דף פריט
30-08-2018

חלוצים בהוראה

גלילי, ת' (דצמבר, 2012). חלוצים בהוראה. שיעור חופשי, 17-14.

תמירה גלילי

מרבית המורים החדשים בתיכון גבעת גונן בירושלים לא נקלטים בבית הספר באופן עצמאי, אלא מגיעים אליו כחלק מהתוכנית "חלוץ חינוכי" – שבה שותפים המכון לחינוך דמוקרטי במכללת סמינר הקיבוצים, משרד החינוך ומינהל החינוך בעיר (מנח"י). התוכנית, המאתרת ומכשירה אנשי חינוך איכותיים לעבודה בבתי ספר במטרה להפוך אותם לכעין עתודה ניהולית, מספקת ליווי צמוד למורים חדשים המתחילים ללמד בבתי ספר.

בתיכון הירושלמי פועלת התוכנית כבר ארבע שנים, כאשר השנה מלמדים במוסד שמונה מורים המשתתפים בתוכנית. כולם כאחד מדברים על הכוח של הקבוצה כגורם תמיכה ראשון במעלה, שסייע לקליטתם החלקה בבית הספר.

בכל יום שני מבלה יולי חרומצ'נקו, מנחה בתוכנית החלוץ החינוכי, בגבעת גונן. היא נפגשת עם כל אחד מהמורים החדשים, ה"חלוצים", באופן אישי, ובסוף היום נפגשת עם כולם יחד ועם מנהלת בית הספר. לדבריה, התוכנית מתאימה את עצמה לתקופה הנוכחית, שבה "בתי הספר הממלכתיים עומדים בפני שינוי, והחברה מחוץ לבתי ספר משתנה בקצב מהיר. שוק העבודה משתנה וגם התרבות. אין לנו מושג באיזה עולם תובעני יחיו הילדים שאנחנו מחנכים כיום". היא סבורה שיש פער מובנה בין בית הספר לבין העולם בחוץ, שעתיד להתרחב בעתיד. "אנחנו מבינים שצריך ללמד ילדים לדעת ללמוד ולדעת להשתנות, וכן להתאים את הלמידה לסביבות משתנות. כדי שהילדים ילמדו להיות גמישים, המורים צריכים ללמוד להתאים את עצמם. כל מערכת בית-ספרית צריכה להתאים את עצמה, וזה התהליך שאנחנו עוברים בתוכנית החלוץ החינוכי", היא מספרת.

מנחי המורים בתוכנית מסייעים לא רק להם, אלא גם למנהלים ולצוות הוותיק, העוברים תהליך שינוי. התוכנית פועלת השנה ב-16 בתי ספר ברחבי הארץ. בתי הספר הקולטים את המורים החדשים הם לאו דווקא מוסדות מבוססים וחזקים, אלא כאלה העוברים תהליך של שינוי. לעיתים מדובר בשינוי פדגוגי, ולעיתים בשינוי חברתי, הכולל גם אימוץ של המשנה הדמוקרטית שפותחה במכון לחינוך דמוקרטי. בתי הספר החלוציים, כפי שהם מכונים בתוכנית, עוברים את התהליך במטרה "להיפך למגדלורי חדשנות חינוכית", כדברי חוברת ההסבר לתוכנית.

לעיתים מדובר לא רק בתהליך שינוי, אלא בחבל הצלה ממש. הסיפור של גבעת גונן, למשל, הוא עגום במיוחד. במשך שנים היה המוסד אחד מבתי הספר המהוללים בירושלים ולמדו בו השמנה והסלתה בעיר. בשנות ה-80 הוא היה בשיאו, ואולם ברבות השנים קמה לו תחרות מצד בתי ספר נוספים שהתחזקו, ושוב לא נצרכו התלמידים החזקים להרחיק עד שכונת הקטמונים, שבה הוא ממוקם. כך, התחלפה האוכלוסייה בית הספר בהתמדה, עד שנותרו בו רק ילדים משכבות מצוקה. יפית גרין, שעבדה בבית הספר במשך 25 שנה, תחילה כמורה לערבית ולאחר מכן כיועצת, היתה עדה לכל השינויים והתהליכים שהתרחשו בו. לפני חמש שנים היא החליטה להיענות לאתגר שהוצב בפניה, הסכימה לעבור לעמדת הניהול ולחולל שינוי. חלק עיקרי בשינוי התבטא בפתיחת כיתה ז' במסלול דמוקרטי, וכיום יש בבית הספר שתי כיתות כאלה.

כיצד מכניסים מורים חדשים למקום לא יציב, שהערפל סביב עתידו לא עומד להתפזר במהרה? תוכנית החלוץ החינוכי, כאמור, מבקשת להעצים לא רק את המורים הצעירים שהיא מלווה, אלא גם את המורים הוותיקים שקולטים אותם. לדברי חרומצ'נקו, "אם אתה רוצה להצמיח את דור המנהלים הבא, צריך לתת להם להתנסות בתהליכי שינוי. כל חלוץ בבית הספר הוא בעצם חלק ממהלך כולל של שינוי. המורה עסוק בלעצב את השינוי הזה. הוא או היא רואים את התוצאות, לומדים מאי ההצלחה. יש כאן יתרון ברור לעיצוב שלהם כמורים ומנהלים".

בחזון של החלוץ החינוכי, תפקידם של המורים החדשים הנקלטים היישר מהכשרה במכון לחינוך הדמוקרטי, הוא להוות "סוכני השינוי". הם אמורים להפיח רוח חדשה בבית הספר, לתרום מיוזמותיהם ומהרעיונות שלהם, ולבסוף לעזוב את בית הספר ולהתקדם למשרות ניהול, לא לפני שהשלימו הכשרה ניהולית. ואולם בפועל, נראה כי רבים מהחלוצים לא חושבים לטווח ארוך כל כך, ומרוצים מעצם הקליטה שלהם בית הספר באמצעות התוכנית. הבדידות, מתברר, מטרידה מורים טריים רבים. כל המורים החדשים שהתראיינו לכתבה דיברו על יתרונות תוכנית החלוץ החינוכי לנוכח החששות שהיו להם או לעמיתיהם מהמפגש עם בית הספר. הם דיברו על הניכור בחדר מורים, על השחיקה במקצוע ועל החשש להיטמע במערכת היררכית, בלי שתינתן להם אפשרות להביא לידי ביטוי את עצמם ועולמם.

מורי החלוץ נקלטים בבתי הספר עם סל של שעות, וכך אינם מאיימים על המשרות של המורים הוותיקים. לדברי גרין, מנהלת גבעת גונן, משרד החינוך ומנח"י התחייבו לא לפטר מורים בשנתיים הראשונות. "אי אפשר להציל בית ספר כשאפשרות הסגירה מאיימת עליו", היא אומרת. בגבעת גונן נקטו בדרך נוספת לנטרל את האיום הטמון בהגעת המורים החדשים לבית הספר כקבוצה מגובשת, באמצעות הוראה בזוגות: כל חלוץ מוצמד למורה ותיק. "החלוצים אומרים 'באנו ללמוד, למרות שיש לנו יכולות'", אומרת חרומצ'נקו. "בתוכנית החלוץ יש דיבור על נבחרת ועתודה ניהולית, אבל אלה בסך הכל מילים שיווקיות. העיקר הוא התהליך. למורים הוותיקים יש ניסיון רב, שצריך להעריך אותו. יש פה שגרה בית-ספרית שהיא מלאכה. צריך להבין איך לעמוד מול כיתה".

לדברי חרמצ'נקו, חלק מרכזי בתהליך הוא נכונות המנהל לשינוי, "וגם לדעת לגדל אנשים צעירים, כולל הידיעה שבשלב כלשהו הם יעזבו ויילכו להוות דוגמה אישית בניהול בתי ספר". בגבעת גונן, עבדו אנשי התוכנית עם צוות המורים הוותיק במשך שנה, עוד לפני שהמורים החדשים הגיעו, וכך הוכנה הקרקע לתהליך השינוי. "נפגשנו אחת לשבועיים בשעות הערב", מספרת חרומצ'נקו, "בדקנו מה אנחנו יודעים על בית הספר, מה החוזקות והחולשות שלו ולאן אנחנו רוצים להגיע". אחת המטרות הראשונות היתה הגדלת מספר הנרשמים לבית הספר. חרומצ'נקו מסבירה כי "ברמה העמוקה יותר, דיברנו על הגרדת סדר יום חדש לבית הספר, אך היה עלינו לראות איך לשמור על הערכים של בית הספר, איך להעצים את התלמידים מבחינה לימודית. רוב התלמידים שלנו כיום הם תושבי השכונה, שעבורם זה לא מובן מאליו שמקבלים חוגים, שנחשפים לתומי ידע ותרבות שונים. משיחות עם המורות עלה שיש ילדים שלא יצאו כמעט מהשכונה".

החשיבה על הרחבת אופקי הילדים הביאה לשילוב שיעורי הבחירה בתוכנית הלימודים – כמו יוגה, קראטה ועבודה עם בצק סוכר. החלוצים משתלבים גם כאן. חוץ מהיותה מחנכת, אחת החלוצות היא מורה ליוגה ותיאטרון מחול. מורה אחרת, עורכת דין שעברה הסבה להוראה, מעבירה שיעורי משפט. גם במקצועות הלימוד המקובלים יותר, כמו היסטוריה, יש אפשרות בחירה. אחד החלוצים, למשל, מציע לילדים ללמוד פרקים דרך דמויות של חוקרים ויזמים, או באמצעות דמויות נשיות בולטות. החלוצים אחראים גם ליזמות קהילתית בוועדות התלמידים, לפינת החי, לסיירת הירוקה ולוועדת הבינוי בית הספר.

"הגישה היתה סקפטית בתחילה", מודה פיפין ברודו, מורה ותיקה ורכזת החטיבה בגבעת גונן. "אבל כיום אני מאמינה שאנחנו, המורים הוותיקים, לא זקוקים חיזוק. להפך, אנחנו הוותיקים, יש לנו ניסיון – אבל יש גם מקום לרוח חדשה. אני עובדת עם המורים החדשים ורואה עד כמה הם צריכים אותנו, אך גם עד כמה אנחנו נהנים מפרויקטים שהם יוזמים, כמו שבוע הדמוקרטיה. הם מסוגלים לעשות זאת כי יש להם כוח ותעוזה, אבל יחד עם זאת, כשהם עומדים מול כיתה הם זקוקים להנחיות, לדרך העבודה ולטיפים שלנו". "מה שחשוב הוא שהם נתנו לנו רוח גבית, נעורים ותחושת התחדשות", מסכימה גם גרין המנהלת. "יכולת שאילת השאלות שלהם, המחויבות הטוטלית, הערעור על הקיים והיכולת להציג אלטרנטיבות בנחישות משפיעה על כולנו".

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

ראה גם : מצגת בנושא

תכנית "החלוץ החינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי : רוח של חדשנות

מה דעתך?

    כל הכבוד!אולי עוד לא אבדה תקוותנו! (לחינוך ראוי)

    פורסמה ב 02/01/2013 ע״י בועז בש מרץ'
    מה דעתך?