מדורניהול וסביבות למידה
מיון:
נמצאו 3061 פריטים
פריטים מ- 3041 ל-3060
  • לינק

    מאמר זה דן בהשפעה התרבותית על ההתנהגות; הנחות תיאורטיות על תלמידים ממגוון תרבויות; ואסטרטגיות בעלות רגישות תרבותית לניהול התנהגות בכיתה. אסטרטגיות אלה יהיו הוגנות מבחינה תרבותית ומכוונות לתרבויות ספציפיות, הן יצרו אקלים בית ספרי הומאני יותר ויעודדו אחריות קהילתית וקולקטיבית ( Duhaney, Laurel M. Garrick ).

  • לינק

    מחקרים שנערכו לפני שנים ספורות באנגליה במהלך עשר שנים, מצביעים על כך ש 96%- מן התלמידים זוכרים למידה חוץ-כיתתית במשך שנים רבות, אם כי עובדה זו אינה מצביעה על כך שלמידתם זו משמעותית יותר מזו שיכלו להשיג בחדר הכיתה. מחקרים אחרים הראו שקיים מתאם בין אורך השהות מחוץ לחדר הכיתה לבין ההשפעה החיובית על למידת התלמידים. נמצא גם שנדרשת הכנה מתאימה של הכיתה לפני היציאה מחדר הכיתה. במחקרים מישראל נמצא גם כי חווית הלימוד מחוץ לכיתה חייבת כמובן להיות נתמכת ומקושרת לפעילות כיתתית לאחריה. לסיכום– במחקרים מובעת דאגה מכך שלמידה חוץ-כיתתית מוגבלת ומאוימת על ידי מגבלות שונות שהוזכרו לעיל. יחד עם זאת, המחקרים מצביעים בוודאות על מידה מסוימת של תועלת העשויה לנבוע מלמידה כזו. מכל מקום, למידה חוץ-כיתתית, אם תתקיים, עליה להיות מתוכננת בקפידה, תוך התחשבות במגבלות ובמכשולים שתוארו, ומגובה בעבודה בית ספרית וכיתתית לאחריה, ואז ניתן יהיה להפיק ממנה את מירב התועלת. הסקירה מתייחסת בעיקר להוראת המדעים מחוץ לכיתה ( חיה פרומר).

  • סיכום

    המאמר מתאר ניסוי שנערך ע"י מרכז המידע של מכון סאלד במסגרתו נערכו סדנאות להקניית מיומנויות מידע לתלמידי כיתות יא-יב'. במסגרת מרכז המידע של מכון סאלד הוקם בית ספר למיומנויות מידע הפועל שנים אחדות. השלבים ללימוד מיומנויות המידע עובדו על סמך עבודותיהם של מספר חוקרים בתחום. דרכי ההקניה של מיומנויות המידע המונהגות במכון מתבססות בעיקר על "שבעת שלבי הלמידה" של Markless & Lincoln (1986). בתהליך ההקניה של מיומנויות המידע לתלמידים נמצא כי קיימים קשיים בכמה וכמה תחומים קוגניטביים (רות טיטלבאום)

  • סיכום

    מחקרים רבים מצביעים כי לשביעות הרצון של התלמידים מבית הספר השלכות על תחומים שונים בחיי תלמידים. לדוגמא, נמצא קשר בין תפיסת התלמידים את בית הספר לבין הישגיהם בלימודים . מדדי אקלים מערכתי בבית הספר בישראל העלו כי בהשוואה למדינות אחרות, שיעור נמוך יחסית של תלמידים מרגישים כי משתפים אותם בקביעת החוקים והכללים בבית הספר (כ38%) והם חושבים כי חוקים אלו אינם נוקשים מדי (כ-34%). התלמידים בישראל, בדרך כלל, אינם מרוצים מבית הספר. הם אינם מרוצים מאופן התייחסותם של המורים אליהם, ואינם מרוצים מן האקלים הבית-ספרי. ממצאים אלו קשים, ויש לתת עליהם את הדעת ( אדוה הים-יונס , יצחק פרידמן ) .

  • לינק

    מטרת המחקר היא לזהות ולאפיין צורות השתתפות של סטודנטים בקבוצות דיון מקוונות (ברשת האינטרנט) שהפעילות בהן התקיימה במסגרת של לימוד בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. המחקר בודק בעיקר את דפוסי ההשתתפות הסמויה, סוג השתתפות שאינו ניתן לזיהוי מיידי. התוצאות מראות שמידת השימוש בקבוצות הדיון המקוונות במסגרת לימודית אקדמית היא נמוכה ביותר. נתוני המחקר מתבססים על רישום של כניסות המשתמשים לקבוצות הדיון. הכניסות לקבוצה נרשמות כשורות קוד ונאגרות בבסיס הנתונים של המערכת (עדנה טל).

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לבדוק האם ניתן לבסס פעילות רפלקטיבית של קהילה לומדת מקצועית של קהילת מורים למדעים ולטכנולוגיה הקשורה להכשרת מורים בטקסס. הממצאים העלו כי מרבית המשתתפים בניסוי הכירו בערך של כתיבת בלוגים כפעילות מגבשת להעברת ידע ולשיתוף ידע ורעיונות פדגוגיים בין חברי הקהילה והפנימו את החשיבות של כתיבת בלוגים כחלק מהרפלקציה שלהם. מצד שני, נמצא כי הקשיים העיקריים בהטמעת פרויקט כתיבת הבלוגים בגיבוש הקהילה המקצועית היו כרוכים בנטל של הזמן וההתמודדות הטכנולוגית עם יישום הבלוג. (Loving, C. C., Schroeder, C., Kang, R., Shimek, C., & Herbert, B)

  • לינק

    ניסוי פדגוגי בביה"ס ברמות חפר אשר בעיקרו הוא תהליך של למידה בדיאלוג יצירתי. הוא נבנה מתוך האידיאולוגיה של בית הספר הדוגלת במתן יחס אישי לכל תלמיד וקידומו כלומד עצמאי, כחוקר וכיוצר. הדיאלוג עומד בבסיס כל העשייה הבית ספרית ומשפיע על מרקם היחסים בין תלמידים, מורים והורים. תהליך הלמידה בשיטת הדיאלוג היצירתי מתקיימת בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, בכל מקצוע או שילוב מקצועות. (ברוריה סלע)

  • תקציר

    המחקר בדק את רכישתה ואת התפתחותה של הבנת קטגוריות (מושגים) ביחס לקבוצות חברתיות, ואת הסטריאוטיפים והעמדות כלפיהן. שימת הלב ניתנה במיוחד להיבטים הקוגניטיביים והרגשיים של תגובות הילדים להבדלים אתניים, ולבדיקת השינויים בגילים אלה. בדיקת מושגים אלה בגיל הרך היא חידוש הדורש מגוון כלים מתאימים. המחקר מספק תמונה מקיפה של דפוסי ההתפתחות לגבי הבנה והגדרה של קבוצות חברתיות על ידי ילדים בישראל, דבר שעשוי להאיר באור נוסף את תהליך הסוציאליזציה החברתית והפוליטית בחברה הישראלית. (אילנה בן דב)

  • תקציר

    מחקר זה דן בפולמוס שהתחולל באקדמיה האמריקנית ברבע האחרון של המאה ה-20 על אודות תכנים תרבותיים וערכיים שיש להקנות בתכניות לימודי החובה ב"חינוך כללי" לתלמידי התואר הראשון. (רוני ריינגולד)

  • תקציר

    ההקשר שבו המחברים מצדדים ומגלם לדעתם תרבות מסוימת של הוראה – מערך מסוים של יחסי עבודה בין מורים לעמיתיהם, שקושר אותם יחד לכלל קהילה תומכת וחוקרת, המחויבת ליעדים משותפים ולשיפור מתמיד. לטענת המחברים רבים הסיכויים שמורים שלמים יופיעו, יתפתחו וישגשגו בבתי ספר שלמים, שמעריכים, מפתחים ותומכים בשיפוט ובמומחיות של כל מורה ומורה, בחתירתם המשותפת לקראת שיפור. לא ייתכנו תרבויות שיתופיות חזקות ללא פיתוח אישי מוגבר, ועל כן חייבים להימנע מלדכא אינדיבידואליות תוך כדי הדחף לסלק אינדיבידואליזם. בה בעת, אין להותיר מורים לגמרי לבדם, שכן הגירויים והלחצים של פרופסיונליות אינטראקטיבית מובנית משמשים מקור קבוע לרעיונות חדשים ולתמיכה, כפי שגם השיטה של חובת הדיווח הולמת את שיקול הדעת ואת האנרגיה של מקצוע ההוראה. (מייקל פולן, אנדי הארגריבס)

  • סיכום

    המחקר מתאר את מאפייני המורים המשלבים אינטרנט בעבודתם, כיצד הם עושים זאת, מהי עמדתם בכל הנוגע ליתרונות, חסרונות, מידת הרצון להרחיב את פעילותם ברשת והסיבות לכך, שינויים בתפקיד ובמעמד המורה בכיתה ואופן ההתמודדות עם הקשיים המלווים תהליך זה. בדיקת מאפיינים ופעילויות אלה, תאפשר המשך תכנון תהליך הטמעת האינטרנט בהוראה. כמו כן היא עשויה לשמש בתכנון תהליך הכשרת מורים, במטרה להעלות את רמת המוטיבציה שלהם, להתנסות בשילוב אינטרנט בהוראה במידה רבה יותר. (תמר שמיר)

  • תקציר

    המאמר המעניין דן בסוגיית המרתו של המורה למורה עדכני ברוח הקדמה הטכנולוגית ובהשלכות הדמוגרפיות על המרה זו. המאמר מתאר 3 טיפוסי מורים : מורה שאינו מקוון , מורה מקוון 1.0 ומורה מקוון 2.0 – זאת במקביל ל-3 דורות מורים: דור הבייבי-בום , דור ה-X , ודור IY , עם הפילוג המספרי שלהם באוכלוסיית המורים הישראלית . לצד זה מתואר הצורך הדחוף בשינוי משמעותי במערכת החינוך בכל הקשור בשיטות ההוראה ההולמות את העדן הפוסט-מודרני ויישומן האפשרי באמצעות טכנולוגיה עדכנית עם כלי הדור השני של האינטרנט. המחברים של המאמר הנוכחי מציעים לבנות מערך ציפיות דיפרנציאלי מהמורים בהתאם לדורותיהם , ובהתאמה לכך להוביל/להטמיע מערך הכשרה דיפרנציאלי , תוך התמקדות בראשי חץ, ובקהל יעד ממגזרי ציבור המורים המאופיינים ומסומנים במאמר הנוכחי ( רותם, אברום , עידית אבני ) .

  • סיכום

    מורים מששה בתי ספר יסודיים הממוקמים בשני אזורי פיקוח מילאו שאלונים הבודקים תרבות ארגונית בבתי-הספר לפני ואחרי השתתפותם במשך שלוש שנים בפרויקט שינוי שיעדיו שיפור הוראה והישגים. הממצאים חשפו הבדל בין שני האזורים. בשלושת בתי הספר מאזור אחד חל בתום הפרויקט שינוי בכיוון חיובי בתפיסת התרבות הארגונית בבית-הספר. בשלושת בתי-הספר מהאזור השני חל שינוי בכיוון שלילי או שלא חל כל שינוי משמעותי. ניתוחים של 500 דו"חות, שנכתבו על ידי שש יועצות שהנחו את סגלי ההוראה בששת בתי-הספר במשך שנתיים, מספקים מידע והסבר להבדלים שנמצאו בין שני האזורים בתגובות המורים לפרויקט השינוי (חנה שחר, סאס גוין, שלמה שרן)

  • סיכום

    מתודולוגיה לניתוח רפלקסיות של סטודנטים בקורסים מתוקשבים שפותחה ע"י המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב . הרציונל: בטכנולוגיות המידע החדשות נדרש הלומד להפעיל כישורים מטהקוגניטיביים הכוללים: יכולת של פיקוח עצמי על בחירותיו, התקדמותו וניווטיו במרחבים הוירטואליים. תלמידים מפעילים אסטרטגיות שונות בו זמנית: בוחרים מבין תפריטים שונים ובין קישורים שונים ברשת, מעריכים את התקדמותם, תוך כדי מתן משוב עצמי לביצוע. הכוונה היא לסיטואציות של חיפושי מידע, תישאול, ארגון מידע, למידה מרחוק, תקשורת בין יחידים ובין קבוצות, ועוד. המתדולוגיה והמחקר המתוארים נשענים על הכלי לניתוח רפלקסיות (MCSR) שפותח במסגרת מחקר קודם עבור תלמידים שעסקו בלמידה באמצעות מאגרי מידע ממוחשבים. הכלי עבר אדפטציה ללמידה בסביבת האינטרנט, במסגרת של מחקר פעולה (ריקי רימור , אלי קוזמינסקי)

  • סיכום

    העבודה מתמקדת בחקירת פעילות לימודית של תלמידי כיתות ט' שלמדו באמצעות קבוצת דיון מתושבת אסינכרונית. מטרת המחקר הייתה לבחון ארבע אסטרטגיות להגברת מידת האינטראקטיביות בין הלומדים: שאילת שאלות, שימוש בממשק "ידידותי" יותר, תכנית הכנה וחלוקה של יחידת הלימוד והמשימות הנלוות לה למספר חלקים.ממצאי המחקר הראו כי כל ארבעת האסטרטגיות הגבירו את מידת האינטראקטיביות בין הלומדים. בנוסף לכך נמצא כי האסטרטגיה שהגבירה במידה הרבה ביותר את שיתוף הפעולה בין הלומדים היא השימוש בממשק "ידידותי" יותר. (חנה קסר)

  • סיכום

    אקלים כיתה: חקר הסביבה הלימודית. אקלים הכיתה כמקור להערכת חידושים חינוכיים. מסקנות המאמר: קיים צורך בשאלוני אקלים כיתה כאשר מעריכים תהליכים לימודיים בכלל וחידושים חינוכיים בפרט. יתר על כן, צריך להתאים את השאלון להקשר הלימודי כדי שישקף את הערכים וההתנהגויות שאליהם שואפת התכנית החינוכית. כלי מסוג זה ילמד אותנו על מערכת היחסים בין התפיסה הרצויה, כדרך שאנו הוגים אותה, לבין הסביבה החברתית בפועל (Bruce & Rubin, 1993). שאלון המשקף תפיסות רצויות שכל תכנית חדשנית גם יאפשר למעריכי התכנית לעקוב אחר שינויים בהפעלת התכנית וביישומה לאורך זמן. (תמר לוין, סמדר דוניצה-שמידט, מיכל צלרמאיר)

  • סיכום

    סמרהיל (Summerhill), בית הספר הדמוקרטי הראשון בעולם, הוקם ב-1921 באנגליה על-ידי אלכסנדר סאת'רלנד ניל, וכיום לומדים בו 78 תלמידים בכיתות א' עד יב'. סמרהיל, שפועל כפנימייה, הושתת על עקרונות של אחריות אישית וסמכות קולקטיבית. בוותרו על הסמכויות שבדרך כלל נמסרות למנהל, ייסד ניל מערכת של קבלת החלטות קהילתית. מאמר זה מסביר את ההיגיון מאחורי דרך הפעולה הזו ובוחן האמנם הפכה את החיים בבית הספר לדמוקרטיים באמת.

  • תקציר

    ככל שנושא הבלוגים הולך ומשתלב יותר ויותר בכיתות הלימוד ובקורסים בעולם עולות דילמות חדשות ונחשפים התחבטויות מבחינת ציבור המורים ששילב את הבלוגים בהוראה ובלמידה. אחת הדילמות החשובות אשר מעסיקות את ציבור המורים בעולם היא השאלה היא מה היא רמת המעורבות של המורה בבקרת הכתיבה של בלוגים שכותבים תלמידים או לומדים בקורס. האם המורה צריך ליצור בקרת איכות של הבלוג , כלומר להציב לו גבולות כלשהן בכתיבה ולבדוק את הבלוג לפני שעולה לאוויר או האם לתת לתלמידים חופש פעולה מלא. אין תשובה פשוטה וישירה לדילמה מורכבת זו. ההחלטה תלויה בשאלות מעשיות כגון האם הבלוג נותר סגור בגבולות הקורס או שחושפים אותו באינטרנט לעיני כל. שיקול שני הוא מידת הבגרות והאחריות של התלמידים או הלומדים. האם ניתן לסמוך עליהם שלא יחרגו מהגבולות הקיימים בכתיבה (Steve Dembo).

  • תקציר

    על אף ההכרה של קובעי המדיניות בנזקים שגורמת היעדרות כרונית מבית הספר ובהשלכותיה על ההישגים האקדמיים (היעדרות כרונית מוגדרת כהיעדרות מ-10% של השיעורים בשנה, או למעלה מזה), מעט מחקר אמפירי נערך בנושא. המחקר הנוכחי בוחן את השפעות ההיעדרות הכרונית, לא על הישגי התלמיד הנעדר עצמו, אלא על הישגי חבריו לספסל הלימודים.

  • תקציר

    מעורבות חברתית (Civic engagement) היא גורם מפתח התורם באופן חיובי להתפתחות בני נוער. המחקר הנוכחי בוחן מודל תיאורטי המקשר בין המידה שבה תופשים התלמידים את האווירה בבית ספר כדמוקרטית ובין מעורבותם החברתית (המוגדרת במונחים אופרציונליים כאחריות חברתית וככוונה להשתתף בעתיד בחיי הקהילה). במחקר השתתפו 403 בני נוער משני המינים בגילאי 11 עד 15. ניתוח התוצאות אישר באופן חלקי את המודל התיאורטי המוצע: ככל שהתלמידים תפסו את האווירה בבית הספר כדמוקרטית יותר, כך הם גילו רמה גבוהה יותר של אחריות חברתית ושל כוונה להשתתף במרחב החברתי בעתיד.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין