דף פריט
30-04-2019

נתפסת תחת מצלמה: מעקב מורים בבית הספר

Perry-Hazan, L., & Birnhack, M. (2019). Caught on camera: Teachers' surveillance in schools. Teaching and Teacher Education, 78, 193-204

לקישור למאמר המלא: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0742051X1830845X

 

סיכום המאמר נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

 

טלוויזיה במעגל סגור מותקנת בבתי הספר לצורך שמירה על בטיחות התלמידים וביטחונם. מאמר זה עוסק בפרקטיקה של שימוש בטכנולוגיה זו המכוון כלפי מורים. הוא מבוסס על ראיונות עם 28 מורים בישראל שדיווחו על שימוש כזה מצד מנהלי בית ספר. המחקר המובא במאמר חושף את תפיסות המורים בנוגע למעקב באמצעות מצלמות, להשפעותיו של מעקב זה על חייהם ועל תנאי עבודתם ולהצדקות השונות המשמשות בעד ונגד פרקטיקה זו. הטענה היא ששימוש בטכנולוגיה זו כלפי מורים הוא תופעת לוואי של שימוש כלפי תלמידים, הכולל מימדים של זמן ומרחב אשר שונים מאמצעי פיקוח אחרים כנגד מורים. לשימוש כזה אפקט מדכא מבחינה מורלית והוא מביא ליצירת קטגוריות חברתיות שמעצימות את הסטטוס החברתי הנמוך של מורים בישראל.

לקריאה נוספת ראו:

הבניית תחושת המסוגלות העצמית של מורות

הערכת ביצועי תפקיד המנהל בעיני מורים בזיקה לשביעות רצונם ומחויבותם לבית הספר

מנהלים מעריכים מורים – בין תפיסה לביצוע

שימוש בטלוויזיה במעגל סגור הפך נפוץ מאוד בעשור האחרון (Hope, 2009). בספרות המחקרית פרקטיקה זו עוררה דיון אתי (Hirschfield & Celinska, 2011; Monahan, 2006) ונבחנו תפיסות התלמידים לגביה (Birnhack, Perry-Hazan, German Ben-Hayun, 2018). יחד עם זאת, לא נדונה השלכותיה לעניין המעקב אחר מורים.

ככל שהדבר נכלל בסקירת המחקרים השונים, נמצא שמורים לא מספיק מודעים לקיומה של טלוויזיה במעגל סגור, לא תפסו את היותם מושא הצילום, ולא הרגישו, חששו או דאגו כתוצאה מהימצאותם במתקני בית הספר (Taylor, 2011). לעומת זאת, סקר שנערך על-ידי איגוד המורים הגדול בבריטניה הראה שכשליש מהמורים מוטרדים מהימצאותן של מצלמות ורואים בהם חדירה לפרטיותם. כ-40% מהם סבורים שהצילומים משמשים גם באופן שלילי בביקורת כנגד המורים (NASUWT, 2014).  

מעקב אחר מורים מתואר בספרות דרך רפורמות הנוגעות, למשל למדידה וסטנדרטיזציה בחינוך ודרך פעילויות כמו תצפיות של מנהלים, ביקורות של הורים ברשתות חבריות, סקרי תפישות תלמידים ועוד. הוא אינו מקושר עם שימוש במצלמות במעגל סגור. כן ישנה התייחסות בספרות לפיקוח עצמי של מורים באמצעות פרסום נתונים על אודות ביצוע תלמידיהם או הישגיהם הכלליים ברשתות החברתיות ומעורבים ברפלקציה.

מעקב ופיקוח מורים יכולים להיות אנכיים, דהיינו מעקב ופיקוח הנעשים על מנהלים בכירים או תלמידים; אופקיים - על-ידי עמיתים והורים; ותוך-אישיים, כלומר על-ידי המורים עצמם. בהקשר הבית-ספרי הפיקוח נועד להפריד בין המורה יוצא הדופן או המורה הטוב לבין המורה שטעון שיפור. בכך, הוא קשר פחות בסיכון בהשוואה לפיקוח ולמעקב בהקשרים אחרים (Page, 2017). 

בספרות מודגש, כי הפיקוח והמעקב אחר מורים מביאים לדמורליזציה ולתחושת עקה. פרקטיקה זו מצטרפת לסטטוס החברתי הנמוך של מורים ויכולה להיות בעלת השלכות משמעותיות.

המחקר, המתואר במאמר זה, מתמקד במעקב ופיקוח אנכיים, שבו מעורבים מנהלי בתי הספר. אף שהמוטיבציה להתקנה של טלוויזיה במעגל סגור בבתי הספר נשענת על הגנה על אוכלוסיית התלמידים, המורים נתפסים בעיני המצלמות ובכך הופכים אף הם למושא מעקב ופיקוח.

פיקוח ומעקב אחר מורים על-ידי מנהליהם נתפסים במובן המשפטי במסגרת זכות המעביד לקניין פרטי והפררוגטיבה שלו לנהל את עסקיו הפרטיים כפי שהוא מוצא לנכון. בתי המשפט בארה"ב פסקו, כי למורים אין ציפייה סבירה לשמירה על הפרטיות בכיתות לחינוך מיוחד או בחדרי הפסקות. לעומת זאת, המשפט האירופי עומד על קיומו של איזון יחסי בין זכויות המורים לזכויות המנהלים. המשפט הישראלי קרוב יותר למשפט האירופי. כך, בתי הדין לעבודה הגנו על פרטיות העובדים בשתי החלטות חשובות שעסקו בניטור באמצעות הדואר האלקטרוני ובשימוש ביומטרי כאמצעי זיהוי. בהקשר של מצלמות נסתרות, נקבע על-ידי בתי המשפט הנמוכים, שהתקנתן פוגעת בפרטיות העובדים. עם זאת אף החלטה שיפוטית לא עסקה בפרטיות המורים בבית הספר.  

לבית הספר עניין בהתקנת מצלמות במעגל סגור. מצלמות כאלה מגנות עליו מפני אחריות משפטית, למשל במצבים של התרשלות ופגיעה בתלמידים והן יכולות להיות לשמש לצורך הבטחת פרודוקטיביות. עם זאת, ובהינתן הפונקציה הכפולה של בתי הספר: היותם מוסד מחנך ילדים ומצד שני, מקום עבודה למורים, יש להיזהר שייעשה שימוש במצלמות מטעמים שלא היו קיימים מלכתחילה. בנוסף, בתי ספר הם מקום של צמיחה והתפתחות. עולה החשש ששימוש במצלמות במעגל סגור עלול לדכא מוטיבציה ולפגוע ברגשות הנחשפים.

בישראל מקובל להתקין מצלמות במעגל סגור בבתי הספר. תקנות משרד החינוך אוסרות על התקנתן בחדרי המורים ובכיתות. מחקר קודם הראה שמורים אינם מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע להתקנות אלה (Perry-Hazan & Birnhack, 2016). ממצאים אלה מצטרפים לעדויות המראות שמנהלי בתי ספר אינם רואים במורים שותפים יעילים בניהול (Addi-Raccah, 2009) ובאופן כללי לסטטוס החברתי הנמוך שיש למורים בישראל בהשוואה למורים במדינות אחרות (Dolton & Marcenaro-Gutierrez, 2013).   

במחקר הנוכחי השתתפו, כאמור, 28 מורים המייצגים מגוון מגדרי, גילי וחינוכי והמגיעים מניסיון, רקע אתני, דתי ואיזור גיאוגרפי שונה. בנוסף, נערכו 8 ראיונות עומק עם מנהלי בתי ספר שדיווחו על שימוש במצלמות במעגל סגור לניטור מורים.

הראיונות חשפו מספר סוגים של מעקב אחר מורים: ניטור נוכחות של מורים, פיקוח על הוראה וענישה של תלמידים, ניטור זמן שמחוץ לכיתה וצפייה במורים שתורנים בהפסקה.

ניטור נוכחות של מורים באמצעות מצלמות קשור לנוכחות של מורים בכיתה, למשל שימוש במצלמות על-ידי מנהלים כדי לאתר מורים מאחרים או כאלה שסיימו את שיעוריהם לפני בזמן או עזבו את הכיתה במהלך השיעור. כן נעשה בו שימוש לצורך בדיקות נוכחות בבית הספר בכלל. כך למשל, באחד הראיונות תארה מורה את ההשפלה שחוותה כשסגן המנהל צעק עליה כיוון שאיחרה בשתי דקות בשל משימת צילום דפי עבודה. מעמד זה אילץ אותה להידרש להסביר למנהל, כ"אחרון התלמידים", מדוע פעולת הצילום התעכבה.

במקרה אחר תיארה מורה, שזומנה למשרד המנהל, אשר ראה במצלמה כי היא עזבה את השיעור שתי דקות מוקדם יותר. זה גם אמר למורה כי אסור לה להשתמש בטלפון הנייד בשעות בית הספר ושהוא ראה אותה עושה כן במצלמה.

הפרקטיקות המתוארות מצד המורים במחקר אושרו בשיחות עם המנהלים. אלה הודו, כי הם משתמשים בצילומים כדי לאתר מורים שלא נוכחים בכיתה במועד שצריכים להיות בה.

המחקר הנוכחי מצביע גם על כך, שמעקב אחר מורים במצלמות משמש לזיהוי פרקטיקות הוראה וענישה של מורים. עולה, כי מצלמות הוצבו בכיתות ובבתי הספר בכלל כדי לבחון כיצד מורים מסוימים מנהלים כיתה וכיצד מתמודדים עם אלימות בה; כדי לבחון את תגובות המורה לאירועים שונים, למשל יציאת תלמידים מהכיתה לפרק זמן ממושך; וכדי לבדוק אם מתקיימת גם הוראה מחוץ לכיתה, למשל במסדרונות או בחצר או לבדוק, לדוגמה את התנהגות מורה לספורט לאחר נפילת תלמידו בשיעור. במקרים מסוימים, מורים מעידים על הימנעות מנקיטת פעולה מסוימת כלפי תלמידיהם בידיעה שהם מצולמים.

במחקר מתגלה גם פרקטיקה של שימוש במצלמה לצורך מעקב מורים כדי לבחון כיצד אלה מנהלים את זמנם מחוץ להוראה, למשל בשיח עם מורים אחרים, בפגישה עם הורים או בשיחות שהתקיימו בחדר המורים.

נמצא גם, שמנהלים עושים שימוש בצילומי מורים הנמצאים תחת תורנות בהפסקות. מורים מעידים ששימוש זה נועד כדי לוודא שהמורים לא משוחחים עם מורים אחרים או משתמשים בטלפון הנייד שלהם. בחלק מהמקרים מורים סיפרו, כי מנהלי בתי הספר הזהירו אותם שהם מצולמים או השתמשו ברמקול ביחס למורים שאחרו למשימת התורנות.

כל המורים שהשתתפו במחקר תיארו תחושה שהם נמצאים במעקב וחלק גדול מהם (18/28 מהמורים) הודו שהיה לכך השפעה על התנהגותם. החוקרים מזהים מספר סגנונות תגובה: הפנמת המעקב, החצנה, הימנעות ואסטרטגיות ביטול ושיח התמרמרות בין המורים.

מורים תארו בצורה השכיחה ביותר את התחושה של "להיות במעקב מתמשך", "להיות זהיר" ו"להיות מוגבל". הם דימו זאת לתוכנת הווייז, שמתריעה על נוכחות משטרה בדרך כשהתרעה זו מביאה להורדת מהירות הנסיעה. חלק מהמורים ציינו, כי עם הזמן הם התרגלו למעקב זה.

חלק קטן מהמורים, שהשתתפו במחקר ציין שהם פועלים באופן מופגן בפני המצלמות כדי להראות למנהל בית הספר שהם מצטיינים בעבודתם. במיוחד הדבר בלט אצל המורים התורנים בהפסקות. מורים אלה "נתנו הופעה", הלכו במכוון למקומות מסוימים שבהם ישנה מצלמה, נעמדו במכוון על הרגלים כדי להראות פעילות וכיו"ב.

לעומת זאת, מעט פחות ממחצית המורים שהשתתפו במחקר דיווחו על הימנעות מהימצאות בסביבה מצולמת והעדיפו לעמוד או להימצא במקום בו ידעו כי אין מצלמות. מורים אחרים נמנעו מלאכול לפני המצלמה או לסדר את בגדיהם. המורים תארו מצב של עדכון הדדי ומיידי בנוגע למיקום המצלמות. מורים מסוימים מתארים העמדת פנים של כניסה לכיתה כדי לשלוח מסרון בטלפון הנייד במהלך תורנות ההפסקה או כיסוי המצלמה וסגירת הדלת בכיתה כדי לא להצטלם במצלמה שנמצאה במסדרון.

מורים רבים העידו על שיח של מרמור בין המורים בנוגע למעקב. שיח זה לווה בתחושות כעס, עוינות, עלבון, חוסר אמון וכיו"ב. חלק מהמורים תאר את המצב בכך שהמצלמות לא נועד לתפוס את הילדים אלא את המורים, לראות שהמורים לא מזיקים לתלמידים. בחלק קטן מהמקרים תוארו מצבים של התנגדות, למשל לשיבוץ של מצלמה בחדר מורים.

למעלה ממחצית מהמורים תארו תחושות של חוסר נוחות כתוצאה מהמעקב באמצעות המצלמות. בחלק מהמקרים עצם קיומן של המצלמות הביא מורים להעמיד פנים, להיות נוכחים בבית הספר גם כשאין חובה או צורך בכך והכל מתוך תחושה של בחינה. חלק קטן מהמורים, לעומת זאת, ציינו כי חשו בטחון לנוכח המצלמות בטענה שמורים שנמצאים בסטטוס חברתי נמוך עלולים להיטפל בקלות לילדים.  

על אף התחושות הקשות שעלו ביחס למצלמות, רוב המורים סברו שיש להתקין את המצלמות. עם זאת, הם הציבו לכך מספר מגבלות מרחביות. כך, הם תמכו בהתקנת מצלמות במסדרונות ובחצרות אך התנגדו להתקנה של מצלמות בכיתות ובחדרי המורים. חלק קטן מהמורים הסכים להתקנת מצלמות בחדר המורים אך להגביל את השימוש בה למטרות מסוימות, למשל למניעת גניבות.

המחקר חושף מספר הצדקות שהביאו המורים להתקנת המצלמות בבית הספר. הצדקה אחת קשורה להתנהגות בלתי מקצועית ובלתי אחראית של מורים עמיתים. לפי תפיסה זו, המצלמה תגרום לכך שהמורים יתפקדו בצורה טובה. הצדקה נוספת קשורה בכך שהמצלמה מאפשרת תיעוד של עובדות ובכך מפחיתה את המשקל שניתן לגרסאות התלמידים בסיטואציות מסוימות במיוחד כאשר נטענות טענות כנגד מורים. הצדקה אחרת, הנוגעת להתקנת מצלמות במסדרונות ובחצרות נוגעת להגנה מפני פציעות, הרתעה מפני התנהגות אלימה ופגיעה ברכוש ואיתור גורמים שאחראים על אירועים חריגים.

כנגד התקנת המצלמות מורים טענו שהדבר משפיע לרעה על האמון ועל מערכות היחסים בתוך בית הספר, במיוחד בין ההנהלה למורים. התנגדויות נוספות נשענו על השימוש שיעשה בצילומים כנגד המורים, במיוחד בעידן שבו ישנה הטיה לטובת התלמידים והוריהם.  

לסיכום, מחקר זה מראה, שלהתקנת מצלמות השפעה משמעותית על חיי המורים ותנאי עבודתם. אף שקיימים אמצעים נוספים לעקוב אחר המורים ועבודתם, כמו למשל באמצעות מבחני תלמידים לעמידה בסטנדרטים מסוימים, פיקוח על בית הספר, הערכות מורים, התערבויות מצד הורים, טכנולוגיות מסוג EdTech ועוד, אלה לא מהווים צפייה במורים באופן כה נרחב כפי שנעשה באמצעות מצלמות. מצלמות מרחיבות את הממדים המרחביים והזמניים של מעקב אחר מורים ומאפשרות למנהלים לצפות במורים בכל משך היום ובמרחבים מגוונים בבית הספר.

המחברים מציינים, כי מבחינה חוקית, נדרשת הצדקה מיוחדת לעשות שימוש במצלמות בית הספר פרט למטרתה שאליה התקנתם תוכננה, קרי הגנה על התלמידים. נראה, כי מנהלים אינם מבקשים את הסכמת המורים לאיסוף מידע אישי באמצעות המצלמות ולא נוקטים בהכרח באמצעים המגנים על זכותם של מורים לפרטיות, למשל לאפשר למורים גישה לצילומים שבהם הם מופיעים. להערכתם, טענת מורים להפחתה במעקב או לשימוש נכון יותר במצלמות עשויה להתקבל באופן חיובי על-ידי בתי המשפט.

היבדלותם של המורים ממורים עמיתים, המתנהגים בצורה בלתי אחראית כלפי תלמידים – התנהגות המצדיקה התקנה של מצלמות לדעתם, מוסברת, לדעת החוקרים באמצעות הסטטוס החברתי של מקצוע ההוראה בישראל. המחקר הנוכחי חושף פרקטיקה של האשמת מורים עמיתים במקום עמידה איתנה ולחימה בעבור הצדק והשיוויון (Von Hippel, 2006). פרקטיקה זו מאפשרת למורים הנחשפים לזהות את עצמם עם קבוצה הגמונית של מורים טובים. בדרך זו, מורים מקבלים את פרקטיקת המעקב גם במחיר של פגיעה בפרטיותם.   

 

ביבליוגרפיה

Addi-Raccah, A. (2009). Between teachers' empowerment and supervision: A comparison of school leaders in the 1990s and the 2000s. Management in Education, 23(4), 161-167

Birnhack, M., Perry-Hazan, L., German Ben-Hayun, S. (2018). CCTV surveillance in primary schools: Normalization, resistance and children's privacy consciousness. Oxford Review of Education, 44(2), 204-220     

Dolton, P., & Marcenaro-Gutierrez, O. (2013). Global teacher index. Varkey GEMS Foundation. Available at: http://sro.sussex.ac.uk/63812/1/2013%2BGlobal%2BTeacher%2BStatus%2BIndex%2BI.pdf

Hirschfield, P.J., & Celinska, K. (2011). Beyond fear: Sociological perspectives on the criminalization of school discipline. Sociology Compass, 5(1), 1-12

Hope, A. (2009). CCTV, school surveillance and social control. British Educational Research Journal, 35(6), 891-907

Monahan, T. (2006). The surveillance curriculum: Risk management and social control in the neoliberal school. In T. Monahan (Ed.), Surveillance and security: Technological policy and power in everyday life (pp. 109-124). London: Routledge

NASUWT. (2014). CCTV monitoring of teachers – A shocking catalogue of professional disrespect and unacceptable intrusion. Available at: http://www.politics.co.uk/opinion-formers/nasuwt-the-teachers-union/article/cctv-monitoring-of-teachers-a-shocking-catalogue-of-professi

Page, D. (2017). Conceptualizing the surveillance of teachers. British Journal of Sociology of Education, 38(7), 991-1006

Perry-Hazan, L., & Birnhack, M. (2016). Privacy, CCTV, and school surveillance in the shadow of imagined law. Law and Society Review, 50(1), 415-449

Taylor, E. (2011). Awareness, understanding and experiences of CCTV amongst teachers and pupils in three UK schools. Information Polity, 16(4), 303-318 

Von Hippel, C.D. (2006). When people would rather switch than fight: Out-group favoritism among temporary employees. Group Processes & Intergroup Relations, 9(4), 533-546

 

מה דעתך?

Addi-Raccah, A. (2009). Between teachers' empowerment and supervision: A comparison of school leaders in the 1990s and the 2000s. Management in Education, 23(4), 161-167
Birnhack, M., Perry-Hazan, L., German Ben-Hayun, S. (2018). CCTV surveillance in primary schools: Normalization, resistance and children's privacy consciousness. Oxford Review of Education, 44(2), 204-220     
Dolton, P., & Marcenaro-Gutierrez, O. (2013). Global teacher index. Varkey GEMS Foundation. Available at: http://sro.sussex.ac.uk/63812/1/2013%2BGlobal%2BTeacher%2BStatus%2BIndex%2BI.pdf
Hirschfield, P.J., & Celinska, K. (2011). Beyond fear: Sociological perspectives on the criminalization of school discipline. Sociology Compass, 5(1), 1-12
Hope, A. (2009). CCTV, school surveillance and social control. British Educational Research Journal, 35(6), 891-907
Monahan, T. (2006). The surveillance curriculum: Risk management and social control in the neoliberal school. In T. Monahan (Ed.), Surveillance and security: Technological policy and power in everyday life (pp. 109-124). London: Routledge
NASUWT. (2014). CCTV monitoring of teachers – A shocking catalogue of professional disrespect and unacceptable intrusion. Available at: http://www.politics.co.uk/opinion-formers/nasuwt-the-teachers-union/article/cctv-monitoring-of-teachers-a-shocking-catalogue-of-professi
Page, D. (2017). Conceptualizing the surveillance of teachers. British Journal of Sociology of Education, 38(7), 991-1006
Perry-Hazan, L., & Birnhack, M. (2016). Privacy, CCTV, and school surveillance in the shadow of imagined law. Law and Society Review, 50(1), 415-449
Taylor, E. (2011). Awareness, understanding and experiences of CCTV amongst teachers and pupils in three UK schools. Information Polity, 16(4), 303-318 
Von Hippel, C.D. (2006). When people would rather switch than fight: Out-group favoritism among temporary employees. Group Processes & Intergroup Relations, 9(4), 533-546
 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?