מדורמדיניות פדגוגיה ותיאוריה
מיון:
נמצאו 969 פריטים
פריטים מ- 141 ל-160
  • לינק

    סקירה זו עוסקת באתיקה של מחקר מדעי בכלל ובאתיקה במחקר החינוך בפרט. לאחר הצגה קצרה של התפתחות האתיקה המחקרית, לרבות האסדרה הרווחת בתחום זה, הסקירה דנה במאפיינים של האתיקה במחקר החינוך ומאירה, באמצעות הפנייה לנוהל משרד החינוך בנושא פעילות מחקרית במערכת החינוך ולקודים אתיים בארה"ב, באוסטרליה ובבריטניה, על עקרונות וסטנדרדים אתיים, שחלים בכל הקשור למחקר בבני אדם, הנעשה בהקשר החינוך ועל סוגיות מרכזיות בתחום זה. בהמשך לסקירה העיונית, הסקירה מתארת חמישה מודלים לאישורים אתיים במוסדות מחקריים שונים, תוך התמקדות בועדות האתיקה המוסדיות בכל מוסד (דניאל שפרלינג).

  • לינק

    חדשנות מערערת (משבשת) הוא תיאור של תהליכי פיתוח, בתחומים שונים, בינהם גם חינוך, אשר מממשים פוטנציאל לשיבוש הסטטוס קוו הקיים בשדה נתון. החדשנות המשבשת נתפסת לרוב כחדשנות פורצת דרך אשר על כן מערערת על השווקים המבוססים על הפיתוחים הקודמים. בסקירה המרתקת שנכתבה ע"י עמי סלנט יש גם התייחסות לשאלה האם התפתחות הקורסים המקוונים מסוג MOOC הם בגדר חדשנות מערערת? (עמי סלנט).

  • סיכום

    בספרו "מודרניות נזילה" (2000) מגדיר הסוציולוג זיגמונט באומן את תקופתנו באמצעות המושג מודרניות נזילה. את המשמעויות הקבועות, את הקטגוריות ואת מסגרות ההתייחסות היציבות, המוצקות, מחליפה משמעות הנמצאת כל העת בתנועה, משמעות בעלת קצוות פתוחים, נזילה כאמור. על יסוד הנחה זו נשאלת השאלה: כיצד אמורה להיראות פדגוגיה תואמת תקופה נזילה? זו סוגיית המפתח של המאמר.

  • לינק

    שדה חקר החינוך האלטרנטיבי בישראל הוא שדה חדש יחסית. הוא מבקש להציע לנו מחקר, גם אקדמי, של המסגרות הקיימות והמציגות את עצמן כאלטרנטיביות או של מרחבי חינוך אשר מרכיבים כאלה ואחרים הבוחרים לכנות את עצמם "אלטרנטיביים" חדרו לתוכם או מתיימרים לחדור אליו. אלא שלצד "יצירתיות" ו"חדשנות" ועתה גם "משמעותיות" – הפכה גם ה"אלטרנטיביות" למילת באז בנאלית ושחוקה התובעת מאיתנו לעצור לבחון אותה (אריה קיזל).

  • סיכום

    בפרק זה מבקשים המחברים להציג כמה מן התמורות שחלו בעשורים האחרונים של המאה העשרים בחשיבה התאורטית העומדת ביסוד שיטות המחקר במדעי החברה בכלל ובחקר החינוך בפרט. לאחר הצגה קצרה של הפוזיטיביזם, לצורך הנגדה בלבד, מתארים המחברים את הגישות השונות בחשיבה הסוציולוגית שהביאו, כל אחת בדרכה, להתגבשות התפיסה הפרשנית. מהלך תאורטי זה החל כבר בראשית המאה העשרים והגיע לכלל הבשלה בשנות השישים והשבעים של אותה מאה. עם ההבשלה וההתבססות של תפיסה זו, היא התקשרה עם זרמי מחשבה דומים בדיסציפלינות אחרות וקיבלה אצל רבים את הכינוי "קונסטרוקטיביזם". מסורות מחשבה קרובות, ולעיתים מנוגדות, הביאו בעשורים שלאחר מכן להתפתחותן של תפיסות נוספות שכינוייהן הרווחים הם ה"תפיסה הביקורתית" ו"התפיסה הפוסט-מודרנית". יש המצביעים על זרמי משנה גם בתוך אלו, או אף על זרמים עצמאיים כגון פמיניזם, קוויריות ופוסט-קולוניאליזם. הכינוי הכולל לגישות השונות הללו, שמשתמשות במתודולוגיה האיכותנית, הוא ה"פרדיגמה הפרשנית במחקר חברתי" והן מבססות את רציונל השימוש במתודולוגיה זו מזוויות ראייה שונות (שמחה שלסקי ומרדכי אריאלי).

  • לינק

    המאמר מתמקד בסקר ה-2015 Education Next על רפורמות בית-ספריות בארה"ב. הנושאים שנידונו כוללים את ממצאי הסקר לגבי עמדות הציבור האמריקני; מדידת הביצועים של בתי ספר ומורים; השקפותיו של ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו (Bill de Blasio) לגבי מבחנים מתוקננים; והעברת הצעת החוק של האצלת הסמכות מחדש בידי בית הנבחרים (Henderson, Michael B.; Peterson, Paule.; West, Martin R, 2016).

  • לינק

    מתברר שמנת המשכל של הציבור הרחב משפיעה על גורל היחיד, על חייו של כל אחד מאיתנו, הרבה יותר מהאינטליגנציה האישית. לפי מדידה חדשה ומרתקת, כל נקודה נוספת ב־IQ הממוצע בחברה מסייעת ליחיד פי שישה ויותר מאשר אותו השיפור במנת המשכל שלו עצמו. לגילוי הזה מוקדש הספר "Hive Mind" (ובתרגום חופשי לשמו המלא: "מוח כוורת: איך ה־IQ הלאומי משנה כל כך הרבה יותר מזה שלך") של פרופ' גארט ג'ונס, כלכלן מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון ומי שנחשב לאחד מחלוצי האסכולה הצעירה של נוירו־כלכלה, שמשלבת בין תובנות בכלכלה ופסיכולוגיה לממצאים עדכניים בחקר המוח. ג'ונס טוען שאיי־קיו לאומי ממוצע הוא אחד המשתנים החשובים לגורלן של מדינות, ושגם הבדלים קטנים במנת המשכל הממוצעת בין לאומים יכולים להסביר את אי־השוויון ביניהם (שיזף רפאלי).

  • לינק

    המאבק לשוויון ולצמצום פערים במערכת החינוך הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בשיח החינוכי בישראל מאז שנות השישים. אלא שבשנים האחרונות עמדו בפני משרד החינוך סוגיות הקשורות באופן ישיר או עקיף לרעיון השוויון בחינוך, ובכולן נבחר אופן התמודדות המשקף מגמות המבטלות, מצמצמות או מאטות מהלכים לקידום השוויון שנקט המשרד בעבר (נחום בלס).

  • סיכום

    המסה של נעמי שמואל בוחנת באופן ביקורתי את העיסוק בפערים ואת כוחה המנציח של התפיסה בדבר קיומם של פערים מהותיים בין קבוצות. הכותבת מדגימה את טענתה באמצעות בחינה קרובה של אחד הנושאים הבוערים ביותר בשיח החינוכי הישראלי: החינוך של תלמידים יוצאי אתיופיה. הכותבת מצביעה על תהליכים של גזענות תרבותית מוסווית המניחה הבדל מהותי ולא ניתן לשינוי בין פרטים מרקע שונה. לטענתה, שיח חברתי וחינוכי על פערים תרבותיים קשיחים עשוי לשמר גזענות זו ולתרום בלא יודעין להנצחתה. לכן שמואל מציעה חלופה לשיח זה, הממוקדת ב"מעברים". עיסוק במעבר בין-תרבותי מסיט את תשומת הלב ממאפייניהם האישיים של בני אדם אל עבר ההקשר הרחב שבו מתעצבת זהותם של פרטים וקבוצות (נעמי שמואל).

  • מאמר מלא

    שאלת המפתח המלווה את הספר שלפנינו היא מידת הרלוונטיות של משנת פרנקנשטיין לעבודת המורה כיום. שאלה זו, ולא ההצגה הסדורה והשיטתית של משנתו, מנווטת את מהלך הדיונים בספר ומגבילה אותם לבירור התשובה עליה ולא לעיון תאורטי כללי בגישתו. הספר פונה למתמצאים בכתיבתו של פרנקנשטיין ובמושגים שפיתח. ההתמודדות בשאלת הרלוונטיות מחייבת לזהות את הנושא המרכזי ואת הבעיה המעסיקה את פרנקנשטיין בהקשרו של נושא זה, וכן לזהות את יסודות גישתו שחיוניותם אינה מוגבלת לתנאי זמן ומקום מסוימים. יסוד אחד שכזה הוא השפעת התרבות שבה חיים התלמיד והמורה על תפקודיהם; יסוד שני הוא ההכרה בחלקו של הרגש כגורם המעורב בעצם אקט הלמידה, לא רק בעירור המוטיבציה של הלומד לעסוק בתוכן שלפניו, אלא כגורם המשפיע על אופן חשיבתו ותוכנה; יסוד אחר הוא טיב היחסים שבין המורה לתלמיד כגורם המשפיע על ההוראה ועל הלמידה כאחד (עודד שרמר).

  • לינק

    אם ילדיכם יושבים בכיתה על שטיח במעגל סביב המורה, לומדים חשבון דרך הקמת "גינה יפנית", ואינם נתבעים למטלות רציניות – כדאי שתתחילו לדאוג. מאמר מרתק שפורסם בסיטי ז'ורנל, על כשלון החינוך הפרוגרסיבי ועל חשיבותה של תכנית לימודים עשירה ותובענית (סול סטרן).

  • לינק

    ילדים אמריקניים גרועים במתמטיקה כבר למעלה ממאה שנה כעת. מאז 1895, רפורמטורים חינוכיים מקוננים על "התוצאות הדלות" של האמריקנים בתחום. במהלך השנים, מבקרי החינוך המתמטי בארצות הברית שבו והעלו קבוצת האשמות מוכרות, כגון: הכשרת מורים לא מספקת, מוטיבציה עמומה של תלמידים ותכנון לימודים חסר ברק של הסגל. הוויכוחים של היום אודות הסטנדרטים המתמטיים הממשלתיים (Common Core mathematical standards) הם רק האיטרציה האחרונה של ויכוח זה (Christopher J. Phillips).

  • סיכום

    לאור שפע הנתונים העולים מתוצאות מבחני הערכה, עולה החשש כי חוקרים וקובעי מדיניות בתחום החינוך יתמקדו באופן בלעדי במדידת תוצאות קוגניטיביות של תחומי לימוד כגון מתמטיקה ואוריינות, ולעומתם יזניחו את התוצאות הלא קוגניטיביות, החשובות לא פחות. המחקר הנוכחי מבקש להעריך מיומנויות לא קוגניטיביות של 174 תלמידי תיכון בני 18-16 מבית ספר בארקנסו, ארצות הברית, בכלים התנהגותיים הבוחנים מצפוניות, התמדה ודחיית סיפוקים, כמו גם באמצעות דיווח עצמי של התלמיד על מידת הגריט שלו (המוגדר בספרות כשילוב של כמה יכולות ותכונות כגון מוטיבציה, השקעה והתלהבות לאורך זמן).

  • לינק

    הדו"ח השנתי של OECD על מערכות החינוך בעולם שובר כמה מוסכמות על מערכת החינוך בישראל: מתברר כי שכר המורים בישראל כבר אינו נמוך כמו בעבר, ההשקעה בתלמידים עלתה והם גם מקבלים יותר שעות לימוד מעמיתיהם בחו"ל. למרות זאת, הישגי התלמידים בישראל נותרו חלשים, הפערים ביניהם הם מהגבוהים בעולם, והם לומדים בכיתות הצפופות ביותר פרט לסין (ליאור דטל, רונית דומקה).

  • סיכום

    תלמידים הבטוחים ביכולתם לפתור בעיות מתמטיות מגיעים להישגים גבוהים יותר מחבריהם, שביטחונם העצמי בכל הנוגע למתמטיקה אינו גבוה – כך עולה ממחקר שנערך במסגרת פיז"ה, מבחן בינלאומי הבודק את רמת האוריינות של תלמידים במתמטיקה, קריאה ומדעים. לפי המחקר, בקרב תלמידים ממדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), ההבדלים בין תלמידים בעלי ביטחון עצמי גבוה לאלה שביטחונם העצמי נמוך שקולים, בממוצע, ל-49 נקודות ציון (רן שפירא, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה נסמך על ההיסטוריה של Esbrina, קבוצת מחקר מבוססת בספרד בעלת כמעט 20 שנות ניסיון ומסורת מושרשת של למידה ורפלקציה עצמית. המחברים מנתחים את ההקשרים החברתיים והאקדמיים שבהם הקבוצה נוצרה וזכתה להכרה. הם מציגים את הרקע של חברי הקבוצה, נטיות ותפקידים, כדי לספק תובנה לגבי המתחים שהתעוררו בהחלטה על נושאי מחקר, גישות מתודולוגיות ושיטות מחקר. המחברים מתמקדים בשני פרויקטים ספציפיים וחוקרים תהליכי למידה של אלה המעורבים בהם (Hernandez-Hernandez, Fernando; Sancho-Gil, Juana M. , 2015).

  • סיכום

    המאמר שואל מהו מקומן של התרבות (והחינוך) ושל הביולוגיה בעיצוב ההתנהגות האנושית. אל מול תפיסות אידאליסטיות ואופטימיות בדבר טבע האדם שהוא סוקר – הפרא האציל, הלוח החלק והרוח במכונה – הוא מביא את המחקר האבולוציוני העדכני בדבר המשקל הרב שיש לביולוגיה ולגנים על ההתנהגות האנושית ודן במשמעות הדבר בחינוך (יוני מזרחי).

  • סיכום

    המאמר נסוב על האדם שעצם שאילת השאלות היא ממהותו האנושית. האדם שואף לחרוג מעצמו אל מעבר לעולמו הנוכחי, והצעד הראשון הוא העמדת הנתון בשאלה. הבעייתיות בחינוך היא המתח בין רצונו של המורה להשפיע על תלמידו ולהביאו לכלל חיקוי, ובין שאיפתו לחנך את התלמיד כך שלא יירתע מהצגת שאלות (שמואל שקולניקוב).

  • סיכום

    המאמר משווה את מושגיו של מרטין בובר – ”אני-אתה״, ”אני-הלז״ ו״זיקת גומלין״, הדנים בסוגי קשר ושיח בין בני אדם, וכן המושגים ”דיאלוג חלקי״ ו״אחריות״ (בין מורה לתלמיד) – למושגים ”הפנים״, ”האחר״ ו״אחריותי הקבועה כלפי האחר״ של עמנואל לווינס. על רקע מושגים אלה מציג המאמר את המשותף לעמדותיהם של שני הוגי החינוך ביחס לחינוך ואת המבדיל ביניהן (יונתן כהן).

  • סיכום

    האם ייתכן שבתודעה האנושית יש איזשהו רכיב רוחני שאינו ניתן לכימות ולהנהרה על סמך חוקי הפיזיקה, הכולל את הרצון החופשי, את הכוונות, את ההכרעות הערכיות ואת הרגשות? המאמר מציג את יסוד הרוחניות בתודעה ובחינוך, אבל מן הסוג האתאיסטי, הלא-מיסטי (יקיר שושני).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין