דף פריט
22-06-2019

עתיד הספריות האקדמיות בעידן של עומס המידע: סיכום הרצאתו של נתן זלדס מכנס טלדן למידע 2019

  • כל דיון בעתידן של הספריות ובהמשך הצלחתן חייב לכלול התייחסות לעומס המידע.
  • הטכנולוגיה השתנתה אך צרכי בני האדם נותרו כשהיו.
  • השינויים: יחס אל המידע, אופי צריכת המידע (קישוריות מתמדת), מיקומו של עומס המידע.
  • הבעיות: כמות מידע מול "צפיפות ערך" של מידע, מודל השימוש במידע (משיכה מול דחיפה), נתוני עתק (ביג דאטה) מול עומס מידע.
  • תפקידי הספרייה בעידן עומס המידע: סיוע בעומס, סיוע בהכשרת מדענים, חבירה לשיטות האינטליגנציה המלאכותית, קביעת סדרי עדיפויות, מרחב מוגן ללמידה.
  • הובלת השינוי באופן יזום, תוך הבנה של המשימות המיוחדות העומדות בפניהן, תבטיח את המשך הרלוונטיות של הספריות בעולם החדש שבו אנו חיים ולומדים.

לקריאה נוספת:

ספריות דיגיטליות – ייצוגים, דגמים ודוגמאות

יסודות באיסוף מידע בענף המידענות: אגרגטורים ותפקידם

ההזדמנויות הגדולות והדאגות הגדולות של הביג-דאטה בחינוך

בהרצאתו מאירת העיניים בכנס טלדן 2019 ביקש מר נתן זלדס לעמוד על תפקידן של הספריות האקדמיות בעידן עומס המידע. סוגיית עומס המידע בוערת בעצמותיו של זלדס והביאה אותו לפיתוח פתרונות ארגוניים וטכנולוגיים, כמו גם לשיתופי פעולה עם אנשי תעשייה ואקדמיה, ובסופו של דבר להקמת העמותה הבינלאומית לחקר עומס המידע, שבראשה הוא עומד.

נקודת המוצא של ההרצאה מובנת מאליה ולמעשה דומה שאין עליה עוררין: עומס יתר של מידע הפך לגורם מפתח בעולמנו. הספריות, כאחד מהגורמים המחזיקים במידע, ניצבות עתה בפני אתגרים חדשים וקשים שכן עליהן להתמודד עם השינויים הרבים שחלו בעולם המידע ויפורטו להלן, ומכאן שכל דיון בעתידן של הספריות ובהמשך הצלחתן חייב לכלול התייחסות לעומס המידע.

אך לפני הכל יש לעמוד ביתר דיוק על השינויים שחלו לאחרונה בעקבות התמורות הטכנולוגיות ועל ההבדלים בין "העולם הישן" לבין העולם החדש בו אנו חיים. לצד השינויים יש לזהות גם את הגורמים הקבועים ולעמוד על כמה הבחנות רלוונטיות לסוגיית הידע והמידע.

ראשית, אכן הטכנולוגיה השתנתה, אבל כדי שהדיון יהיה פרודוקטיבי ראוי לדון לא רק בשינויים עצמם, אלא באופן בו בני האדם עושים בטכנולוגיה המשתנה שימוש. אמנם, כידוע לכל, המידע העומד לרשותנו הוא כמעט אינסופי, אך בסופו של דבר דומה שהשימושים היומיומיים של בני האדם נותרו בנליים, או בניסוחו המשעשע של המרצה: ויכוחים עם אנשים זרים ותמונות של חתולים. במילים אחרות, אמנם הטכנולוגיה השתנתה אך צרכיהם של בני האדם, לפחות במובן אחד, נותרו כשהיו. בהמשך נראה שגם בקרב בני האדם חלו שינויים.

אחד השינויים הבולטים שחלו במעבר לעולם המידע הוא היחס אל המידע. בעוד שבעבר היה המידע מצרך נדיר, לעתים קשה להשגה ותמיד רצוי וחשוב למטרות שונות – הן יומיומיות והן רוחניות או אינטלקטואליות -  הרי שהיום המידע נתפס במתקיף, כמאיים. ככל שיש יותר מידע, כך גוברת מבוכתו של המשתמש.

שינוי נוסף הוא כמובן השינוי הדורי. בני דור ה-Y ובני הדורות שבאים אחריו חיים בעולם של קישוריות מוחלטת ושל אינטראקציה מתמדת. אמנם היכולת שלהם לעמוד במה שמבוגרים יותר תופסים כ"עומס" הוא טוב יותר, כיוון שלעולם מעין זה הם נולדו, אבל טווח ההקשבה שלהם נמוך מאד. אין כאן טענה מוסרית או נורמטיבית אבל חשוב לדעת שאלה הלקוחות שספריות ההווה (והעתיד) צריכות למשוך אליהן, תוך תחרות מתמדת עם המידע הקל יותר, הפתייני יותר שנמצא במערכות הטכנולוגיות אליהן המשתמשים החדשים רגילים.

במסגרת תמורות הזמן יש להוסיף גם את מיקומו של עומס המידע. האם הוא מוגבל למקצועות שאמונים על מידע, כמו ספרנים או מורים? ובכן, טוען זלדס, לא עוד. אם בעבר עומסי המידע היו מנת חלקם של אנשים של אנשים שעבדו במקצועות הידע המובהקים, הרי שעתה עומס המידע נמצא בכל מקום ולכן משפיע על כל האוכלוסייה: המידע נמצא בעבודה, ברשתות החברתיות, ברשתות המקצועיות, באופן צריכת החדשות וכמובן במהלך איסוף המידע שהמשתמש מבקש לו.

העובדה שעומס המידע מצוי בכל, קשורה לפגיעה בכושר הריכוז ובחשיבה היצירתית. ידוע היום שדי בנוכחותו של הטלפון החכם על שולחן העבודה של תלמידים ומרצים כאחד, כדי לפגוע בלמידה. תוצאה נוספת של נוכחותו של הטלפון החכם בכיתות היא האיום על היחסים הקלאסיים של מורה ותלמידיו, בבתי הספר ובאקדמיות. זלדס רואה באיום זה בעיה חמורה.

כמה נתונים על המידע שבו אנחנו דנים: כמויותיו מרשימות. על פי טענת המרצה, מדי יום מצולמות יותר תמונות מאשר במאה ה-20 כולה. 16 טריליון מגה-בייט של נתונים מיוצרים ברחבי העולם כל יום. אבל למרות מה שמקובל אולי לחשוב, הכמות איננה הבעיה העיקרית. למעשה, יחד עם העלייה הדרמטית בכמות המידע נוצרו גם אופני אחסון יעילים. למעשה אפשר לאחסן מידע באופן זול ונוח ללא שום מכשול.

גורמי העומס: הבחנות חשובות

מה שהופך את עומס המידע לבעייתי, אם כן, הוא "צפיפות הערך" של המידע, כלומר, מידת המידע הרלוונטי שקיימת בכמות נתונה, למשל במגה-בייט אחד. במילים אחרות מגהבייט אחד עלול לגרום נזק רב או לתרום תרומה חיובית מאד, או לעשות את שניהם גם יחד. למעשה, מסביר זלדס, יש לבחון את המהירות בה המשתמש מגיע לערך האמיתי של המידע, כלומר למחוז חפצו. מהרגע שבו הגענו למידע שאנחנו מחפשים, המידע האחר מתחיל להפריע כי איננו זקוקים לו עוד. לדוגמא, עשרות מיליוני ערכי ויקיפדיה אינם מפריעים למשתמש. הידע הופך למטריד ברגע שבו הוא חוסם אותנו, לא מאפשר לנו להגיע למה שאנחנו מבקשים.

כמויות המידע הלא רלוונטיות מפריעות לנו גם על שום מודל השימוש בו המצופה מאיתנו. שני המודלים המקובלים לגישה לידע הם מודל המשיכה Pull mode ומודל הדחיפה Push mode. מודל המשיכה הוא המודל שבו אנחנו משתמשים כאשר אנחנו ניגשים לוויקיפדיה למשל, כלומר, כאשר אנחנו זקוקים למידע, אנחנו ניגשים למאגר ו"מושכים" ממנו את הנחוץ לנו. משקלו הרב של המידע ששוכן באתר, עשרה טרה-בייט, לא מפריע למשתמש כיוון שאנחנו לא נדרשים לעשות בו דבר. לעומת זאת, מודל הדחיפה הוא המודל בו אנחנו עושים שימוש בתיבת הדואר האלקטרוני שלנו. במייל יש הרבה פחות מידע מאשר בוויקיפדיה, ובכל זאת הוא מפריע לנו, וזאת כיוון שקיימת ציפייה מהמשתמש, מודעת יותר או פחות, למצות את המידע הנשלח אליו. כיוון שהמידע מגיע לתיבת הדואר הפרטית, המשתמש חש שעליו לקרוא את על ההודעות הנשלחות אליו. מודל הדחיפה הוא אחד המקורות לתחושת עומס המידע ולסיבה שבעטיה המידע הפך לאויב, לאיום.

עוד הבחנה חשובה יש לערוך בין ביג דאטה לבין עומס מידע. נתוני עתק אינם גורמים עומס למחשב. המחשב מסוגל לטפל בנתונים רבים. למעשה ניתן לטעון בדיוק את ההיפך: ככל שנכניס למחשב יותר נתונים, כך תהיה התוצאה טובה יותר. שימוש יעיל באינטליגנציה מלאכותית (AI) המסוגלת לטפל בנתונים, עשויה לשחרר את האדם מעונשם של אלה, ואף עושה זאת.

רק לשם ההמחשה, הנה שני פתרונות שמספקת האינטליגנציה המלאכותית לעומס המידע:

  1. תוכנות לזיהוי ולתעדוף דואר אלקטרוני עשויות לסייע בסלקציה.
  2. תוכנות שעושות שימוש ביכולת ניתוח סמנטי על מנת לזהות מאמרים חשובים ולייצר ביניהם קשרים (אחת הדוגמאות היא Semantic Scholar).

המעבר לדיגיטציה: יתרונות וחסרונות

לאחר שנערכו הבחנות חשובות אלה, יש לגשת למה שמוצע לעתים קרובות כפתרון לבעיית העומס. דיגיטציה של הידע. ספריות נתונות ללחץ חזק להחליף את הנייר במידע דיגיטלי. היתרונות המידיים מבחינת שטח האחסון והעלויות שלו ברורים למדי. הספרייה תוכל ליהנות משליטה במידע רב הרבה יותר וגם המשתמשים יוכלו לגשת אל המידע באופן מקוון, כך שלכאורה דומה שנמצא הפתרון לבעיה, לפחות לבעיה הפיזית של עומס המידע.

אלא שהדברים אינם כה פשוטים. ארכיונים מוכיחים עד כמה עמידים הנייר או הקלף למשל. היסטוריונים קוראים כעת בקלות רבה ניירות שנשתמרו במשך מאות בשנים. בעוד נייר יכול לשרוד, אם כן, תקופה ארוכה ביותר, המדיה הדיגיטלית מתחלפת לעתים כה תכופות עד שספק רב אם נוכל, בעוד חמישים שנים למשל, לדלות ולהשתמש בנתונים שאנו מטעינים כעת למערכת. במילים אחרות, העובדה שהידע נסרק אינה מבטיחה את הישמרותו. מומחים מזהירים מפני משבר שעתיד להגיע בעקבות עלויות גבוהות מאד של העברת מידע דיגיטלי ממדיה אחת לאחרת. הסכנה היא ברורה: אנו חיים בעידן השפע של המידע, אף ייתכן שנשאיר לדורות הבאים רק חלק זעיר ממנו, ואיננו יודעים איזה יהיה חלק זה.

תפקידי הספרייה בעידן המידע

בהרצאתו מצטט מר זלדס את פרופ' ישע סיוון המדמה את הספרייה לתחנת דלק על אוטוסטרדת המידע. כמו תחנת דלק היא ממלאת צרכים רבים מלבד ניפוק בנזין. מה הם התפקידים שהספרייה יכולה למלא בעידן עומס המידע?

  1. סיוע למשתמש לשרוד את "צונאמי המידע":

- לעזור למשתמשים לאתר מידע (עם כלי חיפוש חזקים יותר)

- להדריך אותם איך להתגונן מפני עודף מידע

-לעזור למשתמשים לזהות מידע מזויף ומידע דל ערך

לשם כך יש צורך בספרנים שהם מומחי תוכן לצד ספרנים שהם מומחים לטכנולוגיה. על הספרייה להבין את הצורך בשני העקרונות הללו, התוכן והטכנולוגיה, ולאזן בין השניים.

  1. סיוע ביצירת והכשרת מדענים טובים יותר:

- לעזור לתלמידים להיות מדענים טובים יותר על ידי מתן הכשרה בחיפוש ובשימוש בידע בכוחות עצמם

- לחנך אותם למיומנויות חיפוש מקוון עמוקות. משימה זו מוטלת עתה על הספרנים בעידן שבו הפרופסורים, כך טוען המרצה, לא עושים זאת עוד

- ללמד את התלמידים ואת הסגל כישורי התמודדות עם עומס מידע בעבודה

במסגרת הכשרת המדענים עליה אמונים הספרנים בעידן החדש, עליהם להנחיל לתלמידים את הספק הבריא בביצוע המחקר המקוון וללמדם כיצד להימנע מטעויות בחיפוש במנועי החיפוש המקובלים (גוגל).

  1. טריאז' (קביעת סדר עדיפויות) ושימור של ידע:

איננו יכולים לשמור הכל, ולכן עלינו לקבל החלטות נכונות מה לקנות, מה לשמור, מה לסרוק ומה לזרוק. ההחלטות האלה כרוכות בהנחות תרבותיות ופוליטיות. תפקיד חשוב זה מוטל על כתפי הספרנים, ובמובן זה הספרייה היא הרבה יותר מתחנת דלק. היא הדרך עצמה, המובילה אל העתיד ומעצבת אותו.

  1. חקר הדרכים שבאמצעותן תוכל האינטליגנציה המלאכותית לסייע:

במערכת החינוך קיים מאגר אדיר של נתונים אודות המרכיבים השונים של המערכת: תלמידים, קורסים, התנהגות ותוצאות. שימוש נכון בשיטות של נתוני עתק יוכל לסייע לתלמידים בדרכים רבות. גישה של הספרנים למאגרים אלה יוכלו לסייע בידם לניתוב תלמידים לפני תחומי עניין, רמה, כישורים ומיומנויות. הספרן יוכל להתאים את המידע למשתמש, התלמיד, באופן מדויק הרבה יותר.

  1. מקלט בטוח מהעומס:

תפקיד נוסף שהספרייה עשויה לקחת על עצמה הוא מתן מרחב בטוח באמצעות חדרים שקטים ללימוד עצמי, וחדרים ללימוד בקבוצה.

מחשבות לסיכום

בשנים הקרובות דומה שהתפוצצות המידע רק תואץ אקספוננציאלית. הספריות נמצאות בעמדה ייחודית והן עשויות למלא תפקיד חשוב בסיוע לאנושות להשתלט על הכמות ועל העומס של המידע. הובלת השינוי באופן יזום, תוך הבנה של המשימות המיוחדות העומדות בפניהן, תבטיח את המשך הרלוונטיות של הספריות בעולם החדש שבו אנו חיים ולומדים.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?