דף פריט
30-08-2018

הערכה לשם למידה בהכשרת מורים: התנסות במסגרת PDS

 רוסנסקי, ר' ושחור, נ' (2013). הערכה לשם למידה בהכשרת מורים: התנסות במסגרת PDS. ביטאון מכון מופ"ת, 51, 30-23.

כדי להתמודד עם הסוגיה כיצד להכשיר פרחי הוראה להיות מורים מיטביים יש להבין תחילה, אילו כשירויות נדרשות מבוגר מערכת החינוך בעידן הידע הנוכחי, ומה הן ההוראה, הלמידה והערכה שאמרות להוביל להתפתחות כשירויות אלה. על פי הגישות העכשוויות, הלומד צריך לפתח כשירויות התומכות בהבניית ידע ומעודדת הכוונה עצמית בלמידה: הסתגלות למצבים חדשים, יכולות מטה-קוגניטיביות ויכולת לפתור בעיות מתוך שימוש בידע קודם או בידע חדש.

להשגת מטרה זו, הלמידה צריכה להיות פעילה ורפלקטיבית, ועל ההערכה להיות משולבת בהוראה, כך שקודם כול היא תסייע למורה וללומד לקדם את הלמידה. הערכה כזו שונה מזו המסכמת את הלמידה (הערכה של הלמידה – הש"ל), והיא מכונה הערכה לשם למידה (הל"ל). בתהליך הל"ל מיטבי נדרשים המורים עצמם להיות רפלקטיביים, שכן עליהם לאבחן, לתאר ולפרש את האופן שבו תלמידיהם לומדים ומבצעים את משימותיהם הלימודיות, להסיק מסקנות לגבי הפער בין הרצוי למצוי, לשקף לתלמידים את תהליך הלמידה שלהם ולמצוא אתם אמצעים, כלים ודרכים להקטנת הפער (בירנבוים, 2009).

לשם כך הל"ל אמורה להיות חלק משגרת היום-יום ולבוא לידי ביטוי בכל אינטראקציה בין מורה לתלמידיו. מכיוון שמרבית האינטראקציה הלימודית היא במהלך השיעורים, הרי שלשיח לימודי בכיתה פוטנציאל מרבי לזמן תהליכי הל"ל. באמצעות השיח בכיתה יכול המורה לזהות את הקשיים המעכבים את התלמיד בהשגת מטרות הלמידה ולפעול מידית כדי להציע לו את הפיגומים הדרושים לקידומו (Anderson, Zuiker, Taasoobshirazi, & Hickey, 2007).

עד לאחרונה, תפיסת הפיתוח המקצועי של פרחי הוראה במוסדות ההכשרה התבססה על גישה הרואה בהוראה משלח יד התלוי בעיקר בכישוריו האישים של המורה ובלמידת התלמידים – אחריותו הבלעדית. על כן המיקוד היה בפיתוח אישי של פרח ההוראה וביצירת תנאים המאפשרים לו לממש אחריות זו. לאחרונה חל שינוי בגישה זו, בין היתר משום שמחקרים הצביעו על כך שההשפעה על התקדמות התלמידים בלמידתם אינה תוצאת הוראתה של מורה יחיד אלא תוצאה מצטברת, התלויה במגוון פעילויות לימודיות ומורים. מכאן שלא נכון עוד להתמקד בהכשרה במורה היחיד (Timperley, 2011).

חבורת החוקרים של "LHTL" (ללמוד איך ללמד) טענה כי קהילת למידה שבמרכזה תהליך חקר (inquiry) מהווה מקור לפיתוח ותמיכה למורים לצורך חקירה ויישום של ההתנסויות הלימודיות שלהם ושל תלמידיהם בכיתה (James, Black, McCormick, Pedder, & William, 2006). מחקרים אחרונים (Birenbaum, Kimron, & Shilton, 2011) הצביעו על כך, שכאשר יש זיקה בין תהליך הלמידה בכיתה לבין תהליך הלמידה של המורים, משתפרת ההוראה ומתקדמים ההישגים. מחקרים מראים שזיקה זו קיימת גם אצל פרחי הוראה (Borko, 2004; Winterbottom et al. 2008, Black & William, 1998).

מכאן שאחד מתפקידיו של מוסד להכשרת מורים הוא לאפשר לפרחי ההוראה ללמוד ולהתנסות בקהילת לומדים המתפתחים מקצועית תוך כדי חקירה עצמית של הוראתם, שהיא תוצאה של השילוב בין התאוריה לבין השדה. מחקרים אלה מראים כי התנסות בדרך זו הובילה פרחי הוראה לשפר הוראתם ואת תהליכי ההערכה שהם מפעילים במהלכה. זאת כי הם פירשו באופן מגוון יותר את התייחסות התלמידים; הפיקו מגוון משובים; צפו מראש את החולשות ואת נקודות החוזק של התלמידים; צפו מראש את הקשיים במהלך הלמידה; זיהו התייחסות של תלמידים המבוססות על ידע בתחום הדעת לעומת התייחסויות שטחיות; התאימו פעילויות לימודיות לתלמידים על פי צורכיהם והגבירו בכך את מעורבותם בלמידה.

מחברות המאמר מציעות דרך להתנסות ברוח גישה זו, כחלק מהכשרה שבמהלכה פרחי הוראה חוקרים בהתמדה את התנסותם בקהילת למידה, בתהליך של הל"ל מיטבי. דרך ההתנסות מוצגת על ידי דוגמאות הלקוחות משיעורים שלימדה סטודנטית להוראה, הלומדת הוראת מדעים במכללה למורים במרכז הארץ, ומשיעורים בקורס "חקר ההתנסות", שהם המסגרת שבה חוקרים פרחי הוראה את התנסותם בהוראה בכיתה. מורת הקורס היא המדריכה הפדגוגית וגם המורה המאמנת ומשתתפים חמישה פרחי הוראה, המכשירים עצמם להיות מורים למדעים בחטיבת ביניים. במהלך שנתיים חווים פרחי הוראה אלה למידה והתנסות בקהילת לומדים מתהווה, במסגרת מודל ה-PDS -Professional Development Schools).

ברוב המוסדות המכשירים, הגישה היא שהידע המקצועי נוצר במוסד המכשיר ולא בבית הספר, מצב המוביל לפרקטיקה המבוססת על אוסף התנסויות מבודדות ומנותקות. איך ניתן, בתנאים אלה, לאפשר לפרחי הוראה במהלך התנסותם להתפתח כמורים מעריכים המקדמים למידה? העיקרון שעליו מבוססות הפעולות שלהלן הוא של דיאלוג שוטף בין כל הגורמים השותפים להכשרה:

התנסות בבית ספר מאמן אחד לאורך כל שנות ההכשרה, אצל מספר מורים מאמנים, וקיום שיעורי הדידקטיקה בבית הספר – שיעורי הדידקטיקה, באחריותה של המדריכה הפדגוגית, צריכים להתקיים בבית הספר המאמן, כאשר המשתתפים הם כל הגורמים השותפים להכשרה (פרחי ההוראה, המורים המאמנים והמדריכה הפדגוגית). באופן זה אמורה להתהוות קהילת למידה משמעותית, המאפשרת מעורבות בעבודת המורים והתלמידים, כחלק מהקהילה הבית-ספרית, ומשפיעה הדדית על פרחי ההוראה ועל תרבות בית הספר. המורים המאמנים יהיו מעורבים יותר בתהליכי ההכשרה, יוכלו לתרום מניסיונם וגם ללמוד בעצמם ולקבל תמיכה בצמיחת הידע המקצועי שלהם.

שיחות משוב ברוח הל"ל – גם כשאין שותפות בין בית הספר למוסד ההכשרה, רצוי ששיחות המשוב על ההוראה של פרח ההוראה יתקיימו בסמוך להוראתו, בבית הספר המאמן. שיחות המשוב יהוו תהליכי חקירה של ההוראה בהקשר שבו היא התקיימה. לשם כך מומלץ לצלם את השיעורים ולתמלל אותם, כך שבחינת ההוראה תהיה אותנטית ולא מתוך הסתמכות על הזיכרון או מתוך רישום של תצפית.

מקורות המידע שצוטטו בסיכום

בירנבוים, מ' (2009). הערכה לשם למידה ומאפיינים של קהילה מקצועית בית-ספרית ותרבות כיתה המעצימים אותה. בתוך י' קשתי (עורך), הערכה, חינוך יהודי ותולדות החינוך: אסופה לזכרו של פרו' אריה לוי ז"ל (100-77). תל-אביב: הוצאת רמות.

Anderson, K. T., Zuiker, S. J., Taasoobshirazi, G., & Hickey, D. T. (2007). Classroom discourse as a tool to enhance formative assessment and practice in science. International Journal of Science Education, 29(14), 1721-1744.

Birenbaum, M., Kimron, H., & Shilton, H. (2011). Nested contexts that shape assessment for learning: School-based professional learning community and classroom culture. Studies in Educational Evaluation, 37(1), 35-48.
Black, P., & William, D. (1998). Assessment and classroom learning. Assessment in Education, 5, 7-74.
Borko, H. (2004). Professional development and teacher learning: Mapping the terrain. Educational Researchers, 33(8), 3-15.

James, M., Black, P., McCormick, R., Pedder, D., &William, D. (2006). Learning how to learn in classrooms, schools and networks: Aims, design and analysis. Retieved from


Timperley, H. S. (2011). Realizing the power of professional learning. Maidenhead: Open University.
Winterbottom, M., Brindley, S., Taber, K. S., Fisher, L. G., Finney, J., & Riga, F. (2008). Conceptions of assessment: Trainee teachers’ practice and values. The Curriculum Journal, 19(3), 193-213.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?