דף פריט
30-08-2018

היכן על מתכשרים להוראה ללמוד ללמד: ההשפעות של מאפייני בתי הספר שבהם משובצים המתכשרים על התמדה ויעילות בהוראה

מאת: R Ronfeldt

Ronfeldt, R., (2012). Where should student teachers learn to teach? Effects of field placement school characteristics on teacher retention and effectiveness, Educational Evaluation and Policy Analysis


המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ

מילות מפתח: הכשרת מורים, התמדה ונשירה, התנסות מעשית

הכותב מתמודד עם השאלה אילו בתי ספר הם המתאימים ביותר להתנסות מעשית של מתכשרים להוראה. שאלת הקשר "תוכנית הכשרה - בית ספר" נבדקה כבר רבות במונחים של יחסים, קשרים או קוהרנטיות (Boyd et al., 2009). לדעת הכותב ראוי גם לבדוק את השאלה אם סוגים שונים של בתי ספר שבהם משובצים המתכשרים, מקדמים או מעכבים את התפתחותם המקצועית. קיים ידע רב יותר על מורים מאמנים, מדריכים פדגוגיים וכיתות ופחות - על מאפייני בתי-ספר. מחקרים שבדקו שיבוץ מתכשרים בבתי ספר עירוניים או רב-תרבותיים מצאו ששיבוצים אלה עשויים להיות מאתגרים להתכשרות להוראה ולפעמים עלולים להיות בעלי השפעה שלילית ולחזק חשיבה סטראוטיפית (Buehler et al., 2009, Hill et al., 2007). פחות ידוע על השפעות של בתי ספר כאלה על התמדה בהוראה ועל הישגי תלמידים.

 בנושא זה עוסקים גם המחקרים על בתי ספר להתפתחות מקצועית (PDS) שהראו את התרומה של בתי ספר אלה להתפתחות של מתכשרים להוראה (Castle et al., 2005, Latham & Vogt, 2007). עם זאת הועלתה גם טענה שבתי-ספר אלה שונים ביותר מרוב בתי הספר המצויים במערכת בכללה, דבר שעלול לפגוע ביכולת המתכשרים להתמודד במצבים לא מוכרים כאלה (Boyle-Baise & McIntyre, 2008).

גם ללא בסיס מחקרי חזק על מאפייני בתי הספר המאמנים קיים ויכוח ער בנושא. מכיוון שבתי ספר המוגדרים "קשים" (בתי ספר "קשים"-difficult –to-staff schools אינם דווקא בתי ספר שיש בהם אוכלוסיות מוחלשות - underserved population) מהווים אתגר גדול יותר גם למורים מנוסים, מורי- מורים רבים טוענים כי השיבוץ בבתי ספר מבוססים(easier-to-staff ) עדיף בטענה שהם מבטיחים מסגרת תומכת חיובית יותר להתפתחות מקצועית של מתכשרים. לעומת זאת קיימת גם הטענה שהשיבוץ בבתי ספר "קשים" עדיף שכן הוא מכשיר את המתכשרים נכון יותר להתמודדות עתידית בהוראה.

שאלות המחקר בדקו (1) האם נשירת מורים המתכשרים בהתנסות מעשית בבתי ספר "קשים" תהייה קטנה יותר מזו של המשובצים בבתי ספר מבוססים בחמש השנים הראשונות להוראה?(2) מהם ההישגים של תלמידים בבתי-הספר ה"קשים" בהשוואה לבתי-ספר מבוססים? (3) מהן התוצאות לגבי מורים שהצליחו בהוראה בבתי-ספר "קשים"?

מה נמצא במחקר? - בין הממצאים ניתן לציין:

א) מתכשרים שהתנסו בבתי ספר מבוססים היו בעלי סיכוי נמוך יותר לנשור ב-5 שנים הראשונות .השיבוץ בבתי ספר מבוססים משפיע חיובית על המורים והם רוצים להמשיך בהם ולהגיע להישגים גבוהים יותר.

ב) על פי תוצאות המחקר ניתן לומר שהמתכשרים ששובצו להתנסות בבתי - ספר מבוססים הצליחו אחר-כך בהוראה בבתי ספר קשים שכן השיבוץ הנ"ל איפשר להם לתרגם את הידע שרכשו להצלחות בעבודה עם כל סוגי התלמידים ובכל הנסיבות. זהו ממצא שונה מממצאים שראו בשיבוץ כזה הצבת מכשול בפני המתכשרים או החלשה שלהם(Haberman, 1995).

ג) בתי הספר המבוססים כוללים את כל המאפיינים המצופים מבתי ספר מאמנים, ובהם, הנהלה איכותית ותמיכה טובה, יחסי צוות קולגיאליים וסגל מנוסה. נמצא כי מתכשרים לומדים בעיקר ממורים אחרים שלהוראתם הם נחשפים במהלך ההתנסות(Jackson & Bruegermann, 2009), והם מבקשים להמשיך וללמד בבתי-ספר אלה ולהיות חלק מקהיליות חינוכיות שבהן ניתן לצמוח מקצועית.

לסיכום, בשאלה המרכזית היכן עדיף לשבץ מתכשרים להוראה להתנסות מעשית (מבחינת מאפייני בית הספר) מראים ממצאי המחקר שהתנסות בבתי-ספר "קשים" קשורה ליעילות נמוכה ולנשירה. התכשרות בבתי-ספר שיש בהם הרבה תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות אינה בעלת השפעה מובהקת על כך. עם זאת, שיבוץ מתכשרים בבתי-ספר מבוססים מעצימה אותם כאשר הם מתקבלים לעבודה בבתי ספר המאופיינים כקשים מסיבות שונות.

הערה מתודולוגית ועניינית: הכותב מפרט את דרך בחירת בתי הספר שנבדקו במחקרו ואת קביעת שיוכם, ומדגיש שבתי ספר "קשים"(difficult –to-staff schools ) אינם דווקא בתי ספר שיש בהם אוכלוסיות מוחלשות (underserved population). מדובר בבתי הספר שנשירת המורים ויעילות ההוראה בהם נמוכה יותר. המחקר כן מעיד על כך שהתכשרות להוראה בבתי ספר שיש בהם יותר תלמידים בעלי הישגים נמוכים/ממיעוטים/ממצוקה כלכלית קשורה דווקא ליעילות גדולה ולא נמוכה יותר של מורים. אמנם בתי-ספר שבהם ניכרת התמדה גבוהה יותר בהוראה כוללים בדרך כלל פחות תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, אבל מה שהופך אותם להיות סביבות התכשרות להוראה טובות יותר הוא סגל הוראה איכותי והמומחיות שהסגל יכול ונכון לחלוק עם המתכשרים ולא אפיוני התלמידים.

השתמעות ומחקר עתידי – א) תוכניות ההכשרה תצאנה נשכרות מזיהוי בבתי ספר מבוססים כאתרי שיבוץ של התנסות מעשית, אם כי לא ניתן לצפות שכל התוכניות תוכלנה למצוא מקומות שיבוץ כאלה לכל המתכשרים. ב) שאלת מחקר נדרשת היא בירור המנגנונים של הקשרים הסיבתיים שנמצאו במחקר זה בין מאפייני בית הספר שבו משובצים מתכשרים לבין התמדה בהוראה ויעילות הוראתית. מה בבתי הספר הטובים הופך אותם לאתרים חיוביים להתכשרות ולהתפתחות מקצועית: המורים המאמנים האיכותיים? היותם מסגרות תומכות ועקביות לניסוי הנלמד בתוכניות? התמיכה המנהלית והמנהיגות היוצרות סביבות למידה איכותיות ? הדבר עשוי להנחות מורי מורים בשיבוץ נכון יותר של המתכשרים, ולתרום להתכשרות טובה יותר להוראה ולהקטנת תופעות של נשירה והוראה לא אפקטיבית.

ביבליוגרפיה


Boyd, D., et al., (2009). Teacher [reparation and student achievement, Educational Evaluation and Policy Analysis, 31(4), 416-440.
Boyle-Baise, M., & McIntyre, D.J. (2008). What kind of experience? Preparing teachers in PDS or community settings, in: M. Cochran-Smith et al., (Eds.), Handbook of research on teacher education, 3rd ed. NY: Routledge, 307-330.
Buehler, J., et al., (2009). Normalizing the fraughtness: How emotion, race and school context complicate culture competence? Journal of Teacher Education, 60(4), 408-418.
Castle, S., et al., (2005). Do PDS schools make a difference? A comparative study of PDS and non-PDS teacher candidates, Journal of Teacher Education, 57(1), 65-80.
Haberman, M. (1995). Selecting star teachers for children and youth in urban poverty, Phi Delta Kappan, 76, 777-781.
Hill, P., et al., (2007). Preservice educators' perceptions of teaching in an urban middle school setting: A lesson from the Amistad, Multicultural Education, 15(1), 33-37.
Jackson, C.K., & Bruegermann, B. (2009). Teaching students and teaching each other: The importance of peer learning for teachers, American Economic Journal, 1(4), 1-27.
Latham, N.I., & Vogt, W.P. (2007). Do PDS school reduce teacher attrition? Evidence from a longitudinal study of 1,000 graduates, Journal of Teacher Education, 58(2), 153-167.

מה דעתך?


Boyd, D., et al., (2009). Teacher [reparation and student achievement, Educational Evaluation and Policy Analysis, 31(4), 416-440. Boyle-Baise, M., & McIntyre, D.J. (2008). What kind of experience? Preparing teachers in PDS or community settings, in: M. Cochran-Smith et al., (Eds.), Handbook of research on teacher education, 3rd ed. NY: Routledge, 307-330. Buehler, J., et al., (2009). Normalizing the fraughtness: How emotion, race and school context complicate culture competence? Journal of Teacher Education, 60(4), 408-418. Castle, S., et al., (2005). Do PDS schools make a difference? A comparative study of PDS and non-PDS teacher candidates, Journal of Teacher Education, 57(1), 65-80. Haberman, M. (1995). Selecting star teachers for children and youth in urban poverty, Phi Delta Kappan, 76, 777-781. Hill, P., et al., (2007). Preservice educators’ perceptions of teaching in an urban middle school setting: A lesson from the Amistad, Multicultural Education, 15(1), 33-37. Jackson, C.K., & Bruegermann, B. (2009). Teaching students and teaching each other: The importance of peer learning for teachers, American Economic Journal, 1(4), 1-27. Latham, N.I., & Vogt, W.P. (2007). Do PDS school reduce teacher attrition? Evidence from a longitudinal study of 1,000 graduates, Journal of Teacher Education, 58(2), 153-167.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?