דף פריט
30-08-2018

סקירת ביקורת על הספר "עיקבו אחר הכסף: כיצד הדולרים של הקרנות משנים את הפוליטיקה של בתי ספר ציבוריים בארה"ב"


Liang, G. (2013, June 28). Review of the book Follow the money: How foundation dollars change public school politics. Teachers College Record. Retrieved July 4, 2013,  

מחבר סקירת הביקורת: Guodong Liang

למידע נוסף על הספר החדש

למרות העובדה שלקרנות פילנתרופיות גדולות דוגמת קרן ביל ומלינדה גייטס (Bill and Melinda Gates Foundation) יש תפקיד משמעותי הולך וגובר בחינוך הציבורי, רב הנסתר על הגלוי לגבי האופן שבו הפילנתרופיה משפיעה על המדיניות והפוליטיקה בחינוך הציבורי.

באמצעות מידע עשיר מטופסי החזרי מס (990-PF tax return forms) שהוגשו על ידי 15 הקרנות התורמות הגדולות ביותר בארה"ב לחינוך מהגן עד כיתה י"ב ב-2000 ו-2005, שאלונים למילוי עצמי וראיונות עם שחקני מפתח בקהילות של מדיניות חינוכית בניו יורק ולוס אנג'לס, מחברת הספר מגבירה את הבנתינו אודות תנועת "מועצת המנהלים הפרוגרסיביים" (עמ'1) ומפענחת בשפה לא טכנית את המנגנונים על פיהם קרנות גדולות מעצבות ומקדמות רפורמות חינוכיות במחוזות אורבניים גדולים.

בין הממצאים החשובים הרבים שלה, שני מסרים מרכזיים מועברים באופן משכנע במחקר: (1) כסף פילנתרופי יכול להיות זרז רב-עוצמה לשינוי (Slotnik & Smith, 2004); ו-(2) רפורמות חינוכיות ברות-קיימא דורשות יותר מאשר כסף (Slotnik & Smith, 2013).

בהקשר של אחריותיות ורפורמות מבוססות-סטנדרטים, קרנות ראשיות הופכות לנראות וחזקות יותר בתמיכת המדיניות של החינוך הציבורי בארה"ב. הענקת המענק שלהן הופכת לממוקדת יותר ומכוונת אל מחוזות בית-ספריים אשר מאפייניהם הפוליטיים מקדמים השפעה גדולה יותר של קרנות, בייחוד לטווח הקצר.

בנוסף, קיימת התכנסות הולכת וגוברת בהענקת מענקים בקרב ממנים ראשיים מרובים. לדוגמה, קרן גייטס, קרן ברוד (Broad Foundation), וקרן וולטון (Walton Foundation) מספקות כולן מענקים גדולים לתאגיד הפיתוח של בתי ספר בזיכיון בלוס אנג'לס. מאמציהם המשותפים מייצרים כוח רב יותר למינוף וזרז לתמיכה בסדר היום של המדיניות המשותפת.

באותו הזמן, חקר המקרים של מחברת הספר בניו יורק ולוס אנג'לס מראה שעמידות של מדיניות לטווח ארוך דורשת יותר מאשר כסף. תהליך ריכוזי מאוד מלמעלה-למטה ללא הסכמה רחבה של בעלי העניין החינוכיים השונים צפוי להוביל לביטויים של השפעת מדיניות לטווח קצר בלבד. מעורבות והשקעה רחבה יותר בידי ציבור הבוחרים המגוון בונה בעלות מקומית, שהיא מהותית עבור אריכות הימים של השינויים החינוכיים המיועדים.

בניו יורק, השילוב של תמיכה פילנתרופית חזקה, שליטה של ראש העיר, ומערכות ממשלתיות ריכוזיות אפשרו פיתוח ויישום של רפורמות מהירים. לאור קיצוצי התקציב הנוכחיים ומגבלות ההכנסה, מחוזות רבים אינם יכולים לייצר את המשאבים הדרושים כדי ליזום רפורמות, ועל כן למימון החיצוני יש תפקיד מכריע בזירוז תהליך הרפורמה. אולם, הואיל והיישום בניו יורק עירב מעט מציבור הבוחרים והייתה חסרה לו בעלות מקומית, רפורמות המדיניות הממומנות על ידי הקרנות היו "רגישות לסחף או היפוך" (ע' 141) מבחינה פוליטית, כלכלית, ותרבותית בטווח הארוך.

במקום לשנות באופן יסודי את הדרכים שבהם המערכת פועלת, הדבר הביא למענה קוסמטי גרידא להשקעות כלכליות גדולות. כאשר המימון הנוסף לא היה עוד בנמצא, המערכות חזרו לדפוסי ההתנהלות הקודמים, בהשאירן מעט מהשינויים והלמידה השיטתיים המתמשכים. הואיל וכסף פילנתרופי הוא רק חלק מזערי מהמימון הכולל של החינוך מהגן עד כיתה י"ב ורוב הכסף החינוכי מגיע מהמדינה וממקורות מקומיים, שינויים ושיפור חינוכיים ברי-קיימא דורשים בעלות מקומית חזקה.

בהשוואה, ההרחבה של רפורמות מבוססות שוק התנהלה בגישה פתוחה יותר בלוס אנג'לס. הן פותחו וייושמו בקצב איטי יותר והציעו הזדמנויות עשירות לקבוצה מגוונת של בעלי עניין ליטול חלק. הארגונים שזכו למימון קרנות גדול פיתחו יחסים ישירים וקרובים עם ציבור הבוחרים המקומי. דמוקרטיה ושקיפות גדולים יותר עם בעלי עניין מגוונים, ההופכים למושקעים ביעדים משותפים, יוצרים משוב מדיניות חיובי ומבטיחים את אריכות הימים של הרפורמות. אולם, לתהליך זה יש גם חולשות: הוא עשוי להיות מאוד ארוך ולגרור "סבוכים ושבושים" (ע' 141) רבים.

לאור שקלול התמורות הפוטנציאלי בין מהירות לבין פיתוח תמיכתה של מועצת מנהלים לרפורמה, אסטרטגיה פילנתרופית מאוזנת היטב מלמעלה-למטה ומלמטה-למעלה בו-זמנית עשויה להיות מבטיחה עבור האצה כמו גם שמירה על רפורמות חינוכיות.
בטווח הקצר, מימון פרטי יכול לשמש כזרז רב-עוצמה המאפשר שינוי מדיניות בעיתוי הנכון. כאשר שינויים אלה מתיישרים היטב עם המטרות החינוכיות האולטימטיביות של שיפור הכשרת המורה ולמידת התלמיד, התקפות החינוכית הנתפסת והתקפות הפוליטית (Slotnik & Smith, 2004, 2013) סביר שיובילו להסכמה משמעותית של המחנכים. על ידי קידום שינויים "עם" הקהילה החינוכית במקום "עבור" הקהילה החינוכית, רפורמות חינוכיות יכולות לבנות התקשרויות מקומיות חזקות ולצבור תמיכה מתמשכת מציבור הבוחרים המקומי המגוון. רפורמות אלה מטפחות יכולת פנימית של בנייה וממסדות את שינויי המדיניות לטווח הארוך.

כפי שמחברת הספר ציינה נכון, מחקר זה מתמקד בשני המחוזות הבית-ספריים הגדולים ביותר בשתי הערים הגדולות ביותר של האומה האמריקאית. הפוליטיקה והקשרי המדיניות עשויים להיות לאין ערוך הרבה יותר מורכבים ומגוונים בניו יורק ולוס אנג'לס מאשר בהרבה מחוזות גדולים אחרים. לפיכך, לא כל הממצאים של מחקר זה ניתנים להכללה למחוזות אחרים.

אף-על-פי-כן, כטקסט נגיש מאוד ומרתק, הספר מספק לנו מבט מאיר עיניים על השפעת קרנות ומפענח את המנגנונים על פיהם קרנות מעצבות ומשנות את הפוליטיקה והמדיניות במחוזות אורבניים גדולים של ימינו. הוא מציע תרומה משמעותית לספרות חדשה הבוחנת את החכמה המקובלת אודות מעורבותם של פילנתרופים בחינוך הציבורי.

הסיכום מאנגלית נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

מקורות

Slotnik, W. J., & Smith, M. (2004). Catalyst for change: Pay for performance in Denver. Boston, MA: Community Training and Assistance Center.
Slotnik, W. J., & Smith, M. (2013). It’s more than money: Teacher incentive fund-Leadership for educatorsw advanced performance Charlotte-Mecklenburg schools. Boston, MA: Community Training and Assistance Center.
קישור לספר באמזון: http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/0199937737/teacherscolleger

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?