דף פריט
30-08-2018

מתמחים מעריכים את עצמם: מה שרואים משם, בהחלט רואים גם מכאן

משכית, דיצה ואלקה יפה. "מתמחים מעריכים את עצמם: מה שרואים משם, בהחלט רואים גם מכאן". להיות מורה: בנתיב הכניסה להוראה. שץ-אופנהיימר, אורנה, דיצה משכית ושרה זילברשטרום (עורכים). מכון מופ"ת: 2011. עמ' 117- 151.

סיכום עיקרי המאמר :

שנת ההתמחות מספקת למתמחה מסגרת שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד להעריך את תהליכי ההוראה שלו תוך כדי התנסותו בתנאי אמת. כלי המסייע לו בכך הוא היומן הרפלקטיבי.

העבודה הנוכחית מתבססת על ניתוח של יומנים רפלקטיביים ועל ניתוח הנושאים העולים מן התיעוד העצמי של המתמחים, הנוגע לתהליכי ההוראה שלהם. בזיקה למטרת מחקר זו נבחנו שאלות המחקר האלה: אילו נושאי עניין או תחומם בולטים בתיעוד העצמי של המשתתפים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה? מהי הזיקה בין נושאי העניין והתחומים שהעלו המתמחים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה לבין תחומי ההערכה המסכמת המופיעים בטופסי ההערכה המסכמת של משרד החינוך?

הידע הטמון בממצאים אלה עשוי לסייע למכשירי מורים לטפל בשיטתיות בנושאים שמתמחים נתקלו בהם בבעיות במהלך עבודתם, לייעל את תהליך הכניסה לבית הספר באמצעות מתן משוב ועזרה, לתגבר את המערך המסייע של מתמחים בפרט ושל מורים מתחילים בכלל, לצמצם בכל אלה את אפקט "הלם הכניסה", ולהפחית את הנשירה מהמקצוע. התמקדות בתהליכי ההערכה של ההוראה, הדיון בהם והשתמעויות שלנם עשויים לשמש בסיס לפיתוח ההתפתחות המקצועית.

שיטת המחקר

המשתתפים: במחקר השתתפו עשרה מתמחים להוראה, שנבחרו במדגם מכוון (שקדי, 2003) כמייצגים באופן המיטבי את אוכלוסיית המתמחים שהשתתפו בסדנאות התמחות שההנחיה בהן הייתה מתוקשבת. המשתתפים היו בוגרי שלוש שנות לימודים במכללה להוראה שהשתבצו בעבודה בתחומי הוראה מגוונים בשנת הלימודים הרביעית שלהם. שנת ההתמחות הייתה בעבורם השנה הראשונה בהוראה.
איסוף הנתונים: כל מתמחה התבקש לשלוח למנחה בדואר אלקטרוני דוח מפורט שבועי אישי ובו תיאור תהליכים שהתרחשו בעבודתו בהוראה באותו שבוע. מנחה הסדנה התייחס במשוב אישי לכל אחד מהדוחות ולתכנים שהועלו בהם. באופן זה נאספו במהלך הסדנה 24 דוחות מכל מתמחה. הם אוגדו בעבודה מסכמת שכללה את כל הדוחות וקטעי המשוב.
ניתוח הנתונים ועיבודם: כל הדוחות והעבודות המסכמות נותחו בניתוח תוכן, והתכנים שנחשפו נותחו בהתאם לעקרונות המחקר האיכותני (צבר בן-יהושע, 2001).

ממצאים

שאלת המחקר הראשונה ממוקדת בזיהוי נושאי העניין או התחומים הבולטים העולים מן התיעוד העצמי של המתמחים בהקשר של עבודתם בשנתם הראשונה. נמצאו ארבעה נושאי עניין בתיאורי המתמחים את תהליכים עבודתם בכיתה:
מיומנויות ההוראה: המתמחים ממקדים את תהליכי ההוראה שלהם במיומנויות שבעזרתן הם מלמדים בכיתה. מן הדוחות האישיים שהפיקו המתמחים עולות כמה מיומנויות חשובות:

* שליטה בתוכני ההוראה ובתחום הדעת – מבנה הדעת של מקצוע ההוראה הוא מוקד עניין הן בתכנון ההוראה והן בביצועה.
* תכנון יחידות הוראה – בדוחות המתמחים ניתן למצוא תיאורים בדבר שיקולי הדעת שהם מפעילים כאשר נדרשים לתכנן תכנית לימודים עדכנית ורלוונטית.
* התמקדות בשונות שבכיתה – ההתמודדות עם הדרישה ועם הצורך להתמקד בשונות שבכיתה באה לידי ביטוי בעיקר בהתייחסות להתאמת תהליכי הלמידה בכיתה לתלמידים ובכלל זה הפעלת שיטות הוראה חלופיות ומגוונות כחלק ממיומנויות ההוראה הגרעיניות שעל המורה לנקוט.
* הערכת הלומד וההוראה – תחום עניין נוסף, עקרוני לתהליכי ההוראה ושעסק במיומנויות ההוראה, חשף את ההתמקדות בהערכת הלומד וההוראה, וכלל את אבחון הידע של הלומדים ואת הערכת הלמידה בזיקה לדרכי ההוראה והלמידה.
ניהול הכיתה וניווטה: בעיות מתחום ניהול הכיתה מעסיקות מאוד מתמחים בשנת עבודתם הראשונה. רוב הדילמות החינוכיות שהמתמחים כתבו עליהן ביומניהם ממוקדות בתיאור הדרכים שהם נוקטים לשם ניהול "נכון" של הכיתה כדי להגיע למיטב התוצאות. ניתוח היומנים העלה שהמתמחים מרבים להתמקד בכמה סוגיות בהקשר זה:
* ההתמודדות עם בעיות משמעת – המתמחים מתארים בעיות משמעת שונות ודרכים שונות להתמודדות עמן.
* פיתוח ערוצי תקשורת בכיתה – המתמחים נוטים לייחס מקום רב לניסיונותיהם להתמקד בניהול הכיתה ובניווטה.
* הניעת התלמידים וצורך להביא למעורבותם – בהקשר של תחום הכיתה וניווטה התברר כי המתמחים מספרים ביומנים על הניסיונות שהם עושים כשהם מתמקדים בהניעת התלמידים ובצורך להביא למעורבותם.
* הקניית הרגלי למידה.
השתלבות ומעורבות בבית הספר: נושא ההשתלבות בבית הספר על השתמעויותיו המגוונות העסיק רבות את המתמחים. בנושא זה התייחסו המתמחים למספר סוגיות:
* ההשתלבות עם עמיתים ובעלי תפקידים – מדוחות המתמחים עולה כי תחום זה הינו בעל חשיבות גדולה עבורם.
* השתלבות בעבודת צוות - מידת ההשתלבות בעבודת צוות הינה בעלת השלכות רגשיות: המתמחים אשר התקשו בהשתלבות בעבודת צוות דיווחו על תחושות שליליות כגון תסכול או תחושת בדידות, בעוד אלו אשר השתלבו היטב בקרב עמיתיהם ובעלי התפקידים, דיווחו על תחושות חיוביות שנגרמו כתוצאה מהתמיכה אותה קיבלו.
* נקיטת יוזמה והיענות לאתגרים – מתמחים אשר חוו הצלחה בתחום זה של השתלבות בבית הספר, מספרים על מידה גבוהה של נקיטת יוזמה והיענות לאתגרים.
* קיום הנהלים הבית ספריים – המתמחים מדווחים על הנהלים הקבועים בבית הספר ועל ההחלטה להיענות להם, כחלק בלתי נפרד מההשתלבות בבית הספר.
אחריות: ההתייחסות לנושא האחריות עלתה מיומנים רבים. בהקשר זה התייחסו המתמחים לכמה תחומים:
* אחריות כלפי ההורים – המתמחים מספרים על התהליכים שהם חווים בהקשר של מידת האחריות שלהם כלפי ההורים הן בכל הקשור לדפוסי ההתנהגות הנדרשת מילדי הכיתה והן בכל הנוגע לתוצרי הלמידה ולהישגים הלימודיים של התלמידים.
* אחריות כלפי הלומדים – המתמחים מספרים ביומניהם על תחושת האחריות שהם חשים כלפי תלמידיהם, ועל החשיבות הרבה שהם מקנים לאחריות זו.
* אחריות בנוגע להתפתחות המקצועית – מן היומנים עולה כי המתמחים מתמקדים באחריות להתפתחותם המקצועית האישית.
* אחריות כלפי המקצוע – באופן הקשור לאחיות כלפי התפתחותם המקצועית, דיווחו המתמחים על תחושת מחויבות למקצוע ההוראה.
* אחריות כלפי המוסד – ביומנים נמצאה התייחסות מועטה לאחריות כלפי המוסד.

בעבודה הנוכחית, כחלק בלתי נפרד של ממצאי העבודה, נבדקה גם השכיחות של הופעת התחומים ותת-התחומים בתיאורי המתמחים את עבודתם בכיתה. מבחינה זו עולה כי תחום מיומנויות הוראה הוא השכיח ביותר. רמות דומות של שכיחות וגבוהות יותר נמצאו בתחום ניהול הכיתה וניווטה ובתחום השתלבות בבית הספר. תחום האחריות היה הנדיר ביותר. נמצאו שכיחויות גבוהות בתת-התחום התמודדות עם בעיות משמעת ובתת-התחום עבודת צוות.

לאחר זיהוי נושאי העניין, נבדקה הזיקה שבין התחומים שהעלו המתמחים ביומניהם לבין תחומי ההערכה המסכמת של משרד החינוך. מבדיקה זו עולה כי בדרך כלל נמצאה הלימה בין התחומים שהעלו המתמחים בהקשר לתהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה, לבין תחומי ההערכה המופיעים בטופסי ההערכה המסכמת של משרד החינוך. עם זאת, לא נמצאה בתיאורי תהליכי העבודה של המתמחים בכיתתם התייחסות לתת-התחומים האלה שנכללו בטופסי ההערכה המסכמת של משרד החינוך: חשיבה רפלקטיבית על עבודת ההוראה; תקינות לשונית; המורה כמודל חינוכי; טיפוח סדר וסביבה לימודית.

דיון

הממצאים העולים מבדיקת היומנים מלמדים על יכולת החשיבה הגבוהה של המתמחים ועל התובנות המקצועיות שהם מעלים בעזרתה. ניתוח היומנים מלמד, שכבר בתחילת התפתחותם המקצועית כמורים מסוגלים מתמחים להציג תמונה נאמנה של מצבי ההוראה שהם נחשפים אליהם. תיאור רפלקטיבי זה אף משקף יכולת הולכת ומתפתחת של מתמחים בתחילת דרכם לבחון מצבי הוראה ולנתחם. בכל אחד מהתיאורים שנמצאו ביומנים, מודגש תהליך ההתמודדות של המתמחים במהלך עבודתם, הדורש בחירה וניווט בין חלופות של חשיבה ושל פעולה. בתהליך זה יש כדי לעצב את דרכי הפעולה של המתמחים כמקצוענים. בעקבות ממצאים אלה גוברת ההבנה שפיתוח מיומנויות של הערכה עצמית בקרב מתמחים והתנסות מבוקרת התהליכים אלה אמנם עשויים לשפר את תהליכי ההוראה שלהם. לכן מומלץ להרחיבם ולהפכם לחלק בלתי נפרד מתהליכי ההוראה ומהתפתחותם המקצועית של מתמחים.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?