מדורחינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך
מיון:
נמצאו 334 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    חשיבותה של יצירתיות בחינוך ידועה ומוכרת בכל העולם. יצירתיות נחשבת לאחד מהכישורים הבסיסיים של התלמיד במאה ה-21. באמצעות סקירה שיטתית ואינטגרטיבית של ספרות המחקר שיצאה לאור בין השנים 2006- 2017 (187 מחקרים) ועסקה ביצירתיות של תלמידים בבתי הספר היסודיים, המאמר הנוכחי מבקש לפתח מסגרת המבוססת על עקרונות תיאוריית המערכות הדינמיות המורכבות (complex dynamic systems theory) כדי לתאר ולהסביר יצירתיות אצל ילדים.

  • סיכום

    לעומת ההשלכות ההתנהגותיות ואף האזרחיות של עונשי ההשעיה מהלימודים, על התלמידים המורחקים, מעט יחסית ידוע על השלכותיהם החברתיות והנפשיות. המאמר הנוכחי בוחן כיצד אירועי השעיה משפיעים על מעורבותם האקדמית והרגשית של התלמידים המושעים באמצעות בחינת שינויים בגישותיהם לבית הספר. המחקר העומד במרכז המאמר מוצא שתלמידים שהושעו נוטים להיות פגיעים עוד טרם ההשעיה וכי ההשעיה גורמת להם נזק חמור כיוון שהיא משנה לשלילה את תפיסתם את בית הספר ואת עמדותיהם באשר למבוגרים במוסד.

  • לינק

    סקירת מידע זו מבקשת למפות את תחום הלמידה החברתית הרגשית באופן מושגי, תיאורטי ואמפירי. בין השאר, מציגה הסקירה את הזיקה בין הלמידה החברתית-רגשית לבין הפסיכולוגיה החיובית והחינוך לאופי, מוטיבציה ומיומנויות המאה ה-21. בנוסף לכך, דנה הסקירה בקשרי הגומלין שבין הלמידה החברתית-רגשית למיומנויות חברתיות רגשיות של עובדי הוראה, למסוגלות עצמיות של תלמידים ולאקלים בית ספרי. לסיום, מבססת סקירת המידע את הטענה כי הלמידה החברתית-רגשית תורמת לרווחה האישית של תלמידים, לקידום התנהגותם המיטיבה ולהפחתת התנהגותם השלילית, להצלחתם בכיתה, בבית הספר ומחוצה לו, ליחסיהם הבין-אישיים ולתפקודם בחברה.

  • לינק

    סקירה זו מתמקדת בתוכניות לקידום למידה חברתית רגשית ובתוכניות התערבות לפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים והטמעתן במערכות החינוך בישראל ובעולם. הסקירה דנה בגורמים המשפיעים על אפקטיביות של תוכניות לקידום מיומנויות חברתיות ורגשיות (Social Emotional Learning; SEL). מהספרות המקצועית עולה כי לתוכניות התערבות ללמידה חברתית ורגשית יתרונות רבים עבור תלמידים בכל הרמות, עבור צוותים בית ספריים ועבור המוסד האקדמי. מרבית התוכניות אכן מובילות להישגים חיוביים בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים, ומוכיחות שלמידה חברתית ורגשית מצמצמת התנהגויות בסיכון ומשפרות הישגים לימודיים בכל שכבות הגיל ובקרב אוכלוסיות שונות.

  • סיכום

    בראיון שנערך עם ד"ר סקיבראס, מרצה בכירה ופסיכולוגית קלינית מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת דיקן, עלו כמה אסטרטגיות פרקטיות וכמה סוגיות חשובות שיש לתת עליהן את הדעת כאשר מבקשים לתמוך בתלמידים עם הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (להלן: הפרעות קשב). כדי לבנות את האסטרטגיות העשויות לעזור למורים להתמודד בכיתה עם תלמידים אלה יש להבין קודם מה הם הקשיים עמם מתמודדים הילדים בכיתה.

  • לינק

    תלמידים מחוננים ומצטיינים הם מי שיכולתם האינטלקטואלית ומהירות הביצוע שלהם גבוהות מאוד ביחס לשאר בני גילם, וביכולתם להבין רעיונות מופשטים טוב יותר מאחרים וכן לפתח בקלות רבה יותר הרגלי למידה עצמאית. במקרים רבים קיים מתאם בין היכולות הקוגניטיביות הגבוהות של תלמידים מחוננים ומצטיינים לבין סקרנותם האינטלקטואלית. הם מתעניינים בנושאים נוספים שאינם קשורים ישירות לתוכנית הלימודים. נושאי עניין אינטלקטואלים אלו יוצרים גם בידול בינם לבין עמיתיהם בכיתה, והבידול עלול להשפיע גם על מצבם החברתי והרגשי.בישראל מוגדרים מחוננים כמי שהגיעו לשלושת האחוזונים העליונים של האוכלוסייה בשנתון (אחוזון 100 עד 97), ומצטיינים הם מי שהגיעו לחמשת האחוזונים הבאים (אחוזון 92 עד 97).היזמה למחקר יישומי בחינוך ערכה דוח מקיף ומרשים על איתור וטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים בארץ ובעולם. הדוח מחולק לארבעה פרקים: 1. רקע ובירור מושגי. 2. שיטות וכלים להוראת מחוננים ומצטיינים. 3. אתגרים בהוראת מחוננים ומצטיינים בקבוצות סיכון. 4. הטמעת שיטות וכלים להוראת המחוננים והמצטיינים בבית ספר הטרוגני.

  • תקציר

    כיצד מטפלת מערכת החינוך במגזר הבדואי, ובמיוחד בילדים בדואים הסובלים ממוגבלות פיסית? בשאלה זו עסקה הרצאתו של ד"ר איברהים אבו עג'אג' בכנס יובל לתוכנית האינטגרציה בחינוך: שילוב, הדרה ושינוי חברתי שנערך ביוני 2018 ברמת-גן.בנגב מתגוררים 270 אלף בדואים, כ-128 אלף מהם ב-35 כפרים לא מוכרים. זו הקבוצה הענייה ביותר בישראל, הסובלת משיעורי האבטלה הגבוהים ביותר. לדברי המרצה, הכפרים הבלתי מוכרים מצויים בבועה משפטית ופוליטית, וסובלים מאפליה בתקציבים ובתכנון. אפליה זו מתבטאת בתחום החינוך בהיעדר בנייה מספקת של בתי ספר וכתוצאה מכך ילדים רבים נאלצים לעבור מרחק רב כדי להגיע ללימודים. במציאות בה רק לנשים בדואיות מעטות יש רישיון נהיגה, הדבר קשה במיוחד.

  • תקציר

    בספרו "אין מידה לאדם" הראה המדען האמריקאי סטיבן ג'יי גולד בצורה משכנעת כי אין הגדרה מוסכמת ואובייקטיבית של אינטליגנציה, וכי גם לא ניתן להגיע להגדרה כזו שתהיה רלוונטית ומועילה בכל התחומים ובכל ההקשרים. בהתאם לכך, לא ניתן גם לקבוע שיטת מדידה מוסכמת ואובייקטיבית של אינטליגנציה. עם זאת, למרות חוסר האפשרות להגדיר ולמדוד אינטליגנציה, מערכות חינוך רבות, ובכללן זו הישראלית, מפעילות מסגרות מיוחדות לתלמידים מחוננים.מאמר זה סוקר את השינויים שחלו בתחום איתורם של ילדים מחוננים באירלנד, אשר הרחיבו את הגדרת המחוננות כך שתכלול גם יכולות כגון חשיבה יצירתית, מנהיגות, הצטיינות באמנויות ויזואליות וביצועיות, יכולות פסיכומוטוריות, כישורים מכניים וכן יכולות ספציפיות בתחומים כאמפתיה, הבנה וניהול משא ומתן.

  • תקציר

    בשני העשורים האחרונים אנשי חינוך ומחקר עדים למהפך בפער המגדרי במערכת החינוך. בארצות הברית ובמדינות מתקדמות אחרות, עולות התלמידות על התלמידים הן בציוני הקריאה, הן בממוצע הציונים בתיכונים והן בשיעור הכניסה למכללות. תופעה חובקת עולם זו מעלה שאלות על הסיבות לאי השוויון בהישגים: האם מקורם של ההבדלים ביולוגיים או נרכשים ומובנים חברתית? האם יש מרכיבים חינוכיים, מעבר לתרומת ההורים והמחנכים, שמתאימים יותר לבנות מאשר לבנים? למשל, תוהה המחקר, האם רק מקרה הוא שנשים מהוות את רוב המחנכות בשלבי הלימוד המוקדמים, בכיתות היסוד וחטיבת הביניים, בתקופה בה תלמידות מתנהגות טוב יותר ומגיעות להישגים גבוהים יותר? המאמר מבקש לעמוד על השפעת מגדר המורה על נערים ונערות בחטיבת הביניים.

  • לינק

    שיטת מונטסורי מפחיתה את מספר הטעויות ומאריכה את זמן הרפלקסיה של ילדים בני 5-4 המתבקשים להגיב לגירוי – כך מגלה מחקר חדש.מטרת המחקר היתה לגלות מהי ההשפעה של שיטת מונטסורי על הקצב הקוגניטיבי (Cognitive Tempo) – מדד המשלב מהירות ודיוק בתגובה.מתודה: המחקר נערך בשנת הלימודים 2016-2015 והנתונים בו נאספו תוך שימוש בסולם הרפלקסיה-אימפולסיביות של קנזס – טופס A. המבדקים ניתנו לילדים לפני ואחרי הטיפול בשיטת מונטסורי וכן נערך מבדק-מעקב שישה שבועות לאחר השלמת הטיפול.

  • תקציר

    מאמר זה סוקר מחקרים שבחנו כיצד תלמידים על הרצף האוטיסטי חוו תהליך מעבר לבית ספר חדש. מחקרים אלו בחנו את צרכי וקשיי התלמידים בעת המעבר או את התמיכה שניתנה לתלמידים והתועלת שעלתה מסיפוק סוג תמיכה ספציפי. ממצאי המאמר כוללים תיאור הקשיים שחווים התלמידים, הוריהם ומוריהם לצד דרכי הפעולה המשמשות לתמיכה בתלמידים והוריהם במהלך המעבר.

  • סיכום

    במחקר המתואר במאמר נחקרה יעילותה של תכנית העשרה לילדים מחוננים שהושמה בבתי ספר יסודיים באחת המדינות בפדרציה הגרמנית. התכנית יישמה אסטרטגיה "מלמטה" (grass roots) לפיה מרכזים לימודיים מקומיים פיתחו והציעו קורסי העשרה שהקיפו מגוון רב של נושאים. הקורסים כוונו לבחינת כמה תוצאות, ביניהן היכולות הקוגניטיביות של התלמידים, הישגים בבית הספר, תחומי עניין, יצירתיות, שליטה עצמית, תפיסה עצמית, ומיומנויות חברתיות. הממצאים הראו השפעות חיוביות של התכנית על הישגים לימודיים, אך לא על המשתנים האחרים.

  • תקציר

    הביקורת על מסחורה ההולך והגובר של ההשכלה הגבוהה הולכת ומעמיקה ככל שהשלכות היגיון השוק על הפדגוגיה מתבררות. המאמר הנוכחי מנתח את אחד מהגורמים המרכזיים בתהליכי המסחור של האקדמיה: הסטודנט-צרכן. כותבי המאמר מציעים פרשנות פסיכואנליטית של הנרטיבים של הסטודנט, בתרבות חינוכית בה הסטודנט מובנה כצרכן ריבון. הממצאים עולים מראיונות עומק שביקשו לחקור את חוויות הבחירה האקדמיות של הסטודנטים. הפרשנות הביקורתית המוצעת במאמר מראה כיצד אידיאולוגיית שוק במסגרת ההשכלה הגבוהה מעצימה ביטויים של תשוקות נרקיסיסטיות ושל אינסטינקטים תוקפניים המחזקים את תגובות שביעות הרצון וחוסר שביעות הרצון המשמעותיות כל כך לשוק העכשווי של מוסדות ההשכלה הגבוהה. המאמר טוען כי ביסוד הנזק שנגרם לפדגוגיה בעקבות תפיסות נאו-ליברליות בלתי מבוקרות מונחים סיפוקים ותיסכולים נרקיסיסטיים.

  • תקציר

    מאמר זה מסייע בהבנת היחסים המורכבים בין שאיפות הקריירה לבין הישגים חינוכיים מאוחרים יותר בקרב מתבגרים עם צרכים חינוכיים מיוחדים (צח"מ). על פי מסקנותיו, לשאיפותיהם של צעירים בעלי צח"מ השפעה מכרעת על עתידם.

  • לינק

    המבוגרים בינינו זוכרים אולי את התוכנית "פינת הילד" ברשת א', שלאחר מכן שינתה את שמה ל"לבת ולבן ולכל המתעניין". את התוכנית הגיש ד"ר יצחק נוי ובין השאר היתה בה פינה קבועה לשאלות ילדים. אחת הפניות הנפוצות ביותר היתה של ילדים שסבלו מחרם חברתי, בעיה שלמרבה הצער קיימת גם היום ומטרידה תלמידים, הורים ומורים.

  • לינק

    המחקר המוצג במאמר בדק את מידת היעילות של תכנית העשרה מחוץ לשעות הלימודים לילדי בתי ספר יסודיים מחוננים, שיושמה ברחבי באדן-וירטמברג, אחת מ-16 המדינות בפדרציה הגרמנית. התכנית יישמה אסטרטגיית "צמיחה מלמטה", אשר במסגרתה יחידות מקומיות פיתחו את קורסי ההעשרה, שנעו סביב מגוון רחב של נושאים. התכנית שמה לה למטרה לקדם את התפתחות התלמידים המשתתפים בה בממדים שונים, ביניהם יכולותיהם הקוגניטיביות, הישגיהם בבית הספר, תחומי עניין, יצירתיות, שליטה וויסות עצמיים, תפיסה עצמית ומיומנויות חברתיות. המחקר השווה בין 423 תלמידי כיתה ג' מבתי ספר שונים בבאדן-וירטמברג שהשתתפו בתכנית לבין 2328 תלמידי כיתה ג' מרחבי אותה מדינה שלא השתתפו בה. מהממצאים עולה כי התכנית השפיעה לחיוב על הישגיהם הלימודיים של משתתפיה, שציוניהם במתמטיקה ובגרמנית השתפרו, אך לא הניבה שיפור נראה לעין בשאר הממדים שכיוונה אליהם.

  • לינק

    סקירה זו מבקשת לעסוק במעמדם של מזדקנים וזקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), לבחון את מאפייניהם הבריאותיים, הרגשיים, החברתיים והקוגניטיביים, לאתר את דרכי ההערכה, המדידה והאבחון של אוכלוסייה זו ולדון בצרכיה השונים. מטרתה היא ליצור מסד מבוסס-ראיות לאיתור אוכלוסייה זו ולבחון דרכי תמיכה וטיפול מגוונות, הנותנות מענה לצרכים ולמאפיינים המיוחדים שלה. נקודת המוצא התאורטית של סקירה זו משלבת בין הגישה ההומניסטית ובין הגישה החברתית למוגבלות לצורך איתור, הערכה וטיפול באוכלוסייה זו.הסקירה כוללת ידע מחקרי לצד ניסיון קליני ומעשי מישראל וממדינות נוספות, במיוחד ארה״ב, אנגליה, אוסטרליה ואירלנד. בחינת סלי השירותים השונים המיועדים לאוכלוסייה זו, מיהותם של הגופים הממשלתיים והחוץ-ממשלתיים המעניקים את השירותים ותהליכי גיבושה של מדיניות חברתית העוסקת באוכלוסייה זו עשויים לשמש את קובעי המדיניות בהתוויית מדיניות המותאמת לצרכיה המיוחדים. מדיניות שתביא בחשבון את ההיבטים השונים בסקירה תהלום עקרונות יסוד של הומניזם ודמוקרטיה והיא עשויה לקדם את רווחתה של אוכלוסייה זו באופן אפקטיבי ומתמשך.

  • סיכום

    במחקר המתואר במאמר נחקרה יעילותה של תכנית העשרה לילדים מחוננים שהושמה בבתי ספר יסודיים באחת המדינות בפדרציה הגרמנית. התכנית יישמה אסטרטגיה "מלמטה" (grass roots) לפיה מרכזים לימודיים מקומיים פיתחו והציעו קורסי העשרה שהקיפו מגוון רב של נושאים. הקורסים כוונו לבחינת כמה תוצאות, ביניהן היכולות הקוגניטיביות של התלמידים, הישגים בבית הספר, תחומי עניין, יצירתיות, שליטה עצמית, תפיסה עצמית, ומיומנויות חברתיות. הממצאים הראו השפעות חיוביות של התכנית על הישגים לימודיים, אך לא על המשתנים האחרים.

  • סיכום

    מהם הגורמים המעצבים הבנות של מורים מתחילים בחינוך המיוחד את תפקידם? סקירה חדשה מעניקה מקום מרכזי למנהיגות מנהל בית הספר

  • סיכום

    חינוך ביתי הפך בשני העשורים האחרונים לאופציה ממשית עבור משפחות של ילדים מחוננים בעולם כולו. אך למרות הצמיחה בשיעור המתחנכים בבית, יחסם של בתי הספר לתופעה הוא אמביוולנטי אם לא אדיש. יותר מכל מעיד יחס בתי הספר לתופעה על חוסר עניין בשאלה מדוע יותר ויותר תלמידים מחוננים מדירים רגליהם מהמוסדות הרגילים, ובהתאמה, גם המחקר על חינוך ביתי של מחוננים לוקה בחסר.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין