דף פריט
30-08-2018

תמיכה במורים חדשים בסביבה תרבותית ייחודית: המקרה של צפון מערב קנדה

אבו ראס, ר' (2012). תמיכה במורים חדשים בסביבה תרבותית ייחודית: המקרה של צפון מערב קנדה. במעגלי חינוך, 3, 34-20. נדלה מתוך כתב העת המקוון של מכללת דוד ילין בירושלים  

תארנים: התמחות (גם – סטז'), מורים בעלי ניסיון (גם מורים ותיקים), מורים מתחילים (גם מורים חסרי ניסיון), תמיכה במישור התרבותי

תכניות התמחות (להלן גם – סטז') נבנו כדי להעניק תמיכה שיטתית למורים שזה עתה החלו בעבודתם, הממירים את תפקיד פרח ההוראה בתפקיד מורה ממש. בקנדה ובמדינות אחרות נערכו מחקרים כדי לבחון את יעילותן של תכניות הסטז', ובמיוחד את תרומתם הרגשית, המקצועית, האקולוגית-ארגונית (התמודדות עם האקלים הבית ספרי מבחינת מדיניות, נהלים, חוקים וישיבות) של מרכיבי התכנית. עם זאת, מעט מחקרים עסקו במרכיב התמיכה במישור התרבותי במציאות בית ספרית רב-תרבותית.
הטריטוריות בצפון מערב קנדה (Northwest Territories) הן אזור מרוחק וקר, שיש בו ערים מודרניות וגם קהילות מבודדות שהדרך היחידה להגיע אליהן היא בטיסה. ההוראה בערים מחייבת את המורים להתמודד עם סביבה חינוכית רב-תרבותית, ואילו ההוראה בקהילות המבודדות, מציבה את המורים בחברה הומוגנית של קבוצות ילידיות שתרבותם שונה מהמורים. מכאן שעל המורים לא רק להסתגל לעבודתם החדשה אלא גם לעבור תהליך הסתגלות תרבותית.

תכנית הסטז' הפורמלית למורים בטריטוריות של צפון מערב קנדה (NWT – Teacher Induction Program) מדגישה את חשיבותם של ארבעה שלבים:

1. קדם-אוריינטציה – שלב שבו מקבלים המורים החדשים קלסר שמכיל מידע הן על אודות התפקיד החדש באזור צפון מערב קנדה והן על שלבי תכנית הסטז';

2. אוריינטציה – שלב המתחיל כאשר המורים החדשים מגיעים לבית הספר;

3. חונכות – תכנית חניכה פורמלית שבה מוצמד חונך לכל מורה חדש כדי להעניק לו עזרה רגשית, מקצועית ואקולוגית-ארגונית;

4. התפתחות מקצועית – תמיכה קבועה בהשתלמויות תוך כדי העבודה כדי לתת להם כלים להתמודד עם תלמידים בעלי צרכים שונים ומיומנויות לניהול כיתה.

במחקר יש ניסיון להעריך את תרומתם של ארבעת שלבי תכנית הסטז' למורים המתחילים לגבי ארבעה היבטים – ההיבט האישי-רגשי, ההיבט המקצועי, ההיבט האקולוגי-ארגוני וההיבט התרבותי, באמצעות השוואה בין המורים המלמדים בבתי ספר בעיר לבין מורים המלמדים בקהילות המרוחקות, ובין מורים ותיקים באזור בעלי ניסיון בהוראה לבין מורים מתחילים שזה עתה סיימו את הכשרתם ומתחילים את דרכם בהוראה.

המורים המתחילים לעבוד בטריטוריות של צפון מערב קנדה נקראים "מתחילים" (beginning) או "חדשים" (new). ה"מתחילים" הם מורים שזו להם השנה הראשונה במקצוע ההוראה, ואילו ה"חדשים" הם מורים מנוסים (ותיקים) אך לאזור זה, הגיעו לראשונה. כאמור, בשלב הקדם-אוריינטציה מקבלים המורים החדשים אוגדן המכיל מידע על אודות התפקיד החדש, בירידי תעסוקה או בדואר, עוד לפני שהגיעו לאזור. מטרת האוריינטציה היא להציג למורים את הקהילות המקומיות, את המדיניות של בתי הספר ואת התרבות המקומית. ההיכרות עם האזור נערכת בחודש הראשון של שנת הלימודים ובמהלכה מופץ חומר על אודות תכנית הלימודים, המשאבים והמדיניות, וכן נעשית היכרות ראשונית עם התרבות המקומית. ההיכרות עם הקהילה כוללת השתתפות במחנה בן ארבעה ימים שהפעילויות בו הו ציד ודיג בחברת זקני העדה.

שלב החונכות הפורמלית הוא ללא ספק המרכיב החשוב ביותר בתכניות סטז'. בדרך כלל, מנהלי בתי הספר הם הבוחרים את החונכים. על החונך לקבוע פגישות מסודרות עם החניך כדי להעניק לו עזרה רגשית, מקצועית ואקולוגית-ארגונית. כדי לאפשר את השלב הרביעי, שלב ההתפתחות המקצועית, מציעים למורים החדשים קורסים אחדים במהלך השנה. מחלקת החינוך, התרבות והתעסוקה מעניקה כ-650 דולרים קנדיים (בערך 2600 שקלים חדשים) לכל אחד מהמורים החדשים, כדי לעודד אותם להשתתף בכנסים מקצועיים במקומות אחרים בקנדה. באתר האינטרנט NWT – Teacher Induction, זוכים המורים לתמיכה מתמשכת ומובנית, הכוללת הפנייה לקישורים למשאבים שימושיים כגון תכניות לימודים ורעיונות למערכי שיעורים.

במאמר זה מוצגים ממצאים של מחקר כמותי ואיכותני. הנתונים הכמותיים נאספו מ-42 מורים, 34 נשים (81%) ו-8 גברים (9%) מתוך 98 המורים שלימדו בשנת הלימודים 2008-2007 בשנת ההוראה הראשונה שלהם. כל הנבדקים הם בעלי תואר ראשון ותעודת הוראה. מבין המשיבים, 41 (98%) מורים הגיעו לטריטוריות של צפון מערב קנדה ממקומות אחרים במדינה ומורה אחת הייתה בת המקום. מבין המורים במדגם, 25 מהמורים (60%) מלמדים בערים ועיירות ו-17 (40%) בקהילות מרוחקות. 20 (48%) הם מורים חדשים (בעלי ניסיון או ותיקים), ו-22 (52%) מורים מתחילים (חסרי ניסיון). כדי להעריך את תפיסת התרומה של התכנית הועבר למורים שאלון לדיווח עצמי אנונימי.

הנתונים האיכותניים נאספו באמצעות ראיונות פורמליים עם 26 מורים. רואיינו ארבעה מורים מתחילים ושמונה מורים מנוסים בעיר הבירה ילונייף (Yellowknife), שמונה מורים מתחילים ושני מורים מנוסים בקהילות המרוחקות, שני חונכים מהעיר ושני חונכים מהקהילות. הראיונות האינדיבידואליים נערכו על ידי החוקרת, בתי הספר וכל ראיון נמשך כחצי שעה. הראיונות הוקלטו ובאמצעותם יכלה החוקרת לשמוע וללמוד על אודות התגובות, ההרהורים והמחשבות של המרואיינים.

ממצאי הניתוח הכמותי מלמדים כי המורים העריכו ברמת שביעות רצון בינונית את השלבים: הפרה-אוריינטציה, אוריינטציה והחונכות הפורמלית, ואילו ההתפתחות המקצועית זכתה לרמה גבוהה יחסית של שביעות רצון. המשמעות לכך היא שהתמיכה המקצועית היא השלב המוערך יותר מבחינת המורים בתכנית הסטז' של הכניסה למקצוע. לעומת זאת, התמיכה בשלב האוריינטציה זכתה להערכה הנמוכה בקרב המורים. תוצאות ניתוח השונות הראו כי נמצא אפקט מובהק סטטיסטית של שלבי התוכנית. המבחנים הפוסטריוריים הראו ששלב התמיכה בהתפתחות המקצועית היה גבוה ושונה באופן מובהק וסטטיסטי מהשלבים האחרים בתרומתו למורים. בסדרת מבחני t להשוואה בין הערכת המורים המתחילים לבין הערכת המורים הוותיקים לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות. כמו כן, לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בהערכה של התכנית בין מורים שמלמדים בערים לבין מורים המלמדים בקהילות המרוחקות מבחינה גיאוגרפית.

לגבי ממצאי הניתוח האיכותני, ניתוח הראיונות מלמד שמרבית המורים שרואיינו זכו לעזרה בארבעת התחומים והביעו שביעות רצון מארבעת שלבי התכנית. רק שני מורים מתחילים ושני מורים ותיקים ציינו שיש לשפר את התכנית תוך הארכתה. אף כי פרה-אוריינטציה דורגה במקום השלישי בחלק הכמותי, כל המרואיינים ראו בקלסר מקור אמין למידע על אודות ההוראה בטריטוריות של צפון מערב קנדה. בנוסף, כל המרואיינים ציינו באופן חיובי את האפשרויות שהיו להם להתפתחות מקצועית, ואמרו שההשתתפות בסדנאות מיוחדות או ההיכרות עם מגוון חומרים באינטרנט סייעו להם מבחינה מקצועית.

ספציפית יותר, אלה הנושאים שעלו בראיונות: עשרת המרואיינים שעבדו בקהילות המרוחקות הזכירו את הצורך במודעות תרבותית גדולה יותר; כל המרואיינים התלוננו על חוסר שיתוף פעולה מצד ההורים; שלב החונכות הוא השלב שדובר בו יותר מכל. מחד גיסא, שלב זה נחשב יעיל, ומאידך גיסא, כל המרואיינים דיברו על דרכים לשפרו; כדי לשפר את התמיכה האקולוגית-ארגונית, המליצו שני מורים על אסטרטגיות הוראה לניהול הכיתה ועל מפגשים תכופים עם צוות ההנהלה, וארבעה מורים ציינו את הצורך בהנהלה תומכת יותר. המרואיינים ביקשו גם לכלול תמיכה תרבותית כחלק מהחונכות, במיוחד עבור מורים המלמדים בקהילות המרוחקות.

ממצאי המחקר עשויים להיות במיוחד רלבנטיים לחברה הישראלית. שכן, החברה הישראלית מורכבת מתרבויות שונות ובהרבה מקרים התלמידים מתרבות מסוימת לומדים בבתי ספר משלהם כמו תלמידים בדואים או ממוצא אתיופי. במקרים אחרים תלמדים מתרבויות שונות לומדים ביחד, במיוחד בערים הגדולות בארץ. ומכאן שחשיפת המורים לתרבות האם של התלמידים תקל עליהם בהבנת דפוסי ההתנהגות ודרכי החשיבה של התלמידים. בנוסף להיבט התרבותי, הענקת התמיכה בארבעה שלבים יכולה להוות דוגמה טובה למורים מתחילים במדינה.

בהתבסס על התוצאות שהוצגו, להלן חמש המלצות שמעלה המחברת:

1. הענקת תמיכה תרבותית שיטתית ולאורך זמן. יש להפנות תשומת לב רבה יותר לסטז' התרבותי של המורים המתחילים, בעלי ניסיון וחסרי ניסיון כאחד, בזמן האוריינטציה, וליצור יותר פעילויות כדי להציג למורים שהגיעו לערים את התרבות המקומית. למורים המלמדים בקהילות, צריך להיות סטז' תרבותי במשך שנת הלימודים כולה, כדי לעזור להם להבין את התרבות של תלמידיהם ושל הורי התלמידים. בד בבד עם נקיטת גישה מבוססת קהילה, יש גם לחשוף בפני המורים טקסטים ספרותיים – סיפורים לספרים – שכתבו סופרים מקומיים.

2. העמקת תהליך החונכות למורים. יש להתייחס לחונכות בכובד ראש גדול יותר, ולצוות חונכים וחניכים העובדים באותו בית ספר, ומלמדים מקצועות דומים באותה שכבת גיל. יש למצוא זמן חופשי לפגישות תכופות בין החונך לבין החניך, שבהן יוכלו לדון בסוגיות מקצועיות ותרבותיות. יתר על כן, על החונכים ליטול תפקיד פעיל יותר בהצגת האקולוגיה הבית ספרית והדינמיקה הבית ספרית לחניך, כמו גם בהתמודדות עם הורים וילדים.

3. הרחבת התמיכה המקצועית הניתנת למורים מתחילים. אמנם, ממצאי המחקר הראו שלא היו הבדלים מובהקים במידת המוכנות של המתחילים ושל הוותיקים לקראת שנת הלימודים, אולם התפלגות הנתונים הראתה כי בחלק מההיגדים, המורים הוותיקים דיווחו שהם מוכנים נפשית לעבודה בתחום ההוראה בצפון מערב קנדה, יותר מהמורים המתחילים. לכן, יש להרחיב את התמיכה המקצועית הניתנת למורים מתחילים, תוך התייחסות מיוחדת לצרכים שלהם.

4. תכנית הסטז' כדגם להקשר הישראלי. בשלב הפרה-אוריינטציה, אפשר לאמץ את הרעיון של הכנת חוברת על מקומות העבודה לסטז'רים, במיוחד אלה המשובצים במקומות רחוקים כמו בתי ספר ביישובים הבדווים בנגב. יתר על כן, אוריינטציה כשלב שני, תחשוף בפני המורה החדש את התרבות הארגונית של בית הספר, דבר שיקל עליו להכיר את הסביבה האקולוגית החדשה שהוא עובד בה. הבעיות שעלו במחקר זה בקשר לחונכות דומות לאלה הקיימות בארץ. לכן, ממצאים אלה מחזקים את הצורך ליחס רציני יותר לחונכות, כפי שהוזכר לעיל. אפשר גם לאמץ את שלב ההתפתחות המקצועית ולכלול אותו בתכנית הסטז' בארץ. למשל, סדנאות הסטז' הקיימות ימשיכו לדון בנושאים כלליים הקשורים בעבודת המורה המתחיל במחצית השנה הראשונה, ואילו במחצית השנה השנייה, הסדנאות יתמקדו בנושאים ספציפיים כמו דרכי ניהול כיתה או התמודדות עם תלמידים בעלי לקויות. אפשר גם לאמץ את רעיון העלאת אתר מיוחד לסטז'רים שיכלול חומרים ועדכונים. רעיון נוסף שראוי לאמצו, הוא הענקת סכום כספי למורים מתחילים להשתתפות בכנסים מקצועיים.

5. מחקרי המשך. ממצאי המחקר הראו כי החונכות הפורמלית דורגה במקום האחרון בחשיבותו. נוכח האמור, כדאי לחקור – ברמה המקומית – מה היו הסיבות לכך. במחקר כזה ייבחן היישום האמיתי של התכנית, כמו גם ההנחיות של משרד החינוך, התרבות והתעסוקה בטריטוריות של צפון מערב קנדה. יתר על כן, יש צורך לבדוק את היחס בין יישומה של תכנית טובה כזו ובין שיעור ההישארות בתפקיד של מורים שהגיעו לאזור. ברמה העולמית, תכנית הסטז' הזו יכולה לשמש דגם לתכניות אחרות, במיוחד בתשומת הלב שהיא מעניקה להיבטים תרבותיים. צריך להעמיק וללמוד את מרכיביה כדי להתאימם למצבים בין-תרבותיים אחרים.

לכתב העת המקוון

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת .

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?