מדורגני ילדים וחינוך מבוגרים
מיון:
נמצאו 243 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • לינק

    המחברת בוחנת את הספר " Contemporary Perspectives on Research in Creativity in Early Childhood Education", שנכתב על ידי Olivia Saracho.הסקירה של המחקר הנוכחי לגבי יצירתיות מספקת מקור חשוב עבור מלומדים ואקדמאים. הילדים בתכניות לגיל הרך זקוקים לתמיכה שלהם כדי להשיב את האיזון בין פיתוח המיומנויות הדרושות לבין הצמיחה של היצירתיות ושל המשחק, הכה חיוניים לחברה העכשווית(Jane Katch, 2013(.

  • לינק

    גן רימון שבמושב עין ורד בהנהלת הגננת חגית בר מונסונגו ובעזרת הדסה יעקב הסייעת של הגן, הווה בסיס ניסיוני בשנת הלימודים 2011-2012 ללמידה פעילה בגישת חקר וגילוי במטרה לפתח את מיומנויות החקר בגני ילדים בכיוון של חקר סביבות החיים של התולעים, כדוגמה לסביבת חיים בת קיימא בטבע תוך בדיקת האפשרויות והתוצאות של שיתוף פעולה בין בעל המקצוע בתחום המדעים לבין גננת ( חגית בר מונסונגו, אלברט שדה) .

  • לינק

    100 שנים עברו מאז מונתה לאה שפירא לגננת הראשונה של היישוב העברי ועד ימינו, אך למרות השינויים הרבים גן הילדים של היום מזכיר מאוד את זה של פעם. יצאנו למסע מצולם בזמן לבדוק מה השפיע על דרכו של גן הילדים הישראלי ומאיפה בכלל הגיע המושג "גננת" ( ד"ר גילה רוסו-צימט, מרים סנפיר, ד"ר שוש סיטון )

  • לינק

    מאמר זה חוקר את הצורך להכללה של היכולות החברתיות בתוך מסגרות העבודה של תכנית הלימודים העכשווית. המאמר יטען שהבנת ההשפעות שמעצבות את היכולת של המחנך חיונית לתמיכה בפרקטיקה מקצועית אפקטיבית (Jones, L., & Harcourt, D., 2013) .

  • לינק

    ההרצאה התמקדה בממצאי המחקר שמטרתו הייתה הערכת רגישות המטפלות במגוון מסגרות טיפול לגיל הרך בארץ, בדיקת האופן בו היא מתבטאת במסגרות בעלות אפיונים מבניים-איכותיים שונים, ובחינת הקשר בין רגישות מטפלת למעורבות הילד. נבחנה השאלה האם בתנאים של איכות מעון ירודה, רגישות המטפלת תהווה גורם ממתן, או לחילופין התנאים הקשים במעון יגברו על רגישות המטפלת גם אם היא טובה? המטפלות נצפו וצולמו באפיזודות טיפוליות שונות וילדי המדגם צולמו במשחק חופשי. התצפיות נותחו באמצעות שני כלים מרכזיים: סולם למדידת מעורבות הילד וכלי המודד היענות רגשית של מטפלות. נמצא כי ההיענות הרגשית של המטפלת כלפי הילדים קשורה למעורבותם על פני כל המדגם (סטולרסקי, א. שגיא-שוורץ א).

  • לינק

    סקירת הספר בנושא "התפתחות הידע בגיל הרך; מקורות ללמידה והשלכות לגבי הכיתה", שנערך על ידי ד"ר אשלי מ. פיקהאם. ד"ר פיקהאם היא ד"ר לפסיכולוגיה התפתחותית – קוגניטיבית ועמיתת מחקר באוניברסיטת מישיגן. הספר מקבץ 14 פרקים שנכתבו על ידי שלושים ואחד אקדמאים אמריקנים. הספר בוחן כיצד ילדים רוכשים ידע ב"עולם האמיתי" ומדגישים אסטרטגיות שיכולות לעזור לאנשי המקצוע לבנות בסיסי ידע של ילדים בכיתות ומעבר לכך (Ed. by Ashley M. Pinkham et al., 2012) .

  • לינק

    המסה הנוכחית מבקשת להציג מאפיינים ייחודיים של הוראה ולמידה, כפי שהם באים לידי ביטוי בבתי המדרש העכשוויים. אלה בתי המדרש שקמו בעשרים השנים האחרונות, המאגדים לומדים חילוניים ודתיים, נשים וגברים ומשלבים את מסורות בית המדרש התנאי עם מסורות מודרניות של הנחיית קבוצות, פרי הפסיכולוגיה הקבוצתית. שיטת הלימוד של בתי המדרש נובעת מאופיים המיוחד של מקורות היהדות – בייחוד התנ"ך וספרות חז"ל. אף על פי שאפשר ליישם חלקית את השיטה בתחומי ידע אחרים, כגון ספרות והיסטוריה, היא צומחת ממקורות היהדות והולמת תחום זה ( משה מאיר) .

  • תקציר

    מחקר זה מנסה לשפוך אור על מנהיגותה של הגננת ולהוסיף לידע האמפירי המצטבר בתחום. המחקר בוחן את הקשר בין שנות הוותק של הגננת בניהול גן, לבין סגנון מנהיגותה. מטרות המחקר הינן: לחשוף את סגנון המנהיגות של גננות טירוניות (עד שלוש שנות וותק בניהול גן) ושל גננות מנוסות (מעל חמש שנות וותק בניהול גן) ולהשוות בין שני סגנונות המנהיגות (אביים,א. מ. מבורך ).

  • לינק

    פרויקט חדש של מכללת אפרתה בירושלים מחבר בין המרצים באקדמיה לגיל הרך. מומחים לחינוך ילוו גננות, ישלבו שיטות חדשות שמבוססות על מחקרים עכשוויים ויוסיפו ציוד לעידוד היצירתיות. במסגרת פיילוט שהחל השנה ביוזמת החוג לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך אפרתה ובשיתוף עיריית ירושלים, הוקמו כמה גנים אקדמיים שמתבססים על מחקרים עדכניים בתחום ההוראה והחינוך. כך למשל, בנוסף לציוד הקיים בגני הילדים, מוצבים בכל גן אקדמי קוביות עץ בכמות גדולה, בהסתמך על מחקרים שקובעים שלמידה דרך משחק קוביות מפתחת את דרכי החשיבה ואת היצירתיות ( עמרי מניב ) .

  • לינק

    מאמר זה מציג ניתוח של המאפיינים החברתיים, החינוכיים והכלכליים המקושרים לשימוש באינטרנט למטרות חינוכיות. הנתונים נאספו מסקרים שנתיים שנערכו בקרב 47,001 מבוגרים בבריטניה בין השנים 2002 עד 2010.תוצאות הניתוחים מראות כי אף על-פי שהייתה עלייה ניכרת הן בגישה לאינטרנט והן בשימוש שלא למטרות חינוכיות באינטרנט במהלך תקופה זו, הייתה באופן יחסי צמיחה קטנה בשימוש באינטרנט למטרות חינוכיות (White, P., & Selwyn, N., 2012).

  • לינק

    בעידן שבו מדגישות מערכות חינוך את חשיבותה של עבודת צוות, בתי הספר בנויים כקהילות לומדות וקיימת מודעות להשפעה החיובית שיש לתמיכת הצוות על מניעת השחיקה והנשירה של העוסקים בהוראה, מתעורר צורך לחקור את המבנה הייחודי של עבודת הגננת. עד כה, המבנה הארגוני הייחודי של עבודת הגננת והשלכותיו על זהותה ודימויה המקצועיים ועל תפיסתה את תפקידה נחקרו במידה מועטה בלבד. במסגרת ניסיונה בעבודה כפסיכולוגית של גני ילדים, התוודעה ד"ר אסתר פירסטטר לקשייהן של הגננות ולצורך שלהן בתמיכה ובהקשבה, באישור ובעידוד. לפיכך החליטה לחקור את מצבן ולשאול שאלות על חוויותיהן. בעיקר עניין אותה לבחון את התמודדות הגננת כמחנכת יחידה, המבודדת מצוות תומך במהלך השגרתי של עבודתה ( אסתר פירסטטר) .

  • לינק

    בהמשך למחקרים שנערכו השנה בעולם בדק המחקר הנוכחי את ההשפעה של סוגים שונים של משובים דיגיטאליים על למידה מתוקשבת של סטודנטים. נבדקו 3 סוגים שונים של משובים דיגיטליים בלמידה מתוקשבת: משוב מדויק לתשובה הנכונה , משוב בונה (המציין כיוון עקרוני של התקדמות הלומד) והעדר כל משוב . ממצאי המחקר מצאו כי אותם סטודנטים שקיבלו משובים מדויקים ומשובים עקרוניים ( משוב בונה) הצליחו בלימודיהם בצורה משמעותית יותר בהשוואה לסטודנטים שלא קיבלו משובים. יחד עם זאת , לאורך זמן , האפקטיביות הגבוהה ביותר על ההתקדמות ברצף הלמידה של הסטודנטים הייתה של המשוב הדיגיטלי הבונה ( Valdez, Alfred).

  • לינק

    סקירה מקיפה שערכו חוקרי מרכז טאוב בנושא החינוך הקדם-יסודי בישראל מגלה גידול משמעותי בשיעור ההרשמה לגנים בקרב ערביי ישראל. כמו כן, המחקר מוצא כי החלטת הממשלה ליישם את החוק לחינוך קדם-יסודי אוניברסלי מגיל 3 תהיה כרוכה בהשקעה כספית משמעותית. אף שיש הכרה בין-לאומית בחשיבות הרבה של חינוך בגיל הרך להצלחה בטווח הארוך, ההשקעה בחינוך הקדם-יסודי בישראל אינה שיטתית, ויש פערים עצומים בשיעורי הרישום למסגרות החינוך ובשכר הלימוד בין המגזרים השונים. אף שהתיקון לחוק לימוד חובה (1984) קבע שחינוך חובה יינתן כבר מגיל 3, יישום החוק החל רק בשנת 1999. עד היום הוא מיושם רק באזורים בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך – כך שלמעשה החוק חל רק על כשליש מילדי ישראל. עקב כך, עלות החינוך לגילאי 3-6 נעה בטווח רחב בהתאם למסגרת החינוכית שהילדים לומדים בה: מעלות כמעט אפסית במערכת הציבורית עד 3,000 ש”ח ואף יותר במערכת הפרטית.

  • לינק

    לטענת כותבת המאמר, המרצים למדעים בכלל ולביולוגיה בפרט במכללות ובאוניברסיטאות בארה"ב בקיאים אמנם, היטב בחומרי הלמידה ובתחום המקצועי אותו הם מלמדים , אך אינם מכירים מקרוב את שיטות ההוראה שהתפתחו בתחומי הפדגוגיה . על מנת להפוך למורים בעלי יכולת והשראה עליהם להכיר תיאוריות של למידה בתחומי הכשרת המבוגרים ולמידה עצמית ( מכוונות ללמידה עצמית) . ע"י חשיפת המרצים לביולוגיה לתיאוריות למידה עדכניות ניתן לשפר ולהשביח את איכות ההוראה והלמידה במכללות בארה"ב ( Bass, Christa) .

  • לינק

    כל מומחי הלמידה הגיעו כבר מזמן למסקנה כי הצבת מטרות ללומדים במצבים מתאימים תורמת רבות לשיפור יכולות הלמידה ולהתקדמות . למעשה , זה מה שעושים החונכים /מאמנים, הם דבר ראשון מציבים מטרות ללומד/סטודנט בצורה נכונה וכך משיגים אצלו יותר מוטיבציה וכפועל יוצא גם התקדמות בציר הלמידה והידע הנרכש .לאחרונה פותחה בארה"ב מערכת מתוקשבת להצבת מטרות עבור לומדים/סטודנטים או עובדים הרוצים להתקדם מבחינה מקצועית ( מערכות הדרכה ארגוניות) .

  • לינק

    מעמדה, חשיבותה ותפקידה הניהולי של הגננת עבר תהפוכות רבות בשנים האחרונות החל מתפיסתה כמחנכת ומנהלת גן, הדואגת לרווחת הילדים, ההורים והצוות, וכלה בתפיסתה כמנהיגה חינוכית. כגננת ותיקה שאלתי את עצמי לא אחת שאלות אחדות: כיצד אפשר לפתח ולטפח אותה מנהיגות חינוכית בקרב הגננות באופן פעיל? האם יש מקבץ חיוני של תכנים ומיומנויות המייצר כישורי ניהול ומנהיגות שהכרח ללמוד אותם כדי להיות גננת המדגימה מנהיגות חינוכית? נלאיתי לחפש ספר הדרכה העוסק בהכשרה מעין זו. מעבר להכשרה – חיפשתי מעטפת שתגן עלי ועל חברותיי, הגננות, מפני לחצים חיצוניים צולבים ומפני מאבקים אינסופיים עם כל כך הרבה דילמות הצצות יום יום ושעה שעה בביתנו השני – גן הילדים ( יחיאל פריש ).

  • לינק

    סיפור הינו פרויקט פיסול ייחודי לעיר חולון, בו הופכים ספרי ילדים מוכרים לגנים ציבוריים, כדוגמת גן סיפור הכינה נחמה וגן סיפור דירה להשכיר. הפעילות מתקיימת במתחם גני סיפור הממוקם ברחוב מוטה גור בחולון, ובו מרוכזים 8 גנים. בפעילות עוברים הילדים בתחנות שונות הפזורות ברחבי גני הסיפור. בכל תחנה מאזינים הילדים לסיפור או למבחר קטעים ממנו, ולאחר מכן מופעלים בפעילות הקשורה לסיפור, הפעלה באמצעותמוצגי הגן, דרמה, משחקי תנועה, דמיון מודרך, משחקים קבוצתיים, יצירה ועוד.

  • לינק

    התפתחות החינוך הקדם-יסודי, התשתית החוקית והמבנה המוסדי של המערכת מוצגים בסקירה על רקע ההתפתחות ההיסטורית, בהתבסס על הספרות הקיימת ועל ראיונות עם גורמי מפתח העוסקים בחינוך לגיל הרך. ברקע הזה נפרסת היריעה על השחקנים השונים הפועלים בתחום – הממשלה, הרשויות המקומיות וארגונים שונים – ועל תפקידיהם בחינוך ובניהול, בפיקוח, בהדרכה ובהכשרה של כוח האדם, בהפעלה, ובאחריות על התכנים ועל המימון. ממדים אלה נוגעים הן לגני הילדים ולמעונות היום, והן למערכות המשלימות השונות ( איל קמחי) .

  • סיכום

    במאמר מובא מחקר איכותי אתנוגרפי העוסק במנהיגות ולמידה ובמנהיגות המקדמת למידה. המחקר בחן דגם של מנהיגות קולבורטיבית המתמקד בלמידה ובפרקטיקות של צדק חברתי בהקשר של שותפות חינוכית רחבה. המחקר מנתח מגוון של זוויות ראיה של מורים חדשים, חונכים, מורי-מורים ומפקחים אזוריים על מנהיגות ולמידה (Ilana Margolin).

  • לינק

    המחברת מתארת את הויכוח בין המצדדים בשימוש בספרים אלקטרוניים לבין החוששים מהשימוש של ילדים בספרים אלקטרוניים. היא מתארת מחקר שבחן כיצד ילדים בגן (גילאי שלוש עד חמש שנים) והוריהם קוראים יחד ספרים אלקטרוניים ואת התפיסות של ההורים לגבי התפקיד של הספרים האלקטרוניים בהתפתחות האוריינות של ילדיהם (Sarah Vaala).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין