דף פריט
17-09-2018

מתמחים בסיפור: מה מגלים סיפוריהם של מורים מתחילים על הפינות החשוכות של ההוראה

Orland-Barak, L. & Maskit, D., (2011), Novices 'in story': what first-year teachers' narratives reveal about the shady corners of teaching, Teachers and Teaching, 17(4), 435-450.


המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: סיפור/נרטיב, מורים מתחילים, התפתחות מקצועית.

המאמר כולל ניתוח של 10 סיפורי מתמחים שנכתבו במסגרת התחרות הראש ונה לכתיבת סיפורים המתקיימת מזה כמה שנים באגף למתמחים ולמורים מתחילים של משרד החינוך. הסיפורים משקפים אינטראקציות חברתיות מורכבות המתקיימות במסגרות פדגוגיות בבתי ספר יסודיים. הם מבטאים שלושה ממדים שיש ביניהם קשרי גומלין: סיפור של אירועים אמיתיים או דמיוניים, המללה של אירועים אלה באמצעות שימוש בשפה ספרותית ייחודית ליצירת אחדות ועקביות , ויצירת סיפור שעשוי לגעת ברגשות שונים ולהפגיש את הקוראים עם התנסויות אמינות (Rosen, 1985 ,Gergen & Gergen, 2006).

הפינות החשוכות - ניתוח הסיפורים חשף ממדי תוכן שיש בהם כדי להאיר "פינות חשוכות בהוראה", היבטים עוינים שלה ותחושות של חוסר יכולת פעולה של המורים המתחילים (כותבי הסיפורים). פינות חשוכות אלה סובבות סביב שלושה צירים:

א) הכרה בגבולות היכולת של המורים,
ב) התמודדות עם ההכרה בפער הקיים בין החזון לבין המציאות,
ג) מאבק בקולות השונים הפועלים במערכת החינוכית.

האמצעים האמנותיים ככלים למתן משמעות לאירועים – המסר על העוינות וההתנגדות מועבר לקורא באמצעות "ספור של סיפור", באמצעות שימוש בשפה ספרותית ייחודית שיש בה בין היתר מטאפורות, משחקי מלים ובנית מוטיבים. האמצעים הספרותיים מאפשרים למספרים להשמיע את קולם, להעביר את המורכבויות שהם מיחסים להוראה ולחיים בבית הספר ובכיתה, ולשקף "נקודת התחלה המוסרית" ועמדה הכוללת אכפתיות, אמון, רגישות ואחריות להוראה (Floden & Feiman-Nemser, 1986). הקוראים מכוונים להעריך את האופי המטאפורי, הקונוטטיבי והסמלי של המלים והמשפטים שהמספרים בחרו להביא בסיפוריהם, והמאפשרים "לגעת בעצם"(Greene,1986) ממש.

סיפורי מתחילים: השמעת קול בזירה החינוכית הציבורית – האפשרות לספר סיפור משקפת את המדיניות הקיימת בישראל בעניין קליטת מורים מתחילים ותחושותיהם, הם גם מקבלים עידוד להשמיע קול גם אם יש בדברים כדי לעורר מחלוקת או למסור מסרים סותרים ביחס למערכת החינוך כולה ומערכת הכשרת המורים בתוכה. חשיפת העולם הפנימי המורכב של מורים אלה מקבלת, באמצעות הסיפורים, הכרה ולגיטימציה.

השתמעויות להכשרת מורים – ניתן לציין שתי השתמעויות מרכזיות:

א) כתיבת סיפור ככלי פדגוגי- מתודולוגי בהכשרת מורים - מורי מורים יכולים לראות באירועים מן השדה הזדמנות ללמוד ולהבין כיצד מתפתחים המתכשרים והמורים ומה נכון בתוכניות שהם מפעילים. האוספים של סיפורי המתחילים מהווים למעשה סוג של ספרות מקרים שניתן לשלבה בתוכניות ההכשרה וההשתלמות. המסגרת הפדגוגית-מתודולוגית של הניתוח הנעשה לאור חוקים וקונבנציות ייחודיים, עשויה לסייע בחשיפה של רגעים מקצועיים אותנטיים הנחווים ע"י המורים המתחילים.

ב) בחינת סיפור : הבחנה בין הייחודי לבין הכללי - מורי מורים יכולים גם להתבסס על זוויות הראייה של המתכשרים בניתוח ובפרשנות של הסיפורים, ובצד מסגרות ניתוח חיצוניות, להבין את התהליך של יצירת משמעות בדרך אישית ואידיוסינקרטית.
מנקודת מבט מחקרית, חקר נרטיבי של סיפורי מתחילים בהוראה פותח צוהר לקידוד ידע פרופסיונלי באמצעות צורה של שיח הממזג ממדים אסתטיים, קוגניטיביים ורגשיים של התנסויות המתחילים ועולמם המקצועי. מיזוג זה מאפשר הצפה של פינות חשוכות של ההוראה שהן חלק מעולם זה.

ביבליוגרפיה

Feiman-Nemser, S., & Floden, R.E. (1986). The cultures of teaching, in: M.C. Wittrock (Ed.), Handbook of research on teaching (3rd edition, New York: Macmillan, 505-526.
Gergen, K.J., & Gergen, M. (2006). Narratives in action, Narrative Inquiry, 16(1), 112-121.
Greene, M. (1986). Landscapes and Meanings, Language Arts, 63, 776-784.
Rosen, H. (1985). Stories and meanings, London: The National Association for the Teaching of English.

מה דעתך?

Feiman-Nemser, S., & Floden, R.E. (1986). The cultures of teaching, in: M.C. Wittrock (Ed.), Handbook of research on teaching (3rd edition, New York: Macmillan, 505-526. Gergen, K.J., & Gergen, M. (2006). Narratives in action, Narrative Inquiry, 16(1), 112-121. Greene, M. (1986). Landscapes and Meanings, Language Arts, 63, 776-784. Rosen, H. (1985). Stories and meanings, London: The National Association for the Teaching of English.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?