דף פריט
30-08-2018

מ"פער ההישגים" ל"חוב החינוכי": הבנת בעיית ההישגיות בבתי ספר בארה"ב

מקור וקרדיט:
Ladson-Billings, G. (2006). From the achievement gap to the education debt: understanding achievement in US schools, Educational Researcher, 35 (7), 3-12.
 
המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
 
פער ההישגים הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בארה"ב כיום. הכוונה היא לשונות בציונים במבחנים מתוקננים (standardized) בין שחורים ולבנים, לטיניים ולבנים, מהגרים שהגיעו לאחרונה ותלמידים לבנים. המאמר טוען שהתמקדות בפער הוא טעות. במקום זאת יש להביט ב"חוב החינוכי" של המדינה שהצטבר לאורך זמן. הו וב זו ששורשיו היסטוריים, כלכליים, סוציו פוליטיים ו/או מוסריים. וניתן לעשות אנלוגיה בינו לבין המושג השגור של "חוב לאומי" בהקשר של משמעותם של קיצוצים תקציביים ל"חוב החינוכי".
 
יש המגדירים "פער ההישגים" כעניין של גזע ומעמד. בארה"ב הפער בהישגים אקדמיים קיים בין מיעוטים וחלשים לבין העומדים מולם, וזהו אחד מהאתגרים הלוחצים ביותר במדיניות החינוך כיום (NGA, 2005). פער זה קיים גם כשמשווים את שיעורי הנשירה מלימודים בקרב האוכלוסייה. לאור ההסברים השונים שניתנו ועדיין ניתנים לפערים אלה מופנית תשומת הלב לשאלה של העדפת פתרונות קצרי-טווח בטיפול בבעיות על-פני הצעת פתרונות ודרכי טיפול ארוכי-טווח.
הטענה היא שהמיקוד בפער ההישגים דומה להתמקדות בגירעון תקציבי, ובהתאמה מטפורית: התלמידים החלשים/ בנים למיעוטים (בארה"ב:אפרו-אמריקאיים ולטיניים) מאופיינים ב"פער הישגים", אולם נכון יותר לומר שלקובעי המדיניות יש "חוב חינוכי" כלפיהם. ההחלטות והחלטות המדיניות ההיסטוריות, הכלכליות, הסוציו-פוליטיות והמוסריות המאפיינות את החברה כיום יצרו את ה"חוב החינוכי" המדובר.
 
חשוב שכל השותפים בחינוך יתייחסו ל"חוב החינוכי" כי:
א)     יש ל"חוב החינוכי" השפעה על התקדמות החינוכית כיום - עוצמת החוב החינוכי גורמת לשחיקת האמון במה שבתי הספר יכולים לעשות ויעשו בעיקר בהקשר של תלמידים ממיעוטים ומקהיליות חלשות. עוצמת החוב מייצגת חלק מההשתעבדות לחוב שמורים ומנהלים משלמים כל שנה ללא קשר למה שהם משקיעים בעזרה ובקידום אקדמי של תלמידיהם.
ב)     להבנת החוב החינוכי יש ערך בהקשר של ממצאי מחקר– בהתייחסות המחקרית פער ההישגים אינו אי-השוויון החשוב שבו יש לטפל. חוסר שוויון בבריאות, בהתנסויות בגיל הרך, בהתנסויות חוץ בית-ספריות ובביטחון כלכלי תורמים ומצטברים והופכים את המשימה של המחשת פער ההישגים כמוקד המסביר חוסר שוויון חברתי לבלתי אפשרית כמעט.
לתובנה זו יש פוטנציאל להשגת עתיד חינוכי טוב יותר –ל"חוב החינוכי" הגדל והולך יש השלכות לגבי העתיד. ההתגייסות לשיפור החינוך צריכה להיות דומה להתגייסות במצבים של אסונות טבע קשים . אחד התרחישים האפשריים, בצד אחרים, הוא הצמחה מחדש של המערכת במקום  שיאפשר מחקר אגרסיבי ונוקב, במקום שבו אנשים יבקשו את המומחיות של חוקרי החינוך ויתאפשר לקיים פרויקטים רבים בגישות מגוונות, במקום שבו יהיה רעב לפתרונות בכל דרך: בגישות כמותיות או איכותיות, רחבות ו/או קטנות היקף, בפרדיגמות פסיכולוגיות, כלכליות, חברתיות או תרבותיות. הדבר היחיד החשוב שיאפיין מקום כזה הוא אפשרות לחוקרי חינוך להביא את מומחיותם שתשפיע על בעיות החינוך מתוך היענות לתחומים הלוחצים על הציבור.
כדי להבין רעיון זה של "חוב חינוכי" צריך להשתמש בדמיון כדי לבנות מערכת של דימויים המתארים אותו. על הדימויים להזכיר לנו את ההשפעה המצטברת של חינוך דל, תנאי דיור דלים, שירותי בריאות דלים ושירותים ממלכתיים אחרים דלים יוצרים חברה מפוצלת שמשאירה ילדים רבים מאחור. על הדימויים האלה לאלץ אותנו להשתמש בידע, בכשירויות ובמוחיות הקיימים כדי לשכך את הסבל ככל היותר.
ביבליוגרפיה
National Governors' Association (NGA), (2005). Closing the achievement gap, Retrieved October, 27, 2005, from: http://www.subnet.nga.org/educlear/achievement
 
 
 

מה דעתך?

ביבליוגרפיה
National Governors’ Association (NGA), (2005). Closing the achievement gap, Retrieved October, 27, 2005, from: http://www.subnet.nga.org/educlear/achievement
 
 
 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?