דף פריט
16-09-2018

הכשרת מורים והשכלת מורים

מקור וקרדיט: ד"ר שמאי גלנדר, כנס חוקרים באורנים, תשס"ד , 12 במאי 2005.

המחקר, שענייניו היבטים מסוימים ברלוונטיות של הכשרת מורים, התרכז בתחומים ההומאניים. שאלות הציר שלו נסבו סביב היחס בין מעורבותו הרגשית של המורה ובין סיגול טכניקות ואלטרנטיבות בהוראה.

השערות המחקר

 א .גישה טכנית ביקורתית עדיפה, לשם הקניית גישה עצמאית ללמידה, על פני גישת הוראה המבוססת בעיקרה על מעורבות אישית ורגשית: האחרונה יש בה כדי לעורר הזדהות עם דמות המורה ולהוות גירוי ראשוני לכניסה אל תהליך הלמידה, אך תועלתה בפרטים מעטה.

ב. המורים יהיו מודעים למהותו של "חינוך לערכים" ולקשר שבין נושא זה ובין מידת הצלחתם בעבודתם, רק אם יפורט נושא זה וייבחן על פי תת-נושאים, שעניינם מעורבות אישית ביחסים עם התלמידים ועם סביבתם החברתית ורקעם התרבותי, או הקשר שבין עושר לשוני, יכולת הבעה ומגוון אסוציאטיבי- תרבותי, ובין הצלחה בהוראה והשגת המטרה החינוכית.

הנחות אלו נועדו לסייע בקבלת תשובה לשאלת היסוד שהוליד מחקר הערכה זה והיא, חיוניותם של לימודי ההעשרה והרחבת ההשכלה בתחומים ההומאניים בעת הכשרת המורים. 

שיטת המחקר

אוכלוסיית המחקר: במחקר השתתפו 46 מורים/ות שסיימו את לימודי ההוראה באורנים, רובם (85%) סיימו את לימודיהם באורנים בשנים 1986-1990, ורובם המוחלט היו מורות:  44 מורות (96%), אשר למדו בתחומי הדעת ההומניסטיים (88%). 20 מהן (44%), הן גם מחנכות בכיתתן.

דיון מסכם: לקחים והמלצות

ניתוח הנתונים מלמד, שהנשאלים מודעים למלוא משמעותה של המטפוריקה והסמל לצורותיהם ולסוגיהם השונים, מבחינת תפקידה כמכשיר בחינוך ובהוראה. גם מבלי שידעו אל נכון לעמוד על גזרונה הלשוני של "הוראה", ומחציתם לא ידעו למצוא את הקשר הלשוני בין "הוראה" ובין השורש רא"ה, הצביעו התשובות בנושאים השונים על כך, שהנשאלים מודעים למגוון הקשרים בין הוראה ובין "הראייה" הרוב הגדול ידע לעמוד על הקשר בין עושר לשוני וכושר הבעה מפותח ובין יכולתו של התלמיד "לצאת לאור" (היינו, למצוא פתח לאפשרויות ולהזדמנויות שמעבר למסגרות קיומם החברתי-כלכלי הנוכחיות). רוב הנשאלים אף הצביעו על קשר מובהק בין יכולת ההמחשה שרכשו באמצעות לימודי ההעשרה, ובין יכולתם להיות מעורבים בחיי הסביבה החינוכית של תלמידיהם. רובם ראו בהעשרה ההומאנית כלי ליצירת שפה משותפת בינם ובין תלמידיהם, על רקע רחב ומגוון. דומה כי חשיבות מיוחדת נודעת לעובדה, שהנשאלים ייחסו ערך שווה להעשרה שרכשו במסגרת לימודיהם במכללה ולהעשרה שרכשו אגב הוראה. ובפירוט:

א. הנתונים מלמדים חד-משמעית על קשר הדוק בין תכניה של "ההשכלה המעשירה" בתחומים ההומאניים-החברתיים ובין תחושת הרלוונטיות של הכשרת המורים בקרב מורים בוגרי אורנים.

ב."רלוונטיות" – ב.  הכוונה גם ל"ניווט כיתה", אך בעיקר ליישום ערכים: מעורבות בקהילה, מודעות המורה לתפקידו כ"סוכן שינוי" וכישוריו לפעול בהתאם.

 ג. נמצאה עדיפות בולטת של ההקניה הישירה של "ההשכלה המעשירה", היינו, זו המוקנית על ידי מורים שתחומי ההשכלה המעשירה היא מתחום התמחותם המקצועית, על פני השכלה מעשירה הנעשית אגב הוראה בתחומים אחרים (כגון מורי מדעים המשתמשים בדוגמאות, במבעים ובמטפוריקה להמחשת רעיונותיהם, וכן שההעשרה העיקרית, הן מצד מורי המכללה והן מצד בוגריה, נעזרת בתחומי הספרות, המקרא, הלשון – יותר מאשר בתקשורת על ממדיה: הטלוויזיה, העיתונות והתקשורת הבין-אישית (שיחות עם מורים וכד'). 

ד. הנתונים מצביעים על רמת מודעות גבוהה כלפי הקשרים בין תחומי ההשכלה המעשירה ובין תפקודי מורה כ"סוכן שינוי" או כמעורב, בדרכים שונות, בחיי הקהילה.

בנושאים הכרוכים ישירות בחינוך לערכים –
ה. ישנה העדפה ברורה של הגשמת ערכים אשר יש בהם כדי לשפר את מעמדם החברתי של התלמידים, ושיש בהם משום הבטחה לשיפור מעמדם בכלל (לרבות המצב הכלכלי). בערכים אחרים, כגון "חינוך לאופי" מסתמנת הערכה בינונית, במידה ניכרת בשל חוסר אפשרות להגיע להגדרה ברורה (זהו "אופי טוב" וכד').

ביבליוגרפיה

פסטרנק, ר. (תשמ"ט). הערכת מורים את הכשרתם המקצועית. דפים, 8, 12-29.

קירשנשטיינר, נ. (1965). נפש המחנך ובעיית הכשרת מורים. ירושלים.

Goetz, I.L. (1997). Symbols and the nature of teaching. Educational Theory, 47(1), 67-83.

Greeno, J.G. (1997). On Claims that Answer the Wrong Questions". Educational Researcher, 26(1),  5-17.

Wideen, M., Mayer-Smith, J. & Moon, B. (1998). A critical analysis of the research on learning to teach: Making the case for an ecological perspective on inquiry. Review of Educational  Research, 68(2), 130-178.

מה דעתך?

ביבליוגרפיהפסטרנק, ר. (תשמ”ט). הערכת מורים את הכשרתם המקצועית. דפים, 8, 12-29.קירשנשטיינר, נ. (1965). נפש המחנך ובעיית הכשרת מורים. ירושלים.Goetz, I.L. (1997). Symbols and the nature of teaching. Educational Theory, 47(1), 67-83.Greeno, J.G. (1997). On Claims that Answer the Wrong Questions”. Educational Researcher, 26(1),  5-17.Wideen, M., Mayer-Smith, J. & Moon, B. (1998). A critical analysis of the research on learning to teach: Making the case for an ecological perspective on inquiry. Review of Educational  Research, 68(2), 130-178.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?