דף פריט
17-09-2018

גם מורים צריכים מוטיבציה

מלאך-פיינס, איילה. "גם מורים צריכים מוטיבציה". הד החינוך. גיליון 7, כרך פ"ה. תמוז תשע"א, אוגוסט 2011. עמ' 99- 102.

סיכום עיקרי המאמר :

הוראה אינה "סתם" מקצוע. ההוראה מושכת לעתים קרובות אנשים בעלי תחושה של ייעוד, אנשים המבקשים להיות מודל חיקוי לצעירים, לתת להם השראה ולעצב את רוחם. לעתים קרובות בוחרים בהוראה בגיל צעיר, עוד בתקופת הלימודים בבית הספר, מתוך תחושה שגלומה בה משמעות מיוחדת. אנשים כאלה מתחילים את מסלולם המקצועי עם ציפיות גבוהות, חדורי הנעה אידיאליסטית. אולם כאשר ציפיותיהם נכזבות וחוויית המשמעות נעדרת, הם מאבדים את ההנעה שעמה באו למקצוע ונשחקים.
שחיקת מורים זכתה לתשומת לב מחקרית רבה ועקיבה במהלך העשורים האחרונים. מרבית המחקרים בנושא תיעדו שחיקה של מורים וזיהו גורמים בסביבת העבודה האחראים להם. אף שאופי העבודה משתנה בכל רמה (למשל הוראה באוניברסיטה לעומת הוראה בגן) ובאזורים שונים, הסיבות הבסיסיות לשחיקה זהות, ומבטאות את אי-היכולת של המורים להגשים מטרות וציפיות עמן הגיעו להוראה.

שחיקה ומשמעת

את רוב גורמי השחיקה של המורים יש לתלות בסביבת העבודה שלהם – מספר התלמידים הגדול בכיתה, עומס המטלות, עודף הניירת, היעדר השפעה על קבלת החלטות הנוגעות לחיי בית הספר, היעדר משוב מעמיתים ומההנהלה, הנהלה לא יעילה, קושי בניהול ילדים מתפרעים ומשכורות נמוכות.

בעיה חמורה במיוחד, ההולכת ומתגברת בשנים האחרונות, היא בעיית האלימות והמשמעת. כמעט בכל הסקרים על שחיקה בעבודת המורים ניצבות בעיות משמעת בראש הרשימה. פרידמן חקר דפוסי התנהגות של תלמידים התורמים לשחיקת מורים, ומצא כי התנהגויות המביעות חוסר כבוד וחוסר הקשבה תרמו ל-22% מהשונות בשחיקת מורים.
גורמים נוספים לשחיקה ולנשירה מההוראה הינם המעמד המקצועי הנמוך של ההוראה, תחושת בדידות וחוסר סמכות. התוצאה של לחצים אלה, טוען פרידמן, היא "תנועת מלקחיים" של תגובה קוגניטיבית – תחושה של כישלון אישי ומקצועי ותגובה רגשית – תחושת עומס ותשישות נפשית. שתי התחושות, בנפרד או במשולב, מניעות מקבץ תגובות המחולל דחף לנטוש את המקצוע. לדעתו של פרידמן, תשישות נפשית היא הרכיב הייחודי והממשי ביותר של שחיקת המורה, והיא חמורה יותר מתשישות גופנית.

בין משמעות למשמעת

מחקריה של הכותבת מאששים את רוב ממצאי המחקר על שחיקה של מורים: רוב גורמי השחיקה נובעים מן העובדה שבעיות משמעת מסכלות את הציפיות למשמעות. כשמורים נשאלו באחד ממחקריה על המטרות והציפיות שהיו להם כשהחלו את הקריירה שלהם בהוראה, בראש הרשימה (49%) היו המטרות. מורים דיברו על שאיפתם לחנך ולהעניק ידע וערכים. מבין הנשאלים היו מורים (28%) שהדגישו את רצונם להשפיע על התלמידים, ואחרים (19%) דיברו על רצונם להוות מקור השראה.
כשאותם מורים נשאלו על גורמי השחיקה שלהם, בראש הרשימה (49%) היו בעיות משמעת, אשר באות לידי ביטוי ב"הפרעה למהלך השיעור", "חוסר הקשבה", "חוצפה", "זלזול" ו"חוסר עניין". גורמי שחיקה אחרים (21%) היו "הנהלת בית הספר", ה"מונוטוניות", "היעדר עבודת צוות" (5%) ונושאים אחרים, וביניהם משכורת נמוכה (8%).
כיתות שבהן המורים מבלים חלק גדול מדי מהזמן בריסון התלמידים, בהשלטת משמעת ובענישה וחלק קטן מדי בחינוך ובהוראה שוחקות את המורים וגורמות לרבים מהם לנטוש את המקצוע.

סיבות לא מודעות לשחיקת מורים

כשמורים נשאלים על חוויות הילדות שלהם הם מתארים לעתים קרובות חוויות של בדידות, חרדה ובושה ומצבים שבהם עמדו במוקד של תשומת לב שלילית. כאשר סיפורים אודות תחושות של חרדה, השפלה, עלבון וחוסר אונים מושווים לאפיונים של הוראה אידיאלית, הקשר נראה ברור: מורה העומדת לבדה מול כיתה ומעצבת, מלהיבה ומנהיגה אותה מרפאה את חוויות הילדות הקשות שלה. כך הופכת המורה להיפוכה הגמור של הילדה שהייתה – ילדה חסרת אונים מול קבוצה הלועגת לה.
כאשר ציפיותיה ומטרותיה של המורה, המודעות והלא מודעות, מסוכלות עקב בעיות משמעת והנהלה אטומה, היא משחזרת את טראומת הילדות שבה חשה בודדה בעולם עוין. אנשים שבחרו בהוראה משום שציפו כי תאפשר להם לרפא פצעי ילדות אך גילו שהיא משחזרת אותם נשחקים מהר ונוטשים את ההוראה.

הקלה של השחיקה

הספרות הענפה בנושא שחיקת מורים מספקת ידע על תופעה זו ומציעה כיווני מחשבה בנוגע להקלה של השחיקה, אולי למניעתה. שחיקה, כפי שראינו, מתרחשת במידה הרבה ביותר בקרב מורים אידיאליסטים. מורים אלה פגיעים יותר ל"חלומות מנופצים לביצוע מושלם".

פרידמן מונה ארבעה גורמים עיקריים לשחיקה של מורים כאלה ואחרים: אופי העבודה – למשל פער ניכר בין הציפיות לעבודה מאתגרת, מהנה ומועילה ובין המציאות; תלמידים בעייתיים; היעדר תגמולים הולמים; משא האחריות; ולחץ זמן ומשימות. היעדר הכרה; תמיכה חברתית דלה – מחסור במשוב חיובי; תחושה שהמאמצים אינם זוכים להערכה בקרב ההנהלה ובקרב העמיתים, הציבור והמשפחה; הערות ביקורתיות; ועוד. תנאי עבודה לא הולמים - דוגמת נהלים לא הולמים של עבודה; הזדמנויות קידום מצומצמות; חוסר הגינות וחוסר שוויון. מאפיינים אישיים – למשל עמדות שליליות כלפי התפקיד; יכולת דלה להתמודד עם לחצים; ופערים בתחושת המסוגלות המקצועית (אי-הלימה בין תחושת המסוגלות האישית לבין המציאות).

הקלת השחיקה ואף מניעתה תלויות ביכולתם של ראשי מערכת החינוך להבין את גורמי השחיקה וליצור סביבת עבודה שבה חלומותיהם המקצועיים והאישיים של המורים יישמרו, יתפתחו ויתגשמו. אפשר לממש את המטרה באמצעות שינויים באופי העבודה בבית הספר, מתן הכרה ותמיכה במורים ותנאי עבודה הולמים למורים. חלק חשוב מן ההתמודדות עם שחיקה הוא בניית מערכת תמיכה חברתית שבה מורים יוכלו לבחון יחד את הלחצים גורמי השחיקה בעבודתם ולהמציא דרכים להתמודדות עמם.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?