דף פריט
16-09-2018

המחקר הוא לא למדף: הקשר בין מחקר בשדה לבין פיתוח ויישום תכנית לימודים.

מקור וקרדיט :  יום עיון בנושא :" מחקר : הלכה למעשה , יחסי גומלין בין מחקר לשדה"  , יום שלישי , 15 במרס 2005 , מכון מופ"ת .

השאלה המרכזית שנדונה בהרצאה היא כיצד יש להשתמש בדוחות מחקר (מחקרי הערכה) כדי לעצב מדיניות – ובאופן ספציפי את מדיניות ביה"ס לחינוך במכללה האקדמית בית ברל.

מנקודת המבט של המרצה, ד"ר עמוס הופמן, מחקרי הערכה הם נקודת מוצא להערכת תוכניות שונות המתקיימות בביה"ס לחינוך ולביצוע רפורמה במערכת המורכבת של הכשרת מורים ומחנכים במכללה. מהסיבה הזאת חלק ניכר ממחקרי ההערכה המוזמנים על ידי ד"ר הופמן, כראש ביה"ס לחינוך במכללת בית ברל , נועדו כדי לספק נתונים, הערכות וחלופות לתכניות קיימות. במקביל ישנם מחקרים שהם פרי יוזמה של חוקרים שונים, שגם הם משמשים תשתית למחשבה ופעולה בתחום זה.

חשוב לציין בהקשר זה שמחקרי הערכה אינם מסתפקים בהבאת נתונים כמותיים על הנושאים השונים, אלא מבקשים גם להעריך את המצב ולהציע חלופות לנוכח המצב במכללה ותוך התחשבות על הכשרת מורים ומחנכים בארץ ובעולם. לכן, יש לראות במחקרים אלו משהו הרבה יותר רחב מאשר עיבוד סטטיסטי של שאלונים, שכן למעשה הם מכשירים מרכזיים בקביעת מדיניות כללית וגיבוש תפיסות עיוניות ומעשיות בנושאים הנדונים.

בהרצאתו מביא ד"ר עמוס הופמן כמה דוגמאות קונקרטיות לגיבוש מדיניות כתוצאה מנתוני מחקרים שערכה יחידת המחקר במכללה. הכוונה בעיקר ללימודי החובה, שהיו סלע מחלוקת בשנים האחרונות עקב העומס הגדול על התלמידים מבחינת השעות והצורך המקביל בקיצוץ תקציבי. התחומים שנחקרו ויוצגו הם: לימודי אוריינות, לימודי תרבות המחשב ולימודי השואה.

כל אחד מהתחומים הללו עבר שינוי מהותי כתוצאה מנתוני המחקר שהוצגו בפני צוותים מקצועיים בביה"ס לחינוך ובסופו של דבר בפני ועדת ההוראה, לימודי האוריינות שונו וצומצמו והאחריות על ביצועם עברה מיחידה עצמאית אל החוג ללשון עברית, לימודי תרבות המחשוב בוטלו, לימודי השואה הם בתהליך של שינוי משמעותי – מדיון בשואה כאירוע היסטורי אל דיון בהשלכות של השואה על החברה הישראלית בזמננו.

להלן הדוגמאות הקונקרטיות של ממצאי מחקרים שהובאו בהרצאה של ד"ר עמוס הופמן:

ממצאי מחקר האוריינות

  • בניגוד להחלטת ועדת ההוראה, לימודי האוריינות לא התקיימו בכל המסלולים.
  • ועדת ההיגוי המלווה הפסיקה להתכנס.
  • הסטודנטים דיווחו על למידה מעטה ממטלות האוריינות.
  •  90% מהסטודנטים לא סיימו את חובת לימודי האוריינות עד תום שנה ב, כנדרש.
  •  נוצר נתק בין המרכז לאוריינות ובין המרצים במכללה
  •  הסטודנטים לא ראו במרכז לאוריינות כתובת לסיוע בעת התמודדות עם הכנת עבודות כתובות.

המלצות המחקר: לצמצם את תכנית האוריינות ולפרוס אותה על פני שנת לימודים אחת. למצוא דרכים לביסוס הקשר בין המרכז לאוריינות לבין המרצים.  לאמיתו של דבר, המחקר גילה שתכנית לימודים מסייעת שנועדה במקור לסייע לתכנית העיקרית הפכה למשימה בפני עצמה, כזו שניסתה לשמר את עצמה.

בעקבות המלצות המחקר החליטה ועדת ההוראה של מכללת בית ברל, לפזר את המרכז לאוריינות, לבנות תכנית לימודים חדשה ולשלבה בתחום הדעת (לשון)

מבנה לימודי תרבות המחשוב

  •   היחידה לתרבות המחשוב מלמדת 2 ש"ש (מתוך 4 ש"ש) את כל הסטודנטים.
  •   הסטודנטים עוברים הליך מיון לשם סיווג לקורסים ברמות שונות.
  •    אין אפשרות לקבל פטור מלימודי תרבות המחשוב.

ממצאי המחקר על תרבות המחשב

  •    יש פער בין תפיסת העולם של המרכז לאינפורמטיקה לבין תפיסת המרצים את מקומו של השימוש במחשב.
  •  לא היה תיאום בין הקורסים של תרבות המחשוב לבין צרכי הסטודנטים בתחומי התמחות שונים.
  •   ראשי היחידות האקדמיות לא הכירו את תכנית הלימודים של תרבות המחשוב.
  •   כ-30% מהסטודנטים למדו את הקורס הבסיסי (הרמה הנמוכה ביותר).
  •   כ-50% מהסטודנטים למדו קורסים ברמת ביניים.
  •   כלומר, כ-80% מהלומדים למדו מיומנויות ולא הגיעו לרמת ידע המאפשרת עיון תיאורטי בנושא.
  •   יש להגדיר "ידע כניסה" לסטודנטים מתחילים ו"ידע יציאה" לבוגרים.
  •   יש לקשור בין הקורסים הכלליים לבין לימודי ההתמחות או המסלול.
  •   יש לדאוג לפיתוח מקצועי של סגל ההוראה כדי לעודד שימוש בטכנולוגיה זו בהוראה השוטפת.

נתוני המחקר מלמדים כי לימודי תרבות המחשב של המרכז לאינפורמטיקה במכללת בית ברל הפכו לישות חינוכית שהשתלטה על המכללה. אנשי המרכז לאינפורמטיקה ראו במושג תרבות המחשב משהו עילאי שקובע את כל מדיניות לימודי המחשב במכללת בית ברל. במשך השנים היתה ביקורת רבה של ראשי המסלולים במכללת בית ברל כלפי המדיניות הלא גמישה של המרכז לאינפורמטיקה שמנעה כל מתן פטור לסטודנטים. מכאן נבע המהלך של ד"ר עמוס הופמן לחקור לעומק את כל העניין של תרבות המחשב במכללת בית ברל ותרומתו להכשרת הסטודנטים. עם זאת, יש לציין כי היחידה לאינפורמטיקה נסגרה במקביל למחקר ולא כתוצאה ממנו. היא נסגרה בגלל קיצוצים תקציביים שנכפו על המכללה.

בראייה כוללת  של מדיניות , המחקר על לימודי תרבות המחשב סייע למקבלי ההחלטות במכללת בית ברל לזהות את כל הגורמים שהובילו לפיצול בהכשרת המורים. מה שקרה הוא שתחומים משניים בהכשרה שהפכו להיות מטרה בפני עצמה. תהליכים בלתי מתואמים אלו יצרו עומס רב על הסטודנטים ופערים בהקניית מיומנויות אחרות. מה שקרה הוא שיחידת המשנה במכללה הגדירה מטרות כלליות במקום ביה"ס לחינוך עצמו.

ממצאי שני המחקרים הנ"ל שהביא ד"ר עמוס הופמן בהרצאתו המאלפת במכון מופ"ת מראים כי מחקרי הערכה כן יכולים להשפיע בפועל על שינוי המדיניות ואינם נותרים בהכרח דוממים על המדף.

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?