכות לאחר מכן לזמינות באופן מקוון לסטודנטים והן מאוזכרות בדרכים שונות כלכידת הרצאה (lecture capture), פודקאסט וידאו (video podcasts) וכמערכת להקלטות הרצאות – לקטופיה (Lectopia). המחברים בחנו את הספרות לגבי הרצאות מוקלטות עבור קורסים בקמפוס מנקודת המבט של הסטודנטים, המרצים והמוסד (O'callaghan, Frances; Neumann, David; Jones, Liz; Creed, Peter, 2017).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי מבקש לעקוב אחר אופני ניהול הרגשות בעבודה של מנהלי בתי ספר ישראלים . המחקר הציב שתי שאלות: 1. כיצד מנהלים מבטאים אמפתיה כלפי אחרים בבית הספר? 2. כיצד מנהלים מווסתים אמפתיה בעבודה? מתוך ראיונות עומק חצי מובנים שנערכו עם עשרה מנהלים ישראלים עולה שלתחושתם מותר להם ואפילו מעודדים אותם להציג בנסיבות מסוימות, שלושה מרכיבים של אמפתיה: אמפתיה קוגניטיבית, אמפתיה אפקטיבית (חמלה) ואמפתיה התנהגותית (דאגה), ובמקביל נמצא כי עליהם לכבוש באופן מודע כל ביטוי ציבורי של כעס או פחד.

  • לינק

    כמעט כל הסטודנטים ברחבי העולם הראשון והשני מחזיקים בבעלותם מכשירים ניידים, אבל ייתכן שמערכת ההשכלה הגבוהה אינה משתמשת מספיק במשאב זה. סקירה זו בוחנת 91 מאמרים בכתבי עת מ-28 מדינות שפורסמו בשנים 2015-2009, ועוסקים ביישומים של מדיניות Bring Your Own Device – הביאו את המכשיר שלכם – באקדמיה. מטרת הסקירה היא לבחון כיצד מדיניות זו מיושמת כאשר ניתן להבחין בטשטוש גבולות הזמן והמרחב, כלומר לימוד מחוץ לחלל הכיתה ומחוץ לשעות השיעור – למשל בשעת הנסיעה באוטובוס בדרך לפקולטה. מטרה נוספת של הסקירה היא לאתר את הבעיות והמכשולים הנוגעים ליישומים האלה. לא נצפה שינוי לאורך השנים בתחומי העניין שהופיעו בספרות המחקר, אך תחומים אלה נעשו מגוונים יותר. חמשת היישומים שזוהו ב-2009 נידונו לאורך כל השנים המדוברות, בעוד שהמספר הכולל של יישומים שנידונו גדל ל-12 ב-2015. מאחר שיותר ממחצית המאמרים שנסקרו חסרו ציון של שנת איסוף הנתונים, עלתה סוגיה מתודולוגית הנוגעת לניתוח מגמות. מאחר שנתון זה יכול להשתנות בצורה ניכרת מאז זמני פרסום המחקרים שנסקרו, כל ניתוח מגמות לוקה בחוסר ודאות. בצד זאת, הסקירה העלתה דפוס של התרחקות מהפצה של תוכן לעבר יישומים של רישות חברתי. תשומת לב קטנה בהרבה ניתנה בספרות המחקר שנסקרה למכשולים ולבעיות בשנים מאוחרות יותר, אבל היו כמה תחומים שטופלו: בעיות בשימוש במכשירים בשל קוטן המסכים והמקלדות, עלויות גבוהות של מכשירים ותכניות נתונים שהופכות את הבעלות לבלתי מעשית בסוגי פעילות ובקבוצות סטודנטים מסוימים.

  • לינק

    המחבר מדגיש את חינוך מונטסורי וחינוך ולדורף כחינוך מקדם בריאות. הוא מבהיר את התפיסה הפילוסופית שביסוד גישה זו ומנכיח את הפרקטיקות לביצועה. הגישה החינוכית המתוארת רואה בבריאותו הפיזית והנפשית של הילד תנאי ויסוד להתפתחותו הרגשית, המנטלית והחברתית. בסקירה של מחקר השוואתי שנערך בברלין, המחבר עומד על מגבלותיו ומדגיש את הצורך בעיבוי הידע המחקרי על האפקטיביות של חינוך ולדורף (גלעד גולדשמידט).

  • מאמר מלא

    מושג ההכלה בחינוך (Inclusive Education) הוא מושג רחב, ולעתים הוא עשוי להיתפס כערטילאי. כדי לבחון את המושג עלינו לעבור בין שלושה ממדים שלו: התרבות, המדיניות והיישום (בות' ואיינסקו, 2002). היבטי התרבות כוללים תפיסות עולם, שפה ומנהגים המשקפים תרבות של הכלה; המדיניות כוללת את המנגנונים ואת שגרות העבודה שבית הספר פועל על פיהם; היישום מתייחס לעבודת ההוראה בתוך הכיתה, המתבססת על ראיית השוניות. עבודת הניהול הבית-ספרי היא אינטנסיבית מאוד, ורוויה בפעולות יום-יומיות שמצטרפות לכלל המעשה החינוכי. הכלי המוצע להלן מסייע למפות את בית הספר באמצעות כמה צירים המתייחסים לשלושת הממדים של ההכלה בבית הספר. איסוף התוצאות שיתקבלו יאפשר מיפוי של תחומי חוזק ותחומים הזקוקים לחיזוק באשר להכלה בהיבטיה השונים (נרקיס שור ואורה גליק).

  • סיכום

    מחקר איכותני זה בחן סדנה של למידה שיתופית במסגרת תכנית להכשרת מנהלים, שהתמקדה בחקר של סיפורים ניהוליים שהובאו מן השטח על ידי המשתתפים. המחקר בחן את התרומה האפשרית של סדנה זו להתפתחותם המקצועית של פרחי הניהול. במסגרת המחקר נאספו ונותחו 99 רפלקציות שנכתבו על ידי 12 פרחי ניהול שהשתתפו בסדנה. הממצאים מלמדים על שלוש תרומות עיקריות של הסדנה: (1) פיתוח מבט רבממדי; (2) רכישה של ידע יישומי; (3) הרחבת היכולת להטיל ספק. על אף מספר מגבלות, מסקנת המחקר היא כי למידה שיתופית מסיפורים ניהוליים אישיים הינה בעלת ערך להתפתחותם המקצועית של המתכשרים לניהול (חיים שקד).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת לבנו בבלוג שלו לכתבתו של עידו סולומון, כתב הטכנולוגיה בחברת החדשות של ערוץ 2. "בסיום הכתבה עידו סולומון מציין שהעזרים האלה מרתקים את התלמידים, מגבירים מעורבות וגם מסייעים לשיפור הישגים…אבל לא ברור שהדוגמאות בכתבה של עידו סולומון אמורות לשכנע. ספק אם נכון להיום סיור ב-virtual reality (כך בכתבה מכנים את השימוש ב-Google Cardboard) בהר געש מעניק לתלמיד יותר מידע, או תחושה חזקה יותר, מאשר סרטי הווידיאו המצוינים שכבר קיימים על הרי געש. כמו-כן, אולי השימוש בקוד QR כדי להגיע ל-URL כלשהו נחמד, אבל ספק אם הוא נחוץ, או תורם משהו שמצריך שימוש בטאבלט. אלה אינן דוגמאות שמראות שיש ערך חינוכי בתקשוב. הן פשוט מראות שמשתמשים בו. הדוגמאות ממכללת גורדון בכתבה כן מרשימות, אם כי לא ברור אם אנחנו אמורים להתרשם שקורה שם משהו חיובי, או להבין שבתי הספר עדיין אינם ערוכים ליישם את הידע הפדגוגי/טכנולוגי שהסטודנטיות שם רוכשות (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    ביוטיוב יש עליה של 248% בצפיות בוידאו משנת 2014. בכל שעה נתונה עולים ביוטיוב מאות שעות של סרטי וידאו, ולכן סביר להניח כי אתם מחמיצים הרבה תכנים מעולים מבוססי וידאו. ההיקף של מאגרי הווידאו בערוצי יוטיוב הוא רב ועצום, והוא בלתי נתפס מבחינת סדרי גודל. ההערכה כיום היא כי בשרתי יוטיוב מאוחסנים עשרות רבות של אקסבייטים. כל אקסבייט שווה מיליארד ג'יגבייט. יוטיוב מאפשרת להיות מנויים על נושאים כדי לגלות תוכן חדש, אבל החדשנות שלהם בתקופה האחרונה באה לידי ביטוי באלגוריתם ממוחשב היוצר בעצמו ערוצי יוטיוב לפי נושאים. בערוצי תוכן אלו ניתן למצוא סרטי וידאו שמויינו על ידי האלגוריתם על פי ניתוח הנושאים בכל וידאו ושיוך הסרטים לערוץ תוכן נושאי (עמי סלנט).

  • לינק

    יום לאחר שרותי סלומון הציגה את שבעת הכללים לעיצוב מרחבי למידה, ג'יי הורוויץ מעלה תהיות לגבי (אי-)יישומם במערכת החינוך: "…רעיונות והצעות לעיצוב "אחר" או "מקורי" של מרחבי למידה אינם חדשים. הדוח של SKG שממנו רותי גזרה את שבעה הכללים התפרסם בשנת 2011, והפרויקט עצמו יצא לדרך בשנת 2008. והיו לא מעט פרויקטים דומים שקדמו לו. בישראל, למשל, ספרו של דוד חן, "בית-הספר העתידי כרמים – בין תיאוריה למעשה" התפרסם בשנת 1999. התיאורים של מרחבי הלמידה שבספר אינם זהים לאלה של SKG, אבל די ברור שעקרונות העיצוב וההצעות לביצוע דומים מאד. זאת ועוד: רבים מהעקרונות האלה יושמו במרחב הפיסי של כרמים". אולם, אם אין בעקרונות אלו כל חדש, מדוע מרחבי הלמידה הבית-ספריים אינם מעוצבים בהתאם? (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    רותי סלומון מציגה בבלוג שלה שבעה עקרונות לתכנון ולעיצוב מרחבי למידה שפותחו בפרויקט ה"מרחבים ליצירת ידע" (Spaces for Knowledge Generation – SKG): "האתגר שמציב לנו עיצוב מרחבי למידה המותאמים לתרבות ולאופי של הארגון החינוכי, אשר מעמידים את הלומד במרכז, והם מושתתים ומכוונים על ידי תפיסות פדגוגיות איתנות ורלוונטיות, הינו אתגר העומד מול כל מוסד חינוכי היום. כדי למנוע את הסכנה של השקעה רבה ובנייה של סביבות גנריות, לא מותאמות ולא באמת רלוונטיות לאוכלוסיות הלומדים יש להבין טוב טוב את צרכי הקהל שילמדו בסביבות הללו, ולבנות אותם על פי עקרונות פדגוגיות ועיצוב בדוקים. דוגמה טובה של מחקר שנעשה הינה המסמך שיצא לאור על ידי ה-SKG האוסטרלי" (רותי סלומון).

  • לינק

    אחרי שהבינה המלאכותית הזניקה את העולם הדיגיטלי קדימה, טובי החוקרים רוצים לפצח את האתגר האמיתי: לגרום למחשב ללמוד לגמרי לבד, בלי עזרה אנושית. המערכת שפיתחה מג'יק פוני (Magic Pony) נראתה עד לאחרונה כלקוחה מסרטי מדע בדיוני, שמאחוריהם עומדים תסריטאים שלא מבינים איך באמת טכנולוגיה עובדת. היא משפרת תמונות וסרטונים באיכות ירודה, ומוסיפה להם פרטים יש מאין. תמונת פנים מפוקסלת הופכת חדה, וצילום של חלק קטן ומטושטש מקיר לבנים ייהפך לתמונה אמינה ומפורטת להפליא של הקיר כולו. הטכנולוגיה שעליה נשען ההישג המרשים מעניינת אפילו יותר: היא מבוססת על בינה מלאכותית מתקדמת במיוחד, מהסוג המכונה בז'רגון המקצועי "למידה עמוקה בלתי מונחית" (עמי סלנט).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפנה את תשומת לבנו לתיעוד מקורי של מרחב למידה בית-ספרי לא שגרתי ומעורר השראה: "לואי הוא vlogger מהמפורסמים בעולם. בסרטון הזה הוא מבקר בבית הספר הכי אקולוגי בעולם. Green School Bali נמצא באי באלי שבאינדונזיה (מאוד קרוב לאוסטרליה). לואי הוזמן על-ידי אחת המורות לסיור בבית הספר. בסיור מתגלה התכנית הפדגוגית של בית-הספר, בגישה יזמית-קהילתית-אקולוגית. בית הספר טובל בצמחייה ומטפח אותה למטרות הזנה – בבית הספר פועל מזנון בו הכריכים עטופים בעלי בננה, כל הגידולים אורגניים כמובן. כל הגישה האקולוגית הזו השפיעה על הקהילה של בית הספר, ורבים מההורים עברו לגור בבקתות מסביב לבית הספר" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    חלון ראווה מתחלף (תצוגה דינאמית מתחלפת) הוא אחד השינויים העיצוביים של ממשק המשתמש ברשת פינטרסט בשבועיים האחרונים. מנגנון חלון הראווה החדש בפינטרסט מאפשר למנהלי הלוחות/תצוגות להציג פריטים חדשים באותם לוחות/תצוגות שהם בוחרים עפ"י שיקולי עניין ותצוגה. הדבר דומה לחלון ראווה שמציג כל העת בצורה אטרקטיבית את התכנים/פריטים החדשים בחנות או בגלריה (עמי סלנט).

  • לינק

    אחד ממנופי השיפור הבית ספרי המשמעותיים ביותר הוא מנהיגות בית ספרית התומכת בתהליכי הוראה ולמידה ומשקיעה משאבים בפיתוח הצוות. נדמה כי היום כבר אין חולק על קביעה זו. מנהיג פדגוגי הוא מי ששם בראש סדר היום הניהולי שלו את ההתפתחות המקצועית של המורים ומבין את תפקידו כמומחה ללמידת מורים. ואולם, כבעניינים רבים אחרים, התאוריה פשוטה ובהירה אך יישומה סבוך ומורכב. מה עושה מנהיג פדגוגי כדי לקדם את הפיתוח המקצועי של מוריו בבית הספר? מאילו פעולות מורכבת שגרת יומו? הספר "עושים בית ספר: ידע מעשי על מנהיגות פדגוגית" הציב לו מטרה – לענות על השאלה הזאת ביציקת תוכן למושג "מנהיגות פדגוגית" בתחילת המאה ה-21 (נעמי מנדל-לוי ומאיה בוזו-שוורץ).

  • לינק

    בכיתות מסורתיות, ספר הלימוד היווה לעתים קרובות את מקור הידע הזמין היחידי; בניגוד בולט, לכיתות הלימוד כיום יש מספר אין-סופי של מקורות ידע הזמינים באמצעות האינטרנט. אף על פי כן, מגוון של מחקרים מציע שתלמידים מעדיפים באופן שיטתי את ויקיפדיה בפרקטיקות האוריינות הקשורות לבית ספרם. המחקר הנוכחי חוקר נטייה זו בקרב תלמידים בחטיבה העליונה, תוך שימוש בסקר עם שאלות רבות ברירה ושאלות פתוחות. הממצא העיקרי מציע שהתלמידים מעדיפים את ויקיפדיה משום שהאתר מספק להם את מה שהם צריכים, בהיותו מהיר, גמיש, וקל לשימוש (Blikstad-Balas, Marte, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ההתנסויות של שני מרצים העובדים באוניברסיטת טסמניה (University of Tasmania), שנדרשו ללמד קורסים בחינוך בסביבה חוץ-כיתתית (outdoor education) ובחינוך לקיימות (sustainability education) באופן מקוון. תוך שימוש בגישת חקר מקרה (אוטו-)אתנוגרפית, המרצים רואיינו במטרתה לחקור את התפיסות, האתגרים, הדילמות האתיות, המתחים, ההזדמנויות וההתנסויות שלהם במרחב זה (Smith, H. A.; Dyment, J. E.; Hill, A.; Downing, J., 2016).

  • תקציר

    המחקר בחן את השימושיות של בלוגים לצורך הערכת ביצועים בעל-פה של לומדי אנגלית כשפה זרה וחקר את תגובותיהם כלפי שימוש בבלוגים ככלי למידה והערכה לביצועים בדיבור באנגלית. חמישים ואחד סטודנטים בקולג' השתתפו בפרויקט בלוגים לאורך סמסטר, וכל אחד מהם העלה חמישה פריטי שמע לבלוג האישי שלו. התוצאות מלמדות שהציונים בבלוגים של הדיבור שימשו כמנבא משמעותי עבור ביצועי הסטודנטים בהצגה בעל-פה. יתר על כן, יותר ממחצית מהמשתתפים התייחסו להתנסותם בבלוגים כחיובית (Hung, Shao-Ting Alan; Huang, Heng-Tsung Danny, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה מספק סקירה ביקורתית מעודכנת של ספרות המחקר לגבי פייסבוק כסביבת למידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה בהתבסס על מאמרים שפורסמו בשנים 2012 עד 2015. המחקר מאמץ סיווג משופר של הקטגוריות שזוהו במחקר קודם, שהדגישו שלוש תכונות מזמינוּת (affordances) עיקריות של פייסבוק – ערבוב מידע ומשאבי למידה, הכלאה של מומחיות והרחבת הֶקשר הלמידה. המטרה היא לחקור באיזו מידה מחקרים המשתמשים בפייסבוק כסביבת למידה ניצלו תכונות אלה. ספרות המחקר נותחה גם בהתאם לשלושה סוגי שימוש חינוכי בפייסבוק – שימוש פורמלי במסגרות למידה פורמליות, שימוש בלתי פורמלי במסגרות למידה פורמליות ושימוש במסגרות למידה בלתי פורמליות – כדי להדגיש אם וכיצד תכונות המזמינוּת של פייסבוק נוצלו במסגרות למידה אלה (Manca, S.; Ranieri, M., 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין