דף פריט
30-08-2018

דעת בנושאי תרבות וחברה ( liberal education ) כמרכיב חיוני בתוכניות של הכשרת מורים

 
 
 מקור וקרדיט :
 
מרים בן פרץ , "דעת בנושאי תרבות וחברה ( liberal education ) כמרכיב חיוני בתוכניות של הכשרת מורים",   מחשבה רב-תחומית בחינוך ההומניסטי , 2008. סמינר הקיבוצים- כנס תל אביב –יפו לחינוך מתקדם "משיבים את הרוח והתרבות לחינוך" , אסופת מאמרים מן הכנס הארצי השני לחינוך מתקדם , 6 במאי 2008 . כרך מס' 3 , מאי 2008 .
 
סיכום עיקרי הדברים מהרצאתה של פרופסור מרים בן פרץ בכינוס בסמינר הקיבוצים :
 
הקדמה
 
כיצד ניתן להצית אש של ידע, של תשוקה לדעת במוחותיהם של בני אדם? שאלה זו מטרידה את המחנכים במשך כל הדורות וחשובה מאד בישראל. אמנם ניתן ליצור אוכלוסיות נרחבות היודעות לקרוא, אך אינן מסוגלות להבחין במה שראוי לקריאה.  ההתפתחות הכוללת של הפרט ויכולת השיפוט שלו עשויים להיות נשכרים ממה שקרוי החינוך הליברלי. יש להתרחק מהנסיגה התרבותית ולדבוק באתגרי האיכות התרבותית ובמצבורי העושר התרבותי העומדים לרשותנו .
 
החינוך הליברלי
 
שוואב (1978 ) מגדולי חוקרי החינוך בארה"ב, ראה בחינוך הליברלי את הבסיס הנכון לחינוך האדם. מטרות החינוך הליברלי liberal education)) , והאמצעים החינוכיים הננקטים בו מערבים את ה"ארוס", "התשוקה". כלומר , המטרה איננה רק רכישת ידע ומיומנויות, אלא תשוקה פעילה לדעת ולהרחיב אופקים. על פי שוואב, אין להפריד בין התחום האינטלקטואלי לתחום הרגשי ובינם לבין ערכים נורמטיביים בנושאי תרבות וחברה.
 
על פי פיליפ ג'קסון ( 1986) החינוך צריך לשאוף לתהליך טרנספורמטיבי- העובר על האדם הלומד, דהיינו, העמקה בתחומי עניין חדשים, טיפוח חשיבה ביקורתית, בחירה פעילה במערכת ערכים , הרחבת אופקים, ויצירת מחויבות לדמוקרטיה פלורליסטית. חינוך ליברלי הוא גלובלי ופלורליסטי , מקיף מגוון רעיונות והתנסויות המאפיינות את העולם החברתי , הטבעי  והאינטלקטואלי ודורש מחויבות ואחריות חברתית.
 
בספרות החינוכית אנו מוצאים הגדרות רחבות של המושג "תוכנית לימודים" . פרופסור מרים בן-פרץ בחרה בהגדרת המושג " תוכנית לימודים", על פי שוואב ( 1984) האומרת : תכנית הלימודים היא מערכת של גופי ידע , מיומנויות , טעמים וכשרים (240  ).
 
הגדרתו של שואב כוללת אמנם ידע אך גם פיתוח יכולת אבחנה אסתטית ומוסרית , ואת הרצון לפעילות , ליוזמות בהקשר חברתי , ולתגובות לאירועים ותהליכים בקהילה. שוואב חוזר ומדגיש את הכפילות המבורכת בקשר בין הקוגניטיבי לאפקטיבי ומאמין שהאדם ניחן ביכולת מולדת של תשוקה כנה ליתר תובנות וידע. על פי שוואב, הדרך להשגת מטרות אלה היא  שהמורים יהיו שותפים אמיתיים וכנים לתלמידיהם בתהליכי למידה וחקר. כך ישמשו גם מודל וגם תהיה להם הזדמנות לחלוק עם תלמידיהם את יחסם האישי לתחום הדעת הנלמד ולמכלול הערכי הטמון בו.
 
תפיסתו של שוואב באשר למהות המושג "תוכנית לימודים" , קרובה מאד להגדרות המקובלות של חינוך ליברלי ומדגישה ערכים של השכלה, חשיבה מדעית , יכולת שיפוט ערכית והיבטים אסתטיים .
 
האם תלמידים וסטודנטים שותפים לתפיסה זו ? במאמר של מור  Moore , 2006) ), העוסק ב-  Liberal Arts ,   המחבר דן בהתייחסות הסטודנטים של היום לגבי החינוך הליברלי. התוצאות מראות שלסטודנטים לא הייתה הגדרה מעשית לחינוך ליברלי, והם לא העריכו באופן ספונטאני את התוצאות של חינוך כזה. כתוצאה מכך, הסטודנטים נטו להתמקד בתוצאות ספציפיות ומאד מעשיות של הקורסים. יש פער בין המיקוד הזה לבין התפיסה הרחבה יותר של כישורים כלליים, ויכולות שחינוך ליברלי מנסה לטפח.
 
חשיבות החינוך הליברלי בהכשרת מורים
 
מצפים מחינוך ליברלי שישחרר את האדם מחשיבה דוגמאטית ומדעות קדומות ויטפח בו את הנטייה לפעול על בסיס של רפלקציה ושיקול דעת במקום על בסיס של דחפים רגעיים.
 
אילו תכונות חשובות ביותר למורים האמורים לפעול על פי שיקולי דעת פרופסיונאליים ולהיות משוחררים מדעות קדומות  Carbone , 1980) )?. החינוך הליברלי עשוי לאפשר למורים להבין את פעילותם המקצועית בפרספקטיבה של מטרות חינוכיות ארוכות טווח. לעתים קרובות הכשרת המורים ממוקדת מדי בהיבטים הפרקטיים הדרושים לפעילות המורים, אך אסור להזניח את הרקע ההשכלתי והתרבותי הכללי הדרוש על מנת שהמורים יבינו את משמעות ההוראה ומטרותיה. עליהם לדעת לא רק מה ואיך הם מלמדים , אלא מדוע ולשם מה הם פועלים .
 
לימודים תרבותיים כללים אמורים להשלים את תרומת מקצועות הבסיס לחינוך, כגון : פסיכולוגיה וסוציולוגיה. בימינו , בתקופה של התפוצצות הידע והיעדר אמונה בתכנים ובערכים  נצחיים המקובלים על הכול, אכן קשה להגיע להסכמה משותפת ביחס למהות התחומים והנושאים אשר יהוו בסיס תרבותי והשכלתי נאות. אי לכך, מן הראוי להדגיש היבטים של בעיות כלליות בגישה הישנה של ה- QUESTIO .
חשוב  להגיש את מרחבי הדמיון והמעוף של מדעי הרוח ולעסוק בנושאים המשותפים למספר דיסציפלינות  Bell, 1996) ). מובן מאליו שתפיסה מורכבת זו של תהליך הכשרת המורים מחייבת ארגון חדש של תוכניות הלימודים במסגרות ההכשרה וההשתלמות.
 
כאן המקום לחזור למשנתו של שוואב ( 1954 ) ולהדגיש את הקשר העמוק בין אינטלקט לרגש.
ריצ' ( 1980) טוען שאדם בעל השכלה ליברלית כללית חייב לטפח רגשות מכוונים עיון ומעשה כאחד. על פי שפלר ( 1977 ) , רגשות רציונאליים  Cognitive emotions) )אלו  מחייבים אהבת האמת ודחיית השקר. דיוק בתצפיות ומסקנות ושלילת טעויות לוגיות או עובדתיות. רגשות רציונאליים כוללים הערצה של הישגים עיוניים ומעשיים וכבוד להשקפותיו של הזולת. רגשות רציונאליים אלו אמורים להיות מכוונים גם לעשייה חינוכית וחברתית. אין ספק שכל הנאמר לעיל הולם את המטרות העמוקות ביותר של הכשרת מורים . מבחינה קוריקולארית מתבקש מהלך.
 
לפיכך, הכשרת המורים תכלול התנסויות בפעילות חברתית בתוך ומחוץ לכותלי בית הספר. התנסויות אלו תבחרנה אם הן משרתות שאלות בעלות משקל.
 
תוכנית מעין זו הינה בעלת ערך לאנשי מקצוע שונים, אך חשובה במיוחד למורים, משום שיש בה פוטנציאל של קשר בין עיון ומעשה, בין עולם הידע לעולם ההתנסות ויש לה השלכות חינוכיות למורי העתיד.
 
"Educators need not only reliable knowledge, but also the ability to think, feel and act humanely in relation to others and the world"  ( Rich , 1980, p. 30 ) .
 
 
ביבליוגראפיה
 
Carbone , F. (1980) "Liberal education and teacher preparation," Journal of Teacher Education, 31 ( 3) , p. 13.
 
Jackson, P. W. (1986) . The practice of teaching , new York: Teachers College Press.
 
Martin , J.R. (1970). The disciplines and the curriculum. In : J.R. martin, Readings in the philosophy of education, a study of curriculum, Boston: Allyn & Bacon.
 
Moore , D. ( 2006) . "Shooting the gap: engaging today's faculty in the liberal arts," Liberal Education, 92 (3) , pp. 46-51.
 
Rich ,M. (1980). "A rationale for the liberal education of educators,"  Journal of Teacher Education 31 ( 3) , pp. 27-30.
 
Schwab, J.J. Westbury,J. & Wilkof, NJj. (1978) . Science , curriculum and liberal education – selected essays. Chicago: university of Chicago press, pp. 105-132.
 
Schwab, J. J. (1983) . "The practical 4: something for curriculum professors to do," Curriculum Inquiry , 13 (3) , pp. 239-265.
 
 
 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?