מדוראקטואליה
מיון:
נמצאו 684 פריטים
פריטים מ- 661 ל-680
  • סיכום

    דויד הנאור, הגישה המאוזנת להוראת הקריאה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003. הספר מתאר את הדרך המתאימה לקידום התפתחות רכישת השפה הכתובה בקרב ילדים בהתבססות על הגוף המחקרי הנרחב הקיים בתחום. הטיעון המרכזי בספר הוא כי בקריאה פועלים תהליכים של פענוח במשולב עם תהליכים של בניית משמעות. שני סוגי התהליכים עקרוניים וחיוניים בתהליך ועל כן יש חשיבות רבה לתת ביטוי משולב לשני סוגי תהליכים אלה בהוראת הקריאה.שפטיה, לאה. מוכנות לבית הספר, מכון הנרייטה סאלד בשיתוף עם הוצאת הספרים, "אח", קרית ביאליק, 2003. ספר זה עוסק במגוון נושאים הנידונים בספרות תחת הכותרת "מוכנות לבית הספר" (school readiness), מטרתו לספק למחנכים ולמעצבי החינוך בגיל הרך ידע על התחום ולהצביע על תרומתו האפשרית לתכנית החינוכית לגילים צעירים

  • סיכום

    בספרו החדש טוען ד"ר רוני אבירם כי בתי הספר ומערכות החינוך בעולם המערבי "אינם מספקים את הסחורה" ולוקים בכשלים תפקודיים שונים למרות גלי הרפורמות והשינויים שעברו עליהם בעשורים האחרונים. יש צורך לשנות את בית הספר כדי שיתאים למציאות החדשה ויתפקד בה ביתר הצלחה. אולם הצורך לשינוי מעורר את השאלה כיצד יש לשנות את בית הספר? על פי איזה דגם? בית ספר העתידני צריך להתבסס על שלוש תכונות מהותיות: 1. מחויבות להתאמה (מושכלת, קונסנזואלית, מודעת ודינאמית) למציאות הפוסט-מודרנית. 2. מחויבות לשינוי מסדר שני. 3. קיום מנהיגות (מקצועית) שמקיימת את תהליכי המחקר והפיתוח, הניהול וההערכה של בית הספר העתידני (באופן לא דואלי).

  • לינק

    סקירת השינויים שחלו במבנה מערכת החינוך במדינת ישראל והצגת רעיונות לשינוי מבנה מערכת החינוך שעלו במסגרת משרד החינוך וטרם מומשו. בחלק השני של המסמך מתוארות שלוש הצעות לשינוי מבנה מערכת החינוך שהעלו גורמים בתוך משרד החינוך. שתי הצעות שהועלו באופן מקביל בסוף שנות ה-80 מעלות את הרעיון להקדים את גיל הכניסה למערכת החינוך ואת ההצעה לשלב חטיבה על-תיכונית (לימודים באוניברסיטאות, במכללות ובמוסדות הכשרה אחרים) במסגרת מערכת החינוך. הצעה שהועלתה באגף התכנון של משרד החינוך בשנת 2001 היא לאפשר לתלמידים חזקים יותר להתחיל את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה כבר בכיתה י"ב. (מיכל טביביאן, רוניה בריטברד)

  • לינק

    מממצאי סקר תעסוקתי, בשנת 2000, בבריטניה, על לחץ העבודה, עולה כי עובדי הוראה הם המגזר הראשון בסולם הלחץ ואחריהם, בסדר יורד, אחיות, מנהלים, עובדים שמוגדרים כ"מומחים" ללא הבדל בתחום עיסוקם, עובדי רווחה וסעד, נהגי רכב כבד ואנשי אבטחה. בכל הקבוצות האלה, לפחות עובד אחד מתוך חמישה דיווח על סימפטומים של לחץ נפשי גבוה. לעומת זאת, בקרב עובדי ההוראה, היו הנתונים המקבילים, שני עובדים מתוך חמישה.

  • סיכום

    הספר אוריינות בלמידה שיתופית (אל"ש): פיתוח בתי ספר יהודים וערבים מתעד ומספר את הפיתוח, היישום והמחקר של תוכנית ייחודית אשר פועלת משנת תשנ"ג ומתרחבת בבתי הספר בישראל. התכנית מתחילה ב"הצלחה לכל" בכתות א'-ב' והמשכה באל"ש בכיתות ג'-ו' וגם בחטיבות הביניים –בבתי הספר יהודים וערבים בשתי השפות. מטרת התכנית להביא את כלל התלמידים להצלחה בקריאה וכתיבה תוך יצירת סביבת לימוד המאפשרת התפתחות אוריינית תוך רגישות תרבותית רחבה. (ברוריה שדל, רחל הרץ-לזרוביץ)

  • סיכום

    הצלחת הניסוי באינטרנט לקירוב תלמידים מבתי ספר בצפון אירלנד לבתי ספר ברפבוליקה האירית מוכיחה כי גם במזה"ת ניתן להביא תלמידים ממדינות או מסוכסכות למצב של הבנה וקירוב לבבות, כך טוען ד"ר רוג'ר אוסטין מביה"ס לחינוך באוניברסיטת אוסטין באירלנד. ד"ר אוסטין הציג את ממצאי מחקרו בכנס בינלאומי שנערך באוניברסיטת אולסטר בספטמבר 2006. במסגרת הפרויקט המתוקשב The Dissolving Boundaries Project. החיבור בין קהילת התלמידים הצעירים בבתי הספר בצפון אירלנד וברפובליקה האירית התבצע באמצעות אתר אינטרנט משותף, מערכת וידאו-קונפרנס וקהילה מתוקשבת שיתופית. למעשה, התקיים פרויקט חקר משותף בין בתי הספר השונים אשר במהלכו התלמידים חקרו מאפיינים היסטוריים ותרבותיים. מודל העבודה המתוקשב התבסס על חשיפת סיפוריהם האוטוביוגרפיים של הילדים משני התרבויות השונות אשר סלל את הדרך להיווצרות הבנה והזדהות בין הלומדים אשר תיקשרו באינטרנט. מודל העבודה לשבירת המחיצות הבין-תרבותיות התבסס על יישום המודל התיאורטי שלClaudia Finkbeiner and Christine Koplin לקירוב בין-תרבותי.

  • סיכום

    ממודל חדש, שפותח לבקשת משרד החינוך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והושלם בימים אלה, עולה כי בשנת 2013 צפוי מחסור של 10,658 מורים במערכת החינוך . בין הנתונים העשויים להביא למחסור במורים במערכת החינוך או לנבא מחסור צפוי בטווח הקרוב: מספר הסטודנטים להוראה (והשינויים החלים במספר זה); שיעור הכניסה להוראה של בוגרי מסלולי ההכשרה במכללות ובסמינרים למורים; שיעור הכניסה להוראה של בעלי תארים אקדמיים שלא בתחום החינוך וההוראה; גיל המורים המלמדים בפועל במערכת החינוך; שיעור הנשירה של מורים מתחילים; שיעור הפרישה של מורים ותיקים; שיעור המורים המועסקים במערכת החינוך אך מלמדים מקצועות שלא הוכשרו ללמדם, ועוד ( יובל וורגן ואיתי פידלמן).

  • רפרנס

    מטרת נייר הדיון היא לבחון באיזו מידה ניתן ומן הראוי ליישם עקרונות תיאורטיים בנוסח הפדגוגיה הביקורתית במציאות ההוראתית-חינוכית בשדה – בעיקר במסגרת הכשרתם של פרחי הוראה. ניר הדיון מציע סינתזה בין הדיאלוג הביקורתי, לבין ההוראה האקדמאית המקובלת שבאה לידי ביטוי בניתוב ההוראה כך שלצד העיון המחקרי האקדמי בטקסט יתפתח בכיתה דיון שיתמקד גם במשמעויות האישיות והחברתיות של החומר הנלמד. (עורכת, ורדה שרוני)

  • סיכום

    רפורמה או שינוי חינוכי חדשני הוא תהליך מורכב ביותר, שהצלחתו או כישלונו תלויים במשחק ההדדי של מאפייני השינוי עצמו ושל הסביבה החינוכית אותה מבקשים לשנות. הסקירה מבקשת להציג את הגורמים המסתמנים, על פי המחקרים שנבדקו, כבעלי ההשפעה השיטתית והמשמעותית ביותר על היישום וההמשכיות של רפורמות חינוכיות. (צפרית גרינברג, ציון שורק)

  • לינק

    במהלך השנים האחרונות יזמו מדינות רבות מאמצים מקיפים לרפורמה בחינוך, החשיבה השיטתית שביסוד מרבית הרפורמות מבוססת על סטנדרטים והיא נשמעת לכאורה הגיונית, אך מחקר שנערך לאחרונה מטעם המשרד למתן דין וחשבון בחינוך של מדינת קנטאקי (Hambleton et al., 1995) מצביע על כך שעלייה בתוצאות מבחנים במדינה זו היא פונקציה של מיומנויות גוברות של תלמידים בעמידה במבחנים, ולא עדות ללמידה מוגברת. (Brooks Martin, G., Grennon-Brooks, Jacueline)

  • סיכום

    העומס הגובר על המורים בבריטניה גרם בעשור האחרון לנטישה של מקצוע ההוראה ע"י מורים רבים והתוצאה הביאה למחסור במורים. כדי להקל על המשבר החל הממשלה הבריטית לפני כשלוש שנים במדיניות חדשה של הקלת תנאי העבודה וההוראה של המורים ברחבי הממלכה הבריטית . הממשלה גם מתכוונת להרחיב את קשת עובדי ההוראה ולצרף למערכת עוד סייעי-הוראה, כדי להפחית מהעומס המוטל על המורים.

  • סיכום

    המאמר בוחן בעין ביקורתית את מגמת השימוש בסטנדרטים חינוכיים במדינות המתקדמות. נבחנת ההתאמה של הסטנדרטים החינוכיים להתפתחותם המקצועית של המורים ונשאלת השאלה האם הסטנדרטים החינוכיים אכן מקדמים את מקצוע ההוראה. כפיית סטנדרטים מקצועיים בהוראה פוגעת, בסופו של דבר, ביכולתם של המורים להתפנות להתמקצעות וליצירת מומחיות בבתי הספר. (Judy Sacs)

  • סיכום

    תנועת הסטנדרטים בארה"ב חייבה כל תלמיד בכיתות ג'-ח' לעבור כל שנה מבחנים על פי סטנדרטים בקריאה ובמתמטיקה וכל אזור תוגמל או הוענש על-פי הישגי התלמידים. במאמר זה הכותבים מפרטים כמה בעיות הנוגעות לתכנית הבחינות הנ"ל. לדעתם המתכונת הנוכחית מתעלמת מהייחודיות של החינוך האמריקאי ומביאה במקום זאת מבחנים שתוצאותיהם הטלת סנקציות על הלומדים, על המורים ועל בתי הספר. הכותבים מתמקדים בקשיים החינוכיים העולים מחוק NCLB שלדעתם מכוון לגישה אחידה בתוכניות הלימודים הפוגעת באיכות החינוך, ומתארים שורה של בעיות המסבירות את הצורך בתוכנית שונה. (Zittleman, K. & Sadker, D)

  • לינק

    סקירה מעמיקה על מערכת החינוך בסינגפור. הסקירה סוקרת את הנושאים הבאים: חזון מערכת החינוך שם, מבנה מערכת החינוך, החינוך היסודי, החינוך העל-יסודי, הכשרת מורים, שיטת התמחות המורים, העקרונות של הכשרת המורים העדכנית, שכר המורים ודירוגם היחסי של המורים בטבלת השכר בסינגפור, ההון האנושי, כיווני ההכשרה הטכנולוגית, אלימות במערכת ועוד (עמי וולנסקי)

  • לינק

    מזה כ8 שנים וביתר שאת מאז כניסתה של JANET ECKER כשרת החינוך ב1999 עוברת מערכת החינוך של אונטריו, קנדה רפורמה מהותית. הרפורמה היא בעלת השפעה על תחומים מגוונים במערכת החינוך ועל צרכני המערכת כולה (הורים, תלמידים, מורים). עיקרי הרפורמה נסובים על: רפורמה באיכות ובהתמקצעות המורים, רפורמה בתוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, רפורמה במבני המעבר של הכיתות השונות ורפורמה במימון בתי הספר והאוניברסיטאות (שרה צוובנר)

  • לינק

    פדגוגיה אינה הגיבור העיקרי של הספר הזה. הגיבור העיקרי שלו הוא "נשיאת עדות" – מה פירושה לפני ואחרי השואה. אך פדגוגיה היא גיבור משנה של הספר , ושושנה פלמן – חוקרת ספרות ידועה , ישראלית המלמדת ספרות באוניברסיטאות בארצות הברית – מעלה שאלות חדשות ומפתיעות אודותיה. האם יש יחס מהותי בין משבר למעשה החינוכי ? כלומר, מה היחס בין טראומה לפדגוגיה האם ביכולתה של טראומה להורות דרך לפדגוגיה?" פלמן מתארת את התהליך המשברי שעברה כיתת הסטודנטים שלה באוניברסיטת ייל ומסכמת : "על רקע זה אטען שההוראה כשלעצמה, ההוראה בהגדרתה , מתקיימת לאמיתו של דבר רק במשבר ודרכו : אם ההוראה לא נקלעת למשבר כלשהו , אם אינה מעלה על פני השטח , באורח בלתי צפוי ( במפורש ובמובלע) לא את הפגיעות ולא את הנפיצות של איזה מימד מכריע , אולי לא היה בה מן ההוראה . "במבט לאחור על החוויה אני סבורה שתפקידי כמורה , ככל שזה יישמע פרדוקסאלי , היה ליצור בכיתה מצב משברי ככל האפשר , להביאה אל קצה המשבר שהסטודנטים יכלו לעמוד בו בלי להסתכן בשיגעון , בלי להידחף אל מעבר לגבול " . לא מדובר כאן על משבר סוקרטי , משבר שבו בן השיח נקלע למצוקה של סתירה , אלא על משבר רגשי עמוק, קליני , משבר שבלעדיו , כך פלמן , אין הוראה אמיתית (יורם הרפז) .

  • רפרנס

    פיתוח קורסים בנושא אינטליגנציה רגשית משמעו התמקדות בתהליך ולא בתוכן; מדובר בהתמקדות באופן שבו הדברים מתרחשים בכיתה ואספקת כלי להובלת הלמידה בכל נושא לרמות חדשות של הצלחה ולאפשר לתלמידים לגשר בין הלמידה שלהם בכיתה ללמידה שלהם בחיים. תכנית הלמידה הקסומה (המתוארת בספר) מספקת גישה לאינטליגנציה רגשית בכל נושא שמועבר במערכת החינוך בבתי-הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. אבני היסוד העיקריות שלה: "המה"- מה יילמד בכל אחת מרמות הלמידה, מה תהיה החוויה בכתה; ה"היכן" וה-"מתי"– היכן, במסגרת רמות הלמידה, על התכנית להתחיל ובאיזה רצף עליה להתקדם?; ה"כיצד"- פיתוח למידה רגשית בכיתה כרוך בעשייה של דברים בצורה שונה (מייקל ברירלי)

  • סיכום

    מטרת המאמר היא להתחקות אחר הסיבות לקשיים ביישום רפורמות בחינוך, כפי שהדבר עולה מהניסיון הבינלאומי בנושא זה. המחבר ממליץ, על יסוד ניתוח שיטתי, לקחת מהרפורמות שהוצעו או נוסו עד היום ושהושקעו בהן משאבים את מה שמתאים ליעדים של היום, ולבדוק מה אפשר לעצב מחדש כדי שיתאים למחר. על הרפורמה ל"הצטנע" ביעדיה ולא להתיימר לפתור את כל חוליי החברה. על הרפורמה בחינוך להתמקד בראש ובראשונה בממד הפדגוגי ולהשקיע בו את מרב המשאבים (חיים גזיאל).

  • לינק

    רשמי סיור של ד"ר עמי וולנסקי במערכת החינוך היפאנית. לפי מבנה ארגון הלימודים החדש ביפאן משנת 2002 אפשר ללמוד כי מערכת החינוך היפנית מכוונת את עצמה, גם אם אינה אומרת את הדברים במפורש, לתפיסה ש"הילד במרכז". על פי תפיסה זו, יותר משהילד נדרש להתאים את עצמו לתכנית לימודים נוקשה ואחידה, מתאימה עצמה תכנית הלימודים לצורכי הילד. מעתה המורה מתרכז בילד, בסקרנותו, בצרכיו, במניעיו, במגבלותיו ובקצב התפתחותו. ההנחיות הניתנות לבית הספר, הגמישות במבנה ארגון הלימודים – כל אלה מכוּונים להתאמה מרבית של ההוראה לצורכי היחיד ולצורכי הקהילה. בסקירה גם מידע על מבנה תעודות ההוראה של המורים במערכת החינוך היפאנית.

  • מאמר מלא

    האם הלימוד בבתי הספר בישראל יוצר הוויה חינוכית שיש בה התרוממות רוח והתעלות? האם התלמיד חווה חוויות חינוכיות מעצבות? תלמידים רבים תופסים את הלימוד יותר כעניין השכלתי או מעשי, לא כאירוע בעל משמעות רוחנית. כלומר , אין מדברים היום על חינוך כחוויה חינוכית מעצבת ועל תרומתם של המורים להעצמה אישית של תלמידיהם. ואשר למורים, נראה שהם נרתעים מהספירה הרוחנית, המטפיסית. כתוצאה מהעימות המתמיד של המורים עם לחצים שונים, גם בעלי היכולות הגבוהות שביניהם מסתפקים בהשקעת מרצם בהוראה יעילה, למותר לציין, תחום חשוב ומרכזי כשלעצמו, אך נמנעים מכל מעורבות בחינוך במובנו העמוק. הם מנוכרים לעולמם של תלמידיהם ובמקרים שכיחים נוהגים בהם במניפולציה. אופייני למורים אלה שהם מתחמקים מלגעת גם במציאות הקיומית שלהם עצמם. הם שרויים ב"נרפות קיומית", כפי שמכנה זאת גרין. וכך, אין להתפלא, שהם לעולם אינם מסוגלים לשמש כתובת לתלמידיהם, עת הם מתלבטים בשאלות הקשורות בקיומם (ישעיהו תדמור) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין