מדורמורים והוראה
מיון:
נמצאו 1810 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • תקציר

    רבים סבורים כי אם ידגישו קטעים חשובים בטקסטים שהם לומדים ויכתבו הערות בשוליהם הם יזכרו את החומר טוב יותר. ואולם מחקרים מלמדים כי תפישה זו שגויה. כדי להבטיח שהחומר לא יישכח, יש ללמוד וללמד אותו לא בבת-אחת, אלא במנות קטנות על פני זמן ממושך יחסית: בכל פעם מנקודת מבט, בגישה ובהקשרים שונים. כדאי מאוד לרשום שאלות הנוגעות לחומר בסיום המעבר עליו, לנסות להשיב עליהן יומיים לאחר מכן בלי לראות את הטקסט – ואז לבדוק אילו נקודות הוחמצו.

  • תקציר

    רבים סבורים כי אם ידגישו קטעים חשובים בטקסטים שהם לומדים ויכתבו הערות בשוליהם הם יזכרו את החומר טוב יותר. ואולם מחקרים מלמדים כי תפישה זו שגויה. כדי להבטיח שהחומר לא יישכח, יש ללמוד וללמד אותו לא בבת-אחת, אלא במנות קטנות על פני זמן ממושך יחסית: בכל פעם מנקודת מבט, בגישה ובהקשרים שונים. כדאי מאוד לרשום שאלות הנוגעות לחומר בסוף המעבר עליו, ולנסות להשיב עליהן יומיים לאחר מכן בלי לראות את הטקסט ולבדוק אילו נקודות הוחמצו.

  • סיכום

    רשימה זו דנה בתרומתם של סקרי הוראה הממולאים על-ידי סטודנטים לאיכות ההוראה בהשכלה הגבוהה ובאתגרים הנוגעים לתוקפם ולמהימנותם. הרשימה מציעה מספר המלצות כדי להגדיל את חשיבותם היחסית של סקרים אלה.

  • תקציר

    פיתוח מקצועי מתמשך של מורים הוא אינטרס לאומי. קהילות פיתוח מקצועיות, הידועות גם בשם קהילות מקצועיות לומדות, נוסדו כאמצעי להשגת יעד זה. ב-2015 החלה ישראל ליישם תכנית לפיתוח מקצועי של מורים בשם “השקפה”. התכנית מורכבת מקהילות פיתוח מקצועיות מבוססות בתי ספר אשר מוביליהן, הקרויים מורים-מובילים, מקבלים תמיכה ממתאם התוכנית שמביא משרד החינוך. מחקר זה משתמש בראיונות עומק מובנים למחצה כדי לבחון כיצד מתאמי התכנית והמורים-מובילים מעריכים את יכולתה של תכנית “השקפה” לשמש מסגרת לקידום פיתוחם המקצועי של מורים, מהם המשתנים שהמורים-מובילים מחשיבים כמאפשרים או כחוסמים את מנהיגותם בהקשר זה, באילו מדדי תוצאות הם משתמשים ועל אילו שיפורים הם ממליצים. מורים-מובילים (שתי קבוצות, N=30 ו-N=10 מאוכלוסייה של כ-120) ומתאמי תוכניות (N=4, האוכלוסייה כולה) רואיינו באמצע 2016. המשתתפים מנו שש דרכים שבהן התוכנית מקדמת התפתחות מקצועית, ארבעה גורמים מאפשרים עיקריים וחמישה חסמים. המאמר מציג לשם מחקר נוסף טווח של תוצאות תוך בית ספריות המיוחסות לתוכנית מבוססת הקהילה.

  • סיכום

    בממואר זה מתאר המחבר, פרופסור לספרות ולמדעי הרוח באוניברסיטת ביילור, מורה ששינה את חייו כשלמד אצלו בשנות החמישים, בכיתה ח'. דמותו של מורה זה, שפעל בדרכים השונות ממה שמקובל היום, יכולה אולי לשמש דוגמה לכל מי שמבקש להיות מורה טוב בעצמו.

  • סיכום

    השימוש בטכנולוגיות של רשתות חברתיות כמו פייסבוק, ווטסאפ וטוויטר נוכח בכל. רשתות אלה מאפשרות העלאה ושיתוף של מידע למטרות הוראה ולמידה בצורה מהירה ונוחה, הן על ידי מרצים והן על ידי סטודנטים. מחקר זה מתאר את המאפיינים העיקריים של פרקטיקות שיתוף המידע האלה ולדון בפוטנציאל השימושי שלו, כמו גם בחסרונותיו.

  • תקציר

    המחקר מציג סקירת ספרות מקיפה לגבי מבחן רב-ברירה בחינוך שהתמקדה, במיוחד, בפיתוח, בניתוח ובשימוש באפשרויות לא נכונות, המכונות גם מסיחים (Mark J. Gierl, Okan Bulut, Qi Guo, 2017).

  • תקציר

    סקירה זו עוסקת בהכשרתם של מורים ישראלים יוצאי אתיופיה ושילובם במקצועות ההוראה ובמערכתהחינוך בישראל. הסקירה מתמקדת בתהליך ההכשרה של הסטודנטים והאקדמאים, הן במסגרתתוכניות ייעודיות וחלופיות והן במסגרת תוכניות ההכשרה להוראה הכלליות במכללות האקדמיותלחינוך ובאוניברסיטאות, וכן בתהליך השילוב במקצועות ההוראה בשדה, בדגש על מורים ועל מנהליבתי ספר.

  • תקציר

    סקירה זו עוסקת בהכשרתם של מורים ישראלים יוצאי אתיופיה ושילובם במקצועות ההוראה ובמערכת החינוך בישראל. הסקירה מתמקדת בתהליך ההכשרה של הסטודנטים והאקדמאים, הן במסגרת תוכניות ייעודיות וחלופיות והן במסגרת תוכניות ההכשרה להוראה הכלליות במכללות האקדמיותלחינוך ובאוניברסיטאות, וכן בתהליך השילוב במקצועות ההוראה בשדה, בדגש על מורים ועל מנהלי בתי ספר.

  • תקציר

    במחקר חדש שנערך בארה"ב נמצא שביצועי סטודנטים שלמדו מנהל עסקים באופן פרונטלי היו טובים יותר מביצועיהם של אלו שלמדו באופן מקוון. חוזקות ההוראה הפרונטלית התגלו כאשר נבחנו יכולות אנליטיות וכמותניות אך כאשר נבחנה יכולת כתיבת טקסטים, נמצא יתרון בלמידה מקוונת. במהלך השנים האחרונות, מספר הקורסים המקוונים המוצעים על ידי מכללות ואוניברסיטאות גדל. אף איכות הקורסים השתפרה באופן משמעותי. אוניברסיטאות רבות מציעות תכניות מקוונות לתואר ראשון ושני ויש צורך לבחון האם הישגי הסטודנטים טובים יותר כאשר הם לומדים באמצעות מתודת הוראה פרונטלית מאשר באופן מקוון.

  • סיכום

    מבקר המדינה מנה את תוצאותיה השליליות של העסקת עובדי קבלן במערכת החינוך. שרי חינוך וחברי כנסת הבטיחו פעמים רבות לצמצם את התופעה ואף לבטלה. ובכל זאת, מספרם של מורי הקבלן ממשיך לגדול בהתמדה. הגורמים לכך: משרד האוצר המבקש להקטין את הוצאות המדינה והורים המבקשים כי ילדיהם ייהנו מיום לימודים ארוך אך אינם מתעניינים כיצד משלמים למורים המעבירים את שיעורי ההעשרה.

  • סיכום

    מאמר זה מביא חלק מממצאי מחקר איכותני רחב יותר שנעשה במסגרת עבודת דוקטורט של אחת המחברות, המתייחס לראיונות עם 34 מורים בישראל, שמתוכם 12 מורים עזבו באופן זמני או קבוע את משרת ההוראה (ינון, 2014). המאמר מפרט את סיפורי החיים של ארבעה מהם בכל הנוגע להחלטתם לעזוב את המקצוע ומחלץ תובנות הנוגעות לאופן שבו יש לחקור את התופעה של נשירת מורים ולהתייחס אליה בתוכניות להכשרת מורים.

  • סיכום

    מדיניות אחריותיות מבוססת מבחנים מנבאת במובהק רמות גבוהות יותר של מתח, ובעקבותיו נשירה או מעבר של מורים בין בתי ספר

  • תקציר

    לחץ רב נגרם למורים ותלמידים בעקבות מדידת ביצועים במסגרת בית הספר. המחקר בוחן כיצד לחצים הקשורים לביצועים משפיעים על שיבוץ המורים בכיתות וכיצד שיבוצי המורים משפיעים על ביצועי התלמידים. באמצעות מחקר אורך הכולל סקרי מורים ומידע על הישגי תלמידים בכיתות שנבחנו ובכיתות שלא נבחנו, הצביעו החוקרים על האופן בו מנהלים משבצים מורים לאור תוצאות המבחנים בשנה שקדמה לשיבוץ, כגון שיבוץ מורים שהביאו לתוצאות טובות בכיתות אשר מיועדות להבחן בשנת הלימודים העוקבת.

  • תקציר

    במאמר זה, המחבר חקר את המאפיינים החיוניים של המשתתפים להנחיה של קבוצת עמיתים. תריסר נשים ברמה ניהולית שיתפו את סיפורי הניסיון שלהן כמשתתפות בקבוצות להנחיית עמיתים. הניתוח התמטי שימש כדי לחקור את הנתונים הנרטיבים מראיונות אלה (Kroll, J., 2017).

  • לינק

    כיצד על מורים וחוקרים לנהוג במציאות שבה תלמידים רבים מגיעים מאוכלוסיות מיעוטים? מהו תפקיד הרלוונטיות התרבותית בהוראה, במעשה ובמדיניות החינוך?

  • לינק

    מחקר פנה לתפקיד של פרקטיקות לימודיות המכוונות-למומחיות ולניהול כיתה של מורים בבתי ספר יסודיים כמתווכים של ההשפעות של הנעת המורה על הנעת התלמיד. התוצאות מניתוחי רגרסיה מרובת-רמות חשפו שהעניין החינוכי של המורה תרם לדיווחים של התלמידים לגבי הפרקטיקות הלימודיות של המורים. פרקטיקות אלה, בתורן, היו מנבאות משמעותיות למטרות המומחיות ולעניין של התלמידים בנושא הלימוד הן ברמת התלמיד והן ברמת הכיתה.

  • תקציר

    המחברים ערכו מחקר בקרב בוגרים ומשתתפים של התכנית למצוינות בהוראה" (Program for Excellence in Teaching) במכללה למורים בירושלים בישראל, חושפים קונפליקט אחר. הממצאים מראים כי בקביעת הזהות המקצועית שלהם, מורים מתחילים מתמודדים עם דילמה בין שתי תת-זהויות: המורה כמומחה דידקטי וכמורה המלמד מקצוע והמורה כמחנך הכיתה (Popper-Giveon, A., & Shayshon, B., 2017).

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבחון את הדרכים שבהן האוריינטציות של מורים כלפי מגוון תרבותי חוזות את התוצאות הפסיכולוגיות של המורים הקשורות לעבודתם עם תלמידים מהגרים – כלומר שחיקה הקשורה למגוון ומסוגלות עצמית הקשורה להגירה. המחברים יישמו את מודל DOPA (Diversity in Organizations: Perceptions and Approaches; מגוון בארגונים: גישות ותפיסות) שפותח בהתבסס על התפיסות של האנשים בארגון; המודל מציע ארבע תפיסות וגישות למגוון: נכס, בעיה, אתגר, או מטרד. במחקר נמצא כי התפיסה של המורים את התלמיד המהגר כנכס ולא כבעיה הייתה קשורה לשחיקה הקשורה למגוון נמוכה יותר ולמסוגלות עצמית הקשורה להגירה גבוהה יותר (Tony Gutentag, Gabriel Horenczyk, and Moshe Tatar, 2017).

  • תקציר

    מחקר זה מתמקד ביישום טכניקה פדגוגית ככלי לשיפור למידתם של סטודנטים. כאשר סטודנטים אינם עונים על כל השאלות שניתנו במבחן, למידתם תשתפר במידה רבה יותר אם תינתן להם הזדמנות שניה לענות על השאלות שהם החמיצו מאשר אם התשובות תאמרנה ישירות מפי המורה. המאמר הנוכחי בחן את השפעת מתן הזדמנות שניה לענות על שאלות מבחן על ביצועי הסטודנטים בהמשך הקורס. נמצא שכאשר הסטודנטים הינם רפלקטיביים ביחס לחומרי הקורס שלא הובנו היטב וכאשר הם מקבלים משוב מיידי מטעם המורה, הבנתם את החומר הנלמד משתפרת ועימה גם ציוניהם בהמשך הקורס.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין