מדורמורים והוראה
מיון:
נמצאו 1820 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • סיכום

    המחקר המתואר במאמר מבקש לבחון את הקשר בין תפיסות מורים בנוגע למנהיגות אותנטית של מנהל לבין תחושה של העצמה פסיכולוגית בקרבם. המחקר נשען על תיאוריית הרצף – "תפיסות-עמדות-התנהגות" של אייזן ופיישבין (Ajzen & Fishbein, 1980) ומשער כי תפיסות המורים ביחס למנהיגות הבית-ספרית כאותנטית ומוסרית יובילו לתחושות חיוביות של העצמה פסיכולוגית וכי תחושות אחרונות אלה יובילו להתנהגות אזרחית בתדירות גבוהה מצד אחד ולהפחתת התנהגויות נסיגה של מורים (איחורים, היעדרויות ונטייה לעזוב) מצד שני. בתוך כך, המחקר מאיר היבטים תיאורטיים וממצאים אמפיריים קודמים הנוגעים לקשר שבין התנהגות אזרחית להתנהגויות נסיגה של מורים.

  • תקציר

    בעוד שהלמדנות על מחקר מורים ממליצה על הערך שבעבודה זו עבור ההוראה והלמידה, ישנם אתגרים בקיומה מעבר להכשרת המורים, בין היתר משום שמורים עשויים שלא לדמות את עצמם כחוקרים. בהתבסס על תיאוריות תרבותיות-חברתיות של זהות, מאמר זה משתמש בניתוח שיח כדי לשקול כיצד מרצה בקורס לתארים מתקדמים על מחקר מורים תמך במורים בפועל (inservice teachers) בהבניית זהויותיהם כמורים חוקרים (Taylor, Laura A. , 2017).

  • סיכום

    מחקר זה ביקש לאתר פערים בין הציפיות ותפיסת תפקיד המורה במהלך ההכשרה להוראה, לעומת המציאות עמה המורה מתמודד בשטח, במסגרת תפקיד ההוראה עצמו. מחקר איכותני כלל תהליך התבוננות ולאחריו 3 סבבי ראיונות עומק עם 14 מורים שהפסיקו את עבודתם לאחר 5-3 שנות הוראה. קטגוריזציה חשפה 5 'קטגוריות-על': 1. תפיסת המורה את תפקידו, 2. פערי ציפיות מהמורה, 3. מערכות היחסים, 4. אופן הערכת תפקוד המורה ו-5. מעמד המורה. לכל אחת מהן גובשו המלצות יישומית לשיפור תהליך ההכשרה להוראה, בדגש על מתן תמונה אמתית של מציאות תפקיד המורה בשטח וכלים מעשיים להתמודדות עם מציאות זו (אורי שטרנברג).

  • לינק

    סקירה זו מבקשת לתאר, למפות ולדון בתהליכי רישוי של מורים חדשים ובהערכתם של אלה בקשר עם התהליכים האמורים. בחינת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים לצורך כניסתם למקצוע ההוראה תיעשה באמצעות השוואה למערכות חינוך במדינות שונות בעולם, שדומות לישראל במגוון רחב של קריטריונים הרלבנטיים לאיכות כוח האדם בהוראה. המדינות שנבחרו להשוואה הן ארה"ב (פלורידה וקליפורניה), קנדה (אונטריו), אנגליה, שבדיה, אוסטרליה, פורטוגל, איטליה, צרפת, גרמניה והולנד. הסקירה פותחת בהצגת מבט-על, הנוגע לכניסה למקצוע ההוראה, ודנה בשילובה של תכנית התמחות למורים חדשים באופן ספציפי. בחלק השני של הסקירה, מוצע ניתוח מעמיק ורחב של תהליכי רישוי והערכה של מורים חדשים, המתקיימים ב-11 מדיניות שונות. בחלק האחרון של הסקירה, מוצע סיכום הדגשים העיקריים והבולטים, העולים ממרבית המדינות, אשר תורמים להבהרת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים במדינות שנסקרו (דניאל שפרלינג).

  • תקציר

    בעוד שנערכו מחקרים מערביים רבים לגבי משמעותה של הוראה מצוינת, קיימים הרבה פחות מחקרים מן המזרח (הרחוק). מחקר זה בחן כיצד הורים ותלמידים תפסו השקפות של הוראה מצוינת בחטיבות ביניים בסין. נותחו תגובות של 77 תלמידים ו-67 הורים הקשורות לנרטיב אישי של זמן שבו הם התנסו בהוראה מצוינת, תוך שימוש במחקר נרטיבי. מחקר זה זיהה שלוש תמות עיקריות וארבע תמות משנה: (1) להפוך שיעורים למעניינים, (2) להשיג אפקטיביות של תלמידים, (3) לדאוג לתלמידים, (4) להיות בעל רמה גבוהה של אחריות ומוסריות, (5) להיות בעלי ידע רחב, (6) להיות מסוגל לשלוט בכיתה, ו-(7) להיות בקשר חיובי עם תלמידים (Chen Junjun, 2016).

  • תקציר

    למרות טענות רבות לגבי הצורך במחקר כדי לשפר את פרקטיקות ההוראה והלמידה, קישורים בין הוראה לבין מחקר עדיין חלשים. לכן, המחברים טוענים שיש להתמודד עם הנושא של קישור בין הפרקטיקה לבין המחקר בדרך שונה מאשר בעבר. מחקר לגבי הידע בחינוך צריך להתייחס למנהלי בית הספר ולמורים לפני שהוא מופץ, כדי שהוא יעוצב בהתאם למורכבות של הפרקטיקה החינוכית (Rey, Olivier; Gaussel, Marie, 2016).

  • תקציר

    מחקר מועט חקר את הגורמים המקדמים השתתפות של מורים מתחילים בפעילויות למידה מקצועית הקשורות להוראה דיפרנציאלית (differentiated instruction). מחקר זה בוחן גורמים סביבתיים לפעילויות למידה של הוראה דיפרנציאלית במדגם של 272 מורים מתחילים מ-72 בתי ספר יסודיים. ניתוחי נתונים היררכיים (multilevel analyses) מראים שהכשרת מורים, דיאלוג רפלקטיבי, פומביות של הפרקטיקה, סוג החינוך והגיוון באוכלוסיית התלמידים קשורים לשימוש של מורים מתחילים בפעילויות למידה של הוראה דיפרנציאלית (De Neve, Debbie; Devos, Geert, 2016).

  • תקציר

    אף על פי שידוע רבות על התפתחות מורים באמצעות פעילויות למידה פורמלית, המחקר לגבי למידה יום-יומית של מורים הוא מוגבל. בסקירה השיטתית הנוכחית, המחברים ניתחו 74 מחקרים המתמקדים בלמידה לא פורמלית של מורים כדי לזהות פעילויות למידה של מורים, תנאים מוקדמים של למידה לא פורמלית ותוצרי למידה. בנוסף, המחברים בחנו באם מורים מתחילים ומנוסים יותר נבדלים ביחס ללמידה לא פורמלית (Kyndt, Eva; Gijbels, David; Grosemans, Ilke; Donche, Vincent, 2016).

  • סיכום

    המאמר מציג סקירת-על של מחקרים שבחנו תוכניות התפתחות מקצועית למורים. מדובר במחקרים אקספרימנטליים על תוכניות התפתחות מקצועית למורי גן-י"ב בארה"ב (התפיסה היא שהוראה היא תלוית-תרבות; בארה"ב אין קוריקולום לאומי) מאז 1975. לדעת הכותבת ייחודה של הסקירה בהשוואה לסקירות אחרות בנושא זה היא בהתבססותה על שני היבטים בתיאורית הפעילות שלהן: א. תכני הרעיונות המרכזיים שבתוכניות; ב. הפדגוגיות הנקוטות בתוכניות. בסקירות הקיימות ההתייחסות הייתה לרוב למאפיינים מבניים (משך, אינטנסיביות, טכניקות ההוראה וכדו'), שהיוו קווים מנחים לבניית תוכניות איכותיות (Kennedy, M).

  • תקציר

    מתן ציונים מתייחס לסמלים המשויכים לחלקים אינדיבידואלים של עבודת התלמיד או למדדים מרוכבים של ביצוע התלמיד בתעודות. סקירה זו של יותר ממאה שנות מחקר בנושא מתן ציונים מתייחסת לחמישה סוגים של מחקרים: (א) מחקרים מוקדמים לגבי המהימנות של הציונים; (ב) מחקרים כמותיים לגבי הרכב ציוני התעודות מגיל הגן ועד התיכון, (ג) מחקרי סקר וראיונות לגבי תפיסות המורים את הציונים, (ד) מחקרים לגבי מתן ציון מבוסס-סטנדרטים, ו-(ה) מתן ציונים בהשכלה הגבוהה (Brookhart, Susan M.; Guskey, Thomas R.; Bowers, Alex J.; McMillan, James H.; Smith, Jeffrey K.; Smith, Lisa F.; Stevens, Michael T.; Welsh, Megan E.. , 2016).

  • סיכום

    המחקר כולל סקירה של 40 שנות מחקר על ההשפעות של מסוגלות עצמית של מורה (teacher self-efficacy) על איכות תהליכים כיתתיים, הישגים אקדמיים והנעה של תלמידים, ורווחה נפשית של מורים. הסקירה כוללת 165 מאמרים (Zee, M., & Koomen, H).

  • תקציר

    בעוד שנשמעות קריאות רבות להגברת מקצועיותם של מורים, קיים מחקר אמפירי מועט בארה"ב הבוחן את הבנתם של מחנכים את המושג. חקר מקרה השוואתי זה השווה את ההמשגה של מקצועיות בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לחינוך אל מול ההמשגה של הקונסטרוקט בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לסיעוד ובבית ספר לעבודה סוציאלית. הממצאים חשפו שניתן לאפיין את מושגי המקצועיות שהובעו בידי מחנכים כמוגבלת, בידי האחיות כמקצועיות של מעמד, ובידי עובדים סוציאליים כמקצועיות פעילה. מן הממצאים עולה כי על מנת להעצים מורים להיות אנשי מקצוע במלואם, נדרשת תשומת לב מכוונת לפיתוח מקצועיותם (Bair, Mary Antony, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את אתגריהם המקצועיים ודאגותיהם של שלושים מורים בקריירה שנייה המשתתפים בתכנית קליטה מואצת חלופית במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם. בנוסף, המחקר חקר את הפרספקטיבות של המורים ביחס לתמיכה המוסדית שסופקה להם. המקור העיקרי לנתונים היה דיוני חקר מקרה מקוונים ויומנים רפלקטיביים שנותחו באופן איכותני באמצעות ניתוח תוכן. התוצאות מציעות שהאתגרים והדאגות של מורים בקריירה שנייה, שהוכשרו בתכנית מואצת, אינם שונים במהותם ממורים מתחילים שהוכשרו בתכניות מסורתיות. למרות שמורים בקריירה שנייה נכנסו למקצוע עם ניסיון חיים ועבודה נרחב, נראה כי הם תופסים את אותו חוסר התאמה שנחווה על ידי מורים אחרים בשנת ההוראה הראשונה שלהם, בין מה שהם ציפו לבין מה שהם נתקלו בו בפועל (Haim, Orly; Amdur, Lisa, 2016).

  • לינק

    הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך פרסמה היום את הממצאים העיקריים בישראל ממחקר טימס 2015. טימס הוא מחקר בין-לאומי מקיף וחשוב הנערך על ידי הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך במחזוריות של אחת לארבע שנים. מטרת מחקר טימס היא להעריך את הידע והמיומנויות של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים, ואת ההקשר החינוכי של הוראת מקצועות אלו במדינות השונות. ישראל משתתפת באופן מלא במחקר החל משנת 1999. המחקר בישראל נערך בחודשים אפריל-מאי 2015 בקרב מדגם מייצג של 5,512 תלמידי כיתות ח' מ-200 בתי ספר (לא כולל מוסדות חרדים וחינוך מיוחד). במחזור טימס 2015 השתתפו 39 מדינות, ביניהן מדינות מפותחות במזרח אסיה ובעולם המערבי וכן מדינות מתפתחות (ראמ"ה).

  • לינק

    רק כמחצית מהסטודנטים שמגיעים לקורס בתחילת סמסטר, שורדים עד סופו. 90% מהסטודנטים שוכחים את מה שהיה בהרצאה כמעט באופן מידי, סטודנטים שלמדו דרך הרצאה פרונטלית נכשלים יותר במבחנים מאשר אלו שלמדו באופן פעיל, ועדין שיטת ההרצאות כאן. כיצד אפשר להסביר את זה שמיליונים רבים בעולם ממשיכים ללמוד וללמד בשיטה שחלפה מן העולם? (מתודיקה).

  • סיכום

    קבלת החלטות מבוססות-נתונים (להלן מ"נ) עשויה להוביל להעלאת הישגי תלמידים כאשר היא מבוצעת בהצלחה (Lai et al., 2014). נתוני הערכה עשויים לשמש, למשל, מורים ותלמידים לצורך התאמת ההוראה ותוכנית הלימודים על פי פערים שזוהו בתהליכי ההערכה. קבלת החלטות מ"נ ניתנת להגדרה כ"ניתוח שיטתי של נתונים קיימים בבית הספר, החלת תוצרי הניתוח בתהליכי חידוש ההוראה, תוכניות לימוד וביצועי בית-הספר ויישום והערכה של שינויים אלה" (Schildkamp & Kuiper, 2010). ניתן לבצע קבלת החלטות מ"נ בבית הספר, בכיתה וברמת התלמיד. ברמת בית הספר מתאפשרת תובנה לגבי לכידות תוכנית הלמודים למשל, ברמת הכיתה והתלמידים –להערכה מעצבת לצורך סיגול הוראה ופעילויות למידה שיאפשרו טיפול בצורכי התלמידים ומיקסום הלמידה( 2015 van der Kleij, ). מחקר זה מתמקד בקבלת החלטות ברמת הכיתה.

  • תקציר

    מאמר זה בוחן באיזו מידה וכיצד הנתונים והתוצאות של מבחן פיז"ה (PISA) שימשו בעלי עניין שונים בתחום החינוך ובאיזו מידה משפיע מבחן פיז"ה על מדיניות ופרקטיקות חינוכיות בהונג קונג. מנקודת המבט של הממשלה, למבחן פיז"ה יש תפקיד חשוב בתמיכה ובהכשרת הרפורמה החינוכית של הממשלה מאז שנת 2000. הוא תמך במסגרות של תכניות לימודים ובמידה מסוימת בהתפתחות וברפורמה מנקודות השקפה חינוכיות ופילוסופיות. הניסיון מהמקרה של הונג קונג הציע כי על ידי שמירה על ההערכה הבין-לאומית כ"מעוטת סיכון" (low stake) אך עשיית שימוש טוב בה כדי ליידע בעלי עניין שונים וכדי ליזום התפתחות מקצועית של מורים עשויה לשמש כלי חסכוני להנעת רפורמה חינוכית (Sui Chu Ho, Esther, 2016).

  • סיכום

    הכותבים מציעים במאמר מסגרת מושגית להגדרה ודרכים מעשיות לפיתוח הכישור של אוריינות נתונים בקרב מורים, שהוא בעיקרו יכולת לשנות מידע לכלל ידע הוראתי בר-הפעלה. מדובר במגוון רחב (לא רק מעקב אחר תלמידים בכיתה) של פרטים המוצגים בדרכים ומזוויות שונות שעשויים להרחיב את הבנות המורים ולהנחות את החלטותיהם הפדגוגיות. למשל, גישת הסטנדרטים, ידע תחום דעת ודרכי הוראה, ידע קוריקולרי, ידע תוכן פדגוגי והבנה של תהליכי למידה, נתונים דמוגרפיים על אוכלוסיות שונות, נתונים על שינויים חברתיים או תרבותיים והשפעתם על גישות הוראתיות וחינוכיות (Mandinach, E. B & Gummer, E. S).

  • סיכום

    במאמר מוצג חקר מקרה אקספלורטיבי שבחן התנסויות של מורה אפרו-אמריקנית מתחילה לשפה האנגלית. חקר הקשר שלה עם התלמידים מגלה כיצד התמודדה עם אתגרים של ניהול הכיתה, דיסוננס תרבותי, פיתוח קשרי מורה-תלמיד ומאבק ב"שליטה" של ערכים "לבנים" של המעמד הבינוני כמעצבי אינטראקציות עם תלמידים במערכת (Coffey, H., & Farinde-Wu, A).

  • תקציר

    קהילות למידה מקצועיות של מורים זוהו כאפקטיביות ביותר לתמיכה במורים בשינוי האמונות והפרקטיקות שלהם. קיימת הסכמה רחבה לגבי המאפיינים של קהילות למידה מקצועיות ונראה שישנם קשרים עם רווחה במונחי פסיכולוגיה חיובית ומושגי מפתח של "פריחה" אף על-פי שנערך מחקר מועט לגבי כך. המחקר הנוכחי מבקש לחקור את הקשרים הללו תוך שימוש בחקרי מקרים של שלושה בתי ספר חדשניים בצורה משמעותית, עם שיטות מחקר הכוללות חקר מסמכים, סקרים, ראיונות וקבוצות מיקוד (Owen, Susanne, 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין