דף פריט
30-08-2018

מכללות להכשרת מורים על פרשת דרכים: מורי מורים ממצבים את עצמם בעת משבר

מקור וקרדיט :
אסתר ורדי-ראט, אריאל חורין, חוה גרינספלד, עירית קופפרברג, " " מכללות להכשרת מורים על פרשת דרכים: מורי מורים ממצבים את עצמם בעת משבר",  דפים , 49, תש"ע 2010 . ע"ע 87-116.
המאמר הנוכחי מציג מחקר שהתמקד בהבנת תהליכים שהתרחשו בשלוש מכללות לאחר פרסום דוח דוברת . ניתוח שיח, המתמקד במיצוב מורי המכללות בעת משבר לנוכח תהליכי השינוי שהתרחשו במכללות, אפשר התמודדות עם סוגיית הזהות המקצועית של מורי המורים. הקולות השונים, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך הראיונות , אפשרו זיהוי, תיאור והסבר של ממדים סמויים וגלויים בתהליך ההתמודדות לנוכח התמורות שחלו בתחום הכשרת מורים. ניתוח הראיונות חושף מסרים סותרים שהצביעו על איום קיומי ועל תחושת חוסר אונים מצד מורי המכללות. עוד עלה מהראיונות כי קיימים כשלים בזרימת מידע בין הקבוצות השונות בתוך המכללות, וכי דרכי ההתמודדות לוקות בהעדר מדיניות ברורה ומגובשת. במאמר תוארו שני קולות הנשמעים במכללות שנחקרו: קול קולקטיבי בטוח ומאופק, המציג בגלוי את המכללה כגוף המתפקד כהלכה, וקול אישי מהוסס וחרד, המופיע בסמוי ומציג את תחושת האיום על הזהות המקצועית . קולות אלה מייצגים קבוצות בתוך המכללות , שקיים ביניהן ריחוק הגורם לרגשות שליליים בקרב המרואיינים . בנוסף לכך הממצאים מלמדים גם על היבטים ייחודיים לכל מכללה, הנובעים מההקשר הגיאוגרפי , תרבותי-חברתי שבו היא מתפקדת. הדיון עוסק בהשפעת השינוי החיצוני על הזהות המקצועית של מורי המכללות ודן במבנה הארגוני של המכללות לנוכח המציאות המורכבת שהתפתחה בהשפעת דוח דוברת.
התחושות הקשות במכללות להכשרת המורים ערערו את הזהות המקצועית של מורי המורים. ובעיקר של אלה אשר תפיסת העולם שלהם שונה מהאידיאולוגיה המוצגת בדוח דוברת. מדובר בקבוצת המורים והמדריכים הפדגוגיים , אשר הזהות המקצועית שלהם מתמקדת בתת-זהות של המומחה הפדגוגי, המדגישה את תפיסת המחנך, האדם, וזאת בניגוד לתפיסת ועדת דוברת, הנותנת חשיבות יתר לתת-זהות המומחה בתחום הדעת. התחושה של מורים אלו כי זהותם המקצועית לא מספיק "אקדמית" , לטעמה של ועדת דוברת, וההרגשה כי הנהלת המכללה אכן נוטה להסכים עם גישה זו, גרמה להם לחוש חוסר קוהרנטיות בין הזהות המקצועית שלהם לזו שנתפסת בעיני האחרים. כדי לשרוד הם ייאלצו להבנות מחדש את זהותם המקצועית. מערבולת רגשית זו באה לידי ביטוי בשיח שלהם, המציב סימני שאלה בנוגע למיצובם המקצועי בהווה וחושף חוסר ביטחון לגבי עתידם המקצועי.
תופעת הריחוק התוך-ארגוני שעלתה מתוך הממצאים
 על פי ויק (Weick, 2001) בארגון בעל חיבורים רופפים כל גוף בתוך הארגון עומד בפני עצמו, ללא תלות והשפעה בחלקים האחרים. שינוי המתרחש בחלק אחד של המוסד אינו גורר בעקבותיו שינוי בחלק אחר (Davies, 2002). שני יתרונות חשובים יש למכללות בעלות חיבורים רופפים: 1. מבנה זה מאפשר חופש פעולה וחופש אקדמי. 2. מבנה מסוג זה מגן על כל חלק מחלקי הארגון מפני משברים בלתי צפויים, שמקורם באירועים המתרחשים באחד מחלקיו ((Orton & Weick, 1990 .
  אך אליה וקוץ בה: למבנה "רופף" זה של ארגון יש גם חסרונות , שבאים לידי ביטוי בעתות משבר: בשל החיבור הרופף בין חלקי הארגון, במצב לחץ נוצר ערפול בערוצי התקשורת, ונוצרת תחושה של אי-ודאות ושל עמימות. מידת התיאום בין המורים להנהלה אינה עונה על הצרכים. התקשורת הבין-אישית אינה זורמת דיה, והמורים שרויים בבידוד מקצועי. מניתוח הראיונות עלה כי המרצים בקבוצת ההוראה וההדרכה לא שותפו בהחלטות וביוזמות השונות של ההנהלה בחלק מן המכללות להכשרת מורים.
הם ניזונו משמועות או ממידע שהופץ באמצעי התקשורת השונים. המבנה הרופף של המכללות, שהתבטא באוטונומיה ובעצמאות של כל יחידה, היה בעוכריו. חסרו הלכידות, המנהיגות האקטיבית והמשתפת וכן השקיפות בזרימת המידע. תנאים אלו בולמים תהליכים של למידה משותפת, ביניהם תהליכי עיצוב של הזהות המקצועית של המורים , כמו כן הם עלולים לבלום את נכונותם לקבל שינויים. ניתן לומר כי הקונספציה הארגונית של המכללות להכשרת מורים, שהוכיחה את עצמה כיעילה ובעלת יתרונות רבים בעת שגרה, גבתה מחיר בתקופה זו של שינוי ומשבר שהתפתח בעקבות דוח דוברת.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?