10-06-2019

"יש לנו הזדמנות אדירה – צריך לבטל חצי מהמקצועות, ישראל יכולה להיות אחת מ-15 המובילות בעולם"

דטל, ל' ושטרקמן, ר' (2019). "יש לנו הזדמנות אדירה - צריך לבטל חצי מהמקצועות, ישראל יכולה להיות אחת מ-15 המובילות בעולם". דה מרקר

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לקידום החינוך במתמטיקה ומדעים, הציע בראיון לדה מרקר שבעה צעדים מעשיים לשיפור מערכת החינוך: הקטנת מספר המורים, צמצום מקצועות הלימוד וכמות החומר, מיקוד המאמצים בחטיבת הביניים, הנגשת חומר למורים במקום ספרי לימוד, חיבור לימודי המתמטיקה לעולם, הקשבה למורים בשטח ואי ויתור על מבחנים.

לכתבה המקורית

לקריאה נוספת

 רפלקציות על חקר מדעי אותנטי של תלמידים בחטיבת ביניים באיזור עירוני

התפקיד של התנסויות משמעותיות בחיים להתנהגות ולבניית ידע סביבתי בקרב תלמידים בחטיבת הביניים

 

  1. להקטין את מספר המורים

תוך שתי קדנציות, מערכת החינוך של ישראל יכולה ליהפך לאחת מ-15 המובילות בעולם. מדינות אחרות הצליחו להוביל שינוי בתקופה קצרה, וגם ישראל יכולה לעשות זאת. כך למשל מחוז אונטריו בקנדה, שם יש 130 אלף מורים ו-22 תלמידים בכל כיתה. למה בישראל, שבה יש יותר מ-170 אלף מורים, בכל כיתה יושבים בממוצע 28 תלמידים? כלומר, במדינות אחרות עושים הרבה יותר עם פחות. בדרום קוריאה, עוד מדינה מצליחה בחינוך, השאירו רק את המורים הכי טובים ושילמו להם שכר הרבה יותר גבוה, אבל בכיתות של 55 תלמידים בכיתה.

 

  1. לצמצם את מספר מקצועות הלימוד ואת כמות החומר הנלמד

מדינות שהצליחו לשפר את החינוך החליטו להתמקד בשבעה-שמונה מקצועות לימוד, ומלמדות אותם חמישה ימים בשבוע. אצלנו מלמדים 15 מקצועות שישה ימים בשבוע, ועדיין לא מצליחים לכסות את כל החומר שבתוכניות הלימודים. במדינות אחרות החליטו להעדיף איכות על כמות, להתמקד במה שחשוב ולעשות את זה טוב. לגרום לתלמידים להבין, לחשוב, ללמוד את החומר מכמה זוויות. גם בישראל צריך לקבל החלטה אמיצה ולצמצם את מקצועות הלימוד והיקף החומר. צמצום מקצועות דורש אומץ כי לכל מקצוע יש לובי ואנשים מוכנים לעמוד על הרגליים האחוריות כדי להכניס ספר מסוים לתוכנית הלימודים. יצרנו עומס גדול שמוטל על כתפי המורים והתלמידים, אבל במספר השעות שיש לא ניתן ללמד את הכל, זה יוצר לחץ גדול והישגים נמוכים.

 

  1. למקד את המאמצים בחטיבת הביניים

חטיבות הביניים הן מוסד שהוקם לפני 50 שנה כדי לצמצם את הפערים בחברה. בבתי הספר היסודיים כולם לומדים בשכונות שלהם, והקמת החטיבה היתה כדי להפגיש בה בין תלמידים מכל מיני רקעים ושכונות. קראו לזה אינטגרציה. הבעיה שבסופו של דבר התלמידים יוצאים מחטיבות הביניים עם פערים גדולים יותר מאלה שעמם הם נכנסו אליה. לפעמים פער ברמה של שלוש שנות לימוד. איך אפשר לנהל שיעור ככה? זאת משימה בלתי אפשרית גם למורים. התיכון והחטיבה הם שתי מערכות שנבנו בנפרד. גם בבתי ספר שבהם הן באותו מבנה, הניהול נפרד, ארגוני המורים שונים והמעסיקים שונים - בחטיבה המורים הם עובדי מדינה ובתיכונים הם עובדי הרשויות המקומיות או רשתות חינוך. הורים שמודעים לבעיות מעבירים את הילדים שלהם למוסדות אחרים. בבתי הספר היסודיים התהליך שהתלמידים עוברים ברור מאוד: הם רוכשים בהם מיומנויות חשובות לחיים כמו כתיבה, ההורים מעורבים בלימודים והמורים מכילים אותם. המדינה משקיעה המון בשלב הזה, ובסופו של דבר המדדים מראים שבתי הספר היסודיים מצליחים לעשות עבודה טובה בסך הכל. גם בתיכונים המצב טוב יותר, כי בשלב הזה התלמידים לומדים לבגרויות מורחבות במקצועות שבחרו, והם משקיעים בלימודים כי המטרה שלהם ברורה. בחטיבות הביניים המדינה משקיעה פחות, הכיתות צפופות ולומדים יותר מדי מקצועות. זה לא הגיוני. הילדים עוברים חוויה לא פשוטה, וכולם מודעים למצב.

 

  1. במקום ספרי לימוד, יש להנגיש למורים חומרי לימוד

במקום כל ספרי הלימוד צריך להנגיש למורים מאגר של חומרי לימוד שונים, ולתת להם את האפשרות לבחור במה להשתמש ומתי.

 

  1. לחבר את לימודי המתמטיקה לעולם

יש להסביר לילדים שמתמטיקה ומדעים הם הדרך שלהם להגשים את חלומותיהם ולשנות את העולם; למצוא תרופות למחלות; לפתח טכנולוגיות; ואפילו להגיע לירח. בשביל זה, בבתי הספר צריך לחבר את חומר הלימוד עם העולם, להפגיש את הילדים עם מי שעושים את זה היום, ולתת להם אחריות להתחיל מעכשיו לפתח בעצמם.

 

  1. להקשיב למורים בשטח

אי אפשר לשנות את מערכת החינוך באמצעות רפורמות חיצוניות. המדינות שהצליחו עבדו עם המורים ולא הכתיבו להם. צריך לתת אמון באנשים, לספק תנאים, לעודד עבודה מקצועית ולהיות בדיאלוג עם השטח. מהמהלך של חמש יחידות במתמטיקה ראיתי שכשמביאים את כולם לאותו שולחן, מנתחים ביחד את הנתונים, מגדירים יעד, סומכים על המורים ונותנים בהם אמון, אז התוצאות מגיעות.

 

  1. לא לוותר על מבחנים

המדידה היא קריטית. אני לא חושב שאם נשבור את המראה אז נפתור את הבעיה, אני לא אהיה יותר בריא אם לא אעשה בדיקות דם, ולא אצליח לרזות בלי לעלות על המשקל. במדינות מובילות כמו פינלנד ואונטריו לא ויתרו על זה. הרצון להצליח טמון בתרבות שלנו, והילדים סופגים את זה מהבית. ישראל היא מדינה תחרותית, אז מה הפלא שילדים לומדים טוב יותר כשהם צריכים להתכונן למבחן? כולנו כאלה.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?