מדורהכשרת מורים
מיון:
נמצאו 1049 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • תקציר

    מחברות המאמר הן שתי מורות מורים שעבדו בשיתוף פעולה כדי להורות בשיתוף שיעור בין-תחומי באנגלית ובהיסטוריה אמריקנית לתלמידי כיתות י"א בבית ספר תיכון עירוני. הן רצו להבטיח שהשיטות שבאמצעותן לימדו פרחי הוראה היו שיטות עכשוויות ואפקטיביות. המאמר דן באמונות הבסיסיות שהשפיעו על הוראתן, בתכנית הלימודים הבין-תחומית שהן לימדו, בחלק מהאתגרים שבהם נתקלו, ובתמונה מתומצתת של השקפות התלמידים לגבי תכנית הלימודים (DiCamillo, Lorrei; Bailey, Nancy M., 2016).

  • תקציר

    מחקר זה מזהה את טבען של המטרות (purposes) בהוראה בקרב 372 סטודנטים להוראה פיניים מתחומי דעת שונים וכיצד תפיסות אלה יכולות לתרום להכשרת מורים. מחקרים מוקדמים יותר הראו שגם סטודנטים אמריקניים וגם פיניים מצאו את תפקיד מוריהם כחשוב מאוד למטרה בהוראה ובלמידה. נמצא גם שהסטודנטים להוראה הפיניים היו מכוּוני מטרה (purposeful) בהוראה שלהם. הנתונים עבור מחקר זה נאספו בשנת 2013 בעזרת שאלונים כמותיים המודדים אלמנטים שונים של מטרה, כגון זיהוי מטרה, מכוונות ליעד, אוריינטציה של מֵעֵבֶר לעצמי ומטרה של יכולת ללמד (Tirri, Kirsi; Kuusisto, Elina 2016).

  • סיכום

    כותבת המאמר מאירה שתי בעיות מעשיות מרכזיות שחשפה במסגרת מחקר עצמי על קורס מתודולוגי באוריינות (קריאה, כתיבה) שלימדה בכיתת מתכשרים שלמדו במסגרת " Teach For America" (TFA): 1. תפיסת החסר (deficit perspectives) ו-2. העדר אוטונומיה. זאת בתקופה המאופיינת בפיקוח מדינתי ומחוזי קפדני (סטנדרטים) שהמתכשרים ומורים חווים בבתי-הספר. טענת הכותבת היא שתפיסת ההכשרה במסגרת ה-TFA מחזקת במשתתפים תפיסה טכנית/מרשמית של ההוראה וראיה סטראוטיפית של תלמידים.

  • סיכום

    בהוראה בשיתוף השאיפה היא לעבור מהתנסות מעשית מסורתית שיש בה היררכיה בין חונך למונחה, לתהליך שבו מאמן ומתכשר הם שותפים החולקים בהוראה ובתחומי אחריות שונים בכיתה. המחקר נערך בבית ספר תיכון והשתתפו בו 8 מאמנים מורים למדעים בעלי ותק שבין 5 ל-20 שנות הוראה ונמשך 4 שנים. המאמנים במחקר התנסו, על פי דיווחיהם ותיאוריהם, בהתפתחות מקצועית אותנטית ומשמעותית. האינטראקציות היום-יומיות חייבו דיון ורפלקציה מתמידים על הוראה, הרחיבו אינטראקציות בכיתה, הכניסו משאבים קוריקולריים חדשים ועודדו את המאמנים להרחיב את תפקידיהם כמנהיגים וכמורי מורים בית-ספריים (Gallo-Fox, J., & Scantlebury, K).

  • תקציר

    מרבית מורי המורים העובדים במוסדות של השכלה מקצועית גבוהה ניצבים בפני תפקיד חדש מאז שהקהילה האירופאית כיוונה לשיפור האיכות הכללית של החינוך. למוסדות שנהגו להתמקד בעיקר בחינוך נוספו מטלות מחקר כעניין מרכזי חדש וחשוב. על מורי המורים, עקב כך, לרכוש ידע ומיומנויות מחקריים, וכן מיומנויות להנחיית סטודנטים להוראה בכתיבת עבודות מחקר. על מנת להכין אותם לכך, תוכננו פעילויות של פיתוח מקצועי. במחקר גישוש זה, המחברים חקרו את המידה שבה ארבע פעילויות שונות של פיתוח מקצועי בשלושה מוסדות הולנדיים להכשרת מורים תרמו לידע ולמיומנויות הנדרשים עבור מטלות חדשות אלה (Geerdink, Gerda; Boei, Fer; Willemse, Martijn; Kools, Quinta; Van Vlokhoven, Haske, 2016).

  • סיכום

    המאמר מציג מסגרת פרשנית לבחינת ההצלחה של שותפויות אוניברסיטה-בית ספר בהכשרת מורים. המסגרת נגזרה ממחקר רב-מקרים ארוך טווח בחמש אוניברסיטאות באוסטרליה. החוקרים בחנו את הפרקטיקות הייחודיות שבהן השתמשו המוסדות השונים בהצלחה במסגרת הכשרת מורים זו להוראת מדעים. הממצאים נאספו מתוך ראיונות עם מורי מורים, סגלי בתי ספר ומתכשרים. ניתוח הממצאים הוביל להצגת מסגרת בת ארבעה רכיבים מנחים שעמדו בבסיס הצלחת השותפות: הצמחת פרקטיקות חדשניות, שותפויות צומחות, ייצוגים, מתן אפשרות לצמיחה. דרכי העבודה שנחשפו מודגמות, מתפרשות בתוך ההקשרים הייחודיים בהן הופעלו ומסוכמות כדי שתהיינה ברות-העברה להקשרים אחרים (Jones, M., Hobbs L., Kenny J.C., Campbell C., Chittleborough G, Gilbert, A., Herbert S, Redman C).

  • סיכום

    מאמר זה עוסק בתהליכי האקדמיזציה שחלו על המכללות להכשרת מורים ובהשפעותיהן השונות. עיקר ההשפעות שמתוארות במאמר נוגעות לקידום מורי המורים במכללות, לסיווגם, להגדרת זהותם המקצועית ולקידום זהותם המחקרית.

  • לינק

    בשנים האחרונות המחקר על אודות חוסן תופס תאוצה. הניסיון להגדיר חוסן נעשה באמצעות הגדרות מדיסציפלינות שונות: כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, ולאחרונה גם הגדרות מתחום הגנטיקה. אולם עדיין אין בנמצא הגדרה מכלילה. רוב ההגדרות מציינות את מקורות החוסן כנשענות על ההיבט האישי, הביולוגי, הסביבתי או שילוב של סך הגורמים או חלקם, וכן על סט של מושגים נלווים כמו: חוסן נפשי, חוסן קהילתי, וחוסן חברתי לאומי. העיסוק בתחום החינוך בנושא חוסן ערכי במדינת ישראל לא זכה עדין לדיון מקיף, אי לכך אציג בדו"ח סקירה המנסה להציג באופן מקיף את המושג, תוך התייחסות לנכתב על כך בספרות התיאורטית.

  • לינק

    במהלך עשרות השנים האחרונות, החינוך בארה"ב ובמקומות אחרים בעולם עבר שינוי מעמיק, שיסודו בעיקר בקידום גישת האחריותיות, שהפכה לחלק אינטגרלי של מערכת החינוך ושל העבודה היומיומית של מורים. הרעיון של "חברה מבוקרת/ נמדדת ("audit society"(Power, 1999) ( מסמל את ההשפעה הטרנספורמטיבית של אחריותיות על החברת ומערכותיה החינוכיות. מטרותיה של הכשרת המורים בעידן של ניאוליברליזם מוגדרות, בין היתר, ע"י תהליכים המכוונים להסחת תשומת הלב מגישה דמוקרטית והדגשת מדיניות של אחריותיות וע"י אי-שביעות רצון של הציבור המקבלת עידוד מגישה זו.

  • תקציר

    הכשרת המורים בארה"ב מורכבת הן מתומכים הן ממבקרים של המערכת הנוכחית של הכנת המורים. כמה מהמבקרים של הכשרת המורים מבוססת המכללה או האוניברסיטה, המתארים עצמם כ"רפורמטורים", התייחסו לתכניות לא-אוניברסיטאיות כאל "הכנת מורים 2.0" כדי להדגיש את החדשנות שהם מרגישים שתכניות אלה מייצגות. הם מרמזים על כך שהתכניות הקיימות לפני התכניות הלא-אוניברסיטאיות החדשות הללו הן תכניות להכשרת מורים 1.0, שהם תופסים כמיושנות (Kretchmar, Kerry; Zeichner, Ken, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ניתוח נרטיבי של מסע למידה של מורה מורים אחד בפרויקט של למידה מקצועית שנמשך שנתיים. התפתחות מקצועית נתפסת כתהליכי הלמידה המורכבים הנובעים מהאינטראקציות המשמעותיות בין מורה המורים הבודד לבין הֶקְשֵׁר העבודה שלו/שלה. ניתוח המחברים מלמד שהיכולת לנהל אינטראקציות מסוג זה תורמת מאוד לתחושת הפגיעות של מורי המורים. המחברים מתארים באופן אנליטי שלוש אסטרטגיות (בניית הערכה עצמית חיובית, שמירה על מחויבות מוסרית ומטרה, והיענות אסטרטגית) כדי להתמודד עם הפגיעות הזו ומתארים את השפעתן על תהליכים של התפתחות מקצועית כמו גם את תוצאותיה (Vanassche, Eline; Kelchtermans, Geert, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה קישר 47 מתכשרים להוראה מהונג קונג ו-35 מתכשרים מקנדה לפרויקט של תרבות השתתפותית חדשה במסגרת תיאורטית של אוריינות מדיה חדשה. מאמר זה מדווח על הנתונים האיכותניים יחד עם התיאורים הכמותיים של האינטראקטיביות החברתית של המשתתפים בקהילות המעשה חוצות הגבולות. מעבר לאילוצים של הפורום המקוון הנבחר, הממצאים מעידים כי מעורבות המשתתפים בתרבות ההשתתפותית החדשה תרמה לבניית הידע והמודעות שלהם לצורך רתימת השתתפות מקוונת, טכנולוגיות מדיה חדשה ומגוון תרבותי/לשוני בחינוך (Zhang, Zheng; Li, Jia; Liu, Feifei; Miao, Zhuang, 2016).

  • תקציר

    המאמר מתמקד בהתפתחות מבוססת בית ספר ובאופן שבו שיתוף פעולה בין מורי מורים לבין מנהיגים ומורים יכול לקדם התפתחות בהכשרת מורים, בבית הספר ובאתר שבו מתקיים שיתוף הפעולה בבית הספר שבו שני הצדדים נפגשים. הנתונים נאספו בנורבגיה באמצעות ראיונות עם קבוצות של מורים ושל מנהיגים בשלושה בתי ספר, ועם קבוצה של מורי מורים (Postholm, May Britt, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה קבע את השימושיות של יצירת קומיקס דיגיטלית בקרב 77 סטודנטים לתואר שני בקורס טכנולוגיה בהוראה. הסטודנטים השלימו משימת קריאה ויצרו קומיקס דיגיטלי שהתייחס לענייני שילוב טכנולוגיה בבתי הספר ובחברה. יצירות הקומיקס שנוצרו בידי 77 הסטודנטים נותחו תוך שימוש במחקר פעולה מעשי. הממצאים הציעו שליצירת קומיקס דיגיטלית מאפיינים ייחודיים עבור רפלקציה ביקורתית של טקסט, מאחר וז'אנרים של קומיקס מעודדים משמעויות מרובות, הצבת רעיונות זה לצד זה, הומור ושורות מחץ המנוגדות לאינטואיציה (Sockman, Beth; Sutton, Rhonda; Herrmann, Michele, 2016).

  • לינק

    מטרת התכנית "מצוינים להוראה" במכללות האקדמיות לחינוך היא לגייס לתחום ההוראה כוח אדם איכותי ולהכשירו באמצעות תכנית ייחודית, כזו אשר בוגריה יהוו את חוד החנית של מערכת החינוך בישראל. המחקר המתואר במאמר זה התמקד באחד-עשר סטודנטים שלמדו בתכנית המצוינים במכללה ע"ש דוד ילין, כמו גם בבחינת עשרה בוגרים של תכנית זו בשנתיים הראשונות לעבודתם. במחקר נבחנו המוטיבציות של הסטודנטים והבוגרים לבחור במקצוע ההוראה, הציפיות שלהם מעצמם בהקשר המקצועי והאופק המקצועי שהם חותרים אליו. ראיונות העומק שנערכו עִמם משקפים את שלבי ההתפתחות של זהותם המקצועית, והודות לכך מתקבלת תמונה קוהרנטית של עולמם המקצועי ושל התמורות בתפיסותיהם (ברוריה שישון, אריאלה פופר-גבעון).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את תפקידם של מורי המורים בבתי ספר ובאוניברסיטאות באנגליה ואת השינויים שהתחוללו בתחום של הכשרת המורים הראשונית כתוצאה מהיוזמה הממשלתית (2015-2010) של "הכשרה בבית הספר" (School Direct). הדיון והמסקנות המוצעות הם חיוניים, עכשוויים ובעלי חשיבות מרכזית עבור כל האוניברסיטאות הכוללות תכניות להכשרת מורים ראשונית, כמו גם בתי ספר המעורבים בהכשרת מורים ראשונית, ולכל הצדדים שיש להם עניין במתן הכשרת מורים אפקטיבית. המאמר בוחן באופן ביקורתי את מדיניות הכשרת המורים הראשונית באנגליה על פני תקופה של עשרים השנים האחרונות (Jackson, Alison; Burch, James, 2016).

  • תקציר

    המחקר בוחן גישות פדגוגיות בשימוש באתרי ויקי (wiki) בהוראה ובלמידה במכללות להכשרת מורים. הוא מתמקד בהנעה של מרצים להוראה מבוססת-ויקי; בסוגי קורסים; בשיטות הוראה; בהערכה; במבנה התוכן; במאפייני שיתוף פעולה בין סטודנטים ובתוצרי למידה; ובמעורבות של מרצים בתהליך הלמידה. המחקר מבוסס על ראיונות מובנים למחצה עם 11 מורי מורים משש מכללות לחינוך בישראל (Goldstein, Olzan; Peled, Yehuda, 2016).

  • תקציר

    הכשרת המורים, כדיסציפלינה, נמצאת תחת ביקורת מתמשכת מצד גופים ממשלתיים ומחקריים לגבי איכות ההכנה המקצועית והיעדר בסיס מחקרי חזק. המחברים משיבים לביקורות מסוג זה באמצעות התייחסות לאפשרויות של בחינה נוספת של מחקר הפרקטיקה ושל פרקטיקת המחקר הן בהכשרת המורים הראשונית הן בהכשרה המתמשכת (Miles, Rebecca; Lemon, Narelle; Mathewson Mitchell, Donna; Reid, Jo-Anne, 2016).

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון באילו סוגי קשיים נתקלים סטודנטים להוראה, אשר נרשמו לתואר ראשון בתכנית להכשרת מורים לאנגלית המוצעת בפורמט משולב, והמורים המאמנים (cooperating teachers) שלהם במהלך ההתנסות המעשית של הסטודנטים להוראה. על פי הממצאים, הבעיות שעמדו בפני הסטודנטים להוראה קובצו לארבעה תחומים: מערכות הערכה, תקשורת נתמכת מחשב, אתגרים עם המורים החונכים ונושאים פסיכולוגיים. הבעיות של המורים המאמנים סווגו כבעיות הקשורות לתוכנית וכבעיות הקשורות לסטודנטים להוראה (Koc, Ebru Melek, 2016)

  • תקציר

    למידה פרקסאולוגית התגלתה כמסגרת תאורטית פוטנציאלית בעלת פוטנציאל רב לתמיכה ולשיפור תכניות להכשרת מורים. מאמר זה מציג מחקר השתתפותי בגיל הרך הכולל ארבע קבוצות של סטודנטים. בתגובה ל"סטנדרטים החדשים להוראה" במאה העשרים ואחת ולהתנסויות המעשיות המוגברות, מתכשרים להוראה בקמפוס אזורי במערב התיכון היו מעורבים בלמידה פרקסאולוגית אקדמית, שהציעה הזדמנות להגביר את השליטה בתוכן ולחזק את המיומנויות הפדגוגיות באמצעות התנסויות אותנטיות (Winterbottom, Christian; Mazzocco, Philip J. , 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין