דף פריט
05-06-2019

לימוד שיעור: פיתוח מקצועי למורים מתחילים ומנוסים

Coenders, F., & Verhoef, N. (2019). Lesson study: Professional development (PD) for beginning and experienced teachers. Professional Development in Education, 45(2), 217-230.

 

סיכום המאמר נכתב על-ידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

 

  • למידה מקצועית של מורים, הנשענת על למידה בצוותים, תצפית על תלמידים ועבודה על מערכי למידה, הביאה לפיתוח ידע פדגוגי תוכני של מורים חדשים ומנוסים 
  • מורים בתוכנית הלמידה מערבים תלמידים בלמידה משמעותית ומשקיעים פחות בהסבר של החומר. 
  • תלמידים למורים בתוכנית הלמידה משתפים פעולה בקבוצה. הם דנים במטלות השונות, מסבירים את החומר הנלמד לחברי הקבוצה ומגבשים הסכמה בנוגע לפתרון המטלות.
  • מורים שצפו בתלמידים ראו כיצד הם עובדים, מהן הבעיות שבהן נתקלו וכיו"ב ובכך הוראתם השתפרה.

 

מחקר זה מתאר השתתפות בתוכנית לפיתוח מקצועי הבנויה משני צוותי לימוד שיעור (Lesson Study) של מורים מנוסים בבית ספר על-יסודי בצפון הולנד. אלה כוללים צוות מורים מתחילים ומנוסים בכימיה, מנטור ומכשיר מורים בכימיה; וצוות רב-תחומי, שהצטרף לתוכנית במטרה לשפר את מיומנויות השפה של תלמידיהם באמצעות למידה פעילה דרך קריאה, כתיבה והבהרה. בצוות זה השתתפו מורה מנוסה בביולוגיה, מורה מתחיל לשפה הולנדית, מורה מתחיל לשפה הספרדית, מורה מנוסה לכלכלה, מנטור ביה"ס ומכשיר מורים מהאוניברסיטה. הצוותים התכנסו בשתי פעמים שונות.

לקריאה נוספת ראו:

השפעה של פיתוח מקצועי ממוקד שפה ואוריינות על מורים וילדים בגיל הרך: מטה-אנליזה מגובה בנתונים מחקריים

מאפייני ידע פדגוגי–תכני משולב עפ"י לי שולמן

שיתופיות מורה בנושאי שימוש בנתונים בהתייחס להישגי תלמידים: סביבה עשירה ללמידה מקצועית של מורים?

מערך הלימוד של המורים בתוכנית לימוד השיעור הינו חלק מיוזמה של ממשלת הולנד, שנוסדה על רקע צורך ממשי בלמידה מקצועית של מורים חדשים לגיבוש זהותם ולהגברת הידע שלהם (Pillen, Beijard, & Den Brok, 2012) מחד, ונשירת מורים בשנים הראשונות מאידך. עניינה של יוזמה זו הוא בתוכנית למידה מקצועית של מורים בשלוש השנים הראשונות לעבודתם הנעשית בבית הספר תוך שיתוף עם אוניברסיטאות ומוסדות להכשרת מורים.

במחקר זה נדונה תוכנית למידה מקצועית הנעשית באמצעות יצירת קהילות לומדות בבית הספר, הכוללות מורים ותיקים וחדשים (Dudley, 2013). הדגש בתוכנית זו הוא על תוכן לימודי ועל התלמידים הלומדים תוכן זה. התוכנית כוללת תצפית על התלמידים ולא על המורים ולכן אינה נתפסת כמאיימת על מורים חדשים. לפי התוכנית, מורה אחד מיישם מערך לימוד כיתתי, ושאר המורים שמשתתפים בתוכנית מתצפתים על התלמידים. לאחר מכן, נערך דיון בין המורים ומקודמות תובנות בנוגע למערך עצמו.

ההנחה היא, כי הדיונים והרפלקציה של המורים תורמים לפיתוח הידע הפדגוגי התוכני שלהם (Gess-Newsome, 2015). התוכנית מתייחסת לידע הפדגוגי התוכני על פעולות שונות (ידע, מיומנויות, טעמים לפעולה והאמנות) ובהקשר לפעולות שונות (הוראה של תוכן ספציפי בכיתה). מחקרים מראים, שתוכנית למידה מקצועית זו יעילה בפיתוח מקצועי של מורים (Verhoef et al., 2015) ונעשה בה שימוש מוצלח גם בתוכניות להכשרת מורים (Bjuland & Mosvold, 2015).  

התוכנית התנהלה באופן הבא: בצוות המורים לכימיה, תחילה המורים המנוסים העבירו שיעור ולאחר מכן המורים החדשים העבירו שיעור מתוקן ומשודרג. בצוות הרב-תחומי הועבר תחילה השיעור ולאחר מכן השיעור המתוקן על-ידי המורה המנוסה בביולוגיה. בשלב השני, הועברו שני שיעורים על-ידי המורה לשפה ההולנדית.

המחקר בחן את השאלות הבאות: 1) אילו דברים המורים למדו בתוכנית וממי? 2) מהם ההבדלים בתהליכי הלמידה של מורים מתחילים ומורים מנוסים? 3) אילו אלמנטים בתוכנית תורמים באופן המירבי ללמידת המורים? המחקר כלל צילומי וידאו של מפגשי הצוותים והשיעורים וניתוחם וכן ראיונות עם המורים.

במחקר הנוכחי נעשה שימוש במודל המורחב של הצמיחה המקצועית של המורים (The Extended Interconnected Model for Professional Growth) (Coenders & Terlouw, 2015) כדי לפרש ולהעריך את למידתם של המורים. המודל מאפשר לתאר כיצד בסיס הידע של המורה, המכונה "האיזור האישי", צומח באמצעות יישום מערך השיעור ותהליך רפלקציה באמצעות כמה איזורים: האיזור החיצוני, שאינו מהווה חלק מהפרקטיקות היומיות של המורה; איזור פיתוח החומר, שכולל חומר לימוד כתוב שבו נעשה שימוש בכיתה; איזור הפרקטיקה שכולל את היישום הכיתתי; ואיזור התוצאות שמתייחס לתוצאות למידת התלמידים.

באופן ספציפי, המודל התייחס לחמשת אלמנטים של ידע פדגוגי תוכני: 1) נטייה לעבר הוראת מדעים; ידע והאמנות בנוגע לתוכנית הלימודים במדעים; ידע והאמנות בנוגע לאסטרטגיות הוראה; ידע והאמנות בנוע להבנה של נושאים מסוימים; וידע והאמנות בנוגע להערכה.

מחקר זה מראה, באמצעות ציטוטים רבים שנגזרו מהראיונות עם המורים המשתתפים בתוכנית, שמערך הלמידה המקצועית של מורים הביא לפיתוח ידע פדגוגי תוכני של מורים חדשים ומנוסים וזאת במספר היבטים:

  • במסגרת תפקידם כמורים – מערבים תלמידים בלמידה משמעותית ומשקיעים פחות בהסבר של החומר. תכנון השיעור קשור בעיצוב פעילויות אלה.
  • בכל הנוגע לאסטרטגיות ההוראה – תלמידים משתפים פעולה בקבוצה. הם דנים במטלות השונות, מסבירים את החומר הנלמד לחברי הקבוצה ומגבשים הסכמה בנוגע לפתרון המטלות.
  • בכל הנוגע להבנת התלמידים – המורים שצפו בתלמידים ראו כיצד הם עובדים, מהן הבעיות שבהן נתקלו וכיו"ב.

ממצאי המחקר ממחישים שגם מורים מנוסים צריכים ללמוד ולהתפתח בידע הפדגוגי התוכני. כדי שתהליך זה יקרה יש צורך ב"למידה-שלילית" (unlearning), הכרוכה בשינוי רפרטואר ההוראה, עיצוב מחדש על תהליך הכנת השיעורים וסטייה מההרגל (רק/בעיקר) להסביר את התוכן הנלמד. שינוי פרקטיקה זו נחווה מסובך וקשה יותר בקרב אוכלוסייה זו בהשוואה למורים חדשים.

מחקר זה גם מראה, שדיון בידע הפדגוגי התוכני מייצר יותר ידע, האמנות ומיומנויות הקשורות להוראה ולמידה של נושאים מסוימים. בתוכנית ניכר, כי מנטור בית הספר ומכשיר המורים מהאוניברסיטה תורמים לשיח באמצעות הצעה של גישות הוראה חלופיות, פדגוגיות וחומרי לימוד באמצעות מחקרים או תוצרי לימוד ספציפיים של תלמידים.

לסיכום עולה, כי שילוב כל יסודות התוכנית הוא עוצמתי ומשמעותי. משתתפי התוכנית נתרמים על-ידי כל שלבים: התכנוניים והישומיים בכיתה ודרך אלה הם מממשים ומפנימים ידע פדגוגי תוכני ותפיסות הנוגעות אליו.

 

 

ביבליוגרפיה

Bjuland, R., & Mosvold, R. (2015). Lesson study in teacher education: Learning from a challenging case. Teaching and Teacher Education, 52, 83-90.

Coenders, F., & Terlouw, C. (2015). A model for in-service teacher learning in the context of an innovation. Journal of Science Teacher Education, 26(5), 451-470.

Dudley, P. (2013). Teacher learning in lesson study: What interaction-level discourse analysis revealed about how teachers utilized imagination, tacit knowledge of teaching and fresh evidence of pupils learning, to develop practice knowledge and so enhance their pupils' learning. Teaching and Teacher Education, 34, 107-121. 

Gess-Newsome, J. (2015). A model of teacher professional knowledge and skill including PCK. In A. Berry, P. Friedrichsen, & L. John (Eds), Re-examining pedagogical content knowledge in science education (pp. 28-42). London: Routledge.

Pillen, M., Beijard, D., & Den Brok, P. (2012). Profiles and change in beginning teachers' professional identity tensions. Teaching and Teacher Education, 34, 87-93.

Verhoef, N.C. et al., (2015). Professional development through lesson study: Teaching the derivative using GeoGebra. Professional Development in Education, 12(4), 1-23.    

מה דעתך?

Bjuland, R., & Mosvold, R. (2015). Lesson study in teacher education: Learning from a challenging case. Teaching and Teacher Education, 52, 83-90.

Coenders, F., & Terlouw, C. (2015). A model for in-service teacher learning in the context of an innovation. Journal of Science Teacher Education, 26(5), 451-470.

Dudley, P. (2013). Teacher learning in lesson study: What interaction-level discourse analysis revealed about how teachers utilized imagination, tacit knowledge of teaching and fresh evidence of pupils learning, to develop practice knowledge and so enhance their pupils' learning. Teaching and Teacher Education, 34, 107-121. 

Gess-Newsome, J. (2015). A model of teacher professional knowledge and skill including PCK. In A. Berry, P. Friedrichsen, & L. John (Eds), Re-examining pedagogical content knowledge in science education (pp. 28-42). London: Routledge.

Pillen, M., Beijard, D., & Den Brok, P. (2012). Profiles and change in beginning teachers' professional identity tensions. Teaching and Teacher Education, 34, 87-93.

Verhoef, N.C. et al., (2015). Professional development through lesson study: Teaching the derivative using GeoGebra. Professional Development in Education, 12(4), 1-23.    

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?