דף פריט
30-08-2018

הכשרת מורים ובעלי תפקידים בהערכה ובמדידה: "משהו רקוב בממלכה"

פרסקו, ב' (2013). הכשרת מורים ובעלי תפקידים בהערכה ובמדידה: "משהו רקוב בממלכה". ביטאון מכון מופ"ת, 51, 4-3.

הערכה ומדידה הן פעולות שגרתיות בכל מערכת חינוך פורמלית. מורים מעריכים את הלמידה של תלמידיהם כדי שיוכלו לתת להם משוב על התקדמותם כחיזוק מעצב התנהגויות מחד גיסא, וגם כדי לספק מידע על מידת עמידתם בציפיות ובסטנדרטים מאידך גיסא. לעיתים מוסדות חינוכיים מבצעים פעולות הערכה כדי לבחון את היעילות של שיטות הוראה, תכניות לימודים, פרויקטים ויוזמות כדי לשפר, לתקן ולהשביח את העשייה החינוכית.

אנשי חינוך עוסקים בהערכה והם גם מהווים מושא הערכה בעצמם: פרחי הוראה ומורים חדשים עוברים תהליך הערכה כמתלמדים עד אשר הם משיגים תעודת הוראה ורשיון הוראה. לאחרונה גם מורים ומנהלים ותיקים יותר מוערכים לצורך קידום. באופן בלתי-פורמלי, אנשי חינוך מוערכים על ידי הורים ועל ידי הציבור הרחב כאחראים להישגי תלמידיהם.

"הערכה כשגרה" במערכת החינוך מתבטאת גם בהעברת מבחנים חיצוניים, לאומיים ובין-לאומיים, המתמקדים ברמת ההישגים של התלמידים ובאקלים הלימודי בבית הספר. חשוב אפוא שאנשי חינוך, המעורבים בפעולות הערכה כחלק בלתי-נפרד משהייתם בבית הספר, כמעריכים וכמוערכים, יהיו אורייניים בנושא הערכה. האם אכן זה המצב?

כמורי-מורים מעניין אותנו לבדוק במיוחד את הכשרתם של פרחי ההוראה בהקשר לזאת, והמידע האמפירי אינו מעודד: בהכשרת מורים עתידיים, המכללות לחינוך אינן ממלאות את תפקידן כראוי באשר להכשרה בהערכה. וזאת למרות הדעה הרווחת בקרב אנשי חינוך על חשיבות הנושא בהכשרת מורים.

כיצד מסבירים את המצב הקיים? יש שיגידו כי תכנית הלימודים מוגבלת במספר שעות הלימוד ושמספר התחומים שחובה לטפל בהם במהלך ההכשרה הוא רב. לכן אין אפשרות להעמיק בהוראת נושא ההערכה, כמו שאי-אפשר להעמיק בהוראת נושאים אחרים. מרצים רבים במכללות יוסיפו לטענה זו כי המומחיות שלהם היא בתחום דיסציפלינרי, ושהם עצמם לא קיבלו הכשרה כמורים – לא בהוראה ולא בהערכה, ולפיכך אין לצפות מהם לתרום להכשרת מורים בנושא זה.

אם זאת המציאות, יש למצוא דרך לשנותה, כי להזנחת היבט כה חשוב בתפקידו של המורה יש השלכות שליליות על מערכת החינוך ועל ההוראה כפרופסיה. מחברת המאמר סבורה כי ראוי להגביר את ההתייחסות להערכה במסגרת העבודה המעשית.

ההדרכה הפדגוגית חייבת להתייחס כשגרה לתכנון, לביצוע וגם להערכה החל בשנת הלימודים הראשונה ולאפשר לפרחי ההוראה להתנסות בכל שלוש הפעולות הללו. גישה כזאת לא רק תחזק את הידע ואת המיומנויות של הסטודנטים, אלא גם תעביר להם את המסר שהערכה היא חלק חשוב מתפקידם כאנשי מקצוע בעתיד.

כדי שסטודנטים יתוודעו גם להיבטיה האחרים של ההערכה, חשוב לחשוף אותם לתרבות ההערכה הרווחת במכללה. פעולות הערכה צריכות לשקף לסטודנטים דפוסי התנהגויות נורמטיביות, להדגים להם כיצד ממצאי ההערכה יכולים לשרת את השיח הפדגוגי והאקדמי ולשמש מנוף לשיפור. הלמידה של הסטודנטים תתרחש בתנאי שחושפים אותם לתהליכים ומשתפים אותם (למשל כמעריכים) בחלק מהם.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?