17-09-2018

תיאורית ה – mind ותפיסות לגבי הוראה של מורים וילדי גן

מקור: סיכום הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים: "הכשרת מורים על פרשת דרכים". מכון מופ"ת

שתי שאלות מרכזית העומדות במרכז תהליך ההכשרה של מורים הן: מהי הוראה טובה, וכיצד ניתן לטפחה בקרב מורים לעתיד? בניסיון לתת מענה לשאלות הללו, מדגישות תיאוריות חינוכיות עכשוויות את חשיבות ההבנה של מורים לגבי יכולתם וצרכיהם ההתפתחותיים של ילדים, כבסיס להוראה ולמידה משמעותיות. תחום מחקר מרכזי בפסיכולוגיה קוגניטיבית-התפתחותית, שיכול לתרום באפן משמעותי להעמקת ההבנה לגבי תהליכי הוראה ולמידה, הוא "תיאורית ה- "
"Theory of mind. למחקרים בתחום זה עשויות להיות השלכות יישומיות חשובות לגבי דרכי ההוראה המתאימות לילדים בשלבי התפתחות שונים.

תיאורית ה –
mind הינה יכולתם של בני אדם להבין התנהגות אנושית וכן יחסי גומלין חברתיים על-ידי זיהוי המצבים המנטאליים העומדים בבסיסם. המצבים המנטאליים העיקריים, שהבנתם חשובה על מנת להעניק משמעות להתנהגות הפרט וכדי להשתלב באינטראקציות חברתיות הם: מחשבות ואמונות, כוונות, רצונות ורגשות. היבט מרכזי בתיאורית ה – mind הינו היכולת לזהות פערים בידע בין אנשים וכן להבחין בנקודות ראות שונות הנובעות מהבדלים בחוויות ובאמונות של אנשים שונים.

אולסון וברונר (
Olson & Bruner, 1995) הצביעו על כך שתיאורית ה – mind של מורים ושל תלמידים הינה הבסיס לאינטראקציה ביניהם ולתהליך החינוכי המתרחש באמצעותה. נקודת המוצא להוראה היא יכולתם של מורים לזהות היעדר ידע, ידע והבנה חלקיים או אמונות מוטעות אצל הלומד, ומטרה חשובה של ההוראה היא להגיע למצב של מפגש משמעותי ופורה בין ה – mind של המורה לזה של התלמיד. מפגש כזה מתבסס על הכרה של מורים במטרות ובידע של תלמידיהם, ובנוסף - על הכרה באופן שבו ילדים מבינים את מטרותיהם של מורים, וכן את תהליכי ההוראה והלמידה.

אולסון וברונר הציעו מודל היררכי בעל ארבעה שלבים המביא לידי ביטוי הנחות שונות של מורים לגבי ה –
mind של הלומד ותהליך הלמידה, המכתיבות דרכי הוראה שונות. מורים התופסים את תלמידיהם כבעלי יכולת ביצוע יבססו את הוראתם על הדגמה והנחיות לביצוע של מהלכים מסוימים. מורים המייחסים לתלמידים יכולת לרכוש ידע, יראו בעצמם מקור של ידע וישאפו להעביר לתלמידיהם עובדות החסרות להם. לטענת החוקרים, רוב המורים מצויים בשלב זה. מורים המצויים ברמה השלישית לוקחים בחשבון את המטרות, הרצונות ויכולת החשיבה של תלמידים ומסייעים להם בהבניה פעילה של הידע וההבנה שלהם. ברמה הגבוהה ביותר מתרחשת אינטראקציה הדדית, בה המורה והתלמידים הם שותפים לחקירה וללימוד וליצירת ידע ותובנות חדשים.

האופן שבו ילדים מבינים את האינטראקציה ההוראתית ובמיוחד את ההיבטים המנטאליים המעורבים בה החל להיחקר רק לאחרונה. זאת, מתוך הכרה בחשיבותו הן להעמקת ההבנה בדבר ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים והן לשיפור התאמתה של ההוראה לילדים בשלבי התפתחות שונים. המחקר מתבסס על הידע הרב בדבר התפתחות תיאורית ה –
mind, לפיו בין גיל 3 ל – 6 חל שינוי משמעותי ביכולתם של ילדים להבין נקודות ראות שונות של אנשים הנובעות מפערי ידע, אמונות מוטעות, כוונות שונות וכן רצונות ורגשות מנוגדים.

בהרצאה יוצגו מספר מחקרים שבדקו את התפתחות ההבנה של הוראה בקרב ילדי גן ואת אסטרטגיות ההוראה שהם נוקטים בהוראת עמיתים, וזאת בזיקה לתיאורית ה –
mind שלהם. תיאורית ה – mind היא חיונית להבנת הוראה מכיוון שפעילות זו מתבססת על זיהוי פערים בידע בין אנשים ועל כוונה להקטין פערים אלה.

הניסוי הראשון בדק האם ילדים בני 3-5 מבינים שפער בידע הוא תנאי לקיומה של הוראה, ושבעל הידע בתחום מסוים הוא זה שיכול ללמד בעוד שאדם שחסר לו ידע מסוים יכול ללמוד. בניסוי השתתפו 25 ילדים בני 3 ו – 25 ילדים בני 5. המחקר כלל סיפורים שתיארו מצבים של פער בידע בין שני אנשים, והילדים נשאלו שאלות על התפקיד של האדם בעל הידע ושל האדם חסר הידע באינטראקציה. ילדים בני 3 הבינו שרק אדם בעל ידע יכול ללמד, ושייתכנו מצבים שבהם ילדים הם בעלי ידע מסוים (כגון: כיצד משחקים במשחקי מחשב), שהם יכולים ללמד לילדים אחרים ולמבוגרים. ילדים בני 5 הבינו בנוסף לכך שלבעל ידע עשויות להיות אמונות מוטעות לגבי הידע של הלומד, שיכתיבו את החלטתו לגבי הצורך ללמד. כך, למשל, יכול אדם להניח בטעות שלומדים יודעים או מבינים משהו ולהחליט לא ללמדם, בעוד שלמעשה הם אינם יודעים ויש צורך ללמדם.

שני ניסויים נוספים בדקו האם ילדים מבינים שהוראה היא פעילות שכוונתה היא ללמד והאם הם מבחינים בין הוראה ללמידה המתרחשת ללא הוראה מכוונת. בכל אחד מהניסויים השתתפו 20 ילדים בני 3 ו – 20 ילדים בני 5. באמצעות סיפורים שהציגו מצבי הוראה ולמידה שונים נבדקה, למשל, יכולתם של ילדים לזהות הוראה גם במקרים שהלומד לא הצליח ללמוד. בנוסף, נבדקה יכולתם להבחין בין מצב של הוראה מכוונת ללמידה שהתרחשה על-ידי התבוננות של ילד בעמית בעל ידע, שאיננו מודע למאמציו של הילד ללמוד ממנו. ילדים בני 3 שפטו כהוראה רק מצבים שבהם היתה למידה מוצלחת. ילדים בני 5, לעומת זאת, הבחינו בין הכוונה ללמד לתוצאה של פעילות זו וזיהו כהוראה גם מצבים שבהם ההוראה לא הביאה ללמידה. בנוסף, ילדים בגיל זה הבינו שמצבים של למידה שהתבססה על התבוננות וחיקוי בלבד אינם מצבי הוראה. המחקרים אף הצביעו על קשר בין רמת הבנת ההוראה של ילדים לבין תיאורית ה –
mind שלהם.

שלושת המחקרים בדקו בנוסף את אסטרטגיות ההוראה של ילדים בעת שלימדו עמיתים כיצד לשחק במשחק לוח חדש, ואף ראיינו את הילדים לגבי ההוראה שלהם. הממצאים העיקריים מצביעים על הבדלים בין אסטרטגיות ההוראה המרכזיות של ילדים בני 3 ובני 5. ילדים בני 3 מבססים את הוראתם בעיקר על הדגמה ועל הוראות פעולה (למשל: "תזרוק את הקוביה"). בנוסף להדגמות והוראות, בני 5 מסבירים את חוקי המשחק ומאפשרים ללומדים ליישם את החוקים בעצמם. הבדלים באסטרטגיות ההוראה באו לידי ביטוי גם באופן שבו הילדים תיארו את הוראתם בראיון המאזכר. בתשובה לשאלה "איך לימדת את
X לשחק? " אמרו רבים מבני ה – 3 "הראיתי לו", ולעומתם אמרו הילדים בני ה –5 "הסברתי לו".

ממצאי המחקר מצביעים על כך שכבר לפני המעבר מהגן לכיתה א' ילדים מבינים היבטים חשובים של הוראה, והם עשויים להיות בעלי ניסיון בהוראת עמיתים. אסטרטגיות ההוראה של הילדים דומות לאלה המאפיינות את שני השלבים הראשונים במודל של אולסון וברונר. לממצאים אלה השלכות חשובות לגבי הוראה בבתי ספר, שחשוב שמורים לעתיד יכירו. חשוב שמורים יקחו בחשבון את הידע וההבנה של ילדים לגבי הוראה, כאשר הם מתכננים כיצד ללמדם, ואף יעמיקו את הבנתם של ילדים לגבי תהליכי ההוראה והלמידה. לשם כך, יש לעודד שיח חינוכי שבו הילדים שותפים לדיון על דרכי הוראה ולמידה שונות ויכולים אף לבחור את אלה שהם מעדיפים.

גישה זו הרואה בילדים שותפים לפועלו של המורה ומכירה ביכולתם להבין את תהליך ההוראה ומטרותיו עשויה לתרום לשיפור הן באיכות ההוראה של המורים והן באיכות הלמידה של ילדים, ולהגדיל את הסיכוי למפגש תודעתי ובין אישי אמיתי ביניהם.

מה דעתך?

    שלום המחקר מאוד מענין אבל:למה חשוב למורה איך ילדים מבנים הוראה?

    פורסמה ב 06/11/2013 ע״י אמאל סמארה

    אני בהחלט מסכימה עם הגישה שצריכים לשתף את התלמידים בתהליכי ההוראה. כמורה למדעים, פעמים רבות אני מציגה לתלמידים נושא מסויים או מושג ומראה להם שניתן ללמוד נושא זה בכמה דרכים. בדרך זו כל ילד מתחבר לדרך אחרת ומבין טוב יותר את הנושא הנלמד. ישנם פעמים שהילדים מציעים דרכים להסבר, נותנים דוגמאות, או דרכים לניסוי בדרך זו הם שותפים פעילים בלמידה והלמידה משמעותית יותר.

    פורסמה ב 30/11/2010 ע״י מירב זיתוני

    שלום, ההרצאה בדיוק עוסקת בנושא העבודה שאני צריכה להגיש. הבעייה שאני עובדת עם בי"ס יסודי.1. איפה אני מוצאת את הניסויים שנערכו? 2. האם יש חומר על הוראה של ילדי יסודי?תודה מראשסיגל

    פורסמה ב 01/12/2011 ע״י סיגל מעגן
    מה דעתך?