ידע גננות על זיהוי והערכה של ילדי גן בסיכון ללקות למידה. השתמעויות להכשרת מורים

מקור: "בין מכונאי למומחה תחבורה ": ידע גננות על זיהוי והערכה של ילדי גן בסיכון ללקות למידה. השתמעויות להכשרת מורים".
 
סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת.
 
לזיהוי והערכה מוקדמים של ילדי גן בסיכון לליקויי למידה יש חשיבות רבה בשל האפשרות להתערבות מוקדמת ולצמצום הכישלון העתידי בבית הספר. לליקויי למידה יש סימנים מוקדמים, אותם ניתן לזהות כבר בגיל הגן, ולידיעת הגננות את הסימנים המוקדמים לקשיים אלו, הדרכים לזיהויים ולהערכתם, ודרכי ההתערבות האפשריות בגן הילדים יש תפקיד במניעת הקשיים.

בהרצאה נדונה השאלה: כיצד הידע הפדגוגי של הגננות בנושאי זיהוי והערכה של ילדי גן בסיכון ללקות למידה קשורים לתהליכי הדרה ותיוג של ילדים אלו? ובעקבות כך בתפקיד הכשרת המורים לשילוב ילדים מתקשים ביצירת ידע ועמדות שימנעו תהליכים לא רצויים אלו.

המסגרת התיאורטית מתייחסת לפרדיגמות המתחרות ביחס לילדים בעלי צרכים חינוכיים מיוחדים: הן שונות זו מזו בהסבר הגורמים לקושי, בדרכי האבחון וכמובן בדרכי ההתערבות. הפרדיגמה הפסיכו- רפואית מסבירה את מקור הקשיים בגורמים בתוך הילד (" הבעיה היא בילד") לפיכך לקות למידה מקורה בליקויים נוירולוגים ונוירו- פסיכולוגים, האבחון נעשה באמצעות מבחנים סטנדרטיים וההתערבות תיעשה על ידי מומחים מחוץ למסגרת הגן או הכיתה, כמו מורות לחינוך מיוחד, מרפאות בעיסוק או פסיכולוגים. הגננת הרגילה על פי פרדיגמה זו תפקידה לזהות את הילד המתקשה ולהפנות אותו לגורמים מחוץ לגן, כדי שיאבחנו, יעריכו ויתערבו.

הפרדיגמה המתחרה היא ארגונית- מערכתית ורואה את מקור הקשיים ללקות הלמידה בגורמים מערכתיים ("הבעיה היא בבית הספר") כמו תוכניות לימודים, שיטות הוראה, ועמדות מורים כלפי הילד בעל הצרכים המיוחדים. האבחון לכן צריך להתייחס לקשיי הילד כפי שמתבטאים במסגרת החינוכית וגם הטיפול צריך להיות מכוון לשינויים במערכת שיאפשרו להתאים את הסביבה החינוכית לצרכי הילד.
התיאוריה של המערכות הביו- אקולוגיות שפיתח ברונפנברנר מאפשרת התייחסות לא דיכוטומית ללקויות למידה, ומצליחה ליצור אינטגרציה בין הפרדיגמות המתחרות. על פי תיאוריה זו הערכת הילד צריכה להתבצע באותן סביבות בהן מתגלה הקושי, לאפשר הערכת כל הגורמים החינוכיים- סביבתיים (
eco- behavioral assessment (ובעיקר כיצד תכונותיו ונטיותיו של הילד נמצאות באינטראקציה עם אותם גורמים. הערכה כזו מתייחסת לכל הקשרי ההתפתחות ולא רק את ליכולותיו הפנימיות של הילד כפי שקורה באבחון המסורתי שהוא נטול הקשר סביבתי.

לידע המורים ואמונותיהם ביחס לצרכים מיוחדים ושילוב יש זיקה ל מעשה החינוכי, להתפתחותם המקצועית, ולהכשרתם לשלוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתותיהם ולכן חשיפת ידע זה היא משמעותית למורי מורים העוסקים בהוראה של נושאים אלו.

השאלות המרכזיות הן:
מהו הידע המקצועי של הגננות הרגילות ביחס לנושאים כמו: לקויות למידה, זיהוי מוקדם של לקויות למידה, דרכי הערכה של ילדים עם צרכים מיוחדים בגן, ודרכים לשילובו של ילד זה בגן?
מה הקשר בין הידע ביחס לנושאים הללו לבין העמדות והמעשה החינוכי כלפי ילדים המזוהים כבעלי סיכון ללקות למידה?

כיצד הידע קשור בתהליכי תיוג והדרה של הילדים המזוהים כבעלי סיכון ללקות למידה?
מהן ההשתמעויות של ידע זה והשלכותיו להכשרת מורים לשילוב ילדים מתקשים במערכת החינוך הרגילה?


מתודולוגיה
ניסיוני בהכשרת מורים וכפסיכולוגית חינוכית הובילו אותי לערוך מחקר פעולה.
במהלך מחקר פעולה שנערך בשנת הלימודים תשס"ב במכללה למורים בצפון עבדתי עם קבוצה של תשע גננות רגילות. כל גננת התבקשה לאתר ילד שאותו היא מזהה כילד בסיכון ללקות למידה בבית הספר ולצפות בו בפעילויות שונות בגן כמו מפגשים, משחק חופשי, למידה יחידנית, ומשחקים דידקטיים. לאחר כל תצפית היא העריכה את נקודות החוזק והחולשה ולבסוף כתבה הערכה חינוכית על הילד. כל התצפיות וניתוחן וכן נתונים שנאספו מקבוצת מיקוד, ראיונות אישיים ושאלונים חצי מובנים נותחו על פי גישת התיאוריה המעוגנת בשדה.

ממצאים
מניתוח הממצאים עולה כי תהליך הזיהוי וההערכה של הילד המזוהה בגן כבעל סיכון ללקות למידה הופך לתהליך של תיוג. שלושה גורמים נמצאו כבעלי זיקה לתהליך זה: ידע הגננות, תנאי עבודתן של הגננות ודימוין המקצועי. להלן יוצגו הממצאים הקשורים בידע הפדגוגי של הגננות.
מאפייניו העיקריים של הילד המזוהה על ידי הגננות כילד בסיכון ללקות למידה בבית הספר הם מאפיינים התנהגותיים, העיקריים בהם: תנועתיות רבה, חוסר שקט, קושי בציות לכללי משמעת, העדר מיומנויות חברתיות המתבטאות בדחייה ו התנהגות תוקפנית, וכן היותו לעיתים מנותק ולא מעורב בפעילויות הגן.
זיהוי הילד כבעל סיכון ללקות למידה על פי התנהגותו, המבטא את הידע הפרקטי של הגננת נמצא באי הלימה עם הידע הדקלרטיבי שלהן לגבי מושג לקות הלמידה וזיהויו בגן הילדים. על פי הידע ההצהרתי שלהן, המשקף ידע תיאורטי אקדמי, מושג לקות הלמידה מוגדר כלקות קוגניטיבית בעיקרה.
לגננות ידע פדגוגי רב בזיהוי והערכה של הילד המתקשה. הן בעלות יכולת אבחנה טובה ומתארות מגוון רחב של תחומי קושי וצרכים של הילד, ומתייחסות לכל תחומי ההתפתחות. בבחינה של ידע זה עולה כי הידע הפדגוגי משקף בעיקר את הפרדיגמה הפסיכו- רפואית: מקור הלקות הוא נוירולוגי, הפתרון הוא הפניית הילד לגורמים מקצועיים לאבחון וטיפול. גם כאשר בא לידי ביטוי ידע פדגוגי – אקדמי נרחב ביחס לטכניקות ניווט כיתה ופתרונות בתחום החינוכי כמו שיטות הוראה ועיצוב התנהגות, הרי הן מכוונות לעבודה יחידנית עם הילד המתקשה, לקידומו ושיפור יכולותיו.

ידע פדגוגי מועט, אקדמי ומעשי, מתייחס לגורמי הקושי של הילד, להתערבות ולמושג ההערכה על פי הפרדיגמה המערכתית- חינוכית. נמצאו מעט הסברים לקשיי הילד הקשורים באינטראקציה בין הגננת לילד, בפעילויות המוצעות לילד, בארגון לקוי של הסביבה הפיזית בגן או גורמים מערכתיים אחרים.

דיון
לידע האקדמי והמעשי של הגננות יש השלכות על שילובו של הילד המזוהה כבעל סיכון ללקות למידה בגן. ידע הגננות, הנעוץ בפרדיגמות פסיכו- רפואיות ללא איזונן בידע מן הפרדיגמות המערכתיות- חינוכיות, המדגיש את מקור הלקות בילד בלבד, מביא את הגננות להבנה כי שילוב פירושו שינוי הילד ותיקונו כדי שיתאים לכיתה. תפיסה זו מייצגת את הגישה המנרמלת. ידע זה אינו תואם את התפיסה המקובלת כיום כי שילוב פירושו מתן תמיכה לילדים מתקשים באמצעות פיתוח תוכניות לימודים כלליות המכוונות לכל התלמידים.

תוצאה נוספת של תהליך זיהוי וההערכה המבוסס על הנחות המודל הפסיכו- רפואי המציע פתרונות מחוץ לכתה, היא פתיחת תהליך המביא להדרה של הילד, תיוגו, ובניית " זהות מוסדית", וכל זאת עוד לפני כניסתו לבית הספר עם השפעות על דימויו העצמי של הילד, הנעתו ועמדותיו כלפי מסגרות חינוכיות.
אחת ההשתמעויות העולות מן הממצאים קשור בידע הנלמד בתכניות הלימודים במוסדות להכשרת מורים בנושא שילוב ילדים מתקשים בכתה והמסרים המועברים באמצעות ידע זה. הצורך בבדיקת הידע הגלוי והמסר הסמוי המועבר בתכניות ההכשרה הוא חיוני למניעת התהליכים שתוארו לעיל.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?