דף פריט
30-08-2018

לו רק היית קצת פחות המורה שלי: על חברות מורים-תלמידים בפייסבוק


טימור, צ' (2013). "לו רק היית קצת פחות המורה שלי": על חברות מורים-תלמידים בפייסבוק. החינוך וסביבו, ל"ה, 24-9.

מילות מפתח: פייסבוק, חברות מורה-תלמיד, מהות החינוך, טכנולוגיות בהוראה

שלטונות החינוך בעולם מביעים דאגה מהשלכות שליליות של יחסי מורים-תלמידים ברשתות החברתיות על הנעשה בבתי הספר. בשנים האחרונות ניסו יוזמות תחוקתיות ומינהליות בעולם המערבי להגביל את השימוש ברשתות חברתיות בין מורים לתלמידים. הדעות בין אנשי החינוך עצמם חלוקות (Estrada, 2010). חלקם טוענים ששימוש נכון ברשתות חברתיות מקדם למידה, ואחרים טוענים שהגבלת המורים בשימוש ברשתות חברתיות היא פגיעה בזכות הבסיסית של חופש הביטוי והדיבור (Public Employee First Amendment Right).

בישראל נעשה ניסיון ראשון להסדיר סוגיה זו באמצעות חוזר מנכ"ל משנת 2011 (משרד החינוך, 2011). המדיניות המוצגת בחוזר זה היא של הגבלה וצמצום של התקשורת בנושאים אישיים בין מורה לתלמידים והורים ברשת, וניתובה לנושאים חינוכיים של הוראה ולמידה. על המורה חל איסור ליזום או לאשר חברות ברשת חברתית עם תלמידים או הורים, ונדרש ממנו להפעיל שיקול דעת בנוגע למידע שהוא מפרסם על עצמו. נוסף על כך, עליו להעביר כל תקשורת שיזם הורה או תלמיד לערוץ אחר, למשל, לאתר בית הספר. הסדרת ההתנהלות ברשת אמורה לתת מענה לבעיות אתיות כמו יחסים שאינם מושתתים על רקע מקצועי, או הרגשת קיפוח בשל התייחסות לתלמיד זה יותר מאשר לתלמיד אחר ברשת.

מחויבותו של המורה לכללי מוסר ולהתנהגות אתית הן בסיס לעבודתו. אכן, קשה לחשוב על מקצוע אשר הפתגם "נאה דורש נאה מקיים" נכון בנוגע אליו יותר ממקצוע ההוראה. המורה נתפס מאז ומעולם כאדם מוסרי וכמחנך בעל ערכים לא פחות מאשר כבעל ידע וכישורי הוראה. עם זאת, אין לשכוח שחלק מהשינויים שעוברת מערכת החינוך בישראל ובעולם קשורים לשינויים בתפיסת התפקיד של המורה.

מקורות המידע הפתוחים בעידן האינטרנט ונגישותם של התלמידים למידע זה הופכים את המורה מאוצר הידע הראשי, שתפקידו להקנות ידע, למנהל הלמידה, שתפקידו לאפשר למידה, לארגן סביבה לימודית העונה על צורכי לומדים שונים, ולפקח על תהליך הלמידה. מטבע הדברים המורים נדרשים לאוריינות טכנולוגית ולהוראה מקוונת, ומכאן הקפיצה לקשר חברתי ברשתות חברתיות נראית אולי טבעית.

אברום רותם ועידית אבני (2010) מונים את היתרונות של הקשר מורה-תלמיד ברשתות חברתיות, למשל: יצירת אמון ופתיחות, חשיפה לעולם התלמיד, הרחבת הלמידה והעלאת קרנו של המורה בעיני תלמידים והורים. אין עוררין בנוגע לתרומת הקשר האישי בין מורה לתלמידו לתהליך הלמידה והצמיחה האישית, אך יש להביא בחשבון שהמציאות הווירטואלית יוצרת מצבים לא פשוטים אשר עלולים להשתית את היחסים בין המורה לתלמידיו על קשר חסר גבולות מבחינת זמן ומקום, ועשוי אף לפגוע במערך הרגשי של התלמיד.

חלק ממחויבותו המוסרית של מורה כאדם וכאיש מקצוע קשורה גם לזהות הדיגיטלית של המורה ולערכים שהיא משקפת. הדילמה האתית, הנובעת מפערים בין התנהגות המורה בכיתה ובבית הספר ובין התנהגותו בחייו הפרטיים, עשויה להתקיים גם ברשת כשיש סתירה בין זהותו כמורה בכיתה ובין זהותו השונה לחלוטין ברשת. אם יש פערים היוצרים סתירות בין שתי הזהויות עשויים לצוץ קשיים בתפקודו המקצועי של המורה.

נושא הזהות הדיגיטלית של המורה קשור גם לנושא השמירה על הפרטיות. רותם ואבני (שם) ממליצים לנקוט צעדים לשמירה על הפרטיות ברשת ולפתח מודעות כלפי מידת הפרטיות הראויה למורים. הם מדברים על טשטוש זהויות עד כדי כך שייתכן שהמושג "זהות פרטית" אינו קיים באופן מובחן מזהות מקצועית או אחרת ברשת, מעצם היות הרשת ישות פתוחה המאפשרת מעבר מידע אף מבלי שמתכוונים לכך. על המורה להפעיל שיקול דעת משום שזהותו ברשת קודם כל מקצועית ורק אחר כך פרטית, ויש לתת את הדעת על כך.

הקושי בשמירה על הזהות הפרטית של המורה בעידן הדיגיטלי מתבטא גם בהגדרת היחסים בין המורה לתלמידיו. בעבר התהוו יחסיהם בין כותלי בית הספר או בפעילויות חינוכיות מחוצה לו כגון טיולים, אך היו להם גבולות ברורים, ואילו בעידן הנוכחי, כשהמרחב הווירטואלי מאכלס תלמידים ומבוגרים כאחד ברשתות החברתיות, טושטשו גבולות היחסים והדבר מציב קשיים אתיים בנוגע להתנהלות הרצויה.

גורם נוסף במערך היחסים הדיגיטליים הוא פתיחות המורה ומידת נכונותו לשיתוף. מחקרים על פתיחות של מורים הראו שהמידיות המתלווה לפתיחות יוצרת קרבה בין מורים לתלמידים, שכן היא מעלה את הרגשת האמון והאכפתיות (Frymier & Houser, 2000; Mazer et al., 2007). יוסף (Joseph) מזר ואחרים (שם) מצאו שרמת פתיחות גבוהה של מורה בפייסבוק השפיעה לחיוב על תפקוד התלמידים בכיתה ועל תפיסתם את אקלים הכיתה כחיובי. עם זאת, פתיחות יתר או חוסר פתיחות של המורה ברשת החברתית נתפסות בעיני התלמיד כשליליות (Cayanus, 2004).

למרות החשיבות שמערכת החינוך מייחסת לאוריינות מחשבים, ממחקרים עולה כי שילוב המחשבים בהוראה נשאר מוגבל ושולי (Lim & Khine, 2006). המורים נחשבים מרכיב מפתח בשילוב מחשבים במערכת החינוך (Zhao et al., 2001), ואכן, עמדות המורים נמצאו כמנבא עיקרי לשימוש עתידי במחשבים בכיתה (Myers & Halpin, 2002). מחקרים מעידים על עמדות חיוביות של פרחי הוראה כלפי שילוב מחשבים בהוראה (למשל Teo et al., 2008) ומלמדים ששימוש ברשתות חברתיות בהוראה מפתח מודעות רטורית ויצירת זהות בקרב התלמידים (Maranto & Barton, 2010).

מטרת המחקר הייתה לבחון את עמדתם של פרחי הוראה כלפי חברות בין מורים לתלמידים בפייסבוק, ולחקור את תפיסתם את תפקיד המורה ומהות החינוך במאה ה-21 בהקשר של שימוש בפייסבוק ובטכנולוגיות בהוראה.

אוכלוסיית המחקר מנתה 25 פרחי הוראה הלומדים לקראת תואר שני ותעודת הוראה בסמינר הקיבוצים. ארבעה מתוכם גברים והשאר נשים. טווח הגילים נע בין 28 ל-47. כשבעה מהם מלמדים במסגרות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, אך כולם התנסו בהוראה בכיתות כחלק מתכנית ההכשרה. כלי המחקר היה ניתוח תוכן של רב-שיח שהתנהל בפורום באתר של קורס אקדמי והיה חלק מתוכני הקורס.

שאלת מחקר 1: מהי עמדתם של פרחי ההוראה בנוגע לחברות מורים-תלמידים בפייסבוק, ומהם הטיעונים שהעלו בהקשר זה? ממצאי המחקר העלו שכ-50% מפרחי ההוראה הביעו התנגדות לחברות מורים-תלמידים בפייסבוק וכ-50% תמכו בה.

סוגיית הפרטיות: הזכות לפרטיות והרתיעה מחשיפה שימשה טיעון עיקרי בדבריהם של פרחי ההוראה שהתנגדו לחברות מורה-תלמיד בפייסבוק. מתשובותיהם עולה כי הם רואים בחברות זו חדירה לחיים הפרטיים של התלמידים עד כדי מציצנות. בד בבד פרחי ההוראה הביעו חשש מחשיפה לא רצויה של החיים הפרטיים שלהם כמורים. זאת ועוד, היחסים בפייסבוק בין מורה לתלמיד אינם "סימטריים" ומורה אינו יכול להתבטא ככל העולה על רוחו כמו תלמידיו.

גבולות ביחסי מורה-תלמיד ברשת: נושא גבולות היחסים עם התלמידים ואחריותם כמורים תופס מקום נרחב במחשבות פרחי ההוראה אף מעבר לדיון בשאלת החברות בין מורה לתלמיד בפייסבוק, ומעסיק אותם בתחילת דרכם בהוראה. פרחי ההוראה תומכים בשימוש באמצעי הגנה כדי לשמר את הגבולות. ככלל, פרחי ההוראה מודעים לטשטוש הזהויות ברשת וסוברים שתפקידם אינו לשמש חברים של תלמידיהם, בין ברשת ובין בבית הספר.

היתרונות והחסרונות של יחסי מורה-תלמיד בפייסבוק:
פרחי ההוראה רואים את יחסי המורה-תלמיד ברשת כמשקפים את היחסים מחוצה לה. למרות זאת תשובותיהם העלו אך ורק חסרונות בסוגיה זו. מתשובות פרחי ההוראה עולה דאגה בנוגע לכרסום הפייסבוק ביכולתו של המורה לשמר את הסמכותיות הנדרשת בניהול כיתה. מן הצד השני הובע חשש בנוגע ליכולת של המורה ברשת החברתית לספק את הצרכים הרגשיים של התלמידים. לעיתים יחסים ברשת חברתית אף עשויים ליצור בעיות רגשיות ואי הבנות.
חיסרון נוסף שהועלה בהקשר זה הוא איכות היחסים מורה-תלמיד ברשת: פרחי ההוראה תופסים את אחריותם בהצמחה של דיאלוג פורה עם התלמידים המבוסס על כבוד ופתיחות ואינם בטוחים שאפשר להשיג זאת ברשת. נוסף על כך, הם אינם רואים את היתרון של הרשת בהענקת הרגשת אכפתיות לתלמידים.

גבולות תפקיד המורה ואחריות
ו: לדעת פרחי ההוראה ה"שיטור" בפייסבוק אינו מתפקידו של המורה ואינו בתחום אחריותו. אין זה ראוי, לדעת פרחי ההוראה, לדרוש מן המורה את הזמן שתקשורת כזו צורכת, ויש לראות את גבולות תפקידו בין כותלי בית הספר בלבד.

שאלת מחקר 2: מהי תפיסתם של פרחי הוראה את תפקיד המורה ומהות החינוך במאה ה-21 בהקשר של שימוש בפייסבוק ובטכנולוגיות בהוראה?

שימוש בטכנולוגיות בהוראה: פרחי ההוראה מודעים לצורך של המורים להיות מעודכנים ולרכוש אוריינות דיגיטלית לנוכח המציאות הווירטואלית שהייתה למציאות של רוב התלמידים. חלקם אף רואים בפייספוק כלי דיגיטלי-פדגוגי. רוב פרחי ההוראה (70%) מודעים לחשיבות השימוש בפייסבוק או בטכנולוגיות ולתרומתם לחשיבה יצירתית.
הצורך בקבלת שינויים: מחלק גדול של התשובות עלה כי שינוי תפיסתי של המורים לגבי הפייסבוק וטכנולוגיות ההוראה הוא מחויב המציאות.

נכונותם של המורים לשנות את דרכי ההוראה שלהם: רובם הגדול של פרחי ההוראה (97%) חיוו דעה חיובית כלפי אוריינות מחשבים ככלי עזר ללמידה/הוראה, והסכימו שעל המורים להיות מעורים בתרבות הווירטואלית ככל האפשר כדי להכיר את העולם התרבותי העכשווי של תלמידיהם. לשם כך על המורים לצאת מ"אזור הנוחות" של ההוראה המסורתית ולהשתמש בשיטות הוראה חדשניות הכוללות גם טכנולוגיות מתקדמות.

תפקיד המורה בעידן הפייסבוק והטכנולוגיה
: מבחינת הוראה עלה מהתשובות הצורך בשינוי התפיסה של מהות תפקיד המורה מ"יודע כל" ו"אוצר ידע" למלווה תהליכים, מדריך ומנחה. חלק קטן מהמשיבים (30%) סבורים שמוטב שהמורה ישים דגשים אחרים בהוראה ויתרחק מהסביבה הדיגיטלית המוכרת לתלמידים היטב. קבוצה זו העלתה התנגדויות לדבקות מוחלטת בכלים הדיגיטליים והשיגה על הגדרת תפקידו העיקרי של המורה כאוריין דיגיטלי.

מהות החינוך בעידן הטכנולוג
י: למרות האמור לעיל, איש מפרחי ההוראה לא ראה בטכנולוגיות מתקדמות את המהות, ובשום אופן לא ראה בהן תחליף למורה. הטכנולוגיות נתפסות ככלי משני, ככלי עזר בעל ערך מוסף, שתפקידו לשרת את הלמידה המשמעותית. התשובות עסקו בצורך בחיפוש מהות ותכנים ולא בחיפוש כלים.

תגובות פרחי ההוראה בפורום, שנכתבו באריכות רבה ובפירוט רב, היטיבו לשקף ראייה רב-ממדית של החינוך, אשר התעלתה מעל "חיוב ושלילה ביחסי מורה תלמיד ברשת החברתית" והעמיקה לדיון בתפיסת תפקיד המורה ותפיסת החינוך בכלל. בנושא זה שוררת תמימות דעים בעניין ההתמקדות בערכים אנושיים והומניים בחינוך וגם בתכנים, וכל זאת לפני עיסוק בכלים כמו פייסבוק או טכנולוגיות אחרות.

מקורות המידע שצוטטו בסיכום

משרד החינוך (2011). חינוך לערכים: אתיקה ומוגנות ברשת האינטרנט, חוזר מנכ"ל, נדלה ב-27.12.12, מאתר:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-4/HoraotKeva/K-2012-4-1-9-4-10.htm
רותם א' ואבני, ע' (2010). המורה במלכודת הרשת החברתית: מורה או חבר? מתקוונים לאתיקה, נדלה ב-27.12.12, מאתר: http://ianethics.com/wp-content/uploads/2010/11/teacher-student-facebook.pdf
Cayanus, J. L. (2004). Effective instructional practice: Using teacher self-disclosure as an instructional tool. Communication Teacher, 18(1), 6-9.
Estrada, A. W. (2010). Saving face from Facebook: Arriving at a compromise between schools’ concerns with teacher social networking and teachers’ First Amendment rights. Thomas Jefferson Law Review, 32(2), 283-312.
Frymier, A. B., & Houser, M. L. (2000). The teacher-student relationship: An interpersonal relationship. Communication Education, 49, 207-219.
Lim, C. P., & Khine, M. S. (2006). Managing teachers’ narriers to ICT integration in Singaporeschools. Journal of Technology and Teacher Education, 14, 97-125.
Maranto, G., & Barton, M. (2010). Paradox and promise: MySpace, Facebook, and the sociopolitics of social networking in the writing classroom. Computers and composition, 2, 36-47.
Mazer, J. P., Murphy, R. E., & Simonds, C. J. (2007). “I’ll see you on Facebook”: The effects of computer-mediated teacher self-disclosure on student motivation, affective learning’ and classroom climate. Communication Education, 56, 1-17.
Myers, J., M. & Halpin, R. (2002). Teachers’ attitudes and use of multimedia technology in the classroom: Constructivist-based professional development training for school districts. Journal of Computing in Teacher Education, 18(4), 133-140.
Teo, T., Lee, C. B., & Chai, C. S. (2008). Understanding pre-service teachers’ computer attitudes: Applying and extending the technology acceptance model. Journal of Computer Assisted Learning, 24, 128-143.
Zhao, Y., Tan, H. S., & Mishra, P. (2001). Teaching and learning: Whose computer is it? Journal of Adolescent & Adult Literacy, 44(4), 348-354.

מה דעתך?

    מעניין,נושא טוב לדיון בכיתה,כמו כן נושא טוב לכתיבת חיבור טיעון בהבעה לכיתה יא'.

    פורסמה ב 01/11/2013 ע״י שולמית אמיר
    מה דעתך?