מדורמדיניות פדגוגיה ותיאוריה
מיון:
נמצאו 969 פריטים
פריטים מ- 881 ל-900
  • סיכום

    המטפורה עשויה להועיל ביותר למחקר עמדות מעמיק, מכיוון שיש בכוחה לחשוף חלקים מודעים ולא מודעים של העמדה. במחקר מקיף שחקר עמדות של בני נוער כלפי הספר והמחשב, נעשה שימוש בשלושה סוגים של מטפורות, שנבדלו זה מזה באופן הפקתם: מטפורה ספונטנית, מטפורה מוזמנת ומטפורה אסוציאטיבית. מטפורות ספונטניות עלו באופן ספונטני בריאיונות. לצורך המחקר נבנה כלי חדש: "שאלון מטפורות אסוציאטיביות". המונח "אסוציאטיבי" (מִתְקשר) נבחר כדי לציין שאלו הן מטפורות המתקשרות לנושא כלשהו במוחו של האדם מתוך מאגר מטפורות נתון בתהליך של "מלמטה-למעלה" (down-top). מטפורות אסוציאטיביות הופקו באמצעות שאלון על הספר או על המחשב, ובו שמונים מטפורות בשמונה שורות, כל שורה בתחום תוכן אחר. כל נבדק סימן מטפורה אחת בכל שורה מבלי לנמק (ד"ר אסיה שרון)

  • סיכום

    מטרת המחקר לזהות ולנתח שינויים כפי שהם באים לידי ביטוי בתכניות הלימודים שפורסמו לאורך שלושה עשורים בשלושה מוסדות הכשרה בישראל – בהתייחס לשינויים דמוגרפיים שחלו בחברה הישראלית תוך השוואה בין הממצאים העולים מן העשורים השונים ובין הממצאים העולים מן המוסדות השונים; מתוך הנחה שאירועים חברתיים, פוליטיים, חינוכיים ואחרים שחלו בחברה ישפיעו על תכניות הכשרה בתוקף היותן כלי המכוון את הכשרתו של המורה לעתיד. נבנתה סכימה ייחודית לניתוח תכניות לימודים באמצעותה נותחו 874 סילבוסים. נמצאה זיקה ברורה בין שינויים דמוגרפיים שחלו בישראל לבין שינויים בתכניות הלימודים של המוסדות להכשרת מורים. (לאה שגריר, יעקב עירם)

  • מאמר מלא

    תמצית מהוויכוח המתנהל בעיקר באנגליה ובאוסטרליה בדבר החשיבות של evidence based practice עבור אנשי החינוך. הכותבת מראה כיצד מהוויכוח הזה נולד המושג של "מחקר המבוסס על פרקטיקה" שמשמש משקל שכנגד למושג "מחקר מבוסס מדעית". מחקר המבוסס על פרקטיקה, טוענים אלה המצדדים במחקר פעולה , מציע למורים דרך לבנות באופן שיטתי ושיתופי (עם אנשי אקדמיה) מערך של ראיות מתוך עבודתם על תקפותם או על אי תקפותם של ממצאים מחקריים לגבי ההקשרים האותנטיים שהם עובדים בהם, תוך מתן קול לאינטואיציות ולהתנסויות האישיות העשירות שלהם (מיכל צלרמאיר)

  • סיכום

    התופעה של בידול בתוכניות הלימודים באה לידי ביטוי בשיטת ההקבצות עפ"י יכולת, ניתוב תלמידים עפ"י מסלולים או נתיבים, תוך כדי התאמת תוכניות הלימודים לכל קבוצה אותה מנסים לבדל. המאמר מנסה לענות על השאלה הבאה: האם החברה צריכה לאפשר תוכנית לימודים משותפת ואחידה לכל התלמידים בגילאי 4-15 או עליה להציע תוכניות לימודים שונות לקטגוריות שונות של תלמידים. המאמר סוקר את תחום הבידול מנקודות מבט שונות: מגמות במדינות שונות, בידול בתוכניות לימודים: מחקרים אמפיריים על הישגים בחינוך, בידול בתוכניות לימודים מנקודת מבט פסיכו-ביולוגית, הבידול בתוכניות הלימודים מנקודת מבט תרבותית-נרטיבית, בידול בחינוך מנקודת מבט סוציולוגית, ונקודת המבט התכנית. מחבר המאמר עושה בהמשך ניסיון להרחיב את התוצאות האמפיריות של הבידול בתוכניות הלימודים ומציג ממצאי מחקרים שנערכו בהולנד ובאוסטרליה. הממצאים מצביעים חד-משמעית על כך כי התלמידים החלשים סובלים מהיותם בקבוצת יכולת נפרדת בהשוואה לתכנית לימודים משותפת. איכות האינטראקציה בין הלומדים היא גורם מרכזי המסביר את התוצאות (TERWEL, J)

  • לינק

    פרופ' עמיה ליבליך, מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומכללת תל אביב -יפו , היא מומחית למחקר איכותני פנומנולוגי, ופרי מחקריה – בשיטת הריאיון הנרטיבי – ראה אור בספרים רבים ובעשרות מאמרים. היא ניאותה לתת הרצאה על עבודתה באמצעות מערכת "אופק" של האוניברסיטה הפתוחה וניתן לצפות בה באמצעות מערכת הוידאו של האוניברסיטה הפתוחה.

  • רפרנס

    החקיקה של תכנית No Child Left Behind משנת 2002 קובעת כי תוקפם של מחקרים חינוכיים המשמשים בסיס ליישום של רפורמות חינוכיות ייבחנו על פי קריטריונים ועדויות המבוססות באופן מדעי. לקביעה זו השלכות רבות על תכנון והערכה של תוכניות לימודים. מצד אחד יש הרואים בכך הזדמנות לבסס את מדע החינוך, מצד שני יש הרואים את גישת ה-SBR כצרה מדי. סקירה באינטרנט של אתרים ומאמרים מרכזיים בנושא.

  • סיכום

    אנו עומדים בפני מצב שבעוד כמה שנים לא יהיה מי שיחקור מחקרי הערכה לגבי מדיניות חינוכית. לא יהיו חוקרים מתמחים בתחומי מדיניות חינוך. הולכים ונעלמים החוקרים המסוגלים לבצע מחקרי הערכה של מדיניות חינוכית. המצב כיום הוא שאין כמעט מי שייגש למחקרי הערכה גדולים. בעבר היו יחסית הרבה יותר מחקרים גדולים בתחומי ההערכה. ואילו כיום הולך ומצטמצם מספרם. הגורמים העיקריים למציאות זו: מחקרי מדיניות הם מחקרים מתמשכים לשנים. המחקר החינוכי נוטה כיום להיות יותר איכותני ופחות כמותי. ישנם פחות חוקרים לביצוע מחקר כמותי גדול (פרופ' רמי יוגב).

  • לינק

    המאמר מבקש לצאת מההסכמות הקיימות בדבר יסודותיו התיאורטיים של החינוך ההומניסטי אל האתגר של תרגומם לכדי פרקטיקות חינוכיות. בהסתמך על התובנה של אריסטו, שמבחנו העליון של החינוך הוא במעשים ובתוצאות, המשימה שמאמר זה מבקש להתמודד עימה היא כיצד לבנות את הגשר שבין התיאוריה לפרקטיקה. "גשר" זה ייפרש במאמר בארבעה שלבים: ראשון הוא "המבוא" שבו יוצגו ההסכמות הקיימות בדבר מאפייני היסוד המהותיים לחינוך ההומניסטי, השלב השני יתמקד בשינוי הדימוי העצמי הפרופסיונלי של מורים ובאתגרים ששינוי זה שם לפתחם, השלב השלישי יעסוק בדרכים לתרגומה של השקפת העולם ההומניסטית למדיניות חינוכית בתחום הערכי והאזרחי, והחלק האחרון יציג מגוון יסודות חינוכיים, החיוניים ליצירת תרבות הומניסטית בית ספרית (אלוני, נמרוד).

  • רפרנס

    הביקורת פותחת בסקירה מפורטת של פרקי הספר ודנה בהמשך בתרומתו של הספר לתחומי המחקר במדעי החברה וההתנהגות. לדעת , כותב הסקירה , פרופסור דוד בר-גל, הספר מתעלם מכל תיאור היסטורי של התפתחות האידאות וההנחות התיאורטיות שביסוד גישת הניתוח .לדעת כותב הביקורת, יש חשיבות רבה בחשיפת ההיסטוריה של התפתחות האידאות המרכזיות שהובילו להתפתחות פרידגמת המחקר האיכותני.

  • לינק

    המאמר מתאר שתי דוגמאות של מחקר עצמי סביב המושג "חבר ביקורתי" שנערך בעבודה משותפת של שני מורי מורים. שני המורים מלמדים אוכלוסיות מתכשרים שונות, בהקשרים שונים ולאור מטרות שונות. במסגרת המחקר הם לימדו מתכשרים להוראה וליוו זה את זה כחברים ביקורתיים. אחת הבעיות במחקר עצמי היא הצורך לקיים הערכה העצמית של הפרקטיקה. כדי לקיים ביקורת וחשיבה מחודשת אמיתיים, וגם כדי לקבל תמיכה וגישה בונה, יש צורך בחבר ביקורתי (חבר ביקורתי צריך להיות ביקורתי ככל האפשר תוך של הבנת רמת הנוחות של החבר המלווה על ידו. החבר הביקורתי משמעותי ביותר במחקר-עצמי שהוא מטיבו "מסוכן" ובעל פוטנציאל של איום,. הן המורה והן החבר תומכים ומאתגרים זה את זה כדי להבטיח שזוויות ראייה רלוונטיות יועלו ויידונו (Schuck, S., & Russell, T ).

  • לינק

    תוכנת אטלס היא כלי עבודה לניתוח איכותני של סוגי נתונים גדולים ומגוונים: טקסט, חומר גרפי (תמונות, ציורים, מפות) ושמיעתי (קלטות) ווידאו.התוכנה מלווה את החוקר האיכותני. ניתן בקלות לנהל את הנתונים: לשלוף במהירות את הציטטות של הקודים, ואת כימותם, ולקבץ זמנית יחידות משמעותיות ממסד הנתונים של החוקר ליחידה חדשה. החוקר יכול לקשר בין קודים במטרה ליצור רשתות סמנטיות של קשרים בין מרכיבי הטקסט. ניתן למזג קודים לקוד-על (מושג), ליצורתמונה ויזואלית (מיפוי) המצביעה על הקשרים בין חלקי הטקסט (ציטוטים, קודים, מזכרים) ולבצע שאילתא בוליאנית או סמנטית על הקודים. ברמה זו מתחילה בניית מודל ויצירת תיאוריה.

  • סיכום

    פיתוח תכנית ליבה הוא תהליך ממושך ומורכב של למידה, הערכה, שיקול דעת והכרעה הקשור בצרכי הלומד העתידי בעיני המתכננים. הרעיון של "תכנית ליבה" אומר שמתוך כל העשייה החינוכית בבית הספר, יש לבחור ולהגדיר גרעין מסוים המבטא את עיקר הנושאים, התהליכים והתוצרים החינוכיים שאליהם אמור הלומד להגיע, ואתם הוא יצא לחיים. "תכנית ליבה" קשורה עם יצירת מכנה משותף המלכד תכנים ו/או מושגים ו/או ערכים בסיסיים, שיש עליהם הסכמה של המתכננים. "תכנית ליבה" אמורה להיות כלי שיסייע למתכננים בתכנון עבודתם, ובעיצוב סביבה לימודית חינוכית הולמת. (ארי-אלה אריה, אריאלה מנור)

  • לינק

    רפלקציה היא ביסודה מיומנות קוגניטיבית מורכבת המגשרת בין מחשבה לפעולה-משחקת תפקיד רב-צדדי בפעילויות אינטלקטואליות. ניתן לאמת את יכולת האימון של הרפלקציה על-ידי שלוש תיאוריות קונסטרוקטיביות חברתיות שהונחו על-ידי דיואי (Dewey), ויגוצקי (Vygotsky) ו- Sch?n, שמהן נגזרים חמישה תנאי גבול לשילוב תהליכי רפלקציה בהכשרה. תיאוריות אלה נתנו השראה למספר מחקרים אמפיריים בתחום של הכשרת מורים. המאמר מנתח חמישה מחקרים עכשוויים שהציבו שמונה ממדים וחמישה תנאי גבול. מחקרים אלה מאמצים את הכתיבה המתוקשבת באינטרנט כאסטרטגיית העיקרית להטמעת הרפלקציה בהכשרת מורים. המאמר, שהוצג בכנס בינלאומי, דן בתנאים הנדרשים למקסום התועלות של שימוש באסטרטגיית אימון זו ובטיעונים למען שימוש בטכנולוגיות מידע מתוקשבות לרפלקציה של הכשרה ( Law, E.L.C).

  • סיכום

    שיטת דלפי – כתיבת פתרון ע"י מומחים. הפתרון המוצע מועבר שוב לעיון עד לצמצום הפערים וקבלת פתרון מוגמר. פתרון זה דורש השקעה גדולה של זמן וע"כ אינו מתאים בעיתות משבר כאשר גורם הזמן מהווה נדבך מרכזי. Nominal group technique – מקבצים אנשים (כ 7-10), מציגים בפניהם את הבעיה. כל משתתף מציע פתרון משלו לבעיה ובהמשך ניתן לכל אחד הזדמנות להביע את דעתו על כל אחד מהפטרונות המוצעים. אין כוונה להגיע להחלטה מוסכמת. יתרונות השיטה טמונים בכך כי מונעים לחץ לקונפורמיות עם הדעות של הבכירים בקבוצה. החיסרון בכך כי נדרשים מקבלי החלטות המאומנים בשיטה זו, וכן בבעיות מורכבות יש לבצע הליך זה על כל פרט ופרט של הבעיה דבר שיגרור דיונים מרובים ע"מ להגיע לפתרון מוגמר. נתין לקבל החלטות בדרך זו גם באמצעות אמצעי תקשורת (ועידות, וידיאו, דואר אלקטרוני וכו'). אין דרך אחד ע"מ לסכם האם עדיפה קבלת החלטה במפגש או באמצעים אחרים (האמצעי תקשורת או שיטת דלפי). הדבר תלוי בסוג הבעיה אותה יש לפתרון. (עמי סלנט)

  • לינק

    באתר זה ניתן למצוא היבטים תיאורטיים עיוניים של תיאורית הלמידה המְתַוֶוכֶת (Mediated Learning Experience, MLE) מנוסחת ע"י ויגוצקי (1978), פוירשטיין (1979) ואחרים. התיאוריה והשיטות המעשיות יסודן בתפיסה אופטימית בדבר יכולתו של הפרט להשתנות באופן משמעותי (הגישה האקטיבית – משנה). למידה מְתַוֶוכֶת עוסקת באינטראקציה בין אדם לסביבתו החברתית תרבותית. בעבודתו הקלינית והעיונית בודד פרופ' פוירשטיין 12 קריטריונים, שבאמצעותם ניתן להגדיר את האינטראקציה כאינטראקציה מְתַוֶוכֶת. פירוט קריטריונים אלו מופיע באתר.

  • מאמר מלא

    הערכת תוכניות כללית מבוססת על איסוף שיטתי של נתונים לגבי מגוון רחב של נושאים, ומתארת שימושים אפשריים בממצאים. לעומתה, הערכת תוכניות הממוקדת-בשימוש מפרטת את השימושים המכוונים בממצאים עבור המשתמשים בתכנית.מחקר הערכה מתייחס למטרת המחקר יותר מאשר לשיטת מחקר מסוימת. לפי רוסי ופרימן (Rossi & Freeman, 1997). מטרה זו היא להעריך תכניות של התערבות חברתית (כלומר, פעולות בהקשר חברתי עם תוצאות מכוונות כדוגמת תכניות לימוד, שיטות הוראה, חידושים ופרויקטים מגוונים) מבחינת הבסיס המושגי שלהן, התכנון, היישום, וההשפעה של תוכניות אלו. (אפרת דרורי)

  • מאמר מלא

    תכניות הלימודים החדשות והסטנדרטים מדגישים את הצורך בפיתוח כישורי הכוונה עצמית של הלומד בתהליך למידתו ומדגישות את הצורך בהשתתפות פעילה של התלמיד בתהליך למידתו על מנת שיפתח את חשיבתו ואת יכולתו להפיק משמעות מתהליך זה. התבוננות עצמית, שיפוט עצמי ותגובה עצמית עשויים להביא להצלחה רבה יותר בתהליך הלמידה ואף להגביר היבטים מוטיבציוניים של התלמיד. (צופיה יועד)

  • לינק

    מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את קשרי הגומלין בין קובעי המדיניות החינוכית ובין חוקרי חינוך תוך כדי התמקדות בממצאי מחקר (Third International Mathematics and Science Study). המאמר דן בשאלה: האם קידום המצוינות בהישגים הלימודיים פוגע בשוויון בחינוך? ניתוח נתוני TIMSS-1999 הראה כי קיים קשר שלילי חזק בין ממוצע ההישגים לרמת הקיטוב (פער הציונים בין התלמידים המצטיינים בכל מדינה לבין התלמידים הנחשלים באותה מדינה). המאמר מתאר את הלקחים שהפיקו קובעי המדיניות ובתוך כך בוחן את סוגיית הקשר בין מחקר ובין מדיניות לאור מחקרים בין-לאומיים ( זמירה מברך וגלית ליברמן),

  • לינק

    מסמך הסטנדרטים וציוני הדרך במדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי, לפני עריכה לשונית. המסמך הוכן על ידי צוות משותף של הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים ומרכז המורים הארצי ללימודי מדע וטכנולוגיה בבית הספר היסודי, בריכוזם של ד"ר חנה ויניק וד"ר נטע עורבי. המסמך תואם את מדיניות המשרד בנושא הסטנדרטים ואת הקווים המנחים שגובשו בוועדת ההיגוי לניסוח סטנדרטים במערכת החינוך. כתיבת המסמך התבססה על דיונים מקצועיים בנושא הסטנדרטים שנערכו בימי עיון ובפורומים שונים. במהלך הפיתוח של המסמך הועברו טיוטות לעיונם של מפקחים, מדריכים, מורים מובילים ומומחים מקצועיים בנושאי הערכה ותכנון לימודים במשרד ומחוצה לו, שקראו, העירו ותרמו לשיפורו. המסמך אושר על ידי ועדת המקצוע ללימודי מדע וטכנולוגיה בבית הספר היסודי, בראשותו של פרופ' חגי נצר מאוניברסיטת תל-אביב.

  • מאמר מלא

    הסקירה מנסה לזהות את המאמצים השונים לחולל שינוי בחינוך ולבחון את מידת הצלחתם. לצורך הסקירה נבחנו ארבעה דפוסים של שינוי בחינוך: 1. שינוי שהוא פרי יוזמה אישית או מקומית.2. שינוי השואף למעבר מחינוך ציבורי לפרטי ? 3. שינוי המבוסס על תפיסת עולם אקדמית.4. שינוי המעוגן בממשל.בסופה של הסקירה בוחן פרופסור דוד חן את המשותף והשונה בכל דפוס ושוקל את הלקחים שאפשר להסיק ממאמצי השינוי הללו. בעולם שבו אנו חיים, כל הארגונים המודרניים בוחרים באסטרטגיית שינוי המושתתת על התרבות הרציונלית ונקראת גם מו"פ. לעומתם, החינוך פועל באסטרטגיה של ניסוי וטעייה. אסטרטגיה זו הוכחה כבלתי יעילה, ואף-על-פי-כן ארגוני החינוך אינם לומדים מן הניסיון וממשיכים להשתמש בה. בעבודה זו מציע פרופסור דוד חן ללכת בעקבות הארגונים המודרניים, לחולל שינוי אסטרטגי ולבחור בגישת המחקר והפיתוח לצורך פתרון משבר החינוך (דוד חן ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין