יעילותה של תכנית העשרה כלל-מדינתית ב"צמיחה מלמטה" לילדי בתי ספר יסודיים מחוננים

מבוא

פעילויות המיועדות לתת מענה לצרכיהם של ילדים מחוננים, במסגרת השיעורים הניתנים בבתי הספר או מחוץ לשעות הלימודים, נתפסות על ידי רבים כדרך יעילה לקדם את התפתחותם הלימודית והכלכלית-חברתית. יחד עם זאת, מספר ארגונים ברחבי העולם המתמחים בנושא טענו שהאופן בו מיושמות פעילויות אלו מזניח לעתים קרובות את צרכיהם הייחודיים של ילדים מחוננים, וכתוצאה מכך חלה פגיעה ביכולותיהם ובפוטנציאל ההתפתחותי שלהם. לאור זאת יצאו ארגונים אלו, ביניהם המועצה האירופית ליכולות גבוהות (ECHA) וההתאחדות הלאומית למען ילדים מחוננים (NAGC), בקריאה חוזרת ונשנית לאימוץ תכניות שמטרתן לקדם את התפתחותם של ילדים מחוננים באופן הולם, התואם את צרכיהם. אולם הטמעת תכניות קידום כשלעצמה לא מבטיחה השפעה חיובית על התפתחות משתתפיה. נכון לזמן כתיבת המאמר, יעילותן של רוב תוכניות הקידום לילדים מחוננים לא הוערכה באופן שיטתי, ככל הנראה בשל אתגרים מתודולוגיים הנוטים להיווצר במחקרים בתחום המחוננות. על מנת לאמוד את מידת יעילותן של תכניות כאלו ואחרות לטיפוח ילדים מחוננים, נדרשים יותר מחקרים שיטתיים בנושא.

במחקר המוצג במאמר זה נבחנה יעילותה של תכנית העשרה מחוץ לשעות הלימודים לילדי בתי ספר יסודיים מחוננים, שיושמה ברחבי באדן-וירטמברג, אחת מ-16 המדינות בפדרציה הגרמנית. מדובר בתכנית אקדמיית הקטור לילדים (HCAP), תכנית ההעשרה הכלל-מדינתית הראשונה בגרמניה שפותחה במיוחד כדי לענות על צרכיהם של ילדים מחוננים בבתי ספר יסודיים. מטרת התכנית היא לטפח תלמידים מחוננים במובן רחב, הכולל יכולות, תחומי עניין, יצירתיות ומספר משתנים פסיכולוגיים. התכנית שונה מתכניות העשרה רבות אחרות בכך שהיא מיישמת אסטרטגיית "צמיחה מלמטה" לפיתוח קורסים, שבמסגרתה יחידות מקומיות מפתחות ומעבירות את קורסי ההעשרה, ללא קווים מנחים או עם קווים מנחים מוגבלים מאוד בלבד שמתווה קבוצת ההיגוי של התכנית. באופן זה, מכסים קורסי התכנית טווח רחב של נושאים ותכנים, אם כי דגש משמעותי מושם על נושאים הקשורים למדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM).

המחקר המוצג כאן ביקש להעריך את השפעת התכנית על ילדים שהשתתפו בה, באמצעות השוואת ילדים מחוננים שהשתתפו בתכנית במהלך סמסטר ספציפי אחד לקבוצת ביקורת של ילדים בעלי מאפיינים דומים שלא השתתפו בתכנית. השפעת התכנית נבחנה בשמונה ממדים שבהם חתרה לקדם את התפתחות התלמיד: יכולות קוגניטיביות כלליות, הישגים לימודיים, חקרנות ועניין מקצועי, סקרנות הקשורה לידע, יצירתיות, שליטה-עצמית, תפיסה-עצמית ומיומנויות חברתיות.

 

כיצד מגדירים מחוננות?

בעשורים האחרונים פיתחו חוקרים עניין הולך וגובר בתיאור, זיהוי וטיפוח של ילדים מחוננים. ישנן מגוון הגדרות למחוננות, כאשר הקריטריונים בהם נעשה שימוש כדי לאבחן אדם כלשהו כמחונן משתנים בין חברה לחברה, באופן המשקף את ערכיה המסוימים. גישת 'הגורם האחד' המסורתית רואה מחוננות כשוות ערך לרמה גבוהה של יכולות קוגניטיביות כלליות. במסגרת השקפה חד-ממדית זו, אבחונם של אנשים כמחוננים או כלא מחוננים נקבע באופן נוקשה בהתאם לתוצאות המבדק המיועד לכך. גישות אחרות לנושא מייחסות אף הן חשיבות ליכולות קוגניטיביות גבוהות כדרך לזהות תלמידים מחוננים, אך לא רואות אותן כמספיקות כשלעצמן כדי להגדיר מחוננות. תחת זאת, מחוננות מתוארת בהן כמבנה רב-ממדי הכולל מספר תכונות אישיות, כגון יכולות קוגניטיביות כלליות גבוהות, הישגים לימודיים, יצירתיות או מוטיבציה. גישות רבות להגדרת מחוננות אף סבורות כי פוטנציאל או כישורים יוצאים מן הכלל בתחום ספציפי עשויים להתפתח עם הזמן, ולהניב תפקוד ויצרנות גבוהים. משוער כי התפתחותו של פוטנציאל מושפעת מגורמים פנימיים, כמו גם חיצוניים-סביבתיים, כגון עמיתים, משפחה ומוסד לימודים.

לאור הגדרות מורכבות ודינמיות אלו של מחוננות, הוצעו מספר דרכים לקידום התפתחותם של תלמידים מחוננים באופן ההולם את צרכיהם. תכניות העשרה (קרי, פעילויות חינוכיות מחוץ לשעות הלימודים) הן בין הבולטות שבהן. אלו עשויות לנקוט בשתי אסטרטגיות עיקריות: העשרה אנכית ואופקית. העשרה אנכית משמעה בחינה רחבת היקף או מעמיקה יותר של נושאים הכלולים בלאו הכי בתכנית הלימודים הרגילה (כגון שיעורי מתמטיקה נוספים בסוף השבוע), ואילו העשרה אופקית מתייחסת ללמידת תכנים שאינם מופיעים בתכנית הלימודים הרגילה (כגון שפה שאינה חלק מתכנית הלימודים).

 

יעילותן של תכניות העשרה לתלמידים מחוננים

אף על פי שתכניות העשרות רבות ומגוונות לילדים מחוננים מופעלות ברחבי העולם, הידע לגבי מידת יעילותן נותר מועט, ככל הנראה בעיקר בשל קשיים מתודולוגיים האופייניים לתחום (כגון מדגמים קטנים, היעדר קבוצות ביקורת, היעדר הקצאה אקראית לקבוצות והגדרות לא ברורות של מחוננות). מחקרים אמפיריים על פעילויות העשרה התמקדו על פי רוב בפעילויות לימוד ספציפיות בתחום צר (לדוגמה, מתמטיקה) אף על פי שתכניות העשרה רבות חותרות לקידום התפתחות התלמידים במגוון רחב של תחומים. מחקרים קודמים שבדקו את השפעתן של תכניות העשרה על התפתחותם של ילדים מחוננים הצביעו על השפעה חיובית על הישגיהם בבית הספר, אך השפעתן בתחומים כמו משתנים חברתיים-רגשיים, גישות ותפיסה-עצמית הייתה ברורה פחות.

 

תכנית אקדמיית הקטור לילדים

ב-2010 נוסדה תכנית אקדמיית הקטור לילדים במדינה הגרמנית באדן-וירטמברג. על מנת להנגישה לאוכלוסיות רחבות ככל הניתן, היא יושמה במספר אתרים מקומיים, המכונים 'אקדמיות הקטור לילדים', ובאופן טיפוסי ממוקמים בבתי ספר יסודיים בבאדן-וירטמברג. נכון לתחילת 2016, פעלו 61 אקדמיות כאלו ברחבי המדינה.

התלמידים המשתתפים בתכנית נבחרו לכך על סמך המלצת מוריהם. באופן העולה בקנה אחד עם תפיסות מרחיבות של מחוננות, הונחו המורים להמליץ על השתתפותם של ילדים בתכנית בהתבסס על מגוון רחב של תכונות (יכולות קוגניטיביות גבוהות, יצירתיות, תחומי עניין ומוטיבציה) ולא על בסיס הישגים לימודיים ואינטליגנציה גרידא. התכנית אמורה לפתוח את שעריה בפני כ-10% מבנות ובני כל כיתת לימוד (קרי, שכבת גיל) בבאדן וירטמברג. על מנת להבטיח שהגישה אליה לא תהיה פונקציה של יכולתם הכלכלית של הורי התלמידים, ההשתתפות בה היא חינם.

מטרת התכנית היא לקדם את התפתחות התלמידים במובן רחב, הבא לידי ביטוי בממדים שונים: יכולות קוגניטיביות כלליות, יכולות ספציפיות-לתחום, עניין בתחומים ספציפיים, מוטיבציה הקשורה לתפיסה עצמית ולתפקוד עצמי, שליטה או ויסות עצמיים ומיומנויות חברתיות. לאור מגוון התכונות שהיא שואפת לטפח, מציעה התכנית מבחר רחב של קורסי העשרה. דגש מושם על אסטרטגיית ה"צמיחה מלמטה", שבמסגרתה הקורסים מפותחים ומועברים ברמה המקומית,  עם מספר מוגבל בלבד של קווים מנחים כלליים. התכנית מספקת מבחר רחב של קורסים במגוון נושאים מתכנית הלימודים הרגילה ומחוץ לה, וכוללת העשרה אופקית ואנכית כאחד. לפי הקווים המנחים של התכנית, על לפחות 60% מהקורסים הנלמדים בה להתמקד בנושאים הקשורים למדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). בתכנית משתתפים ילדים בכיתות א' עד ד', המגיעים לפעילויות במרווחים מתוכננים (לרוב שעתיים בשבוע) במשך סמסטר אחד. כל אקדמיה מקומית אחראית לבחירת המורים ולקביעת התכנים.


מאפייני המחקר

המחקר המוצג במאמר בדק את יעילות התכנית על סמך מידע שנאסף במהלך שנת הלימודים 2012-2013 מ-45 מתוך 48 אקדמיות הקטור לילדים שפעלו אז ברחבי באדן-וירטמברג.  החוקרים עשו שימוש בדגם ניסויי-למחצה (קבוצת העשרה וקבוצות ביקורת, ללא הקצאה אקראית של חברי הקבוצות) כדי לחקור את השפעת התכנית על מדגם רחב של 2751 ילדי בתי ספר יסודיים. לאור המספר הגדול של משתתפיה (שנבע מכך שיושמה בכל רחבי המדינה) ומגוון הקורסים הרחב שהוצע בה (כגון שחמט, מתמטיקה ומדע), תכנית אקדמיית הקטור לילדים סיפקה לחוקרים הזדמנות ייחודית להערכת יעילותה של תכנית העשרה רחבת-היקף בסביבה טבעית.

 

דיון בתוצאות

מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את יעילותה של תכנית העשרה כלל-מדינתית מחוץ לשעות הלימודים, ביחס למגוון תכונות רחב בקרב תלמידים. התכנית פותחה על מנת לתת מענה לצרכיהם של ילדי בתי ספר יסודיים מחוננים. בניגוד להרבה מחקרים אמפיריים שהתפרסמו בשנים האחרונות על יעילותן של תכניות העשרה, מבצעי המחקר לא התמקדו ביעילותם של קורסים בודדים בנושאים צרים אלא העריכו את התכנית כולה באופן שיטתי. הם עשו זאת באמצעות אימוץ דגם ניסויי-למחצה עם שתי נקודות מדידה, מידע ממספר מקורות (מורים, הורים ותלמידים), מדגם גדול של תלמידי כיתה ג' ושיטות סטטיסטיות מתוחכמות (כגון PSA – Propensity Score Analysis) שנועדו בין היתר לפצות על אי-יכולתם של החוקרים להקצות נבדקים לכל אחת מהקבוצות באופן אקראי.

השפעת התכנית על ציונים בבית הספר

ממצאי המחקר הצביעו על השפעה חיובית קטנה אך משמעותית של תכנית ההעשרה על הישגים לימודיים (ציונים במתמטיקה ובגרמנית). שום השפעה אחרת לא הייתה משמעותית מבחינה סטטיסטית. ילדים שהשתתפו בתכנית ההעשרה קיבלו ציונים טובים יותר במתמטיקה ובגרמנית מאשר ילדים עם מאפיינים דומים (כגון אינטליגנציה, אישיות ורקע משפחתי) מקבוצות הביקורת.

ישנם מספר הסברים אפשריים לכך. ראשית, המתאם החיובי בין ציונים בבית הספר להשתתפות בתכניות העשרה עשוי לנבוע מכך שהמשתתפים בתכנית הקדישו לנושאים הקשורים ללימודים זמן רב יותר מאשר חבריהם שלא השתתפו בה. בדומה לכך, מחקר קודם מצא שיפור בהישגים לימודיים בקרב ילדים שהשתתפו בפעילות העשרה מובנית מחוץ לשעות הלימודים. יתכן שניתן להבין תופעה זו לאור מודל ההזדהות-מחויבות של מארש (1992), הגורס כי הזדהות עם בית הספר וערכים הקשורים אליו מחוזקת על ידי השתתפות בפעילות מובנית מחוץ לשעות הלימודים, והדבר משפיע באופן חיובי על הישגים בלימודים ובתחומים אחרים. מארש טבע מודל זה בהתבסס על מודל ההשתתפות-הזדהות של פין (1989), שלפיו הזדהות מוגברת עם בית הספר עשויה לנבא תוצאות חיוביות בלימודים ובתחומים אחרים.

שנית, בעקבות השתתפות התלמיד בתכנית עשוי לחול שינוי בהשפעת סביבתו המשפחתית עליו. למשפחות יש פוטנציאל להפוך לתומכות או הישגיות יותר אם הן יודעות שאחד מילדיהן מועמד להשתתף בתכנית שפותחה על מנת לתת מענה לצרכיהם של ילדים מחוננים.

 

סיכום ומבט לעתיד

ניתן לקבוע בזהירות שמממצאי המחקר עולה כי כדאי לשקול ליישם אסטרטגיית "צמיחה מלמטה" במטרה ליצור תכניות העשרה מחוץ לשעות הלימודים לילדי בתי ספר יסודיים מחוננים, המיועדות לקדם את התפתחותם במגוון רחב של תחומים (כגון יכולות, תחומי עניין ויצירתיות). ממצא זה עולה בקנה אחד עם המסקנות המוצגות במחקר שנערך על ידי אדלסון ואחרים (2012), ואשר בחן את ההשפעות הממוצעות של סוגי מדיניות שונים בבתי ספר ביחס לתכניות מחוננים במתמטיקה וקריאה, על כלל הישגי בית הספר ועל ההישגים והגישות של תלמידים מחוננים ולא מחוננים. סוגי המדיניות כללו תכניות ואסטרטגיות שונות לטיפוח תלמידים מחוננים, וביניהן האצה (acceleration) והעשרה (enrichment). החוקרים לא מצאו השפעה ממוצעת כלשהי של תכניות מחוננים על תלמידים מחוננים והסיקו שלא נראה כי תכניות המחוננים שהופעלו בזמן כתיבת המאמר בבתי ספר בארצות הברית משפיעות באופן חיובי על הישגי תלמידים מחוננים. עם זאת, לא ניתן היה להבחין בין השפעות תכניות ההאצה לבין השפעות תכניות ההעשרה, מאחר שהנתונים לא סיפקו את המידע שנדרש לשם כך.

לעומת זאת, תכנית המחוננים במחקר המוצג במאמר זה כללה באופן בלעדי קורסי העשרה בנושאים שונים, והשתתפות בה אכן השפיעה באופן חיובי על ציוני התלמידים במקצועות המתמטיקה והגרמנית שנלמדו בבתי הספר. מדובר בממצא מעניין ובעל ערך, אף על פי שהגורמים לו עדיין אינם ברורים לחלוטין. בסיכומו של דבר, עבור ילדים מהווה בית הספר סביבה חשובה המשפיעה על התפתחותם הקוגניטיבית והאישית. אם צרכים מיוחדים של חלק מהילדים אינם זוכים למענה במסגרת תכנית הלימודים הרגילה, נראה כי פעילויות העשרה מחוץ לשעות הלימודים המתקיימות בבתי הספר הן דרך יעילה לפצות על כך. עם זאת, ממצאי המחקר חשפו השפעה חיובית של תכנית העשרה על ציוני מתמטיקה וגרמנית בלבד. כפי שטענו אדלסון ואחרים (2012), יש לבחון מקרוב קורסים ספציפיים או בודדים על מנת לזהות אילו סוגי תכניות העשרה אכן מקדמות את התפתחות התלמידים בממדים שונים ומגוונים.

 

לתקציר באנגלית

 

לקריאה נוספת

חינוך מחוננים באירלנד

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?