יצירתיות בקרב ילדים: מסגרת תיאורטית וסקירה שיטתית

מאת: Elisa Kupers

Kupers, E. et al. (2018). ‘Children’s creativity: A theoretical framework and systematic review’, Review of Educational Research, 1-32.

 

יצירתיות בקרב ילדים: מסגרת תיאורטית וסקירה שיטתית

חשיבותה של יצירתיות בחינוך ידועה ומוכרת בכל העולם. יצירתיות נחשבת לאחד מהכישורים הבסיסיים של התלמיד במאה ה-21. באמצעות סקירה שיטתית ואינטגרטיבית של ספרות המחקר שיצאה לאור בין השנים 2006- 2017 (187 מחקרים) ועסקה ביצירתיות של תלמידים בבתי הספר היסודיים, המאמר הנוכחי מבקש לפתח מסגרת המבוססת על עקרונות תיאוריית המערכות הדינמיות המורכבות (complex dynamic systems theory) כדי לתאר ולהסביר יצירתיות אצל ילדים.

באמצעות מודל זה מבקשים המחברים להשיג שתי מטרות: להסביר השקפות שונות על תפקידו של החינוך בפיתוח יצירתיות בקרב ילדים, כמו גם ליצור אינטגרציה של הידע האמפירי שנאסף עד כה. בשל המספר הרב של המחקרים שנסקרו, לא יכלו מחברי המאמר להיכנס לעובי הקורה של כל הסוגיות העולות, אבל הם ביקשו להציב מודל שיאפשר להתמודד עם שאלות ספציפיות הקשורות ליצירתיות.

המאמר מוכיח שקיים פער בין הקונצנזוס התיאורטי לפיו יצירתיות היא תהליך הדרגתי, כלומר נתון שניתן לחולל בו שינוי במהלך הזמן, לבין העדויות האמפיריות האחרונות, המוכיחות כי יצירתיות אצל ילדים היא תכונת אופי סטאטית ויציבה. בנוסף המאמר מבקש להצביע על כיווני מחקר נוספים ועל סוגיות שעדיין לא טופלו באופן ראוי.

בין הסוגיות שעדיין לא נענו ומחכות לפיתוח נוסף במאמרים הבאים, בולטות אלה הנוגעות לקשרים בין יצירתיות ומוטיבציה, בין יצירתיות להפרעות התנהגות או לקשר בין יצירתיות ואוטיזם. תשומת לב נוספת ראוי שתוקדש לתהליכים לא מודעים ומודעים והקשר שלהם ליצירתיות, כמו גם לדיון במילות מפתח מקובלות כגון "מחשבה מוסחת" ו"יצירתיות".

למאמר המלא

לקריאה נוספת

תבונה ויצירתיות במאה ה-21

מה נחשב כיצירתיות בחינוך? חקירה של הצטלבויות שדות השיח הציבוריים, פוליטיים ואודות מדיניות בחינוך

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?