גישות מושעות: הרחקה וניתוק רגשי מבית הספר

מאת: Jaymes Pyne

Pyne, J. (2018). Suspended Attitudes: Exclusion and emotional disengagement from school. Sociology of Education, 1-24

  • מחקר זה תורם לידע על השפעות ההשעיה מבית הספר על חייהם של צעירים
  • מעורבותם הרגשית והאקדמית של מתבגרים עלולה להידרדר בעקבות השעיה
  • מדיניות המוסדות ותפיסותיהם של מקבלי ההחלטות בבית הספר משפיעות על האופן בו התלמידים יחוו את ההשעיה
  • ללא קשר לסיבותיה סביר להניח שההשעיה גורמת לתוצאות פסיכולוגיות בלתי מכוונות בנפשם של המתבגרים
  • השעיות עלולות לגרום לפגיעה באמון התלמידים בבית הספר ובזהות האקדמית שלהם
  • הפגיעה בעקבות השעיה גוררת אחריה השלכות על המשך חיי המתבגר, גם מחוץ ומעבר למסגרת בית הספר

למאמר המלא

לקריאה נוספת

השתייכות אתנית, רמת דתיוּת וסגנונות של הפעלת סמכות בקרב מדריכים חינוכיים במוסדות תקון לנוער

השעייה היא למעשה הודאה בכישלון

איך מחנכים לטווח ארוך : כיצד לגייס עונשים וחיזוקים לפיתוח מוטיבציה פנימית

לעומת ההשלכות ההתנהגותיות ואף האזרחיות של עונשי ההשעיה מהלימודים, על התלמידים המורחקים, מעט יחסית ידוע על השלכותיהם החברתיות והנפשיות. המאמר הנוכחי בוחן כיצד אירועי השעיה משפיעים על מעורבותם האקדמית והרגשית של התלמידים המושעים באמצעות בחינת שינויים בגישותיהם לבית הספר. המחקר העומד במרכז המאמר מוצא שתלמידים שהושעו נוטים להיות פגיעים עוד טרם ההשעיה וכי ההשעיה גורמת להם נזק חמור כיוון שהיא משנה לשלילה את תפיסתם את בית הספר ואת עמדותיהם באשר למבוגרים במוסד.

מבוא

אם בית הספר מתפקד כסוכן חיברות, הרי שפרקטיקות משמעתיות אמורות להרתיע את התלמידים ולהרחיקם מהתנהגויות לא מקובלות. היום ברור שהשלכות הפרקטיקות הללו נמשכות גם הרבה מעבר לתקופת הלימודים ומשפיעות על החיים הפוליטיים והאזרחיים של התלמיד גם בבגרותו (Bruch and Soss, 2018).

השעיה מהלימודים, אם זמנית או ממושכת, נחשבת לצורת ענישה חמורה למדי. לא בכדי תלמידים שחוו אותה צפויים להידרדר מבחינה אקדמית עוד יותר מאשר קודם ההשעיה, לנשור מהמסגרת, לבצע מעשים פליליים ואף להיאסר (Wolf and Kupchik, 2017). למעשה, דומה שהשעיות לא זו בלבד שאינן מרתיעות, ולכן אינן אפקטיביות, אלא הן אף גוררות אחריהן שורת תוצאות בלתי רצויות ובלתי מכוונות.

ובכל זאת, הפרקטיקה הזאת נשמרת והיא אפילו נפוצה למדי. מרבית המחקרים בנושא עסקו בשאלה הגזעית, הסוציו-אקונומית או המגדרית העולה מתוך הנתונים, כיוון שלאורך שנים רבות, הופעלה ההשעיה בעיקר נגד קבוצות מיעוט חברתיות. לעומת מחקרים אלה, השפעותיהן הפסיכולוגיות של ההשעיות נבחנו פחות.

המחקר

במרכז המאמר הנוכחי עומד מחקר שבחן את השפעות ההשעיה והשלכותיה, באמצעות נתוני אורך שנלקחו מסקרים שנערכו בקרב תלמידי חטיבות ביניים בבתי ספר ציבוריים. הנתונים קשרו בין דיווחים עצמיים של התלמידים שנאספו בראשית ובסיום שנת הלימודים, לבין ציוניהם הרשומים על ידי המוסד.

ניתוח הנתונים התבצע בשני שלבים. ראשית הוא מבקש לשאול האם ניתן לזהות תלמידים בסיכון להרחקה או השעיה מתוך עמדותיהם לגבי בית הספר, ובהמשך מבקש לחשוף את הדרכים בהן ההשעיה השפיעה או שינתה את עמדותיהם הראשוניות של התלמידים. בניסוח מדויק יותר, שתי השאלות המרכזיות במחקר הן:

  1. עד כמה משפיעות גישותיהם המוקדמות של התלמידים על היותם מועמדים להשעיה במהלך החטיבה? שאלה זו נובעת מההנחה שתלמידים מושעים ממילא הם התלמידים הפגיעים מבחינה חברתית ונפשית, והשעיה תחמיר את מצבם ותגביר את סיכוייהם לפנות להתנהגויות של סטייה חברית כבוגרים.
  2. כיצד משנה ההשעיה את מעורבותם האקדמית והריגשית בבית הספר? אמנם מחקרים אחדים (Link and Phelan, 2001; Paternoster and Iovanni, 1989) הוכיחו כי בתנאים מסויימים, השעיה עשויה לגרום לשיפור או להיעדר שינוי בגישתו של התלמיד. אבל אם גישתם של תלמידים לבית הספר הופכת שלילית יותר בעקבות ההשעיה, הרי שיש בכך כדי להעיד שלהשעיה השלכות פסיכולוגיות בלתי רצויות, ובלתי מכוונות.

דיון

בית הספר עשוי להשפיע על התלמידים מבחינה פסיכולוגית, לעצב את מידת המעורבות של המתבגרים בלימודים ואף את מסלול חייהם הבוגרים (Dreeben, 1968). גישותיהם המוקדמות של תלמידים לבית הספר מהוות אינדיקטור מהימן למדי למידת מעורבותם בהמשך, ואף לסיכון לנשירה, כיוון שהן מבשרות על יציבות המערך הנפשי והמנטאלי שישפיע על התנהגות ולמידה (Farrington et al., 2012).

לצורך השגת ידע חשוב זה, יצר המחבר כמה מודלים אנליטיים, באמצעותם למד דרך בחינת השינויים בגישת התלמידים ללימודים, באיזה אופן משפיעה ההשעיה מהלימודים על מעורבותם האקדמית, ועל מי מהם השפיעה יותר או פחות.

כאמור למעלה, המידע הושג דרך קשירת תוצאות שני סקרים קיימים שבדקו את גישות התלמידים ללימודים והשוואתם להישגים הרשומים על ידי המוסד. לכך התווספו תוצאות דיווח עצמי שלהם מראשית השנה ומסופה ונתוני ההשעיה הרשמיים כפי שנרשמו בדו"ח המחוזי באותה תקופה (מראשית השנה ועד סופה).

גישות התלמידים כמבשרות השעיה ותוצאותיה

אוכלוסיית התלמידים היא אוכלוסייה פגיעה עוד טרם ההשעיה (Losen and Martinez, 2013). באורח התואם את ספרות המחקר הקיימת, כותב המאמר מאשר כי גם במדגם שלו רוב התלמידים המושעים היו נערים אפריקנים-אמריקנים, ממעמד כלכלי מוחלש ודיווחו על מוגבלות זו או אחרת.

המחבר מוסיף למחקר הקיים כי תלמידים מושעים נוטים להביע חוסר אמון בבית הספר, תחושת שייכותם החברתית היא קטנה ומקור השליטה שלהם (Locus of control) חיצוני. מקור שליטה הוא מונח המתאר את הרגשת השליטה שיש לאדם על מאורעות חייו, כמו גם את אמונתו באשר לגורמים המשפיעים בחייו. מקור שליטה חיצוני מעיד על כך שהאדם מאמין כי חייו והחלטותיו נשלטים בידי סביבתו, בידי כוח עליון או בידי אנשים אחרים. על פי הממצאים במחקר הנוכחי, בסוף השנה, תלמידים שהושעו מדווחים על רמה גבוהה הרבה יותר של מקור שליטה חיצוני, ביחס לתלמידים שלא הושעו.

סיכום

מחקר זה תורם לידע על השפעות ההשעיה מבית הספר על חייהם של צעירים. מעורבותם הרגשית של מתבגרים, כפי שהיא נמדדת על פי גישתם ללימודים, עלולה להידרדר בעקבות השעיה. התנהגויות התלמידים אמנם תורמות לשיעורי ההשעיה, אך מדיניות המוסדות ותפיסותיהם של מקבלי ההחלטות בבית הספר משפיעים על האופן בו התלמידים יחוו את ההשעיה.

ללא קשר לסיבותיה סביר להניח שההשעיה גורמת לתוצאות פסיכולוגיות בלתי מכוונות בנפשם של המתבגרים. במקום שתפעלנה כסנקציות מתקנות, הן עלולות לגרום לפגיעה באמון התלמידים בבית הספר ובזהות האקדמית שלהם. לפגיעה זו השלכות גם בהמשך חיי המתבגר, ומחוץ למסגרת בית הספר, כעוד מכשול וקושי בחייו הבוגרים.

לפיכך ראוי שמחקרים עתידיים יתמקדו באופן בו ניתן לחזק את מעורבותם האקדמית של התלמידים המושעים, לחשוב על פרקטיקות משמעתיות ועל האילוצים החברתיים המשפיעים על תלמידים הנמצאים בסיכון להרחקה.

 

ביבליוגרפיה

 

Bruch, Sarah K., and Joe Soss. 2018. ‘‘Schooling as a Formative Political Experience: Authority Relations and the Education of Citizens.’’ Perspectives on Politics 16(1):36–57

Dreeben, Robert. 1968. On What Is Learned in School. Boston, MA: Addison-Wesley

Farrington, Camille A., Melissa Roderick, Elaine Allensworth, Jenny Nagaoka, Tasha Seneca Keyes, David W. Johnson, and Nicole O. Beechum. 2012. Teaching Adolescents to Become Learners: The Role of Noncognitive Factors in Shaping School Performance: A Critical Literature Review. Chicago, IL: University of Chicago Consortium on Chicago School Research

Link, Bruce G., and Jo C. Phelan. 2001. ‘‘Conceptualizing Stigma.’’ Annual Review of Sociology 27(1):363–85

Losen, Daniel J., and Tia E. Martinez. 2013. ‘‘Out of School and off Track: The Overuse of Suspensions in American Middle and High Schools.’’ Los Angeles, CA: The Civil Rights Project

Paternoster, Raymond, and Leeann Iovanni. 1989. ‘‘The Labeling Perspective and    Delinquency: An Elaboration of the Theory and an Assessment of the Evidence.’’ Justice Quarterly 6(3):359–94

Wolf, Kerrin C., and Aaron Kupchik. 2017. ‘‘School Suspensions and Adverse Experiences in Adulthood.’’ Justice Quarterly 34(3):407–30

מה דעתך?

 
Bruch, Sarah K., and Joe Soss. 2018. ‘‘Schooling as a Formative Political Experience: Authority Relations and the Education of Citizens.’’ Perspectives on Politics 16(1):36–57
Dreeben, Robert. 1968. On What Is Learned in School. Boston, MA: Addison-Wesley
Farrington, Camille A., Melissa Roderick, Elaine Allensworth, Jenny Nagaoka, Tasha Seneca Keyes, David W. Johnson, and Nicole O. Beechum. 2012. Teaching Adolescents to Become Learners: The Role of Noncognitive Factors in Shaping School Performance: A Critical Literature Review. Chicago, IL: University of Chicago Consortium on Chicago School Research
Link, Bruce G., and Jo C. Phelan. 2001. ‘‘Conceptualizing Stigma.’’ Annual Review of Sociology 27(1):363–85
Losen, Daniel J., and Tia E. Martinez. 2013. ‘‘Out of School and off Track: The Overuse of Suspensions in American Middle and High Schools.’’ Los Angeles, CA: The Civil Rights Project
Paternoster, Raymond, and Leeann Iovanni. 1989. ‘‘The Labeling Perspective and    Delinquency: An Elaboration of the Theory and an Assessment of the Evidence.’’ Justice Quarterly 6(3):359–94
Wolf, Kerrin C., and Aaron Kupchik. 2017. ‘‘School Suspensions and Adverse Experiences in Adulthood.’’ Justice Quarterly 34(3):407–30

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?