30-08-2018

לאפשר למורים המקצוענים לצמוח ולהיעשות אנשי חינוך ראויים לשמם

אלוני, נ' (2013). לאפשר למורים המקצוענים לצמוח ולהיעשות אנשי חינוך ראויים לשמם. בתוך הסתדרות המורים בישראל, אופק חדש: הצעד הבא (עמ' 38-37). תל אביב: הסתדרות המורים.

נפתח בליבת העשייה החינוכית. גם אם רווחים בציבור ניסוחים שונים, המחבר סבור ששוררת הסכמה רחבה שעל אנשי החינוך לתת את דעתם בראש ובראשונה להבטחת שלומם של התלמידים – כולל טיפוח בריאות גופנית ונפשית; לקידום התפתחותם התקינה, חדוות החיים ותחושת המסוגלות שלהם; לפיתוח השכלה כללית וכישורי חשיבה וביטוי; לביסוס ערכים, רגישויות והתנהגות מוסרית ואזרחות דמוקרטית; ולזימון התנסויות אמנותיות ויצירתיות המעשירות את הנפש, מעניקות משמעות ומשמשות ערוץ לביטוי אישי.

במפגש החינוכי בין מורים לתלמידים אין לשלל ההיבטים הללו קיום עצמאי נפרד. הכול קשור – רגשות, תובנות, יחסים חברתיים ותשתיות תרבות – ומלאכת החינוך עומדת בדיוק על אריגת הסגולי שבעצמיות התלמיד עם המועלה או המובחר שבתרבות לכדי התנסות משמעותית וצמיחה חינוכית. זו אמנותם של אנשי חינוך, הנסמכת במידה רבה על שפעת אישיותם, להדריך ולהעצים את התלמידים, כך שיוכלו לממש את היכולות האישיותיות, התשתיות התרבותיות, וההזדמנויות החברתיות – ואת כל אלה יצרפו לחיים אוטונומיים ומלאים משמעות, הגינות והגשמה עצמית.

ומכאן לשדרה הפרופסיונלית של המורים ולמידותיהם הטובות כאנשי חינוך ראויים לשמם. להלן מספר מאפייני יסוד:

(א) בדומה לרופאים ולפסיכולוגים, שמחויבותם העליונה היא לרווחת המטופלים, כך על אנשי חינוך להגדיר ולעצב את זהותם המקצועית מתוך מחויבות עליונה לליבת העשייה החינוכית ולדעת לעמוד איתן לנוכח לחצים של קבוצות אינטרס חיצוניות – אידיאולוגיות, דתיות, מפלגתיות או כלכליות;

(ב) מאחר שהחינוך הוא במידה רבה פועל יוצא של דוגמה אישית, על אנשי החינוך לשקוד על חינוכם העצמי, העשרת השכלתם וכישוריהם ולשמש דוגמה לחיים של אחריות, משמעת, צמיחה אישית ומעורבות חברתית ותרבותית;

(ג) כדי לאפשר למידה משמעותית וכדי שעץ הדעת יהיה לתלמידים גם עץ חיים, על המחנכים להיות נוכחים לתלמידיהם לא רק כמלומדים אלא גם כאינטלקטואלים – בעלי מחויבות רבה לאמת ולהרחבת הדעת כמו גם לרתימת הדעת לטובת צדק חברתי, עושר תרבותי ותיקון עולם;

(ד) לנוכח שפע הזוועות והעוולות שהאנושות הביאה ומביאה על עצמה, יש לצפות מאנשי חינוך שישכילו לטפח תרבות בית ספרית שמסגלת מידות טובות בין-אישיות וחברתיות דוגמת נדיבות ואהבת אדם, אכפתיות ואמפתיה, פלורליזם וסובלנות, ריסון עצמי והתחשבות באחר;

(ה) וכדי להגיע אל כל תלמיד ותלמידה – לדאוג לשלומם ולהתפתחותם ולזמן להם את המיטב עבור התפתחותם ורווחתם – אין המורים יכולים להסתפק בכשירויות הטכניות של הוראה יעילה (על פי מתכונות סטנדרטיות), אלא עליהם להתפתח לכלל "דיאלוגיסטים" מיומנים שמזמנים מפגשים של אמון, פתיחות, קשב ורגישות.

סיכומו של דבר, הגיע הזמן לצמצם את הפער הצורם בין הרטוריקה המרימה על נס את איכותם הגבוהה של המורים כגורם המכריע בהשבחת החינוך (כפי שמלמדים דוח מקינזי ומערכת החינוך של פינלנד) לבין ההשקעות הזעומות ודלות המעשים המכוונים לקידום איכותם ומעמדם של המורים בישראל.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?