דף פריט
30-04-2019

סיכום כנס AERA: האיגוד האמריקאי למחקר בחינוך

גוברמן, ע' (2019). סיכום כנס AERA: האיגוד האמריקאי למחקר בחינוך

באפריל 2019 התקיים בקנדה הכנס השנתי של AERA, האיגוד האמריקאי למחקר בחינוך, תחת הכותרת "מינוף מחקר בחינוך בעידן ה'פוסט אמת'". הכנס עמד בסימן של שוויון וצדק חברתי. חלק גדול מהמחקרים שהוצגו בו הראו כיצד גזענות משוקעת במערכת החינוך האמריקאית, וכיצד מדיניות הממשל עומדת בניגוד לממצאי מחקרים שמראים מהו חינוך טוב. חלק אחר מהכנס עסק בשאלה כיצד אפשר ללמד ילדים מרקע תרבותי מגוון.

לאתר הכנס

לקריאה נוספת

תוכנית "אקדמיה-כיתה" מנקודת המבט של המורה המכשיר

קהילות לומדות של מורי מורים בראי התיאוריה החברתית-תרבותית

הגזענות הטבועה במערכת החינוך נגד אפרו-אמריקאים

מחקר על הוראה הראה איך מיקרו-אינטראקציות יוצרות חוסר שוויון מצטבר: הדרישה לדבר באנגלית סטנדרטית, היחס השלילי לשיער של אפרו-אמריקאים, התנהגויות שמביאות להשעיה ולתגובה חריפה מצדן של המורות ביחס לבנים אפרו-אמריקאים ועוברות בלי שהן מעוררות תגובה כלשהי מצדן של המורות כשהן נעשות על ידי בנים לבנים. (יש גם הבדל תרבותי – בנים לבנים יותר מתאמצים להסתיר את ההתנהגויות השליליות שלהם). ההתנהגות של המורים מעוררת את ההתנהגויות שהם מגנים, והפרשנויות שהם נותנים להתנהגויות של הילדים האפרו-אמריקאים מעצימות את האפקט: זעם אצל האימהות, התנהגות אלימה של הבנים, היפר-סקסואליות אצל הבנות. פרשנות שלילית של ההתנהגות של הילדים האפרו-אמריקאים גורמת לניכור מבית הספר ולהשעיה. בתי הספר מעוניינים להרחיק את התלמידים הללו מבתי הספר, כי הם פוגעים בהישגיהם. לבתי הספר אסור להרחיק תלמידים בגלל הישגים נמוכים, אז הם מרחיקים אותם בגלל התנהגות לא-טובה. ההשעיה והניכור גורמים להתדרדרות ברמת ההישגים של התלמידים האפרו-אמריקאים ולנטישה של מוסדות הלימוד. המבחנים נבנו בצלם מי שבנו אותם, ונותנים יתרון למי שבא מהתרבות הלבנה. הוראה לקראת המבחן היא הוראה שמעודדת קונפורמיות, וטמטום (Carla O’Connor).

 

בתי הספר

מחקר שנערך בבתי ספר "מצליחים" מצא הרבה מאוד למידה למבחנים ומעט מאוד למידה מעמיקה. הדוגמאות הטובות ביותר ללמידה מעמיקה מוצלחת נמצאו דווקא בפעילויות הבחירה החוץ-קוריקולריות, שבהן מתייחסים לילדים כאל יוצרים בעלי יכולת. הצלחה בסביבה מאתגרת יוצרת מעורבות ומוטיבציה להמשיך ולהתאמן ולפתח שליטה (mastery). בלמידה עמוקה יש גם העמקה בתוך הדיסציפלינה, וגם קשר בין דיסציפלינות שונות. יש דיאלוג מתמיד בין המדעי לבין חיי היום יום. משימה אותנטית מעודדת מוטיבציה, ומשוב משפר למידה. שפה מדרבנת לחשיבה ומייצגת אותה. צריך קוריקולום שיתמוך בהעברת ידע בין תחומים, יטפח מטא-קוגניציה, מיומנויות למידה, וידע על תרבויות שונות. הארכיטקטורה של בתי הספר כיום והאחריותיות אינן מתאימות ללמידה מעמיקה (למה שידוע לנו מן המחקר על למידה טובה). בחיים האמיתיים ובמדע לא מחפשים מהי המילה שיש לשבץ במשפט, כפי שנעשה במבחנים. מי שהכי סובלים מלמידה משמימה הם ילדים מאוכלוסיות מוחלשות, משום שהמורים משקיעים המון זמן בהבאתם לרמת המינימום הנדרשת במבחנים, במקום לשאוף למיצוי הפוטנציאל: from a nation at risk to a nation of hope. במקום לחשוב איך להביא את התלמידים מנקודה א' ל-ב' עלינו לחשוב: מה מעניין בפעילות שלנו? מה מאפשר להם לבטא את היכולת שלהם? יש להעצים את התלמידים, ולא לשלוט בהם. המורים צריכים לחנוך את התלמידים אל עולם הידע, שבו הם מתחילים, ולא לתווך בינם לבינו (גישת המסירה). אחת הבעיות היא שהמערכת אינה קוהרנטית. בסינגפור שינו את שיטות ההוראה ואת שיטות ההערכה בו-זמנית. כשהמערכת לחוצה בגלל בחינות, למידה משמעותית הופכת ל"בזבוז זמן".

המטרה של בתי הספר היא לסייע לתלמידים למצות את הפוטנציאל האישי ולקחת חלק בחברה דמוקרטית. יש לחנך את הילדים באופן שישיג את המטרות האלה. כל ילד צריך להרגיש שרואים אותו, שהוא שייך, אהוב ורצוי, שמקשיבים לו ומסייעים לו בהתאם להתעניינותו ולצרכיו (Jal Mehta & Sarah Fine).

 

הכשרת מורים בבתי הספר

  • מליסה פארקר ופול קונוויי מאוניברסיטת לימריק באירלנד ערכו מחקר במתודולוגיה של פוטו-וויס. הסטודנטים צילמו בעיקר דומם, וכן תלמידים. מן הראיונות שהם ערכו בעקבות הצילומים עולה שהסטודנטים עמדו על כך שהחינוך הגופני נחשב לנפרד משאר בית הספר. דלת המנהל סגורה. הרבה תצלומים עסקו בניהול כיתה. המורה המכשיר והמד"פ נעדרו מן התצלומים. התצלומים גם יכולים להיות טריגר לדיון בשאלה איך דברים היו יכולים להיראות אחרת.

 

הכשרת מורים במוסדות להשכלה גבוהה

ההוראה נתפסת מצד אחד כמקצוע שבור שיש לתקן, ואפשר לזלזל בו, ומצד שני - כמקור הידע. כדי להפוך את ההוראה למקצועית יותר צריך:

  • להשתמש בשפה משותפת. כיום אנחנו משתמשים באותם מונחים, אך כל אחד משתמש במונחים הללו באופן שונה.
  • אלתור שיטתי. אלתור – תגובה לאינטראקציה הספציפית, תגובה לזולת, רגישות והיענות. שיטתי – מבוסס על שימוש מיומן בפרקטיקות. יש מתח פרודוקטיבי בין השניים. (Thomas Philip)
  • אנו זקוקים לפדגוגיות טרנספורמטיביות, לחשיבה ביקורתית, ולא רק לשכפול הידע מן העבר. Teatro Boalian. משחק תפקידים שמאפשר לצפות אילו תגובות יתעוררו אצל בעלי עניין שונים, בעקבות פעולות חינוכיות שונות. אנחנו זקוקים להוראה שיש בה כבוד לאנושי (humanizing), ולא רק להפחתת נזקים. צריך להבין שתרבות משפיעה על למידה. ההוראה נראית היום כפי שהיא בגלל העבר. עלינו לחשוב מה אנחנו רוצים להשיג, ומה לשנות (Mariana Souto-Manning).
  • אופנות נכשלות לא משום שהן שגויות אלא משום שהן חוסכות חשיבה. כדי לקבל מורים טובים צריך חזון קוהרנטי, הכנה טובה, חונכות ותמיכה בשינוי (דרך קהילות). בנייה של יכולת לאורך זמן, ולא תיקונים מהירים.
  • יש לעודד גישה חקרנית. לשים לב למה נחשב כידע ומה לבורות. מה מעורר התנגדות. יש צורך במורי מורים מרקע מגוון, ויותר אקטיביזם (Katherine Schultz).
  • איזה ידע צריך כדי להעשיר מורים להיות שוויוניים? איך נלחמים בגישת הדפיציט של סטודנטים להוראה מתייחסים בעליונות / גזענות לאנשים חסרי השכלה פורמאלית, ומתנגדים לשוויון? (דוגמאות: "מה פתאום נותנים לאיכרים להחליט בנושאים חינוכיים?" "ההורים האלה לא קוראים לילדים ולא מדברים אתם"). תשובה: יש מתח בין סבלנות לבין דחיפות. צריך להאמין שמורים וסטודנטים להוראה יכולים ללמוד. לשאול שאלות ביקורתיות: מה תעשה כדי לעזור לילדים? כדאי לערוך משחקי תפקידים שיאפשרו לסטודנטים להוראה לחוות את האחר. להקפיא את הסיטואציה ולהחליף תפקיד: Spect-actor.
  • צפייה בקטעי שיעורים מצולמים, זיהוי רגעים קריטיים, ואז – זיהוי הצעדים של המורים שהביאו לרגעים האלה, וקריאה בשמם. להבין את הפרקטיקה. את הרקע התיאורטי ואת ההשלכות האתיות והמוסריות. להתכונן לתשובות שונות של תלמידים.
  • קריאה תיאורטית, צפייה במודל לדוגמה, ניתוח (כולל בחינה של חומרים ומשאבים), תכנון, חזרה עם Time out של המד"פ ובחינת נקודות המבט של התלמידים, הפעלה בכיתה (כולל התערבות של המד"פ), ניתוח ורפלקציה מביאים להתקרבות טובה יותר למודל.

 

 התפתחות מקצועית של מורים

יש להכיר בידע של המורים והתלמידים. יש צורך באמון, זמן, שיתוף פעולה, פעולה פוליטית של מורים למען מורים, יחד עם מורים, תלמידים וקהילות. לכבד את התלמידים. להכיר ביכולת שלהם ושל המורים ללמוד. להקשיב לתלמידים. להכיר את התרבות, הקהילות והשכונות שלהם (Katherine Schultz).

 

קהילות למידה של מורים

מדוע קהילות אלה אפקטיביות? כי מדובר בלמידה מתמשכת, במקום העבודה, עם אפשרות לקבל תמיכה ומשוב. הן מעודדות לקיחת סיכון, נותנות הזדמנות להציג, ומקנות למשתתפים תחושת בעלות. למידה אקטיבית, גישה חקרנית, התמקדות בלמידה של התלמידים, עוסקות בשאלות שמעסיקות את המורים. יש להבחין בין אוטונומיה רפלקטיבית של מורים, לבין אוטונומיה ריאקטיבית, שנובעת מהתגוננות והתנגדות לשינוי. בראשונה יש שיתוף פעולה עם עמיתים, ובשנייה – ניכור ובידוד. יש התנגדות לפרקטיקות מיטביות כמתכונים שמתאימים לכולם. חשוב להתמודד עם בעיות של זמן למפגשים ותכנון, בעיות של יחסי כוח ועם ציפיות סותרות של המכללה לעומת האחריותיות והמבחנים הסטנדרטיים. במכללה הקהילתית של מחוז מנהטן (Borough of Manhattan Community College) התוכנית לא התאימה למורים ותיקים שהתנגדו לשינוי ולמורים מתחילים שהיו מוצפים.

מנחים של קהילות למידה מרגישים חשופים, דואגים לדימוי המקצועי שלהם, מתקשים לשתף את חברי הקהילה מפני שהם חווים עדיין את מודל המסירה.

 

התפתחות מקצועית של מורי מורים

במהלך האינדוקציה, אפשר להשתמש עם מורי מורים באותן שיטות שמשתמשים עם סטודנטים להוראה: לצפות במורי מורים, לנתח מה הם עושים, לערוך חזרות, לקבל משוב מעמיתים, להפעיל בכיתה  (לצלם בווידיאו), ואז לנתח. לדוגמה: איך ומתי להתערב לסטודנט בשיעור.

 

קריאה מומלצת

Teachers College הוציא חוברת מיוחדת עם משחקי תפקידים.

כלים מתוקפים למחקר של מנטורים: Mentoring Profile Inventory Caarke et al., 2012

 IBEN Educator Network – רשת תיכונים מאוד מצליחה, שעורכת השתלמויות מוצלחות למורים.

Preparing children for deeper learning Oakes & Darling-Hammond

EDTPA: קטעי שיעור מנותחים בווידיאו של NCBT.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?