דף פריט
30-08-2018

המורה שהייתי רוצה להיות: חקר ההשפעות של סיפורי חיים על הזהויות האידיאליות של מתכשרים להוראה

מאת: C Furlong

Furlong, C. (2013). The teacher I wish to be: Exploring the influence of life histories on student teacher idealized identities, European Journal of Teacher Education, 36(1), 68-83.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: זהות מורה, זהות מקצועית, מתכשרים להוראה, סיפורי חיים

המאמר מביא מחקר שנעשה באירלנד ויש בו ניתוח של זהויות – מורה מקצועיות נשאפות של מתכשרים להוראה. המושג "אני/עצמי" (self) הוא מושג מרכזי שראוי להתייחס אליו בבחינת זהויות, שכן מתכשרים להוראה זקוקים לחקר עצמם כדי לפתח תחושה של זהות ((Sachs, 2005 וכדי להבין שזהות מתפתחת ומתעצבת במשך החיים. מתכשרים מגיעים להוראה עם ערכים שונים ועם מטען של תיאוריות אינטואיטיביות/חובבניות ביחס למורים, להוראה וללמידה. הם גם מביאים להכשרה דימוי של עצמם כמורים על בסיס ההיסטוריה האישית של כל אחד ואחד. כל אלה עומדים לבחינה ולחשיבה מחודשת במהלך ההכשרה.

במחקר נשאלו 15 מתכשרים להוראה על הזהויות הנשאפות שלהם כמורים על בסיס היסטוריית החיים שלהם. הסיפורים כללו את כל ההתנסויות וההשפעות שהיו לכל משתתף לפני הכניסה להכשרה

מה נמצא במחקר?

מן התשובות עלו ארבע תמות המאפיינות את הזהות המקצועית הנשאפת, האידיאלית של המתכשר:

(1) תכונות אישיות נשאפות של מורה – למשל, נגיש לתלמידים, כאחד מהילדים, חבר לילדים, בעל חוש הומור, אדיב , הוגן; (2) תפיסת מקומם של יחסים בין-אישיים בעיסוק בהוראה – למשל, כבוד, רצון להיות זכור ולהשאיר רושם מתמשך, הערכת הפרט על פי ייחודו; (3) דימוי ההוראה והלמידה – למשל, מאפשר ומטפח רצון ללמוד, מעורר עניין בלמידה, שואף למקצוענות; (4) תפיסת התחום של ניהול כיתה – למשל, אכפתיות, מתן אפשרויות לפעול, הפחתה (או שמירה על) שליטה ופיקוח.

דיון וסיכום

א) שמרנות ופרוגרסיביות - ניתוח הממצאים מאיר את המתח הקיים מתח בין הדימוי של מורה מסורתי לבין זה הפרוגרסיבי, בין השאיפה המעורפלת למדיי להיות מורה בלתי פורמלי, תקשורתי ומאפשר, לבין דמות המורה הקשוח, הדידקטי והנמצא בשליטה כל הזמן. צירוף של כל הנרטיבים של הנחקרים לכלל דימוי נשאף של מורה מעלה כי המורה צריך להיות אכפתי, חם ונגיש ובו בזמן גם תקיף ובשליטה.

המתכשרים מגיעים להכשרה מצוידים בתפישות מוקדמות ובתחושה חזקה של המשמעות של העיסוק בהוראה (Alsrup, 2009, Beauchamp & Thomas, 2009, 2010.) תפיסות אלה מקבלות חיזוק ע"י סיפורי החיים שלהם, שולייתיות הצפייה וההתנסויות המעשיות הייחודיות. הדבר הבעייתי הוא ההשפעה של התיאוריות הללו על הזהות המקצועית הנבנית בהעדר הבנה של תיאוריות חינוכיות ו/או עקרונות פדגוגיים.

ב) הכשרת מורים - על מורי המורים לקחת בחשבון תהליכים אלה, ולא להסתפק בהוראה של ידע שהוא בעיניהם מדעי ומבוסס מחקר. יש סכנה שהדבר יישאר כציפוי שטחי לתפיסות הקיימות הללו, ידע הנמחק בקלות בתהליכי החיברות וההיטמעות בתרבויות בתי הספר. שאלות: (א) כיצד יכולים מורי מורים לחשוף את התיאוריות והתפישות החובבניות הנ"ל? (ב) כיצד יכולים מורי מורים לתמוך בדיאלוג בין התיאוריות והדימויים האידיאליים הנשאפים שיש לסטודנטים לבין הספירה((sphere של הוראה ולמידה?

חשוב לבדוק ולשנות את האמונות המהוות בסיס לזהויות המקצועיות המתפתחות תוך יצירת עימות (Chong (et al., 2011, אתגר ודיסוננס קוגניטיבי מתמידים ומתן הזדמנויות לרפלקציה ביקורתית ולחקר במסגרת ההכשרה (Czerniawski, 2011 ) .  המחקר מראה שהדיסוננס בין זהויות קיים גם בתפיסת התפקיד של מורי המורים עצמם, בין זהות מורה כיתה לבין זהות החוקר או מכשיר המורים או מומחה בתחום דעת (Furlong & O'Brien, 2010, Young & Erickson, 2011). דיסוננס כזה במסגרות ההכשרה עשוי להיות בעייתי. מורי מורים המכירים בכך שמתכשרים מביאים עמם אמונות קודמות להכשרה ומחפשים דרכים המאפשרות למתכשרים לחשוב ולצמוח מהן מונעים מצבים של עמימות וחוסר הבנה. מחקר זה, שיש בו הדהוד למחקרים קודמים(Sugrue, 1997), מראה שהמבנים המסורתיים של זהויות מורים עדיין קיימים כיום ויש להם תפקיד בבנייה של זהויות נשאפות בקרב מתכשרים להוראה, דבר המחייב התייחסות במסגרות ההכשרה השונות.

ביבליוגרפיה

Alsrup, J. (2009). Teacher identity discourses – negotiating personal and professional spaces, NJ: Lawrence Erlbaum.
Beauchamp, C., & Thomas, L. (2009). Understanding teacher identity: An overview of issues in the literature and implications for teacher education, Cambridge Journal of Education, 39(2), 175-189.
Beauchamp, C., & Thomas, L. (2010). Reflecting on an ideal: Student teachers envision a future identity, Reflective Practice, 11(5), 631-645.
Chong S., et al., (2011). Emerging professional teacher identity of preservice teachers, Australian Journal of Teacher Education, 36(8), 5064.
Czerniawski, G. (2011). Emerging teachers, emerging identities: Trust and accountability in the construction of newly qualified teachers in Norway, Germany and England, European Journal of Teacher Education, 34(4), 431-447.
Furlong, C., & O'Brien, M. (2010). Teacher educators' disciplining identities cultural conformity and/or dissonance, PP at the ECER, Helsinki.
Sachs, J. (2005). Teacher education and the development of professional identity: Learning to be a teacher, in: P. Denicolo & M. Kompf (Eds.) Connecting policy and practice: Challenges for teaching and learning in schools and universities, Oxford: Routledge.
Sugrue, C. (1997). Student teachers' lay theories and teaching identities: Their implications for professional development, PP to the ISSAT Conference, Copenhagen.
Young, J., & Erickson, L. (2011). Imagining, becoming and being a teacher: How professional history mediates teacher educator identity, Studying Teacher Education, 7,(2), 121-129.

מה דעתך?

Alsrup, J. (2009). Teacher identity discourses – negotiating personal and professional spaces, NJ: Lawrence Erlbaum. Beauchamp, C., & Thomas, L. (2009). Understanding teacher identity: An overview of issues in the literature and implications for teacher education, Cambridge Journal of Education, 39(2), 175-189. Beauchamp, C., & Thomas, L. (2010). Reflecting on an ideal: Student teachers envision a future identity, Reflective Practice, 11(5), 631-645. Chong S., et al., (2011). Emerging professional teacher identity of preservice teachers, Australian Journal of Teacher Education, 36(8), 5064. Czerniawski, G. (2011). Emerging teachers, emerging identities: Trust and accountability in the construction of newly qualified teachers in Norway, Germany and England, European Journal of Teacher Education, 34(4), 431-447. Furlong, C., & O’Brien, M. (2010). Teacher educators’ disciplining identities cultural conformity and/or dissonance, PP at the ECER, Helsinki. Sachs, J. (2005). Teacher education and the development of professional identity: Learning to be a teacher, in: P. Denicolo & M. Kompf (Eds.) Connecting policy and practice: Challenges for teaching and learning in schools and universities, Oxford: Routledge. Sugrue, C. (1997). Student teachers’ lay theories and teaching identities: Their implications for professional development, PP to the ISSAT Conference, Copenhagen. Young, J., & Erickson, L. (2011). Imagining, becoming and being a teacher: How professional history mediates teacher educator identity, Studying Teacher Education, 7,(2), 121-129.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?