מדורמדיניות פדגוגיה ותיאוריה
מיון:
נמצאו 969 פריטים
פריטים מ- 901 ל-920
  • לינק

    המודעות למגוון של סגננות למידה התפתחה בארץ בזמן האחרון ועשוייה לגרום לשינויים מהותיים בתחומי תוכניות הלימודים, דרך ההוראה ודרך הערכת התלמידים. לכן, על המחנכים לדעת מהם סגנונות הלמידה השונים של התלמידים ואיך מפתחים את סגנון ההוראה שלהם כדי להתאימו לזמנים החדשים. המאמר עוסק בשני נושאים: א. סקירת התיאוריות והמחקר של סגנונות למידה. ב. הדגמת מודל אחד שנוי ליישום בבתי הספר MAT-4 של ברנס מקארתי (1990). (מלודי רוזנפלד)

  • סיכום

    המאמר בוחן את התמורות שחלו בעשור האחרון במדיניות תכנון הלימודים בישראל ואת מקורותיהן. את מקרי החקר לבחינה הזאת סיפקו המקצועות היסטוריה ואזרחות. המאמר מצביע על שורה של גורמים פנימיים – בתוך מערכת החינוך, וחיצוניים –בחברה ובמדינה, שהכשירו בהדרגה את המעבר ממדיניות של הומוגוניזציה תרבותית ולגיטימציה של התרבות השלטת, להיענות הולכת וגוברת, אם כי מבוקרת, לצרכים תרבותיים וחברתיים מגוונים ואף מנוגדים. מטרת המאמר היא לעמוד על הקשר בין התמורות במדיניות תכנון הלימודים לבין מגמות בחברה ובתרבות והשינויים בזהות הקולקטיבית של ישראל. (יהושוע מטיאש, נעמה צבר בן-יהושע)

  • תקציר

    שתי גישות עיקריות מאפיינות את היישום של תיאוריות פסיכולוגיות בחינוך: יישום המתייחס באופן כללי לתחום הדעת ויישום חינוכי המתייחס באופן ספציפי לתחום הדעת והפעילות בו. הגישה המכלילה של יישום בתחום הדעת מנסה לגבש תיאוריה קוגניטיבית כללית או מוכללת ומיומנויות קוגניטיביות כלליות אחרות אותם ניתן ליישם גם בתחומי דעת שונים . הגישה של יישום ספציפי לתחום הדעת מנסה להתאים תיאוריות קוגניטיביות באופן מובהק לתחומי דעת כגון מתמטיקה או הבנת הקריאה. הגישה הספציפית המתואמת לתחומי הדעת נעשתה שכיחה הרבה יותר מאשר הגישה המוכללת , אך היא נכשלה בגיבוש מודל מאוחד של למידה והוראה. המאמר מתאר ניסיונות אמפיריים שונים לחזור וליישם תיאוריות פסיכולוגיות כלליות יותר תוך התייחסות לתיאוריה קוגניטיבית מאוחדת הנקראת Theory of successful intelligence –אינטליגנציה מצליחה מעבר ל- IQ . המאמר מאיר העיניים נכתב ב2008 ע"י פרופסור רוברט סטרנברג מגדולי המומחים בפיתוח החשיבה והמיומנויות הקוגניטיביות בחינוך .(Sternberg, Robert ).

  • לינק

    פרופ' ריידר, מאוניברסיטת קולורדו, דנוור, מציע מיון מתודי של המודלים העיקריים לתכנון הדרכה/למידה הידועים בספרות המקצועית כ- INSTRUCTIONAL DESIGN. בחלוקה ניתן למצוא מודלים בייהווריסטים, קוגנטיביים וקונסטרוקטיביסטים. לצד כל מודל של למידה מוצגים מפתחי התפיסה הלימודית המובילים. (Ryder Martin)

  • לינק

    בסוף שנות ה80 פיתח פרופסור רנד ספירו (Spiro, 1988) תפיסה חדשנית של הבניית ידע חינוכי הידועה כיום בשם הגמשה קוגניטיבית (COGNITIVE FLEXIBILITY). ספירו, אשר חקר קבוצות של סטודנטים ותלמידים במשך שנים, מצא כי ארגון חומרי למידה ומקורות מידע במבנה מקושר של היפרטקסט (HYPERMEDIA) בניגוד למדיה ליניארית תורם אצל הסטודנטים להתגבשות ידע מסתעף ותובנה מעמיקה יותר מאשר חומרי הלימוד הפאסיביים. (עמי סלנט)

  • תקציר

    המאמר שנכתב ע"י צוות חוקרים מהאוניברסיטה הפתוחה באנגליה העוסקים בהוראת שפות בוחן גישות שונות לניתוח אינטראקציות של לומדים בקורסים מתוקשבים. כלי המחקר העיקרי המתואר הוא SNA, או בשמו המלא: Social Network Analysis, שפותח במקור במדעי החברה על מנת לתאר ולהמחיש במדויק את דפוסי האינטראקציה בין משתתפים בצוות או אנשים הפועלים בארגון. המתודולוגיה של SNA פותחה במקור כחלק ממערך סיוע לטובת מחקרים איכותניים במדעי החברה ובחינוך. השיטה יושמה גם כדי לתאר דפוסי אינטראקציה בין לומדים בקורסים מתוקשבים אסינכרוניים בהם יש פעילות מתוקשבת בין משתתפים. מתוארים במאמר כל שלבי התכנון וניתוח האינטראקציות בקורס המתוקשב באמצעות כלי ה-SNA וכלי העיבוד הנלווים (Annette Duensing, Ursula Stickler, Carolyn Batstone, Barbara Heins)

  • תקציר

    זהו מאמר בעל אופי מתודולוגי, שמטרתו להציג ולהדגים בפני החוקר במחקר האיכותני את המונח "אינטרטקסטואליות" כמושג וכשיטה העשויה לכונן מסגרת לניתוח ולפרשנות של נרטיבים קצרים או של סיפורי חיים. המאמר מציג את המסגרת התיאורטית , ומדגים את יישומה במחקר האיכותני בקריאה ובפרשנות של סיפורי חיים. האינטרטקסטואליות כמושג מרכזי בחקר תרבות מתאים במיוחד למחקר האיכותני הנרטיבי , המושתת על סובייקטיביות המספר , הסיפור , המאזין/החוקר , ועל הממד היחסי והבלתי קבוע של הידע . עם זאת , שימוש באינטרטקסטואליות כשיטה פרשנית במחקר האיכותני לסוגיו תובע מהחוקר מודעות ויכולות שהמאמר הנוכחי מציגן . לאור מטרתו המתודולוגית של המאמר בחרו המחברות בנרטיבים שמייצגים סוגים שונים של קישור אינטרטקסטואלי ברמות מפורשות שונות, ברמות מורכבות שונות וברמות אידיאות שונות (אילנה אלקד –להמן , חוה גרינספלד ).

  • לינק

    בסקירת ספרות, העוסקת בתחומי עתיד מגוונים, זיהה המחבר, ד"ר דוד פסיג, מיומנות חשיבה חדשה בעלת מאפיינים של אינטליגנציה עתידית מסדר גבוה. במאמר זה הוא בוחן את המאפיינים של מיומנות החשיבה הזו אותה הוא מכנה 'השבחה'. קיימים שני סוגים של "השבחה"–השבחה של קונצפציות, והשבחה של כלים. בתהליך השבחה של מידע עתידי זיהה המחבר ששה שלבים: כוונה מלכתחילה, תהליך, תוצר, הערכה, לעיתים גם כוונה בדיעבד, והמשכיות. במאמר זה הוא מגדיר ומסביר את חשיבות מיומנות ההשבחה בתהליכי חינוך והכשרה לקראת העתיד.

  • לינק

    ניר עבודה זה מתייחס לדואליות שבין תיאוריה למעשה בהכשרת מורים ובעשייתם המקצועית של מורים ושואל האם מחקר פעולה יכול להוות עבורנו, כמכשירי מורים, כלי לתמיכה באינטגרציה שבין תיאוריה ומעשה. כמו כן, הוא מעלה שלושה נושאים לדיון ולבחינה: (1) ההגדרה והמטרות של מחקר פעולה בהכשרת מורים, באספקט "המחקר" ובאספקט "הפעולה" (2) הנחות היסוד של קבוצת הלומדים-החוקרים לגבי מחקר פעולה, תוך עיון בהנחותיהם של קאר וקמיס (Carr & Kemmis, 1983) והנושא השלישי : התנאים למעורבות מעצימה של פרחי הוראה ושל מורים מתחילים במחקר פעולה (לאה קוזמינסקי ) .

  • לינק

    מודל "קהילות אטלס" ("Atlas Communities”) הוקם בשנת 1992 והנו פרויקט משותף של ארבעה ארגונים: "הקואליציה לבתי-ספר חיוניים" ("Coalition for the Essential Schools, "התוכנית לפיתוח החינוך" ("Educational Development Program"), "התכנית לפיתוח בתי-ספר" ("School Development Program"), ו"פרויקט אפס" של אוניברסיטת הרווארד ("Project Zero" at "Harvard University"). מודל זה משלב בין הרעיונות השונים של כל ארגון (שוויון הזדמנויות, בית הספר כקהילה, ריבוי אינטליגנציות ו -“pathways") לשם יצירת מודל ייחודי ומקיף. המודל תומך בבתי ספר מגן חובה ועד תיכון, המעוניינים להפוך ל"קהילות לימוד דמוקרטיות". (יאיר גד)

  • לינק

    ישנה נטייה לבלבל פעמים רבות בין שתי פילוסופיות החינוך: שיטת מונטסורי והשיטה האנטרופוסופית. לכן נכתב לאחרונה מאמר מאמר מקיף המנתח וסוקר את ההבדלים בין שתי השיטות: מונטסורי ושטיינר. מאמר זה פורסם במקור באנגלית במגזין האוסטרלי לענייני חינוך Sydney’s Child. (רונית לסטר)

  • מאמר מלא

    מחקר הגישוש, בניגוד למחקר הייעודי, הוא מחקר שנעשה לצורך קבלת החלטות הנוגעות למחקר ייעודי מקיף שמתעתדים לבצע. מחקר ייעודי חוקר אובייקטים מעולמות התוכן של הדיסציפלינה שהוא מופעל בה, ואילו מחקר גישוש נועד לאסוף ידע על אודות מרכיבי מחקר שונים.במובן זה, מושא הידע של מחקר הגישוש הוא צר יותר מזה של המחקר הייעודי. המאמר מונה סוגים שונים של מחקרי גישוש (מחקרים טרומיים או מקדימים) הנבדלים ביניהם בסוג הבדיקות שנעשות בהם. (צחי אשכנזי)

  • לינק

    ד"ר מרתה סטון טוענת שתמיד צריך להיות "עם היד על הדופק" וטוענת שהשימוש במסגרת הוראה לשם הבנה ולשיפורן של תוכניות ודרכי עבודה, כרוכה בחקירה מתמשכת. לדבריה, למידה להבנה מתרחשת בעיקר באמצעות עיסוק רפלקטיבי בביצועי הבנה נגישים אך מאתגרים. הספר הוראה לשם הבנה מסכם מפעל עיוני ומעשי של קבוצת חוקרים מבית הספר לחינוך של הרווארד ומורים מבתי ספר בבוסטון, אשר שיתפו פעולה במשך עשר שנים במטרה לפתח תפישה חדשה של הבנה ומסגרת יישומית של הוראה לשם הבנה. נקודת המוצא של מפעל זה היא בהנחה שמטרת ההוראה היא טיפוח הבנה של מהות הנושאים הנלמדים ולא זכירה של פרטי ידע לצורך הפגנה בבחינות. כדי להפוך מטרה זו למעשית פיתחו החוקרים והמורים את "תפישת הביצועים של הבנה", לפיה הבנה נבנית על ידי סדרה של מהלכי חשיבה מוגדרים עם ידע, ומסגרת מעשית של "הוראה לשם הבנה" המבוססת על ארבעה שלבים. הספר הוראה לשם הבנה משלב באופן מופתי תיאוריה מעמיקה ומעשה תכליתי.

  • מאמר מלא

    המאמר מתאר מחקרי פעולה המתקיימים במכללות להכשרת מורים בארץ בשיתוף עם בתי ספר, וממליץ לתמוך במחקר זה כנתיב התפתחות חשוב של מורים לשיפור מעמדם המקצועי וכמקדם את תרומת המחקר החינוכי למקצוע ולידע ההוראה. (ברכה אלפרט, דרורה כפיר)

  • סיכום

    סקירה מעודכנת של חוקרים ישראליים מתחומי הכלכלה והתקשורת על שימוש בקבוצות מיקוד כשיטת מחקר איכותנית, מתודולוגיה מחקרית, דרכי שימוש ודרכי חקירה כולל שימוש בקבוצות מיקוד באינטרנט. קבוצות מיקוד עשויות להשתלב בכל אחד משלבי המחקר. הן עשויות לשמש כמחקר עצמאי או להשתלב במחקר רחב יותר. ניתן להיעזר בהן לשם גישוש לפני מחקר מתוכנן, כמהלך אחד או משלים במהלך מחקר קיים או לשם בדיקת יישומיו של מחקר לאחר עריכתו. קבוצות מיקוד עשויות לסייע בתכנון פעילויות, בהערכתן ובפיתוחן כמו גם בהערכת השפעתן העתידית של פעילויות שונות. הן גם עשויות לעזור בבחינת היפותזות כלליות ובפיתוח שאלות או רעיונות לשאלונים של מחקר כמותי וראיונות אישיים. (עדי גבתון, דורון בן-שאול)

  • לינק

    השאלה שבכותרת נידונה בנייר זה על בסיס מחקר איכותי שעסק ב"ידע פרקטי אישי" של מורים. במערך המחקר היו שני מרכיבים עיקריים: חשיפת הידע הגלוי באמצעות תצפיות פתוחות שנתוניהן נותחו ע"פ קטגוריות emic ועובדו באופן כמותי, וחשיפת הידע הסמוי, באמצעות ראיונות אתנוגרפיים שנתוניהן נותחו ועובדו רק באופן איכותי. שני המרכיבים רלוונטיים למחקרי פעולה אלא שבניגוד להם המחקר האיכותי נועד להבין את התופעה ולא לשנות אותה. השאלה היא: האם עיבוד כמותי שמיושם במחקר פעולה חייב אף הוא להתבסס בלעדית על חשיבה של הפרדיגמה האיכותית או שזהו מערך שיכול להישען בו זמנית גם על חשיבה פוזיטיביסטית? (ניצה שפרירי)

  • לינק

    פרופסור חיים חזן מהחוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב מסביר את ייחודיות הגישות המנחות אותו במהלך ביצוע המחקר האתנוגרפי במדעי החברה .

  • לינק

    למה לחקור סיפורי חיים? האתיקה הדיאלוגית של ניתוח נרטיבי. בעוד שהספרות הבוחנת כיצד לערוך מחקר איכותני מתפשטת במהירות, מעט מדי תשומת לב מוקדשת להשלכות המעוגנות בבחירת שיטות מחקר כאלו. שיטות איכותניות לוקחות חלק במאמץ הנעשה לאחרונה, להשמעת קולותיהם של יחידים. הקשבה לקול האישי מחייבת נקיטת עמדה בדבר דרישתו של אותו קול לשמירת האוטנטיות של העצמי שלו. ( Arthur Frank )

  • מאמר מלא

    בית הספר נמצא בראשיתו של מעבר ממערכת קשיחה למערכת גמישה, ממערכת ממיינת למערכת תומכת, מבית ספר אחיד לבית ספר מגוון. הוא נדרש להתאים עצמו לטיפוסי לומדים שונים, ותוצאותיה של דרישה מתעצמת זו הן לפי שעה בלתי-ידועות. המאמר מפתח עקרונות ומתווה מודל לבית ספר חלופי – "בית ספר חושב"; העקרונות והמודל פותחו במסגרת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה, המודל מבקש לעצב סביבה חינוכית גמישה, המתאימה עצמה לאינטרסים ייחודיים של הלומדים, אך מבלי לוותר על דימוי כללי של "אדם מחונך" ונורמות של התנהגות אתית וחשיבה רציונלית המודל מבטא חזון חינוכי רדיקלי, משום שהוא "הולך" על יסודות בית הספר – שיטת ההוראה והמבנה הארגוני – אך הוא אינו רדיקלי במידה כזו שאינה מאפשרת את מימושו במסגרת האילוצים שבהם פועל בית הספר , אף כי אילוצים אלה מכבידים ביותר על כל ניסיון לחולל שינוי "מסדר שני" בבית הספר (יורם הרפז)

  • סיכום

    הלמידה על פי הטבלה של פרופ' שולמן כוללת שישה יסודות: מעורבות והנעה, ידע והבנה, עשייה ופעולה, עיון רפלקטיבי וביקורת, שיקול דעת ותכנון, מחויבות וזהות. טקסונומיה זו מציעה את הטענה הבאה: למידה מתחילה במעורבות וזו בתורה מוליכה אל ידע והבנה. כשאדם מבין, הוא מפתח יכולת לעשות או לפעול. חשיבה ביקורתית על העשייה וההבנה מוליכה אל חשיבה מסדר גבוה יותר, וזו מתבטאת ביכולת להפעיל שיקול דעת ותכנון במצבים של אי-ודאות וערפול. בסופו של דבר, הפעלתו של שיקול דעת מאפשרת פיתוח של מחויבות. מחויבויות אלה, בתורן, מאפשרות – ואולי אף דורשות – התעניינויות חדשות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין