16-09-2018

אמינות במחקרים נטורליסטיים

מקור וקרדיט : שבילי מחקר, רשות המחקר הבין מכללתית, אגרת מס' 12, 2005, מכון מופ"ת.

אחד המדדים לבחינת מדעיותה של עבודה מחקר היא רמת האמינות שהיא מציגה לקורא. מושג אמינות (trustworthiness) מוצע כתחליף לתוקף ולמהימנות הנדרשים במחקרים כמותיים וכן במחקרים איכותיים מסורתיים  (Guba & Lincoln, 1983, chap. 5). המחקר הנטורליסטי – איכותי מחפש אחר האמינות על - ידי כך שהוא מצביע על אחריות אישית, אתיקה של דאגה, ריבוי קולות בטקסט, דיאלוג עם הנחקרים וחתירה למתן ביטוי מרבי להשקפתו ולהבנתו של הנחקר. בתוך כך מלווה את המחקר המודעות לאילוצים של חיי היום-יום שבתוכם הוא נע (צבר - בן יהושע,2001).

ניתן לבנות מחקר בעל אמינות גבוהה באמצעות שימוש בדרכים אחדות (איילון, 2005).

הקפדה על איסוף נתונים מקצועי: מחקר נחשב אמין על פי מידת הקפדנות של ניהולו ולפי אופן הצגתו (אלפרט, 2001) ההקפדה הנדרשת היא על תיעוד מלא ומפורט ככל האפשר של הפעלת כלי המחקר, תוך הפרדה בין התיאור העובדתי לבין הרפלקציה. חיוני למשל ששכתוב הראיונות יתבצע סמוך ככל האפשר למועד קיום הריאיון עצמו.

שימוש ב "תיאור מעובה" ושיפוט על ידי קוראי המחקר: מחקר נחשב אמין כאשר החוקר משכנע את הקוראים שממצאיו ראויים לתשומת לב (אלפרט, 2001) באמצעות השימוש ב "תיאור מעובה" (גירץ, 1960, יכול החוקר לחשוף את אשר הוא מעלה כמציאות ולהציגה לפני הקוראים כשלצדה הבנותיו ופרשנותו לתמונת מציאות זו. חשיפת הממצאים מאפשרת לקוראים לבצע תיקוף נוסף עם עצמם בהתאם להבנותיהם האישיות או לפי היכרותם את הנושא הנחקר (יוסיפון, 2001).

ביצוע מחקר מרובה מקרים: מידת היכולת להסתמך על הנתונים הנאספים גדלה ככל שמשיגים חזרות רבות של נתונים מנחקרים שונים. עיבוי הנתונים באמצעות קיום מספר רב של ראיונות הוא אם כן אחת האפשרויות לחשוף תופעות חוזרות ונשנות ולהגדיל את אמינות המחקר (יוסיפון, 2001). כנות וביקורת עצמית של החוקרים: חוקרים, גם בהעדר השערת מחקר, באים לשדה עם מטען אנושי ותרבותי, עם זהות אידיאולוגית, מיגדרית, דתית, מעמדית, אתנית וגילית, וגם עם ספרות שהם קראו ומחקרים אחרים שהם ערכו, כולל זרם מחקרי שהם מזוהים אתו ושהם מעוניינים לחזק ולבסס (גבתון, 2001) במהלך קיום הריאיון משפיעים החוקרים על הנאמר על ידי הנחקר, ולכן עליהם להיות מודעים לכך. עליהם לגלות אפוא ביקורת עצמית ולהציג לפני הקוראים את תפיסותיהם המוקדמות, את השקפותיהם ואת העדפותיהם העשויות להשפיע על המחקר (יוסיפון, 2001; אלפרט, 2001).

בקרה על ניתוח הנתונים: יש הנעזרים בשופטים חיצוניים מושכלים על מנת לבדוק את מערכת הקטגוריות ואת אופן קידוד הנתונים לתוך הקטגוריות. מצופה מהשופטים שיצביעו למשל על חפיפה בקטגוריות, על אי בהירות בהגדרתן או על נתונים שאינם משתלבים היטב בקטגוריות קיימות. יש הנעזרים בשופטים כדי להציג את מידת ההלימה ביניהם לגבי הניתוח עצמו.

הצלבה: הצלבה היא תהליך אשר באמצעותו משתמשים חוקרים במקורות מגוונים ובדרכים שונות כדי להיווכח שתופעה מסוימת אכן מתרחשת וכדי להבהיר את משמעותה. ניתן לבצע את ההצלבה למשל בשימוש במסמכים כמקור נוסף לבחינת התופעה הנחקרת, או בריבוי מספר הנחקרים ואימות הדדי של דבריהם, או בשימוש במספר כלי מחקר לבחינת אותה תופעה. ההצלבה מוסיפה למחקר נתונים חדשים ומאפשרת לחוקר לבסס פרשנויות שלא נמצא להן עיגון מספיק בחומר המחקר (יוסיפון, 2001) דרך נוספת להצלבה היא בחינת התאמה בין הממצאים לבין הספרות התיאורטית.

מקורות

איילון, י'. (2005) (בדפוס). תפיסות מנהלי בתי ספר בנושא זכויות תלמידים. עבודת גמר לתואר שני, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.

אלפרט, ב'. (2001) כתיבה במחקר איכותי. בתוך: נ' צבר-בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי. לוד: דביר.

גבתון, ד'. (2001) תיאוריה המעוגנת בשדה: משמעות תהליך ניתוח הנתונים ובניית התיאוריה במחקר איכותי. בתוך נ ' צבר -בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי. לוד: דביר.

גירץ, א'. (1990) פרשנות של תרבויות. ירושלים: כתר. (תרגום מאנגלית: מנחם ברינקר).

יוסיפון, מ'. (2001) חקר מקרה. בתוך נ' צבר-בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי. לוד: דביר.

צבר -בן יהושע , נ '. (2001) מבוא. בתוך נ' צבר בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי. לוד: דביר.

Guba, E. G., & Lincoln Y. S. ( 1983). Effective Evaluation. San Francisco: Jessey Bass.

מה דעתך?

    איך אפשר לקרא המאמר המלא? הקישור אליו מראה שהגישה חסומה.תודהמירי

    פורסמה ב 13/05/2008 ע״י מירי עסיס

    בדקנו , הקישור תקין . ככל הנראה , את צריכה להתקין ACROBAT READER במחשב שלך עמי סלנט

    פורסמה ב 13/05/2008 ע״י עמי סלנט
    מה דעתך?