דף פריט
30-08-2018

אסטרטגיות ללמידה אקטיבית: עשרת המובילות


Khourey-Bowers, Claudia. "Active Learning Strategies: The Top 10". The Science Teacher, April-May 2011.


כותבת המאמר היא מורה לשעבר ופרופסור בביה"ס לחינוך ולתכנון הוראה באוניברסיטת קנט באוהיו.

תלמידים מגיעים לכיתה עם רעיונות, תפיסות ואמונות פרטיים משלהם. אולם עולמם הפנימי לא פעם מתנגש עולם הידע המדעי הנלמד בכיתה. האסטרטגיות החינוכיות המסורתיות לעיתים תכופות אינן יעילות בשינוי הרעיונות השגויים של התלמידים. שיטת Conceptual Change Instruction נועדה על מנת להמיר תפיסות מדעיות שגויות בקרב תלמידים ברעיונות תקפים מדעית.

תהליך זה של שינוי רעיוני נחלק לחמישה שלבים: בשלב הראשון, יש לחשוף את הידע השגוי המקורי של התלמיד ולבסס את המטרה, את אופי השינוי הרצוי. בשלב השני, ניצור שיעור הקורא תיגר על תפיסתו של התלמיד, וזאת בכדי ליצור בו חוסר סיפוק ונחת עם הרעיון הקיים. בשלב הבא על המורה להציג את הפרספקטיבה של ה"מומחים" בסוגיה. בשלב הרביעי יש להעניק הזדמנות לתלמידים להעמיד את הרעיון החדש למבחן; לבחון את ההיגיון ואת ההנחות העומדות בבסיסו. בשלב הסופי מתבקשים התלמידים להרהר בהבנתם החדשה ולבחון התהליך לעומקו.


כותבת המאמר מונה עשר אסטרטגיות ללמידה אקטיבית, אשר נועדו לסייע לתלמידים לשקול את הידע הקודם שלהם בנושאים מדעיים, ולפתח דרכי חשיבה וניתוח מדעיים יותר.

אסטרטגיה מספר 10: "הישמר בשפתך!". יש לעזור לתלמיד להבחין בין משמעותן המדעי למשמעותן היומיומי של מילים מסוימות, ולטפח בקרבו את השימוש באוצר מילים מדעי נאות.

אסטרטגיה מספר 9: ליצור לימודים ארוכי תווך באמצעות בניית מערך לימודים הדורש מן התלמידים לאסוף מידע על נושא מסוים במשך ימים, שבועות ואפילו חודשים.

אסטרטגיה מספר 8: להשתמש באירועים סותרים ומפתיעים בכדי לעורר את סקרנותו של התלמיד ולהביאו לידי שאילת שאלות.

אסטרטגיה מספר 7: היעזר באסוציאציות חדשות לשם המחשת רעיונות. כך למשל, ניתן להשתמש בדוגמאות שלא מספרי הלימוד, אלא להיעזר בדוגמאות הקרובות יותר לסביבתם הפיסית והמנטאלית של התלמידים.

אסטרטגיה מספר 6: יש לפשט ככל הניתן דיאגרמות, ואף להקנות לתלמיד את החופש ליצור דימויים משלו, שיסייעו בידו להבין את הדיאגרמה ביתר בהירות.

אסטרטגיה מספר 5: בכדי לפתח הבנה של רעיונות בסיסיים, על המורה להתמקד באבחנות כמותיות. הווה אומר, למדוד את החומר טרם הניסוי המדעי, ולמדוד בשנית לאחר מכן לצורך המחשה ברורה של התהליך.

אסטרטגיה מספר 4: עשה שימוש בתמונות, מילים, פרחים וסמלים מתמטיים. תהליכים מסובכים יכולים להיות מיוצגים באמצעות דוגמאות מוחשיות.

אסטרטגיה מספר 3: היעזר במפת רעיון (Concept Map). מפות רעיון מהוות כלי לימוד מגוונים אשר יכולים לסייע בהערכת הידע המוקדם של התלמיד לעומת זה החדש, ולאמוד התקדמותו.

אסטרטגיה מספר 2: יש להשתמש במטלות כתיבה מובנות, כגון כתיבת אבחנות, תוצאות ניסויי מעבדה ואף שירים, אשר ביכולתן לתרום להבנת הרעיון בקרב התלמיד.

אסטרטגיה מספר 1: יש לעודד דיאלוג בין מורה לתלמיד ובין התלמידים עצמם במהלך השיעור. דיון, מטבעו, הינו תהליך של החלפת ידע התורם לתלמידים. עדיף לחלק את הכיתה לקבוצות קטנות.

כל אחת מן האסטרטגיות הללו משלבת בין ניסיון לתקשורת, ובכך יוצרת מערך שיעור אקטיבי, במהלכו מטילים ספק התלמידים בהנחותיהם המוקדמות והשגויות, וכן מפתחים רצון להבין לעומק רעיונות חשובים נוספים. כך, שיטת Conceptual Change Instruction מסייעת לתלמידים לפתח גישה מדעית יותר, ובזאת מכשירה את הקרקע לבנייתם של רעיונות נוספים.

Khourey-Bowers, Claudia. "Active Learning Strategies: The Top 10". The Science Teacher, April-May 2011

מה דעתך?

    על אסטרטגיות 1 ו- 9 ואסטרטגיות נוספות ללמידה פעילה ראו בחוברת "הזדמנויות בהוראה ובלמידה בקבוצה הקטנה" בכתובת http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/58F15848-7B58-4BF2-9E4E-0C6E7FFFADB3/114884/2013hizdamnuiotpdf.pdf

    פורסמה ב 21/01/2013 ע״י מלכה וידיסלבסקי

    מתעניינת בהוראה בקבוצות קטנות ואשמח ללמוד עוד על כךבברכהרבקה

    פורסמה ב 22/01/2013 ע״י רבקה צפיר

    מתעניינת בהוראה בקבוצות קטנות ואשמח ללמוד עוד על כךבברכהרבקה

    פורסמה ב 22/01/2013 ע״י רבקה צפיר
    מה דעתך?