דף פריט
30-08-2018

ציפיות המורים יכולות להשפיע על הביצוע של התלמידים

מאת: Alix Spiegel

Alix Spiegel . "Teachers' Expectations Can Influence How Students Perform", npr, September 17, 2012.

המחברת בוחנת במאמר זה כיצד הציפיות של המורה יכולות להשפיע על הביצוע של תלמידיו.

פרופסור רוברט רוזנטל (Robert Rosenthal) מאוניברסיטת הווארד היה הפסיכולוג הראשון שחקר זאת באופן שיטתי וערך בשנת 1964 ניסוי בבית ספר יסודי בדרום סן פרנסיסקו.

הרעיון היה להבין מה יקרה אם ייאמר למורים שילדים מסוימים בכיתתם נועדו להצליח.
רוזנטל לקח מבחן IQ סטנדרטי והדפיס על העטיפה של כל חוברת כותרת של מבחן אחר, כביכול מבחן מאוניברסיטת הווארד.
רוזנטל אמר למורים שזהו מבחן מאוד מיוחד מאוניברסיטת הווארד שיש לו יכולת מיוחדת לחזות אצל אילו ילדים יגדל ה-IQ באופן דרמטי.

לאחר שהילדים נבחנו, רוזנטל בחר באופן אקראי מספר ילדים מכל כיתה. רוזנטל אמר למורים שהמבחן חזה כי ילדים אלה נמצאים על סף פריחה אינטלקטואלית אינטנסיבית.

רוזנטל עקב אחר הילדים במהלך שנתיים, הוא גילה שהציפיות של המורים מאותם ילדים השפיעו על התלמידים.
"אם המורים ציפו שה-IQ של ילדים אלה יגדל, אז הילדים השיגו ציוני IQ גבוהים יותר", הוא אומר.


אבל איך הציפיות משפיעות על ה-IQ ?
כאשר רוזנטל ערך מחקר נוסף, הוא מצא שהציפיות של המורים משפיעות על האינטראקציות שלהם עם התלמידים באלפי דרכים כמעט בלתי נראות. המורים נתנו לתלמידים, שמהם ציפו להצליח,
יותר זמן לענות על שאלות, משוב ספציפי יותר, ואישור רב יותר: הם באופן עקבי נגעו יותר, הנהנו וחייכו יותר אל אותם ילדים.


שבע דרכים שבאמצעותן המורים יכולים לשנות את הציפיות שלהם

החוקר רוברט פיאנטה (Robert Pianta) הציע את הדרכים הבאות למורים שרוצים לשנות את התנהגותם כלפי תלמידים בעייתיים:
1. התבוננו איך כל תלמיד יוצר אינטראקציה. איך הם מעדיפים להשתתף? מה נראה שהם מעדיפים לעשות? צפו בהם כך שתוכלו להבין למה הם מסוגלים.

2. הקשיבו. נסו להבין מה מניע אותם, מה המטרות שלהם ואיך הם רואים אתכם,
את חברי כיתתם ואת הפעילויות שאתם מקצים להם.

3. התערבו. דברו עם התלמידים על האינטרסים שלהם. אל תציעו עצה או דעות – רק תקשיבו.

4. התנסו: שנו את האופן שבו אתם מגיבים להתנהגויות מאתגרות. במקום להגיב במהירות באותו רגע, קחו נשימה. הבינו שהתנהגותם היא דרך להגיע אליכם.

5. פגשו: מדי שבוע הקדישו זמן לתלמידים מעבר לתפקידכם כ"מורים".
תנו לתלמידים לבחור משחק או פעילות חוץ לימודית אחרת שהם מעוניינים לעשות עמכם. תפקידכם אינו ללמד אלא לצפות, להקשיב ולספר מה אתם רואים, תוך התמקדות באינטרסים של התלמידים ובמה שהם עושים היטב. סוג זה של פעילות חשוב מאוד עבור התלמידים שעמם לעתים קרובות יש לכם קונפליקט או שמהם אתם נמנעים.

6. הושיטו יד : דעו מה התלמידים שלכם אוהבים לעשות מחוץ לשעות הלימודים. הפכו זאת לפרויקט עבורם לספר לכם על כך תוך שימוש באמצעי שבעזרתו הם חשים בנוח לבטא את עצמם: מוסיקה, וידאו, כתיבה וכו'.
הקדישו זמן קבוצתי וזמן פרטני עבורם כדי שיחלקו זאת עמכם.
התבוננו והקשיבו עד כמה מיומנים, בעלי מוטיבציה ומעוניינים הם יכולים להיות. כעת חישבו על בית הספר מבעד לעיניהם.

7. עשו רפלקציה: חשבו על המורים, הבוסים או הממונים הטובים והרעים שהיו לכם.
רשמו על כל אחד מהם חמש מלים המתארות כיצד הרגשתם באינטראקציות עמו.
איך האדם הטוב ביותר או הרע ביותר גרם לכם להרגיש? מה הם עשו או אמרו שגרם לכם להרגיש כך?

כעת חשבו כיצד התלמידים שלכם היו מתארים אתכם.
כתבו איך הם היו מתארים אתכם ומדוע.
איך הציפיות או האמונות שלכם מעצבות את האופן שהם רואים אתכם?
האם יש הקבלה בין האמונות שלכם לתגובות שלהם כלפיכם?


כך מאחר והציפיות יכולות לשנות את הביצוע של הילדים, איך אנחנו גורמים למורים להיות בעלי הציפיות הנכונות? האם אפשר לשנות ציפיות רעות? זו הייתה השאלה שהובילה את המחבר לבית ספר קארי לחינוך (Curry School of Education) באוניברסיטת וירג'יניה, שם הוא פגש את רוברט פיאנטה.

פיאנטה, דיקאן בית הספר לחינוך, חקר מורים במשך שנים, ולטענתו למורים קשה לשלוט על הציפיות שלהם.
אולם עדיין אנשים מנסים. הדרך המסורתית, אומר פיאנטה, היא לשבת עם המורים ולנסות לשנות את הציפיות שלהם דרך שיחה עמם.
"ברוב המקרים, אנחנו מנסים לשכנע אותם שהאמונות שלהם שגויות", הוא אומר. "אנחנו מנסים לשכנע אותם בעזרת מידע ".


אבל לפיאנטה יש רעיון שונה לגבי האופן שבו ניתן לשנות את הציפיות של המורים.
הוא אומר שזה לא אפקטיבי לנסות לשנות את המחשבות שלהם; המפתח הוא להכשיר את המורים במערך חדש לחלוטין של התנהגויות.

במשך שנים, פיאנטה ועמיתיו בבית הספר לחינוך אוספים קלטות וידאו שבהן רואים מורים מלמדים. על ידי ניתוח מפורט של קלטות אלה, הם פיתחו רעיון לגבי סוגי ההתנהגויות של המורה שהן האפקטיביות ביותר.
פיאנטה אומר שהם גם יכולים לראות כיצד הציפיות של המורה משפיעות הן על ההתנהגות שלו והן על הדינמיקה בכיתה.


פיאנטה נותן דוגמא אחת ספציפית: האמונה שיש להשתלט על בנים שמפריעים.
"אם אני מאמין שבנים מפריעים ותפקידי הוא לשלוט בכיתה, אז אני הולך להגיב בקריאה: "ג'וני! שב מיד במקום".
זה, אומר פיאנטה, יהפוך את הילד למתוסכל. והוא יסלים את התנהגותו, שתאשש את הציפיות של המורה ממנו, והמורה והילד תקועים במעגל לא פרודוקטיבי.

אבל אם המורה לא מביא את האמונות שלו לכיתה, אז המורה לא יראה התנהגות זו כמאיימת.
במקום זאת: המורה יאמר: "ג'וני, תגיד לי מה קורה, לדעתך...אבל אני רוצה שתשב בשקט כאשר אתה מספר לי זאת", אומר פיאנטה.

"אלה שתי תגובות", הוא אומר, "המוכתבות כמעט לחלוטין על ידי שתי פרשנויות שונות של אותה התנהגות המונעות על ידי מערכי אמונות שונים".


כדי לראות אם האמונות של המורים ישתנו על ידי כך שנותנים להם מערך חדש של התנהגויות בהוראה, פיאנטה ועמיתיו ערכו לאחרונה מחקר.

הם לקחו קבוצה של מורים והעריכו את האמונות שלהם לגבי הילדים. חלק מהמורים השתתפו בקורס סטנדרטי בפדגוגיה, שכלל מידע לגבי האמונות והציפיות המתאימות.
חלק מהמורים עברו הכשרה התנהגותית אינטנסיבית, שבה למדו המורים מערך חדש של מיומנויות המבוססות על האמונות והציפיות המתאימות.
במהלך ההכשרה, המורים הקליטו עצמם בוידאו במשך מספר חודשים ועבדו עם מאמנים אישיים שצפו בקלטות הללו, ואז המליצו למורים לנסות התנהגות אחרת.

לאחר הכשרה אינטנסיבית, פיאנטה ועמיתיו ניתחו שוב את האמונות של המורים.
הוא מצא שהאמונות של המורים שהוכשרו השתנו הרבה יותר מהאמונות של המורים שהשתתפו בקורס אינפורמטיבי סטנדרטי.

על כן, פיאנטה חושב שכדי לשנות אמונות , יש לשנות את ההתנהגויות.


קישור למאמר באנגלית

מה דעתך?

    המחברת . הכותבת היא אישה

    פורסמה ב 04/08/2017 ע״י רינת ב

    שלום רינתתודה על ההערה, אנו נתקן זאת בהקדם.

    פורסמה ב 06/08/2017 ע״י צוות פורטל מס"ע
    מה דעתך?