מדורמדיניות פדגוגיה ותיאוריה
מיון:
נמצאו 969 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • תקציר

    אחד מהדיונים החמים והחשובים יותר בהכשרת מורים כיום נוגע לשיטות הוראה שבהן משתמשים בתכניות ההכנה ולידע ולמיומנויות שהמועמדים להוראה צריכים לרכוש. במחקר זה, המחברת בוחנת את ההתבוננות בלמידה כגישה פדגוגית המיועדת לגרום למעבר של מועמדים להוראה מהתפיסות הטכניות של הוראה שהם מביאים לשדה לעבר תפיסה המתיישבת יותר עם המחקר לגבי האופן שבו אנשים לומדים לשם הבנה (Hughes-McDonnell, Fiona J., 2016)

  • תקציר

    המחברים משתפים ממצאים מחקר מקרה שארך תשעה חודשים המערב חקירה של התפתחות מקצועית בעמיתות בית ספר-אוניברסיטה לגבי האופן שבו מורים מפתחים, מיישמים ומפרשים פדגוגיות מבוססות קהילה (community-based pedagogies), גישה מבוססת נכסים (asset-based approach) לתכנית הלימודים המכירה בסטנדרטים מחייבים אך מתחילה בהכרה ובהערכה של ידע מקומי (Sharkey, Judy; Clavijo Olarte, Amparo; Ramirez, Luz Maribel, 2016).

  • סיכום

    זוהי ביקורת על ספר, שדן בחינוך הציבורי בארה"ב מנקודות מבט פילוסופית, אקזיסטנציאלית ופרקטית. ניתן לראות בספר ככולל בתוכו שני ערוצי תוכן. ערוץ אחד, כולל ביקורת על המצב הקיים מהבחינה הפוליטית, החברתית ו/או התרבותית ומפנה לחקר של אי צדק מערכתי. המערכת מואשמת כמטה לרעה, נצלנית, מדכאת, סקסיסטית, גזענית והומופובית. בעיות אלה משילות מידי מורים ותלמידים את ניסיונם, הסקרנות האינטלקטואלית שלהם וחדוותם. מכאן, נפתחת הדרך לערוץ תוכן נוסף, שבו המורים והתלמידים נדרשים לקחת חלק פעיל. מחבר הספר מפציר במורים לקדם תכניות לימוד שמגלמות אמון, יוזמה, אומץ, דמיון, ספקנות וסקרנות וממקם גישה של אתיקה של דאגה (ethic of care) במערכת היחסים שבין מורה לתלמיד ובתרבות הכיתתית תוך שהוא מאפיין אותם בתפיסות של דאגה, אמון, אהדה ואהבה (Gillian Rosenberg).

  • תקציר

    הניסיון האנושי שנצבר במהלך דורות רבים הראה שידע מביא להצלחה בחיים, ומכאן התפתחה התובנה שהשקעה בחינוך היא כדאית והיא תיתן פירות בעתיד בדרך שתבוא לידי ביטוי בצמיחה כלכלית. בחוק חינוך ממלכתי נוסחה מטרה למערכת החינוך: "להקנות לתלמידים את הידע והכישורים שיידרשו להם בחייהם כאנשים בוגרים בחברה חופשית".ולכן, לפני שמכינים תכניות לימודים, יש להבין היטב מהם הידע והכישורים הנדרשים מאדם בוגר בתקופתנו. המחבר מציע שינויים נדרשים בתוכני הלימוד, בדרך הלימוד ובהתנהלות משרד החינוך כדי לללמד מיומנויות חיים במערכת החינוך (יעלי יוסף, 2016 ).

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לבחון שבעה גורמי מתח (stressors) בית-ספריים פוטנציאליים המנבאים תחושת מסוגלות עצמית של מורים (בבית ספר תיכון) מתח רגשי, עייפות רגשית, מעורבות בהוראה ומוטיבציה לפרוש מההוראה.

  • סיכום

    קיימות עדיין אי-הסכמות רבות לגבי האופן שבו ניתן לשפר את מערכת החינוך כך שילדים יסיימו את לימודיהם עם המיומנויות והנטיות שיזקקו להן כדי להצליח בחיים. הדיונים לגבי רפורמה בחינוך מתרכזים לעתים קרובות באופן שבו יש להתאים את המנגנונים הקיימים, אך מה אם המערכת עצמה יוצרת את הבעיות שהמחנכים וקובעי המדיניות מנסים לפתור? זו התיאוריה המועדפת על המחבר וסנסציית הרצאות הטד, סר קן רובינסון (Katrina Schwartz, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את החשיבות היחסית של בחירת תחומי דעת (subject choice) ושל הישגים בחטיבה העליונה בהסברת אי-השוויון החברתי בנגישות להשכלה הגבוהה בסקוטלנד ובאירלנד. שתי מדינות אלה שונות במידת הבידול בתוכנית לימודים (curriculum differentiation), בדרגת הסטנדרטיזציה בבחינות בית-ספריות ובקריטריונים לכניסה להשכלה הגבוהה. בפרט, בסקוטלנד בחירת תחומי הדעת בחטיבה העליונה מבודלת יותר (הן במונחים של מספר הן בסוג תחומי הדעת הנבחרים) והקצאת המקומות בהשכלה הגבוהה מתוקננת (standardized) פחות ותלויה יותר בתחומי הדעת שנלמדו בבית הספר מאשר באירלנד (Iannelli, Cristina; Smyth, Emer; Klein, Markus, 2016).

  • תקציר

    השיח הציבורי ושיח המדיניות לגבי התוכן של תכניות הלימודים בהיסטוריה מעורר ויכוחים באופן תדיר, אך קולם של המורים להיסטוריה נעדר לעיתים קרובות מדיון זה. בהתבסס על סקר מקוון בקנה מידה רחב שנערך בקרב מורים להיסטוריה באנגליה, מאמר זה חוקר את תגובותיהם לרפורמות גדולות בתכנית הלימודים שהוצעו על ידי הממשלה בפברואר 2013. בפרט, המאמר בוחן את תגובות המורים לתכניות הממשלה לקבוע רשימת נושאים, אירועים ואישים שילמדו בסדר כרונולוגי אשר כל התלמידים יחויבו ללמוד עליהם (Harris, Richard; Burn, Katharine, 2016).

  • תקציר

    במאמר זה המחברים חוקרים את ההכשרה והפיתוח של מלומדים (scholars) המעורבים בקהילה בתכניות דוקטורט בחינוך. מלומדים המעורבים בקהילה העובדים בשדה החינוך משתפים פעולה עם משפחות, עם מורים ועם קהילות כדי לתמוך במאמציהם בהתייחסות לאי-שוויון חינוכי, ובתוך כך מציינים דרך חשובה שבה חוקרים יכולים לקדם צדק חברתי בחינוך הציבורי. עם זאת, שיתופים אלה דורשים מיומנויות ואוריינטציות ייחודיות של חוקרים, אשר מודלים מסורתיים של לימודי דוקטורט אינם מתוכננים לפתח. בנוסף, תשומת לב פחותה בהרבה הוענקה לתהליך ההכשרה ולמתן כלים עבור חוקרים מתחילים המעורבים בקהילה. מאמר זה מציג את הממצאים ממחקר עצמי של פרויקט מחקר אשר תוכנן לבנות בקרב תלמידי דוקטורט את המיומנויות, את הנטיות, ואת המחויבויות של למדנות המעורבת בקהילה (Warren, Mark R.; Park, Soojin Oh; Tieken, Mara Casey, 2016).

  • תקציר

    המאמר מציג מסגרת מושגית פרשנית הנובעת מחקר מקרה אורך מרובה וחוזר של חמש אוניברסיטאות אוסטרליות הבוחנת פרקטיקות ייחודיות התומכות בתכניות מבוססות ומצליחות להכשרת מורים למדעים מבוססות בית ספר (Mellita Jones, Linda Hobbs, John Kenny, Coral Campbell, Gail Chittleborough, Andrew Gilbert, Sandra Herbert, Christine Redman, 2016).

  • סיכום

    במאמר זה מתייחס המחבר בקצרה לטיב היחסים בין אתיקה לפדגוגיה, ובעיקר עומד על הצורך הדחוף בביסוס ריבונות חינוכית הנשענת על אתיקה מקצועית. הוא פותח בהצגת האתיקה, או הדעת העיונית והביקורתית המכונה בעברית "תורת המידות", כעיסוק אקדמי וציבורי שמבקש לעמוד על היסודות המכוננים חיי אנוש במיטבם (כיצד נכון וראוי לבני אדם להנהיג את חייהם) ועל הדרכים המוצלחות ביותר להגשמת חיים אנושיים מלאים, מספקים וראויים. בתור שכזאת, תורת מידות ומסכת אידיאליים לחיים ראויים, האתיקה משמשת הבסיס הנורמטיבי לפדגוגיה: שיח פילוסופי בדבר אנושיות במלוא התפתחותה ובשיא תפארתה אשר אמור להנחות את אנשי החינוך בהגשמת שליחותם המקצועית: סיוע לצעירים במימוש הפוטנציאל הגלום בהם, העצמתם לקראת חיים אוטונומיים ומלאים והכשרתם להשתתפות הוגנת ופורייה בחברה (נמרוד אלוני).

  • סיכום

    מחנכים ומחנכות בבתי ספר מעידים על אופיו המיוחד של תפקידם ומרבים לתאר אותו במונחים אקזיסטנציאליסטיים של "משמעות", "שליחות", "אהבה", "זהות", ו"קשר". בכוונת מחבר המאמר לטעון כי המציאות החינוכית היום-יומית של מחנכים בכיתותיהם היא בעלת מאפיינים אתים מיוחדים שראוי להקדיש להם מחשבה ותשומת לב. המחבר מתייחס אל שני מאפיינים מעין אלו ואל יסוד הזיקה שבל אחד מהם (בועז צבר).

  • תקציר

    הוראה רלוונטית מבחינה תרבותית או הוראה נענית-תרבות היא הוראה המתבססת על הרקעים התרבותיים השונים ועל הידע של תלמידים, ורואה בהם נכסים חשובים. מאמר זה משתמש במדגם רחב ומגוון ברחבי ארה"ב, ומראה כי יש מתאם חזק בין הוראה רלוונטית מבחינה תרבותית לבין הישגים בלימודים והתפתחות של זהות אתנית-גזעית, בעיקר כאשר המדובר בתלמידים מקבוצות מיעוטים. ייחודו של המחקר נעוץ בכך שהוא מביא בחשבון את נקודות המבט של התלמידים עצמם, ואינו מסתפק במקרי מבחן של כיתות בודדות. התלמידים מילאו שאלונים שעסקו בהזדמנויות שקיבלו ללמוד על נושאים כתרבויות אחרות, חשיבות הגזע והתרבות בחברה וגזענות.

  • לינק

    לרשת החברתית האקדמית ResearchGate יש כבר 10 מיליון חברים אקדמאיים פעילים בעוד למתחרה שלה Academia.edu יש פחות מחצי מיליון חברים פעילים. הקפיצה הגדולה של ResearchGate היא בראש ובראשונה תוצאה של רשת חברתית שנבנתה על ידי אנשי מדע עבור אנשי מדע וחוקרים, מדובר במדענים המנהלים אותה באופן פעיל והיודעים היטב כיצד לפתח את תכונות התקשוב והכלים המתוקשבים לצרכי החוקרים האקדמאיים בעולם. התקדמות נוספת היא תוצאה של פיתוח מתקדם ביותר של מנוע החיפוש של המערכת הפועל היטב כמנוע חיפוש סמנטי שמושתת על קורלציות סמנטיות (עמי סלנט).

  • לינק

    ישנן שלוש טעויות נפוצות בהבנת תיאוריית החינוך המוסרי של אפלטון, לפיהן: 1. אפלטון הוא הוגה "אינטלקטואלי", במובן זה שהוא טוען כי התנהגות מוסרית נרכשת אך ורק באמצעות לימוד וידיעה תיאורטיים של הטוב, בניגוד לתרגול מעשי או לחיקוי של דמויות מופת. 2. אפלטון הוא אליטיסט הסבור כי רק חלק מהאנשים, המלכים-פילוסופים, מסוגלים להגיע לידיעה של הטוב, ולכן רק הם ראויים לשלוט בחברה – תפיסה הנוגדת את ערכי השוויון והדמוקרטיה. 3. תיאוריית החינוך המוסרי שלו נשענת על תורת הצורות שלו: מטפיסיקה ביזארית שאדם מודרני יתקשה מאוד לקבל או להאמין בה. מטרתו של מאמר זה היא להפריך את שלוש הקביעות האלה שהביאו לזניחתו של אפלטון בתחום התיאוריה של החינוך המוסרי בעידן המודרני, באופן שיוכיח אי אפלטון יכול וצריך להיות רלוונטי למחנכים גם בימינו.

  • לינק

    מרבית התקציב לבתי הספר מגיע ממשרד החינוך, שהוציא לפועל מדיניות ברורה של אפליה מתקנת. מחקר חדש של מרכז טאוב בחן כיצד הקצאת הכספים של גופים אחרים המעורבים במימון – ובפרט הרשויות המקומיות – משפיע על יעילות מאמצי האפליה המתקנת של הממשלה (צוות מרכז טאוב).

  • סיכום

    מאמר זה מבקש להשיב על השאלה מה צריך לכלול החינוך העכשווי שמכין את האזרח, העובד ואיש המשפחה לעוד כשישים שנים. שאלה זו אינהרנטית לעיסוק החינוכי, שמטבעו עוסק בעתיד ובהכשרת הדור הצעיר לכניסה לעולם המבוגרים ולהשתלבותו במציאות העתידית (ניר מיכאלי).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ קורא תיגר על הטענה שהטעם ללימודי תכנות בבתי ספר הוא הכנת התלמידים לשוק העבודה: "השבוע לארי קובן פרסם מאמרון שמגיע למסקנה דומה, אבל הוא דווקא מגיע אליה לא על ידי חיזוי העתיד, אלא במבט על העבר. קובן סוקר את ספרו של רוברט גורדון, The Rise and Fall of American Growth, שיצא לאור השנה. בעיני קובן, המחקרים של גורדון מסייעים לערעור הרציונל הרווח לרפורמות בבתי הספר – הציפיה שהדגש המרבי בבתי הספר צריך להיות על הכנת התלמידים לשוק העבודה. ללא ספק הערעור הזה מהווה תרומה חיובית לחינוך. אותו רציונל כלכלי מתעלם מהמטרות האחרות של מערכת חינוכית בחברה דמוקרטית – הכשרת אזרחים שמסוגלים ליטול חלק פעיל בחברה שלהם, ובניית אדם השואף להגשים את עצמו במלוא מגוון יכולותיו. הניתוח ההיסטורי של גורדון פותח פתח לחזרתם של אלה למרכז העשייה החינוכית" (ג'יי הורוויץ).

  • מאמר מלא

    אזהרה: הדברים המובאים להלן הם בחזקת מניפסט. אף על פי שהדברים מבוססים על מספר מאמרים שפרסמתי, אין מדובר בפרסום אקדמי, אלא בהבעת עמדה אישית, שמטרתה לעורר דיון ביקורתי בנושא. בשורות הבאות אגן על הטענה שהמורה-המחנך, מעצם טיבו, אינו אמור להיות מנהיג, ושכל ניסיון להפוך את המורה למנהיג חוטא לתפקידו ועלול להסתיים במפח נפש (שלמה בק).

  • תקציר

    מגזר הקולג'ים למטרות רווח הוא ככל הנראה הסקטור השנוי ביותר במחלוקת והכי פחות מובן בהשכלה הגבוהה כיום. העשור הקודם הוביל לשפע של עניין ציבורי ומבט בוחן באם קולג'ים ואוניברסיטאות למטרות רווח מספקים חינוך איכותי לאוכלוסיות סטודנטים מוחלשות. בעוד שהפוליטיזציה שלהם זכתה לתשומת לב רבה, קיים מחקר מועט בהרבה לגבי התנסויות סטודנטים במוסדות למטרות רווח היכול לתרום בצורה טובה יותר להבנה מושגית, מוסדית ומעשית של מגזר זה של השכלה גבוהה. תוך שימוש בנתונים אתנוגרפיים מקולג' למטרת רווח בגודל בינוני בפרוורים, המחברת בילתה שבעה חודשים לחקירת התרבות החינוכית מהפרספקטיבה של הסטודנטים הרשומים (Iloh, Constance, 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין