דף פריט
17-09-2018

דמות המורה בראי הכשרת המורים: מבט הסטורי

מקור: רשת עמיתי מחקר, דוח מחקר מס' 1, ינואר 2007. מכון מופ"ת 
 
 
סיכמה וערכה: ד"ר ניצה שוובסקי, נכון מופ"ת
 
מחקר זה מציג מבט הסטורי על דמות המורה כפי שמשתקף במסמכי משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה וביטויים ממשיים של "דמות המורה" במכללות המייצגות אידיאולוגיות שונות ורבות שנים.
לו שאלתם רבים, הייתם שומעים, בודאי, שלו היו יכולים לבחור עיסוק לפי רצונם, היו נוטים לעסוק בחינוך ובהוראה, אולם המציאות רחוקה מן הרצוי. בפועל, יוקרתו של מקצוע ההוראה תיאורטית בלבד והפער בין השיח האידיאליסטי על "דמות המורה הראוי" והמציאות בפועל—גדול. על-פי השיח האידיאליסטי, מאפייניו של המורה "הרצוי" או "הראוי" כוללים מגוון רחב של כישורים ויכולות גבוהים בתחומי ההשכלה, תחומי הדעת, ידע פדגוגי, חקר וניתוח, למידה, סקרנות אינטלקטואלית, מודעות חברתית, רגישות לילדים ולמבוגרים, כישורים דיאלוגיים, עבודה בצוות וכישורי ניהול. המציאות, מאידך, שוחקת, משפילה ומזמנת עבודה בתנאי שכר בלתי אפשריים. "האומנם קיימים מורים שמאגדים באישיותם את כל התכונות הנעלות הללו? " שואלים המחברים, וכורכים את שאלת דמות המורה בשאלת הכשרתו, לאור הפער בין התפיסה האידיאליסטית לבין המציאות, ולאור מהלכים פוליטיים וכלכליים, התורמים להשמצתם של מורים כ"בעלי יעילות נמוכה למערכת ולדחייה ממקצוע ההוראה ". עוד תוהים מחברי המחקר כיצד משפיע הפער הגדול שבין דימוי המורה הראוי ומצבו בפועל על מעמדן של המכללות האקדמיות לחינוך. באופן מעשי, בודק המחקר כיצד דמות המורה "הראוי" משתקפת בשיח החינוכי של הגורמים המובילים המעורבים במערכת הכשרת המורים: משרד החינוך, בעל האחריות החוקתית, המועצה להשכלה גבוהה, האחראית על הענקת מעמדן האקדמי לתכניות הלימודים במכללות להוראה, ושלש מכללות להוראה, אשר בהן נבדקו ביטויים ממשיים של "דמות המורה".
 
דמות המורה במסמכי משרד החינוך
ניתוח של מגוון מסמכי עמדה (למעט פורום ון ליר) דן בנושא "דמות המורה" בהקשר למתח שבין ה"אקדמיזציה" ל"הומניזציה", ומתייחס לדילמה שמתקיימת בין שאיפת משרד החינוך להפוך את המורה ומוסד ההכשרה להוראה לאקדמיים, אך בו בעת, להימנע מהפיכת המכללות להכשרת מורים למוסדות אקדמאיים מלאים. על פי המסמכים, מדיניות משרד החינוך מקדמת אקדמיזציה בגבולות ידועים, השומרים על שליטת המשרד על המכללות להכשרת מורים. כותבי המחקר מציעים שעל מנת לאפשר דיון חופשי במעמד ההוראה כמקצוע אקדמי ובדמותם של המורים, יש לזנוח את השימוש בצמד המושגים אקדמיזציה/הומניזציה, שאינם, דווקא מייצגים ניגודים, לטובת מושגים עכשויים כגון, פרופסיונאליזציה, מנהיגות חינוכית וכו'.
 
דמות המורה במסמכי המועצה להשכלה גבוהה
ניתוח של מסמכי המל"ג מצביע על עמדה פחות אידיאליסטית מזו של משרד החינוך. המל"ג אינו עוסק בדמות המורה הרצוי או הראוי, אלא בקריטריונים אקדמיים להענקת תואר ותעודת הוראה לפי אמות מידה ברורות, כדוגמת מתווי ההכשרה להוראה בדו"ח אריאב, (2006).על פי מסמכי המל"ג נראה שההוראה אינה נתפסת כגוף ידע אקדמי בלבד, אלא כמקצוע פרופסיונאלי המיוצג באמצעות תעודה אקדמית ומקצועית. מסקנת הכותבים היא שמנקודת המבט של המל"ג תהליך האקדמיזציה של ההכשרה להוראה מתקרב לסיומו ונותר לדון במקומן של המכללות להוראה במערכת ההשכלה האקדמית.
 
היבטים של דמות המורה במכללות לחינוך
ביטויי דמות המורה נבדקו בשלוש מכללות להכשרה: המכללה ע"ש דוד ילין, מכללת בית ברל ומכללה ירושלים לבנות. שלש המכללות מציגות זוויות דיון שונות על דמות המורה כחלק מהוויתם.
במכללת דוד ילין נתפס תהליך האקדמיזציה כמאיים על מסורת ההכשרה הפדגוגית של המכללה, וכפוגע בייחודה של המכללה כמוסד פדגוגי המכשיר "מורה כולל". גישת המכללה גורסת שהאקדמיזציה עשויה להעלות את רמת תכנית הלימודים, אך אינה מוותרת על גישת המזיגה של מקצוענות ולימוד אקדמי שיטתי בתחום הידע הדיסציפלינרי ובתחום המעשי-חינוכי-ערכי.
במכללת בית ברל מקדמים אנשי החינוך את תפיסת המורה כאקדמי בברכה, ומייחלים לתהליך אקדמיזציה מהיר יותר. הם קובלים על היבדלותם משאר מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, למשל בתואר שהסטודנטים מקבלים, ושואפים לשנות את תדמית המורים לא רק באמצעות שיפור שכרם ותנאי עבודתם, אלא גם באמצעות שינוי מעמד המוסדות המכשירים להוראה. בפועל, שוקדים בבית ברל על תפיסה פדגוגית מובהקת סביב "מערכי שותפות" בין המכללה ובתי הספר המאמנים.
מכללת ירושלים לבנות, אשר נבנתה ביסודה על תשתית אקדמית-דיציפלינארית שוקדת על חיזוק לימודי החינוך הדתי-תורני אקדמי וערכי, וידע דיסציפלינארי אקדמי-מקצועי בכל המסלולים. הנחת היסוד היא שהמורה חייב להיות בראש ובראשונה מומחה בתכנים אותם הוא מלמד, וקידומו של סגל ההוראה תלוי בכתיבה אקדמית איכותית.
נידרלנד, דרור והופמן מסכמים ומדגישים את "דמות המורה" כמושג חמקני, הכלול בתהליך האקדמיזציה המתמשך ובמעמד המכללות שעדיין לא הוכרע, ומביאים את דבריו של עמנואל יפה משנות השבעים: "נכשלו הניסיונות לקבוע 'איזהו האדם שיהיה מורה טוב', או'אלו תכונות באדם מבטיחות שיהיה מורה טוב. למרות הניסיונות הנמשכים להגדיר מהי "התנהגות הוראתית" רצויה, בשלב זה יש להבין שיגיעו להוראה'סתם בני אדם מן השורה".

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?