דף פריט
16-09-2018

ציפיותיו של פרח ההוראה מיום ההתנסות בעבודה מעשית בבית הספר

מקור: גלי עיון ומחקר, מס' 12, סיוון תשס"ג עמ' 51-60 / מכללת "אוהלו" בקצרין, יום עיון למידה וחקירה
העבודה הוגשה במסגרת קורס למדריכים פדגוגיים, שנה א', תשס"ב, מכון מופ"ת, ת"א.

מבוא

מטרת המחקר לבחון את חשיבות יום ההתנסות המעשית בהוראה בביה"ס מנקודת מבטו של פרח ההוראה.

מחקרים שונים מדגישים את חשיבות ההתנסות המעשית ואת השפעתה על פרח ההוראה. באמצעות העבודה המעשית באה לידי ביטוי ההזדמנות של פרח ההוראה לקשור בין התיאוריה לבין השדה.
קיימים מספר מודלים לביצוע ההתנסות המעשית (זיו, 1988*). בארץ קיימים המודלים העיקריים הבאים: (במכללת אוהלו קיים שילוב של שלושת המודלים הראשונים)

א. המודל המסורתי הנפוץ – הסטודנטים, כיחידים, מפוזרים ביום ההתנסות בהוראה במספר בתי-ספר מאמנים והמדריך הפדגוגי עובר ביניהם.
ב. המודל של עמיתות מכללה-שדה (p.d.s) – שותפות מלאה בין צוות בית הספר, המדריך הפדגוגי וקבוצה של סטודנטים בתכנון ובביצוע ההתנסות המעשית בבית הספר.
ג. בית הספר המאמן – קבוצת סטודנטים מתנסה בבי"ס אחד יחד עם המדריך הפדגוגי.
ד. "כיתת מעבדה" – כפי שבאה לידי ביטוי במכללת וינגייט.

שיטת המחקר

נאספו ונותחו נתונים של 6 סטודנטים שנה ב' בחנ"ג במכללת אוהלו בתשס"ג. עמדות הסטודנטים נאספו באמצעות ראיון.
הסטודנטים יוצאים ליום עבודה אחד בשבוע בבית הספר וצמודים למורה מאמן במודל המסורתי. המד"פ מבקר אותם כפעמיים בחודש. כולם מלמדים בפועל בין שעתיים לשלוש שעות ובשאר היום צופים בעמיתיהם המלמדים.

הממצאים

א. ציפיות הסטודנט מבחינה לימודית

  • הסטודנטים מצפים מיום ההתנסות שיעזור להם מבחינה אישית לרכוש ניסיון, יכולת להשתפר, בטחון עצמי, הוראה נכונה, ומבחינה מקצועית ללמידה תוך צפייה, התנסות בהעברה מהתיאוריה למעשה, הכרת אקלים כיתה.
  • הסטודנטים מצפים מהמורה המאמן שיתן להם מגוון של רעיונות ושיטות לימוד, שידריך אותם בארגון וניהול כיתה ושיתן להם מיגוון של רעיונות ושיטות לימוד, ארגון וניהול הכתה ומתן משוב חיובי או שלילי באמצעות הערות בונות.
  • הסטודנטים מצפים שיקבלו אותם יפה בבית הספר ושהצוות ידע מדוע הם נמצאים שם.
  • לציפיות הסטודנט מהעמית שני היבטים עיקריים: 1. העמית כנותן משוב 2. העמית כחבר לצוות. הסטודנטים מצפים מעמיתיהם שיתנו להם משובים, ביקורת בונה, חיזוקים היכן שצריך. כמו כן שיתחלקו איתם במטלות, שיתנו להם רעיונות ושיתוף פעולה הדדי. 

ב. ציפיות הסטודנט לקבלת עזרה

  • הסטודנטים מצפים לעזרת המורה המאמן בתחומי הלימוד המקצועי. הם מצפים לעזרה בתחום הלימודי אך אינם אוהבים שהוא מתערב ועוזר במהלך השיעור.
  • לסטודנטים אין ציפייה לעזרה לימודית מצוות בית הספר אלא לעזרה משרדית ומורלית.
  • הסטודנט רוצה מהעמית עזרה ברעיונות, בתחומי לימוד שהעמית בקי בהם ועזרה בשעות מצוקה לימודית ומשוב.

ג. ציפיות הסטודנט לגבי יחסים אישיים

  • המורה המאמן נתפס כחבר "בגובה העיניים" ולא כסמכות. הציפייה ממנו ליחס הוגן ושלא ישנה את יחסו אליהם עם הגעת המד"פ.
  • הציפייה מצוות בית הספר היא מצד אחד ליחס קונקרטי, ומצד שני ליחס מיוחד וליחס של כבוד בגלל מעורבותם בתחום החברתי.
  • הסטודנטים מצפים שהתלמיד יאהב אותם ואת שיעוריהם. פה הם גם מודדים את הצלחת ההוראה: אם תתקיים מערכת יחסים טובה עם התלמיד הרי ההוראה תהיה טובה יותר.
  • הסטודנט מצפה ליחסי חברות טובים עם עמיתו, לשיתוף פעולה ולפרגון  הדדי ממנו.

ד. ציפיותיו של הסטודנט מהתנאים הסביבתיים של ההוראה בבית הספר המאמן

  • קשיים כלכליים ובזבוז זמן בנסיעות למקום ההתנסות הם גורמים משמעותיים בציפיותיהם של הסטודנטים לגבי מיקומו של בית הספר המאמן בקרבת ביתם. אך בית ספר עם מורה מאמן איכותי ועם תנאים טובים עדיף על הנוחות האישית ושאר השיקולים.
  • הסטודנטים מצפים שבבית הספר יהיה ציוד רב ומגוון, כחלק מהיכולת להתנסות בכל נושאי הלימוד בצורה הטובה ביותר. (ציוד רב ומגוון הוא תנאי חשוב להוראת החנ"ג)
  • הסטודנט מצפה לכל האפשרויות הקיימות לגבי תנאי מיקום ההוראה, עם עדיפות לאולם ספורט. (אולם הספורט מהווה סביבה בטוחה ופחות מאיימת בהוראת החנ"ג)
  • הסטודנטים מצפים מיום ההתנסות שימשך כמו יום הוראה רגיל עד שעות הצהריים. (לרובם עבודות נוספות אחה"צ)
  • הסטודנטים מצפים לגישה חופשית למקורות ידע בבית הספר בו הם מתנסים. במיוחד חשובה הגישה לחומר הלימוד של הילדים.

ה. ציפיותיו של הסטודנט לגבי מעורבותו בבית הספר המאמן

  • רוב הסטודנטים רוצים להיות מעורבים ולהשפיע על התכנית הלימודית. אך ברור להם שבמגבלות המודל המסורתי הם יהיו פחות מעורבים.
  • הסטודנטים רוצים להיות מעורבים בחיים החברתיים של בית הספר. אך אם המורה לא מעורב ולא יערב את הסטודנט, לעתים רחוקות הוא עצמו ייזום מעורבות.

סיכום

הסטודנטים מצפים מההתנסות המעשית בהוראה, בעיקר שתקנה להם ידע וניסיון מעשיים בתנאי אמת.
מהממצאים ניתן להסיק מספר מסקנות מעשיות, המעניקות יתרון למודל של ביה"ס מאמן, ובפרט למודל של עמיתות מכללה-שדה על פני המודל המסורתי של הדרכה פדגוגית:

  • הממצאים נותנים חיזוק לחשיבותה של ההתנסות המעשית בהוראה בעיני הסטודנטים.
  • ציפיותיהם של הסטודנטים מהמורה המאמן בתחומי ההוראה המעשית, מגבירה את חשיבות שיתוף הפעולה בין המכללה לשדה.
  • הממצאים מכוונים למתן דגש בהדרכה הפדגוגית לראייה שלמה יותר של כל המערכת הבית-ספרית.
  • לאור הביטוי שנתנו הסטודנטים לחשיבותו של העמית בהתנסות בהוראה, ראוי להכניס יותר מסטודנט אחד לביה"ס.
  • יש לתת את הדעת למיקום ביה"ס להקלת הגעתם של הסטודנטים אליו מבחינה כלכלית.

 

* זיו, ש (1988). גישות חלופיות להתנסות המעשית בהשרת מורים. חיבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?